מיגרנה

Migraine

המומחים של Infomed מסבירים:

מיגרנה היא מחלה כרונית המתבטאת באירועים נשנים של כאבי ראש, המלווים בתופעות גופניות ונפשיות נוספות.

מקור המילה מיגרנה הוא בשפה היוונית Hemicrania, שתרגומה המילולי הוא חצי גולגולת. השם נובע מאחד ממאפייני המיגרנה, המתבטא בכאב ראש הממוקם בדרך כלל בחצי ראש.

שכיחות המיגרנה גבוהה מאוד באוכלוסיות מערביות, והיא פוקדת כ-12% מהאנשים. כ-70% מהלוקים במיגרנות הן נשים, וההתקף הראשון לרוב מתרחש לאחר גיל ההתבגרות ועד גיל 40. לאחר גיל 40 מתחילה ירידה בשכיחות ככל שעולה הגיל. השכיחות הגבוהה ביותר בנשים היא בגיל 55-25.

מיגרנה תסמינים
מיגרנה מסווגת למיגרנה ללא אאורה (66% מההתקפים) ולמיגרנה עם אאורה.
התקף מיגרנה מתחלק לארבעה שלבים, ואין חובה לעבור את כל השלבים במהלך ההתקף:
השלב המקדים (Pro-drome) – חל יום-יומיים לפני ההתקף.
• שינויים במצב הרוח
• עצירות
• עלייה בתיאבון
• צמא מוגבר והשתנה מוגברת
• פיהוקים תכופים
• קשיחות בצוואר
שלב האאורה – לרוב לא מופיע, אך במידה וכן מתרחש סמוך מאד להתקף (15-60 דק' לפני תחילת ההתקף).
• הפרעות בראייה
• עקצוצים בגפיים
• קושי בהפקת דיבור
• חולשה או חוסר תחושה בצד אחד של הפנים או הגוף
• ירידה בשיווי המשקל
שלב כאב הראש – נמשך בין שעה ל-72 שעות במידה ולא מטופל.
• כאב ראש פועם, לרוב בצד אחד של הראש אך יכול להיות גם בשני הצדדים
• רגישות לאור, לצלילים ולעיתים למגע ולריח
• בחילות והקאות
• רצון עז להסתגר ולשכב בחדר שקט וחשוך
לאחר ההתקף (Post-drome) – נמשך עד 24 שעות לאחר כאב הראש.
• בלבול
• שינויים במצב הרוח
• סחרחורות וחולשה
• רגישות לאור ולצלילים
• שלב ההחלמה. רוב התקפי המיגרנה חולפים בהדרגה מעצמם. אצל חלק מהאנשים מסייעת השינה בהקלת הסימפטומים וחלק מדווחים על הפסקה פתאומית של כאבי הראש בעקבות הקאה.
תדירות ההתקפים אצל חולי מיגרנה היא פעם בחודש בממוצע, אך יש חולים שחווים מספר התקפים בשבוע ויש התקפים שנמשכים מעל 3 ימים ללא הפסקה (סטטוס מיגרנוזוס).
סיבות וגורמי סיכון
הסיבה למיגרנות אינה ידועה במלואה, וקיימים הסברים רבים למנגנון היווצרות ההתקף – ירידה בפעילות המוחית, זרימת דם מוגברת, היצרות של כלי הדם בגלל שינויים כימיים ועוד.
עם זאת, מיגרנה נחשבת מחלה עם תרומה משפחתית ניכרת. ל-70% מחולי המיגרנה יש קרוב משפחה מדרגה ראשונה שלוקה אף הוא במיגרנה, ולקרובי משפחה מדרגה ראשונה של חולה מיגרנה יש סיכוי ללקות במיגרנה פי 1.5-2 מאשר לאוכלוסייה הכללית. כשיש היסטוריה משפחתית של מיגרנה עם אאורה, הסיכוי עולה עד פי 4.
כמו כן, ידוע שהפגיעה הגנטית מתרחשת במספר גנים (תורשה מולטי-פקטוריאלית) ושהופעת המיגרנה מושפעת גם מגורמים סביבתיים.
בין הגורמים המובילים להתקף, מקובל להתייחס לשינויים הורמונליים סביב תקופת הווסת (מכונה "מיגרנה וויסתית"), שינויים במצב הרוח (סטרס, דיכאון, חרדה ואף התרגשות), עייפות והפרעות שינה, עבודה במשמרות, יציבה לא טובה, מאמץ גופני רב, יחסי מין, הריון, הפסקת הווסת, ארוחות לא סדירות, התייבשות, אלכוהול (בייחוד בירה ויין) וסוגים שונים של מזון (שוקולד, מזונות מלוחים מאוד, קפאין, אספרטיים, מונוסודים גלוטמט ועוד).
כמו כן, יש אנשים הרגישים לאורות מהבהבים, לעישון, לרעשים חזקים, לריחות חזקים, לשינויי אקלים, לגלולות למניעת הריון ולתרופות שינה.
אבחון ובדיקות
