המומחים של Infomed מסבירים:
דלקת פנים הלב היא מחלה שכיחה יחסית עם פוטנציאל להיות קטלנית אם אין מטפלים בה, אך אם היא מאובחנת בזמן, ניתן על ידי טיפול מתאים להביא לריפוי מלא.
הלב מורכב ברובו משריר שמוקף משני צידיו במעטפות. המעטפת החיצונית היא רקמת חיבור המכונה כפורת הלב או פריקרד (Pericard), ובחלק הפנימי, כלומר החלק הנמצא בכיוון חללי הלב, הקרום הוא רקמה של תאי ציפוי או אפיתל (Epithel) ומכונה אנדוקרד (Endocard).
כל דלקת, ללא קשר למקום הימצאה ואף לא לגורם שבגינו היא התפתחה, שמה מסתיים בסיומת itis (בלטינית), ולכן דלקת של האנדוקרד, מכונה "אנדוקרדיטיס" (Endocarditis).
מרביתן של הדלקות באנדוקרד נגרמות על ידי חיידקים. אולם, יש לזכור, שלא רק חיידקים יכולים לגרום לדלקת מסוג זה. אנדוקרדיטיס עלולה להיגרם, אם כי לעיתים רחוקות, על ידי גורמים אחרים, כמו תהליכים אימונולוגיים (תגובה של מערכת החיסון), על ידי פטריות, או על ידי תהליכים ממאירים. לפיכך, הסיווג המקובל של אנדוקרדיטיס הוא לדלקת מחיידקים שהיא כאמור המחלה השכיחה (Bacterial endocarditis), ולתהליכי דלקת שאינם מחיידקים (Non-bacterial endocarditis), קטגוריה הכוללת את כל שאר התהליכים.
אנדוקרדיטיס (מחיידקים) מתפתח במרבית המקרים אצל חולים בעלי פגם מבני באחד המסתמים (Valve) או יותר, בחלל הלב. המסתמים, כמו כל הרקמה של פנים הלב, מצופים ברקמת האפיתל. כאשר מבנה המסתם תקין, זרימת הדם על פניו "חלקה" ולא נוצרות מערבולות. אולם, כאשר המסתם פגום מסיבה כלשהי, כמו לדוגמה, מום לב מלידה שפוגע במבנה התקין של המסתם, או כל בעיה אחרת הפוגמת במשטח המסתם, זרימת הדם על פני המסתם אינה סדירה, ונוצרות מערבולות קטנות. כתוצאה ממערבולות אלה עלולים החיידקים המצויים בזרם הדם לשהות על פני המסתם פרק זמן ארוך מן הרגיל, "להתיישב" ולהתחיל את התהליך הדלקתי.
חיידקים מצויים בזרם הדם באורח שכיח, והתופעה המתוארת לעיל עלולה להתרחש גם אצל אנשים בריאים לאחר הליכים רפואיים שבמהלכם מוחדרים החיידקים לזרם הדם. הליכים כמו טיפולי שיניים, החדרה של אמצעי דימות למערכת העיכול (כמו קולונוסקופיה), וטיפולים גינקולוגיים. מרביתם המכרעת של מקרים אלה מסתיימים ללא כל פגע משום שמערכת החיסון מתמודדת בקלות יחסית עם הכמות הקטנה של חיידקים החודרים לזרם הדם. לעומת זאת, כאשר יש בעיה מבנית באחד המסתמים התהליך הדלקתי בלתי נמנע.
ד"ר אבי הסנר
האנציקלופדיה הישראלית לרפואה
הוצאת ידיעות ספרים 2007
הלב מורכב ברובו משריר שמוקף משני צידיו במעטפות. המעטפת החיצונית היא רקמת חיבור המכונה כפורת הלב או פריקרד (Pericard), ובחלק הפנימי, כלומר החלק הנמצא בכיוון חללי הלב, הקרום הוא רקמה של תאי ציפוי או אפיתל (Epithel) ומכונה אנדוקרד (Endocard).
כל דלקת, ללא קשר למקום הימצאה ואף לא לגורם שבגינו היא התפתחה, שמה מסתיים בסיומת itis (בלטינית), ולכן דלקת של האנדוקרד, מכונה "אנדוקרדיטיס" (Endocarditis).
