ליפומה היא גוש שומני הצומח לאט מתחת לעור - בין העור לשכבת השריר החיצונית. ליפומה נוטה להרגיש בצקית ולזוז בקלות בלחיצת אצבע קלה. זהו אינו סרטן ולרוב גוש זה אינו מזיק. בדרך כלל ליפומות מתגלות בגיל העמידה, ויש אנשים עם יותר מליפומה אחת[1].
גוש הממוקם ממש מתחת לעור. ליפומות מופיעות בדרך כלל בצוואר, בכתפיים, בגב, בבטן, בזרועות ובירכיים.
גוש רך ובצקי למגע, אשר זז בקלות בלחיצת אצבע קלה.
ליפומה היא בדרך כלל גוש קטן. הקוטר שלה הוא לרוב פחות מ-5 ס"מ, אך הוא יכול לגדול.
לפעמים ישנו כאב. ליפומות יכולות להיות כואבות אם הן גדלות ולוחצות על העצבים הסמוכים או אם הן מכילות כלי דם רבים.
ליפומות יכולות להיווצר גם בתוך שרירים או איברים פנימיים, אבל זה פחות נפוץ. במקרים אלו הליפומה עלולה לגרום לכאב או להגביל תנועת שרירים. בכל מקרה, במידה ומבחינים בגוש או בבליטה על הגוף, יש לפנות לכירורג/ית כדי שיבדוק ויאשר שמדובר בליפומה שאינה מזיקה, או שיש צורך בבדיקות נוספות[5].
סיבות וגורמי סיכון
כאמור, הסיבה לליפומות לרוב אינה ידועה, אך לחלק מבני משפחה יש נטייה גנטית לפתח אותן. גורמים אפשריים נוספים לליפומה הם[6]:
רופא/ה מתחום הכירורגיה יכול בדרך כלל לאבחן ליפומה באמצעות בדיקה גופנית. ייתכן שיהיה צורך בבדיקת הדמיה כגון אולטרסאונד, MRI או CT כדי לקבוע אם מדובר בליפומה או בציסטה. בדיקות אלו גם יכולות לעזור לזהות את מיקומה של הליפומה, כמה היא עמוקה, אם יש לה כלי דם ואם היא לוחצת על עצבים או על רקמות אחרות. במקרים אחרים, ייתכן שיהיה צורך בביופסיה כדי לאשר שהליפומה אינה סרטן. במהלך הליך זה, הרופא/ה לוקח דגימה מהליפומה ושולח אותה למעבדה לבדיקה[7].
סיבוכים אפשריים
רוב הליפומות קטנות ואינן גורמות לסיבוכים, אך הן עלולות לגרום לסיבוכים אם הן גדולות או שהן דוחסות מבנים ועצבים סמוכים. במידה והוחלט להסיר את הליפומה, ייתכנו סיבוכים הקשורים לניתוח, עליהם יש להתייעץ עם הרופא/ה[8].
טיפולים ותרופות
[9] מאחר שליפומות אינן מזיקות, בדרך כלל נהוג להשאיר אותן ללא טיפול, אך עם מעקב אצל הרופא/ה כפי שייקבע. עם זאת, במידה והליפומה מכאיבה או שהמראה האסתטי שלה מפריע, ניתן להסיר אותה באמצעות הליך כירורגי. לצורך כך בדרך כלל נהוג להרדים תחילה את האזור (תלוי במיקום ובגודל הליפומה). לאחר מכן, בהליך קצר מסירים את הליפומה ותופרים. לרוב, ניתן לחזור הביתה כבר לאחר הניתוח. ייתכן שיהיה צורך להסיר את התפרים לאחר מספר ימים או שבועות.
טיפולים אפשריים נוספים כוללים:
סטרואידים - תרופה זו יכולה לעזור לכווץ את הגידול.
שאיבת שומן – במקרים מסוימים ייעשה שימוש במחט ומזרק לצורך שאיבת רקמת השומן.
בת 35 , 3 חודשים לאחר לידה שניה, מיד לאחר הלידה ייבשתי חלב עם תרופות, יש עם רקע משפחתי (סרטן שד). עשיתי us שד ויצא: שד שמאל לא הודגמו תהליכים ציסטיים או סולידיים בשד בית השחי ללא נגדלת לימפה. Birads 1. שד ימין בשעה 9/10 בגבול השד הודגם גוש סולידי,, היפואקוגני, אובלי, מוגדר היטב בגודל 7 ממ , בית השחי ללא בלוטות לימפה מוגדלות. Birads 4a. מה כל זה אומר ועד כמה זה יכול להעיד על סרטן?