נוירולוג יכול לאבחן את המחלה על סמך הסיפור של החולה (אנמנזה) ועל סמך בדיקה נוירולוגית תקינה. הבדיקה הנוירולוגית הגופנית של החולה, כמו גם בדיקות העזר שלו, כדוגמת בדיקות דם, CT מוח, MRI מוח או EEG, מפורשות בדרך כלל במיגרנה כתקינות, ועל פי רוב אין צורך לבצע בדיקות כלל.
סיבוכים אפשריים
מיגרנה גורמת לפגיעה קשה באיכות החיים, לאובדן ימי עבודה ולהפסדים כלכליים.
נוסף על כך, קיימות מספר מחלות והפרעות המקושרות למיגרנה:
• מחלות קרדיווסקולריות (לב וכלי דם) – נמצא כי מיגרנה עם ובלי אאורה מקושרת לסוכרת, ליתר לחץ דם ולעלייה ברמות הכולסטרול. כמו כן, עבור שני סוגי המיגרנות נמצא כי קיימת עלייה בסיכון להתקף לב ולהתפתחות צלעת, אך הסיכון גבוה יותר עבור אנשים הסובלים ממיגרנה המלווה באאורה.
הסיכון לשבץ איסכמי, מצב שבו אספקת הדם למוח נחסמת, עולה באנשים שסובלים ממיגרנה עם אאורה מסיבה לא ידועה. גורם סיכון נוסף ללקות בשבץ איסכמי הוא שימוש בגלולות למניעת הריון מהסוג המשולב של אסטרוגן ופרוגסטרון. לכן, מומלץ לנשים הסובלות ממיגרנה עם אאורה להשתמש בגלולות מסוג אחר.
מסיבה זו, אנשים הסובלים ממיגרנה צריכים לנקוט באמצעים להפחתת גורמי סיכון למחלות קרדיו-וסקולריות, כמו עודף כולסטרול, הפסקת העישון, איזון סוכרת, הפחתת לחץ הדם והורדה במשקל.
• בעיות נפשיות – מיגרנה קשורה לעלייה בסיכון התפתחות דיכאון, מאניה-דיפרסיה והפרעות והתקפי חרדה.
• דימום וכיבים במערכת העיכול – משככי כאבים רבים ממשפחת נוגדי דלקת לא-סטרואידים (NSAIDS), כמו אדוויל, נורופן ואספירין, מעלים את הסיכון להתפתחות הפרעות במערכת העיכול במידה ונעשה בהם שימוש נרחב לאורך זמן.
• תסמונת הסרוטונין – מצב מסכן חיים בו קיים מינון יתר של סרוטונין למוח, העלול להיגרם כתוצאה משילוב של תרופות לטיפול במיגרנות ממשפחת הטריפטאנים לבין נוגדי דיכאון ממשפחת SSRI או SNRI. במידה ואתם נוטלים תרופות נוגדות דכאון ותרופות לטיפול במיגרנות, יש להיוועץ ברופא מומחה בנוגע לפעילות הגומלין בין התרופות.
טיפולים ותרופות
הטיפול במיגרנה מורכב משלושה סוגי טיפול:
1. טיפול התנהגותי המייצר הרגלים בריאים כדוגמת שינה סדירה, ארוחות סדירות, הימנעות ממאכלים מסוימים (מכילי קפאין, תיראמין, מונוסודיום גלוטאמאט, או ניטראטים).
2. טיפול בתרופות למניעת התקפים: ניתן רק במקרה של ריבוי התקפים או התקפים ממושכים וקשים במיוחד.
3. טיפול להקלה בתסמינים בעת התקף:
- תרופות נוגדות כאב או בחילה (כדוגמת פרצטמול ואופטלגין), אספירין ותרופות נוגדות דלקת שאינן סטרואידיות, ועד לתרופות אופיואידיות או שילובים של תרופות ממספר קבוצות.
- תרופות ייחודיות נגד מיגרנה.
מניעה
למרות שלא ניתן למנוע לחלוטין מיגרנה, קיים סיכוי להקטין את בתדירות ההתקפים בדרכים הבאות:
• הקפדה על פעילות גופנית ידועה כמפחיתה את תדירות ההתקפים.
• ניהול 'יומן מיגרנה' היכול לסייע בניטור תדירות ההתקפים ואת הגורמים להם.
• הימנעות מגורמים המעוררים את ההתקפים.
• הפחתת השפעת האסטרוגן באמצעות טיפול הורמוני או גלולות למניעת הריון המכילות מינון נמוך של אסטרוגן.
• נטילת תרופות המונעות התקפי מיגרנה.
• קיימות בשוק תרופות שונות המפחיתות התקפי מיגרנה ומטפלות במחלות אחרות, כמו פרכוסים, תרופות נוגדות דכאון, תרופות לטיפול ביתר לחץ דם, בלב ובמחלות כלי דם כליליים. יש להיוועץ עם הרופא למציאת הטיפול המתאים ביותר עבורך.
• יש הגורסים כי טיפולים אלטרנטיביים, כמו דיקור, ביופידבק, תוספי תזונה, צמחי מרפא ועיסויים מסייעים בהפחתת תדירות ההתקפים.

