וארפארין לטיפול בקרישי דם קשור בסיכון נמוך יותר לסרטן.
וארפארין לטיפול בקרישי דם קשור בסיכון נמוך יותר לסרטן.
1 דקות קריאה
חולים אשר קיבלו טיפול בוארפארין למניעת קרישי דם, למשך שישה
חודשים, היו בעלי סיכון נמוך יותר לפתח לראשונה סרטן, מאשר אלו אשר
קיבלו טיפול בוארפארין למשך שישה שבועות. אולם, משך הטיפול
בוארפארין לא היה קשור להבדלים בתמותה מסרטן.
כך דווח במחקר חדש אשר פורסם בגיליון ה- 29 ליוני של ה New England
Journal of .Medicine.
החוקרים מציינים שהרעיון כי לוארפארין יש השפעה נוגדת סרטן יישאר
שנוי במחלוקת, כל עוד לא נמצא לכך הסבר ביוכימי.
המחקר כלל 854 חולים אשר טופלו בנוגדי קרישה שניתנו דרך הפה,
למניעה של קרישי דם לאחר אירוע ראשון של פקקת ברגל, או תסחיף ריאתי.
החולים חולקו באופן אקראי לשתי קבוצות טיפול למשך 6 שבועות או 6
חודשים. הם טופלו בוארפארין או בדיקומרול, אולם רובם קיבלו טיפול
בוארפארין.
לאחר מעקב של 8.1 שנים בממוצע, נמצא כי 111 חולים (13%) אובחנו עם
סרטן בפעם הראשונה. 10.3% מהחולים אשר קיבלו טיפול למשך 6 חודשים
אובחנו בסרטן, לעומת 15.8% מתוך אלו שקיבלו טיפול למשך 6 שבועות.
חולים אשר קיבלו טיפול קצר טווח בנוגדי קרישה היו בעלי סיכון גדול
יותר לפתח בפעם הראשונה סרטן של איברי המין ודרכי השתן.
גיל מבוגר, וקרישי דם שסיבתם אינם ידועה, היו גורמי סיכון בלתי
תלויים לאבחון של סרטן. בנוסף על כך, אירועים חוזרים של תסחיף
קרישי דם הגבירו את הסיכון לסרטן ב- 30%. למרות ההבדלים באבחנה של
סרטן, שיעור התמותה מסרטן היה דומה בשתי הקבוצות.
החוקרים מדגישים כי אין במחקר מספיק ראיות על מנת להצדיק מתן של
נוגדי קרישה לחולי סרטן, או לאנשים בריאים הנמצאים בסיכון גבוה לפתח
סרטן. אולם, לאור התוצאות, מן הראוי לערוך מחקרים מבוקרים אשר יבדקו
מתן של וארפארין, בעיקר למניעה של סרטן, יותר מאשר לטיפול בו.
[09/07/2000]
חודשים, היו בעלי סיכון נמוך יותר לפתח לראשונה סרטן, מאשר אלו אשר
קיבלו טיפול בוארפארין למשך שישה שבועות. אולם, משך הטיפול
בוארפארין לא היה קשור להבדלים בתמותה מסרטן.
כך דווח במחקר חדש אשר פורסם בגיליון ה- 29 ליוני של ה New England
Journal of .Medicine.
החוקרים מציינים שהרעיון כי לוארפארין יש השפעה נוגדת סרטן יישאר
שנוי במחלוקת, כל עוד לא נמצא לכך הסבר ביוכימי.
המחקר כלל 854 חולים אשר טופלו בנוגדי קרישה שניתנו דרך הפה,
למניעה של קרישי דם לאחר אירוע ראשון של פקקת ברגל, או תסחיף ריאתי.
החולים חולקו באופן אקראי לשתי קבוצות טיפול למשך 6 שבועות או 6
חודשים. הם טופלו בוארפארין או בדיקומרול, אולם רובם קיבלו טיפול
בוארפארין.
לאחר מעקב של 8.1 שנים בממוצע, נמצא כי 111 חולים (13%) אובחנו עם
סרטן בפעם הראשונה. 10.3% מהחולים אשר קיבלו טיפול למשך 6 חודשים
אובחנו בסרטן, לעומת 15.8% מתוך אלו שקיבלו טיפול למשך 6 שבועות.
חולים אשר קיבלו טיפול קצר טווח בנוגדי קרישה היו בעלי סיכון גדול
יותר לפתח בפעם הראשונה סרטן של איברי המין ודרכי השתן.
גיל מבוגר, וקרישי דם שסיבתם אינם ידועה, היו גורמי סיכון בלתי
תלויים לאבחון של סרטן. בנוסף על כך, אירועים חוזרים של תסחיף
קרישי דם הגבירו את הסיכון לסרטן ב- 30%. למרות ההבדלים באבחנה של
סרטן, שיעור התמותה מסרטן היה דומה בשתי הקבוצות.
החוקרים מדגישים כי אין במחקר מספיק ראיות על מנת להצדיק מתן של
נוגדי קרישה לחולי סרטן, או לאנשים בריאים הנמצאים בסיכון גבוה לפתח
סרטן. אולם, לאור התוצאות, מן הראוי לערוך מחקרים מבוקרים אשר יבדקו
מתן של וארפארין, בעיקר למניעה של סרטן, יותר מאשר לטיפול בו.
[09/07/2000]
האם המאמר עניין אותך?
רופאים בתחום