מרביתן של הדלקות באנדוקרד נגרמות על ידי חיידקים. אולם, יש לזכור, שלא רק חיידקים יכולים לגרום לדלקת מסוג זה. אנדוקרדיטיס עלולה להיגרם, אם כי לעיתים רחוקות, על ידי גורמים אחרים, כמו תהליכים אימונולוגיים (תגובה של מערכת החיסון), על ידי פטריות, או על ידי תהליכים ממאירים. לפיכך, הסיווג המקובל של אנדוקרדיטיס הוא לדלקת מחיידקים שהיא כאמור המחלה השכיחה (Bacterial endocarditis), ולתהליכי דלקת שאינם מחיידקים (Non-bacterial endocarditis), קטגוריה הכוללת את כל שאר התהליכים.
אנדוקרדיטיס (מחיידקים) מתפתח במרבית המקרים אצל חולים בעלי פגם מבני באחד המסתמים (Valve) או יותר, בחלל הלב. המסתמים, כמו כל הרקמה של פנים הלב, מצופים ברקמת האפיתל. כאשר מבנה המסתם תקין, זרימת הדם על פניו "חלקה" ולא נוצרות מערבולות. אולם, כאשר המסתם פגום מסיבה כלשהי, כמו לדוגמה, מום לב מלידה שפוגע במבנה התקין של המסתם, או כל בעיה אחרת הפוגמת במשטח המסתם, זרימת הדם על פני המסתם אינה סדירה, ונוצרות מערבולות קטנות. כתוצאה ממערבולות אלה עלולים החיידקים המצויים בזרם הדם לשהות על פני המסתם פרק זמן ארוך מן הרגיל, "להתיישב" ולהתחיל את התהליך הדלקתי.
חיידקים מצויים בזרם הדם באורח שכיח, והתופעה המתוארת לעיל עלולה להתרחש גם אצל אנשים בריאים לאחר הליכים רפואיים שבמהלכם מוחדרים החיידקים לזרם הדם. הליכים כמו טיפולי שיניים, החדרה של אמצעי דימות למערכת העיכול (כמו קולונוסקופיה), וטיפולים גינקולוגיים. מרביתם המכרעת של מקרים אלה מסתיימים ללא כל פגע משום שמערכת החיסון מתמודדת בקלות יחסית עם הכמות הקטנה של חיידקים החודרים לזרם הדם. לעומת זאת, כאשר יש בעיה מבנית באחד המסתמים התהליך הדלקתי בלתי נמנע.
ד"ר אבי הסנר
האנציקלופדיה הישראלית לרפואה
הוצאת ידיעות ספרים 2007
דלקת פנים הלב תסמינים
סיבות וגורמי סיכון
אבחון ובדיקות
טיפולים ותרופות
רופאים בתחום
המומחים של Infomed עונים על שאלות:
שאלה: מדוע למטופלים מסוימים מומלצת נטילת אנטיביוטיקה לפני עקירת שן?
שאלה: מדוע טיפולי שיניים וניתוח לשתלים דנטלים יכולים לגרום לזיהום בחללי הלב או המסתמים הלבביים?
שאלה: האם ניתן להפסיק נטילת אנטיביוטיקה כאשר יש שיפור במצב ? האם נכונה עדיין הגישה לפיה יש לקחת את כל כמות האנטיביוטיקה שנרשמה ע"י הרופא או שמא אפשר להפסיק את נטילת התרופה כאשר יש שיפור משמעותי במצב?
שאלה: בני בן השנתיים וחצי סובל זה כחודשיים מחום, לסירוגין, בערך יום כן יום לא. כאשר יש חום, מגיע עד 39 מעלות. לפעמים אנו מורידים אותו עם נורופן ולעיתים לא, תלוי בהתנהגותו. בכל מקרה החום חולף לו, הילד מתנהג כרגיל, ושוב חוזר חלילה לאחר יום-יומיים. בבדיקות ד
המומחים של Infomed ממליצים לקרוא:
בדיקות קשורות
-
תרבית דם
-
שקיעת דם
טיפולים וניתוחים קשורים
-
טיפול תרופתי
מחלות קשורות
-
דופק פרדוקסי
-
דלקת שריר הלב
-
קרדיומיופתיה
-
גרגירומת ע"ש וגנר
-
מיפרצת זיהומית