
צרידות
צרידות נגרמת בדרך כלל על-ידי בעיה במיתרי הקול.

צרידות נגרמת בדרך כלל על-ידי בעיה במיתרי הקול.
ילדים
אצל תינוקות מתחת לגיל שלושה חודשים הצרידות עלולה להיות תוצאה של בעיה חמורה, כמו מום מולד או הפרעה בבלוטת התריס. אצל ילדים קטנים צרידות היא בדרך כלל תוצאה של בכי ממושך המאמץ את מיתרי הקול.
אצל ילדים גדולים יותר, דלקת נגיפית (ויראלית) היא הסיבה הכי נפוצה לצרידות. אם הצרידות מלווה בקושי לנשום או בשיעול שנשמע כמו נביחה, מתייחסים לצרידות כאל תסמין של שיעול נבחני. שיעול נבחני אופייני לילדים מתחת לגיל שלוש או ארבע, בעוד התסמין של צרידות נפוץ אצל ילדים מבוגרים יותר.
אם הצרידות מלווה בקושי לנשום או לבלוע, בהפרשת ריר, במאמץ לשאוף אוויר או בנשימה עם פה פעור לרווחה וסנטר שנוטה קדימה, יש לפנות מייד לטיפול רפואי. זהו מצב חירום רפואי. בעיה זו נקראת אפיגלוטיטיס או דלקת חיידקית של מכסה קנה הנשימה, ומדובר במצב נדיר אך מסוכן.
מבוגרים
אצל מבוגרים בדרך כלל נגיף הוא שאחראי על התפתחות של צרידות או דלקת גרון כשאין תסמינים אחרים. כמו עם כל תסמין של דלקת בדרכי הנשימה העליונות, צרידות יכולה להימשך אחרי היעלמות כל יתר התסמינים.
כשהצרידות קלה, הסיבה הנפוצה ביותר היא עשן סיגריות. אם צרידות מתמשכת אינה קשורה בדלקת נגיפית או בעישון, יש להיבדק על-ידי רופא/ה. זמן ההמתנה הרצוי עד לפנייה לייעוץ רפואי שנוי במחלוקת. ניתן להמתין כחודש. אם אתם מעשנים, הפסיקו לעשן והמתינו כחודש כדי לראות אם הבעיה חלפה.
צרידות מתמשכת יכולה להיגרם על-ידי סיבות רבות. הנפוצה ביניהן היא ציסטה או פוליפ על מיתרי הקול. סרטן יכול להיות גורם לצרידות, אך הוא נדיר יחסית. שימוש מוגזם בקול יכול לגרום לצרידות ומחייב מנוחה לקול.
טיפול ביתי
צרידות שאינה קשורה בתסמינים אחרים אינה מושפעת מטיפול בתרופות. התהליך הטבעי ירפא את האזור הדלקתי. הוספת לחות לאוויר בעזרת מכשיר אדים או שתיית נוזלים יכולה לפעמים להקל במידת מה. עם זאת, החלמה עשויה להימשך מספר ימים. הגיוני לתת מנוחה למיתרי הקול. בכי או צעקות מחריפים את המצב. לטיפול בצרידות הקשורה בשיעול,
מה צפוי אצל הרופא/ה
אם ילד סובל מקשיי נשימה חמורים, העדיפות הראשונה היא לוודא שדרכי הנשימה פתוחות. עשויה להידרש החדרת צינורית נשימה לקנה הנשימה של הילד. הדבר יבוצע באמבולנס או בחדר המיון. אם עורכים צילומי רנטגן של החזה והצוואר כשהילד מונשם, רופא צריך ללוות את הילד כל הזמן.
במקרים של צרידות ללא סיבוכים שנמשכה תקופה ארוכה, הרופא יסתכל על מיתרי הקול בעזרת מראה קטנה או באמצעות אנדוסקופ - צינורית אופטית המאפשרת לראות את מיתרי הקול. לעיתים תיערך בדיקה גופנית מקיפה יותר, כמו גם בדיקת דם.
האם המאמר עניין אותך?