הגוש שמתואר הינו בעל מאפיינים שפירים בעליל. בכל זאת במידה ויש סיפור משפחתי וממצא סולידי הוחלט להמליץ על ביופסיה. Birads4a משמעותו שקיים ממצא , ככל הנראה שפיר, אך הומלץ לדגום אותו. הסיכוי שמדובר בסרטן הוא נמוך.
בהחלט הגיוני. כדאי לבצע ביופסיה תחת אוטרסאונד, יש להניח את המתמר על הגוש ולהכניס את המחט ממקום אחר. מקום הצלקת מהווה את מקום כניסת המחט. מה שחשוב זה המסלול שהמחט מבצעת ברקמת השד וכמובן כניסת המחט למטרה.
שלום, אשמח לדעת מה הפרוטוקל למעקב שגרתי לבת 34, עם דודה מצד אמא שיש לה סרטן שד. הלכתי לכירורגית והיא אמרה שעליי לבצע בדיקת אולטרסאונד שד כל כמה זמן, זה נכון?
לפי משרד הבריאות מןמלצת ממוגרפיה לכל אישה החל מגיל 50 ולאישה עם סיפור משפחה מדרגה ראשונה מומלצת ממוגרפיה החל מגיל 50. קיים גם פרוטוקול מובנה למעקב אחר נשים נשאיות לגן brca. אין פרוטוקול מובנה לנשים עם סיפור משפחתי של קרוב משפחה דרגה שניה. לכן בעיקרון המלצות שמתקבלות בביקור אצל כירורג שד, מבוססות על בדיקתו, מספר גורמי סיכון שנשאלים בביקור ובהתרשמותו, ניסיונו והשקפתו של הרופא.
שלום, בת 43, בריאה. היסטוריה משפחתית של סרטן שד ושחלות (סבתא). לא נשאית של הגן. לפני כמה ימים הורגש גוש בשד ימין שלא היה קודם (בדיקת מישוש אחרונה ביוני 24). הרופא הפנה דחוף לus וממגורפיה, תוצאות תקינות(מקבץ ציסטות). הרופא לא היה מרוצה מהתוצאות ושלח אותי לחווד שניה. עשיתי שוב us והפענוח היה כמעט זהה לראשון. מה הסיכוי שהתפספס ממצא חשוד אחרי שתי בדיקות us תקינות? תודה.
הוסף תגובה
פתח בחלון חדש
תשובת מומחה אפשרות פיספוס למרות ממוגרפיה וסונר שדיים תקין
קודם כל להדגיש כי ייעוץ בפורום לא מחליף בדיקה קלינית. בד"כ אם ממוגרפיה ואוטרסאונד שדיים תקין, ניתן להירגע. עם זאת במידה ומרקם השד מאוד צפוף ובבדיקה הקלינית הגוש חשוד, לעיתים יש צורך להשלים בירור ולבצע mri שדיים.
אני היפוכונדרית בהקשר לסרטן שד הייתי בשלושת החודשים האאחרונים אצל 4 רופאי שד שבדקו יסודי. האחרון היה לפני כחודש ימים שבדק יסודי כולל לימפה והכל היה נקי לטענתו. יכול להיות שתוך חודש יהיה סרטן שד שלב 4 למרות שעשיתי 3 פעמים בדיקות אולטרסאונד שד ? אני לא מתכוונת להלחם לריפוי. התכנון הוא לטוס לשוויץ להמתת חסד כי לא יוצאים מסרטן שד שלב 4. אני אגב בת 45. ללא ילדים. אני בריאה בדרך כלל. בדיקות דם עשיתי לפני חודש שיצאו תקינות. איך תוך חודש אחרי 3 פעמים אולטרסאונד שד בשלוש מקומות שונים האמת יצאו תקינים לגמרי. פתאום סראן שלב 4 ? כמה זמן חיים עם סרטן שד שלב 4?
במידה ונבדק אצל שלושה כיורורגים ושד ועברת מספר פעמים אולטרסאונד שד, וכל הבדיקות היו תקינות, אין שום סיבה לחשוש מסרטן שד, ובוודאי לא דרגה 4 שזה סרטן שד גרורתי. נראה כי את סובלת מחרדה קשה מנושא סרטן שד. פחד וחרדה לעיתים אינם רציונלים וכדאי להבין מדוע את כה חרדה ולטפל בכך.
חיפוש רופאים 
בדיקות 
מונחים 
כתבות ומחקרים 
ערוצי תוכן 
מחשבונים 
סטרואידים 
CT, סי טי 
נוירופיברומטוזיס 
תשובת מומחה Birds 4a מה המשמעות? 
