צלוליטיס, הנקרא גם זיהום ברקמות רכות (Skin and soft tissue infection, cellulitis ), הוא מחלה זיהומית של העור הנוצרת כתוצאה הדבקה זיהומית על ידי חיידקים החיים על פני העור, בעיקר מקבוצת סטרפטוקוקים (streptococci) או סטאפילוקוקים (staphylococci). זיהום ברקמות רכות מאופיין בסימני דלקת מקומיים של אודם, חום מקומי מוגבר וכאב, ובמרבית המקרים גם בתסמינים מערכתיים, כמו חום גבוה וצמרמורות. במקרים רבים של צלוליטיס לא ניתן לאתר את מקום חדירת הזיהום, אולם בבדיקה מדוקדקת ניתן לעיתים להצביע
על שער חדירה אפשרי של החיידק לעור:
פצע "פשוט" הנגרם עקב חתך, דקירה, עקיצה וכדומה, אשר גורם לפגיעה בשלמות העור.
פצע ניתוחי.
כיבים כרוניים ברגליים על רקע אי-ספיקת כלי דם.
פטרת בין אצבעות הרגליים המלווה לרוב בגרד ובסדקים.
זיהומים מוקדיים - חדירה של החיידק לעור מזיהום ברקמה סמוכה, כמו בסינוסים, בשיניים ובאוזן התיכונה.
צלוליטיס תסמינים
הסימפטומים של זיהום ברקמות רכות (Skin and soft tissue infection, cellulitis) כוללים נגע עורי דלקתי המתאפיין באזור אדום, חם, בצקתי ורגיש המלווה לעיתים קרובות בהרגשה כללית רעה, חום וצמרמורת. התסמינים בעור מחמירים בהדרגה ומגיעים לשיא לאחר ימים ספורים. הזיהום מערב במרבית המקרים את השוק וגב הרגל, אך יכול לערב כל אזור בגוף, כולל הפנים.
לעיתים נוסף על הסימפטומים המתוארים ישנה הופעה של בועות מתוחות, לעיתים מדממות על רקע עור אדום. צורה זו, מכונה צלוליטיס בולוזית (Bullous cellulitis), היא לרוב קשה יותר ונוטה לפתח כיבים זיהומיים.
בילדים, קיימת צורה ייחודית של זיהום ברקמות רכות הנגרמת על ידי חיידק המופילוס אינפלואנזה מסוג B (Hemophilus infuenzae type B). צורה זו, מתאפיינת בעור אדום-סגול ותפוח המערב את הפנים באופן חד-צדדי. לרוב מלווה בדלקת של האוזן התיכונה מאותו צד המהווה גם את המקור לזיהום.
סיבות וגורמי סיכון
גורמי הסיכון של זיהום ברקמות רכות (Skin and soft tissue infection, cellulitis ) נגרם כתוצאה מ:
אי-ספיקה של כלי הדם ברגליים - ורידית ו/או עורקית
הפרעה בניקוז הלימפטי - אזורים בעור שקיימת בהם בצקת לימפטית קבועה, מהווים שער לכניסת החיידק (בצקת לימפטית בגף העליון לאחר ניתוח כריתת שד).
במבוגרים - שני הסוגים השכיחים של חיידקים הגורמים לצלוליטיס, הם סטרפטוקוקוס פיוגנס (Streptococcus pyogenes) או סטפילוקוק זהוב (Staphylococcus aureus).
בדיקות מעבדה: במרבית החולים תהיה עלייה במספר התאים הלבנים בדם (Leukocytosis).
סיבוכים אפשריים
זיהום ברקמות רכות (Skin and soft tissue infection, cellulitis) היא מחלה בעלת פוטנציאל התפשטות דרך הדם והלימפה ועלולה להיות מלווה בסיבוכים קשים ואף במוות. בהיעדר טיפול מתאים יכולים להתפתח סיבוכים, כגון הופעת מורסה של העור, כיבים נמקיים, זיהום של מעטפת השריר (Fasciitis) ודלקת של הכליות (כאשר הזיהום נגרם על ידי סטרפטוקוק פיוגנס מזן מסוים). לעיתים נדירות חודר הזיהום לדם עם הופעת אלח דם (Sepsis). דלקת מעטפות המוח (Meningitis), מורסה במוח ופקקת של הווריד (Sinus cavernous) במוח יכולים להתפתח באופן נדיר עקב התפשטות הזיהום מאזור הפנים.
אירועים נישנים של זיהום ברקמות רכות (Skin and soft tissue infection, cellulitis) באותו אזור מופיעים ב-30% מהמקרים ומיוחסים לפגיעה בכלי הלימפה ובניקוז הלימפטי במהלך הזיהום. חסימת הניקוז הלימפטי גורמת להתפתחות בצקת לימפטית של הגף המכונה לימפאדמה (Lymphedema).
טיפולים ותרופות
הטיפול בזיהום ברקמות רכות (Skin and soft tissue infection, cellulitis) מתבצע לרוב באשפוז בבית החולים. אולם, בצעירים בריאים עם זיהום קל וללא חום, ניתן לשקול טיפול בבית.
טיפול מקומי: מטרתו להפחית את הבצקת המקומית. שכיבה עם גף מורם מעט, תחבושות (קומפרסים) קרות עם נוזל פיזיולוגי או השריה של הגף למשך 20 דקות פעמיים ביום באמבט המכיל תמיסה של Kalium hypermanganicum המשמש גם לחיטוי.
טיפול אנטיביוטי: מתן פניצילין (Aqueous Penicillin G) לתוך הווריד, 2.5 מיליון יחידות כל שש שעות, למשך שבוע ימים. במקרים של רגישות לפניצילין נותנים Erythromycin
מניעה
לחולים עם אירועים נישנים של זיהומים ברקמות רכות, יש לתת טיפול מונע של פניצילין. נוסף על כך יש להמליץ על חבישה אלסטית לשיפור הניקוז הוורידי והלימפטי ולטפל בפטרת כפות הרגליים
חיפוש רופאים 
בדיקות 
מונחים 
כתבות ומחקרים 
ערוצי תוכן 
מחשבונים 
לינזוליד 
טיפול תרופתי 
שלפחת יילוד 