רופאים בתחום

דליפות שתן במאמץ

ד"ר יריב שטבהולץ

4.9

( 35 חוות דעת )

"הדוקטור אדם נחמד, גישה ידידותית, תומכת; אמפטית ומבינה. זאת מעבר למקצוענות"

קראו עליי עוד

אף אוזן גרון וכירורגיית ראש-צוואר

ד"ר לימור בנימיני-בן יעיש

4.8

( 5 חוות דעת )

"ד״ר בנימיני סייעה לי בניתוח להסרת ציסטה. הייתה מאוד מקצועית, הסבירה את המצב לאורך הדרך וסבלנית. שמח מאוד שבחרתי להגיע לד״ר בנימיני."

קראו עליי עוד

לקביעת תור

פסיכיאטריה

ד"ר מיכאל בנימין

5.0

( 19 חוות דעת )

"בתור חייל הלום קרב, ד”ר מיכאל בנימין הוא פסיכיאטר פשוט מצויין. הוא הפגין מקצועיות, רגישות והבנה עמוקה שלא חוויתי אצל אף רופא אחר, למרות שנפגשתי עם פסיכיאטרים רבים בעבר. הוא עזר לי בצורה משמעותית, ואני ממליץ עליו מכל הלב."

קראו עליי עוד

לקביעת תור

לכל המומחים שלנו>

המומחים של Infomed עונים על שאלות:

