רמת פרולקטין גבוהה בדם

פרולקטין הוא חלבון הורמונאלי המופרש מחלקה הקדמי של בלוטת יותרת המוח (Anterior pituitary gland) וגם מרירית הרחם של נשים הרות, ועל כן נמצא במי השפיר. לעיתים הפרשה דמוית חלב מפטמות שלא בתקופת הנקה (Galactorrhea) קשורה לרמת פרולקטין גבוהה בדם (hyperprolactinemia).
ההורמון פרולקטין מופרש בפעימות, כל 95 דקות בממוצע. עוצמת הגל קשורה לשעת היום; גלים גבוהים במיוחד נצפו תוך כדי שינה ובמיוחד בזמן שינה עמוקה. כמו כן ניתן לצפות בהפרשה מוגברת של פרולקטין במצבי לחץ, במאמץ גופני מוגבר, בהרדמה כללית או בניתוח. ככלל רמות הפרולקטין נמוכות יותר בגברים מאשר בנשים, ובעיקר במהלך השבועיים שקודמים למחזור הווסת.
רמת הפרולקטין בדם של נשים הרות עולה מתחילת ההיריון ויכולה להגיע עד פי 10 מהרמה שלפני ההיריון. לאחר הלידה רמת הפרולקטין בדם יורדת, אבל בכל הנקה קיימת עלייה משמעותית ברמת ההורמון עד כדי פי 8 מרמתו הבסיסית, עם חזרה לרמה הבסיסית 3-2 שעות מתום ההנקה.
הפרשת הפרולקטין מבלוטת יתרת המוח מבוקרת על ידי גורמים רבים, אבל העיקרי שבהם הוא הורמון הדופמין (Dopamine) אשר מופרש מאזור מוגדר במוח. תפקידו לדכא את הפרשת ההורמון ולשמור על רמתו התקינה. במצבים מסוימים, כגון תת-תפקוד של בלוטת התריס, קיימת הפרשה מוגברת של הורמון ה-(Thyrotropin-Releasing Hormone ) TRH מהמוח, אשר מגביר באופן משמעותי את הפרשת הפרולקטין, גורם לרמת פרולקטין גבוהה בדם (hyperprolactinemia). ובכך משבש תהליכים שבהם הפרולקטין מעורב. יש צורך על כן בטיפול בבלוטת התריס, כדי לאזן את רמות הפרולקטין.
תפקידו העיקרי של הפרולקטין בבני אדם קשור למערכת הרבייה. בגברים, לפרולקטין השפעה חשובה על שמירת רמתו התקינה של הורמון הטסטוסטרון אשר מהווה הורמון מפתח לתפקוד המיני של הגבר ולייצור הזרע. לכן גברים עם רמת פרולקטין גבוהה בדם (hyperprolactinemia). לוקים לעיתים בירידה בחשק המיני (Libido) עד כדי קשיים בזקפה.
אצל נשים מיניקות, רמת פרולקטין גבוהה בדם (hyperprolactinemia) יכולה למנוע התפתחות זקיקים בשחלות, ולמנוע על ידי כך הריון נוסף. כמו כן עודף הפרשה של פרולקטין אצל נשים משפיע על התהליכים התקינים הקשורים לביוץ, והוא יכול להיות סיבה לאי-פוריות. ההשפעה השלילית יכולה להתבטא כהפרעה בהפרשתו התקינה של הורמון ה-Luteinizing Hormone (LH ) אשר באחריותו לגרום לביוץ של הזקיק הבשל בשחלה, וכן בהפחתה בייצור של הורמוני שחלה כגון אסטרוגן ופרוגסטרון.