שאלה: הבן שלי חייל (בן 21) וסובל מכאבי ראש חזקים כמעט שנה. לאחרונה עבר בדיקת CT ולפי התוצאות, יש לו "התעבות רירית מינורית בתא ספנואידלי ימני". לצערי, רופאים צבאיים לא מוכנים לדבר עם הורים של החיילים, ובזמן השירות, החייל לא מבוטח בקופת חולים ואין
תשובה: לכאבי ראש יש מגוון גורמים, ביניהם מיגרנה, כאבי ראש כתוצאה ממתח, בעיות תשבורת (שמצריכות משקפיים), אוזניים, אף, זיהומים, גידולים ועוד. לכל אחד מאלה יש גורמים אופייניים, כגון נטייה משפחתית, מחלת חום, בחילות והקאות ועוד. בבדיקת ה- CT שעבר בנך יש עיבוי רירית (הציפוי הפנימי) של אחד הסינוסים (מערות הפנים). מצב זה יכול להעיד על דלקת חריפה (סינוסיטיס חריפה) או כרונית (הנמשכת מעל 3 חודשים). לאור משך תלונותיו, סביר להניח שאין מדובר בסינוסיטיס חריפה. הקליניקה המאפיינת סינוסיטיס כרונית כוללת גודש והפרשה מהאף, מלאות בפנים וכאבי ראש (אך זוהי תלונה פחות דומיננטית!), שיעול, ירידה בחוש הריח, כאבי שיניים, נחירות ועוד. עצתי היא לבצע בדיקת עיניים כדי לשלול בעיות תשבורת, לפנות לרופא אף-אוזן-וגרון כדי לבדוק אם סינוסיטיס כרונית היא הגורמת לכאב הראש, ולנוירולוג, שהוא בעצם הרופא המתאים לאבחון כאבי ראש. לדעתי, אם הכאבים כה ממושכים וכה חזקים, כדאי לפחות לעבור הערכה ראשונית ולא לדחות את העניין בשנה. בברכה, ד"ר טלי צ'רנוביצקי - אינפומד
לפתיחה בעמוד חדש >
שאלה: אני בת 19 (חיילת) ואני לוקחת גלולות למניעת הריון (דיאנה) מגיל 14 וחצי בשל חוסר איזון הורמונלי (נעשו בדיקות דם בזמנו). בשנה אחרי שהתחלתי לקחת גלולות התחילו להופיע לי מיגרנות (יצויין שגם לאמי יש מיגרנות מגיל 14 בערך). מאז סבלתי מאד מהמיגרנות, בעיקר בשנ
תשובה: קיים סוג של מיגרנות הקשור לירידה ברמת האסטרוגן בגוף. הירידה ברמת האסטרוגן יכולה לנבוע מירידה טבעית המתרחשת במהלך המחזור החודשי או לאחר לידה. כמו כן תיתכן ירידה ברמת האסטרוגן כתוצאה מנטילת גלולות (או טיפולים אחרים המכילים אסטרוגן) בתקופה של ההפסקה בין חפיסה לחפיסה. בנוסף תיתכן ירידה ברמת האסטרוגן שאינה מכוונת, כמו במצב ששוכחים לקחת גלולות במהלך החודש. להורמון אסטרוגן יש השפעה על מערכת העצבים המרכזית (כלומר על המוח) שיכולה להסביר את הקשר למיגרנות. כאשר יש ירידה ברמת האסטרוגן, יש גם ירידה ברמת הסרוטונין. כתוצאה מכך עשויה להיגרם התרחבות של כלי דם בראש וגירוי עצבי שמובילים להתקף מיגרנה. המאפיין את המיגרנות הקשורות למחזור (או לאסטרוגן) הוא שבדרך כלל ההתקף הוא בזמן מסוים במחזור החודשי. אופייני התקף יומיים לפני עד שלושה ימים אחרי התחלת הדימום הווסתי. ייתכנו התקפי מיגרנה גם בתקופות אחרות של המחזור החודשי, אבל אז לרוב ההתקפים יהיו יותר קלים, יותר קצרים ויגיבו טוב יותר לטיפול מאשר ההתקפים שבתקופת הדימום הווסתי. הסימפטומים של מיגרנות הקשורות למחזור הם כמו של כל מיגרנה, אך מאפיין אותן שאין אאורה. אאורה הוא חסר או הפרעה נוירולוגית שמקדים את התקף המיגרנה כגון: הפרעות בראיה, נימול בפנים ובאצבעות ועוד. במיגרנות מסוג זה אצל נשים הנוטלות גלולות המיגרנות מופיעות בד"כ בשבוע ההפסקה שבין חפיסה לחפיסה. האם שמת לב לעיתוי הופעת המיגרנות? האם הן אכן מופיעות בתקופת סיום החפיסה או בקשר ל"פספוס" של גלולות? אם כן, בהחלט ניתן לומר שאת סובלת מסוג מיגרנות הקשור לירידה ברמת האסטרוגן. כדי לנסות למנוע את הופעת המיגרנות ניתן לעשות מספר דברים: לקחת את הגלולה לפני שהולכים לישון (שכן בבוקר הסף המיגרנוטי הכי נמוך, כלומר יש סיכוי גבוה יותר להתקף מיגרנה). ניתן לנסות להחליף את הגלולות במדבקה עורית. זה במיוחד מומלץ אצל נשים מעשנות, נשים ששוכחות לקחת את הגלולה לעיתים קרובות, ונשים שנוטלות תרופות נוספות, כמו תרופות נוגדות דיכאון או אנטיביוטיקה. זאת בשל פירוק מהיר של האסטרוגן והיווצרות תנודות ברמתו בדם באופן שמגדיל את הסיכון למיגרנה. שימוש בגלולות במינון הנמוך ביותר (20-25 מיקרוגרם), שכן אז הירידה ברמת האסטרדיול בשבוע ההפסקה היא קטנה יותר. המלצתינו לך: 1. לעשות מעכשיו רישום של התקפי המיגרנה ומיקומם ביחס לנטילת הגלולות. 2. לא ברור לנו בשל איזה חוסר הורמונלי ניתנו לך הגלולות דיאנה בזמנו, האם מדובר בתסמונה שחלות פוליציסטיות? האם כאשר את לא נוטלת גלולות את מקבלת את המחזור החודשי באופן סדיר? בשל השאלות האלו כדאי שתפני לרופא גינקולוג להתייעץ איתו על חשיבות המשך נטילת הגלולות אצלך. העובדה שבחודש שבו הפסקת את נטילת הגלולות לא היו לך התקפים בהחלט מחזקת את הקשר בין הגלולות למיגרנות, כך שניתן לשקול החלפה למדבקות או להסתפק באמצעי מניעה אחר. 3. מומלץ לפנות לרופא נוירולוג כדי לקבל טיפול להתקפי המיגרנה, יש כיום טיפולים יעילים ביותר. תוכלי לקרוא בפורטל אינפומד על הטיפולים במיגרנה בקישור: http://www.infomed.co.il/questions/q_092304_6.htm
לפתיחה בעמוד חדש >
שאלה: האם ניתן למנוע את כאבי הראש?
תשובה:
כאבי ראש עלולים להסב כאב וסבל בל-יתוארו. אולם אינכם צריכים להשלים עם גורלכם כסובלים מכאבי ראש. אלה צעדים בהם תוכלו לנקוט כדי למנוע כאבי ראש. הנה מספר דרכים להרחיק כאבי ראש:
· הפחיתו מתח רגשי.
· הפחיתו מתח גופני.
· התעמלו בקביעות.
· שמרו על שגרה קבועה.
· הפסיקו לעשן.
· בקשו עזרה כשאינכם מסוגלים להתמודד.
· הכירו את גורמי ההצתה של כאבי הראש שלכם.
· טיפול מונע.
לפתיחה בעמוד חדש >
שאלה: הבן שלי בן 14 וחצי, סובל מכאבי ראש חזקים, במיוחד בחודש וחצי האחרונים. לטענתו הכאב מתרכז באזור המצח מאחורי העיניים בשני הצדדים ומלווה בהבזקי אור וברגישות לאור חזק. הכאבים מלווים מידי פעם בהתקפי זעם. יש לציין שסבל מכך בעבר, אבל אף פעם לא בעוצמות כאלו.
תשובה: הסיבות לכאבי ראש הן רבות מאד, לחלקן המנגנון ברור ולחלקן אין אנו יודעים מהי הסיבה. כאבי ראש המסווגים כמיגרנה הינם כאבי ראש שאין אנו מבינים לחלוטין את מנגנון הופעתם, ותיאור המקרה של בנך יכול להתאים לכאב ראש מסוג מיגרנה (כאבי ראש חזקים בעוצמתם, מלווים בהבזקי אור). כאבי ראש כשלעצמם יכולים להוביל להתקפי זעם. אולם, חולים הסובלים ממיגרנה בד"כ אינם מציגים ממצא פתולוגי בבדיקתם, ולבנך נמצאה פפילאדמה (בצקת של מוצא עצב הראיה). פפילאדמה הינה ממצא המעיד על קיומו של לחץ תוך-גולגולתי מוגבר, וזו הסיבה שבנך נשלח לביצוע CT. לאנשים עם מיגרנה בד"כ אין פפילאדמה, ואין עלייה בלחץ התוך-גולגולתי. עלייה בלחץ התוך-גולגלתי בהחלט יכולה להוביל לכאבי ראש איומים, והסיבות לה הן רבות, החל מדימום מוחי, גידול מוחי, לחץ דם מאד גבוה, הפרעה במערכת הניקוז של נוזל השדרה וחדרי המוח, דלקות או זיהומים בקרומי המוח ועוד. כמובן שחסר מידע לגבי מצב בריאותו הבסיסי של בנך. האם הוא ילד בריא? האם התפתחותו תקינה? האם סבל בעברו ממחלות אחרות או כאבי ראש? אבל בכל אופן הרופא האמור לסייע לכם בנוגע לכאבי ראש הינו נוירולוג ילדים. בפנייתכם לנוירולוג ילדים, תעברו תשאול מסודר בנוגע לכל ההיסטוריה הרפואית והלא רפואית של בנך. לאחר מכן תבוצע בדיקה נוירולוגית מקיפה, ואז הנוירולוג יוכל לסייע באבחנה. ייתכן שתישלחו לבצע בדיקות נוספות, כגון EEG או בדיקות דם. מובן שכדאי להגיע גם אל הנוירולוג עם ה-CT. תיאור הממצא ב-CT מוח נראה חסר. האם קיימים סימני לחץ? מהו גודל המוקד? על מנת לקבל מידע מדוייק יותר עליכם להתייעץ בנוירולוג או בנוירוכירורג. רפואה שלמה. ד"ר אמיר בר-שי - אינפומד
לפתיחה בעמוד חדש >