טרשת נפוצה

טרשת נפוצה היא מחלת חיסון עצמי (מחלה אוטואימונית), בה המערכת החיסונית של הגוף תוקפת את עצמה. בטרשת נפוצה תהליך זה הורס את המיאלין – החומר השומני שעוטף את סיבי העצבים במוח ובעמוד השדרה ומגן עליהם.

תפקידו של המיאלין דומה לתפקידו של הציפוי המבודד של כבל חשמלי. כאשר המיאלין נפגע, המסר שעובר דרך העצב עלול לעבור בקצב איטי יותר או להיחסם.

הרופאים והחוקרים אינם מבינים מהי הסיבה המדויקת להופעת טרשת נפוצה אצל אנשים מסוימים ולא אצל אנשים אחרים. שילוב של גורמים החל מגורמים גנטיים ועד זיהומים בתקופת הילדות משחקים תפקיד.

הגורמים הבאים עלולים להגדיל את הסיכון לחלות בטרשת נפוצה:

גיל - טרשת נפוצה יכולה להופיע בכל גיל, אך ברב המקרים היא מתחילה להתפתח אצל אנשים בני 20 עד 40.

מין - נשים נוטות לפתח טרשת נפוצה פי שניים מגברים.

תורשה - הסיכון לחלות בטרשת נפוצה גבוה יותר בקרב אנשים עם היסטוריה משפחתית של המחלה. לדוגמא, לאדם שאחד מהוריו, אחיו או אחיותיו לוקים במחלה יש סיכוי של 1 עד 3 אחוזים לפתח את המחלה, לעומת עשירית האחוז בלבד בקרב כלל האוכלוסייה.

אולם, הניסיון בקרב זוגות תאומים זהים מלמד שתורשה אינה הגורם היחיד למחלה. אילו טרשת נפוצה הייתה נקבעת על ידי הגנטיקה בלבד, הסיכון של תאומים זהים לחלות בה היה זה. אך המצב אינו כזה. לתאום זהה יש סיכוי של 30 אחוזים בלבד לפתח טרשת נפוצה במידה ואחיו התאום כבר חלה בה.

זיהומים - וירוסים רבים ומגוונים הוגדרו כקשורים לטרשת נפוצה. לאחרונה העניין הגדול ביותר הוא בקשר שבין טרשת נפוצה לוירוס אפשטין-בר, הוירוס שגורם מונונוקלאוזיס זיהומית (מחלת הנשיקה). עדין לא ברור כיצד מתפתח וירוס אפשטין-בר במקרים חמורים יותר של טרשת נפוצה.

מחלות אחרות - קיים סיכוי גבוה יותר לטרשת נפוצה בקרב אנשים הסובלים מהפרעות אוטואימוניות אחרות כגון מחלה של בלוטת התריס, אנמיה ממארת, פסוריאזיס, סוכרת מסוג 1, מחלות מעי דלקתיות.

לא קיימות בדיקות ספציפיות לאבחון טרשת נפוצה. בסופו של דבר האבחנה מסתמכת על שלילה של מחלות אחרות שעלולות לגרום לאותם תסמינים. הרופא יכול לבסס אבחנה של טרשת נפוצה על תוצאות הבדיקות הבאות:

בדיקות דם

בדיקות דם יכולות לסייע בשלילת מחלות זיהומיות או דלקתיות אחרות, הגורמות לתסמינים זהים לאלו של טרשת נפוצה.

ניקור מותני

ניקור מותני הוא הליך שבו הרופא או האחות לוקחים דגימה קטנה של נוזל מוחי שדרתי מתעלת חוט השדרה ומעבירים אותו לבדיקה במעבדה. דגימה זו יכולה להעיד על חריגות ומצבים לא תקינים הקשורים לטרשת נפוצה, כמו רמות לא תקינות של כדוריות דם לבנות או חלבונים. הליך זה עשוי גם לסייע בשלילת זיהומים ויראליים ומחלות אחרות שיכולות לגרום לתסמינים נוירולוגים הזהים לאלו של טרשת נפוצה.

בדיקת MRI

בדיקה זו עושה שימוש בשדה מגנטי בעל עוצמה גבוהה, על מנת ליצור תמונה מפורטת של איברים פנימיים. בדיקת MRI יכולה לגלות פגיעות במוח ובחוט השדרה, המעידות על אובדן המיאלין, שנגרם כתוצאה מטרשת נפוצה. יחד עם זאת, פגיעות מסוג זה עלולות להיגרם גם כתוצאה ממחלות אחרות, כמו זאבת או מחלת לים, כך שקיומן של פגיעות אלו אינו הוכחה מוחלטת לכך שהנבדק לוקה במהלך טרשת נפוצה.

במהלך בדיקת MRI הנבדק שוכב על שולחן הניתן להזזה ומוסע אל תוך מכונה דמוית צינור ארוך, שמשמיעה קולות נקישה במהלך ביצוע הסריקה. רב בדיקות ה-MRI אורכות לפחות שעה. הבדיקה אינה מכאיבה, אך חלק מהאנשים חשים בקלסטרופוביה בזמן שהם נמצאים בתוך המכונה. הרופא יכול לדאוג שהבדיקה תתבצע תחת הרדמה במקרה הצורך.

כמו כן לעתים מזריקים לוריד של הנבדק חומר המשמש לצביעה, בעזרתו גל יותר לזהות פגיעות "פעילות". הליך זה מסייע לרופאים לקבוע האם המחלה נמצאת בשלב פעיל, גם אם הנבדק אינו חש בתסמינים באותה תקופה. טכניקות חדישות יותר של MRI מסוגלות לספק תמונה מפורטת אף יותר של רמת הפגיעה בסיב העצב, או של הרס מוחלט והחלמה של המיאלין.

בדיקת אימפולסים עצביים

בדיקה זו מודדת את האותות החשמליים ששולח המוח כתגובה לגירויים. בבדיקת אימפולסים עצביים משתמשים בגירויים של ראיה או בגירויים חשמליים – אימפולסים חשמליים קצרים לרגליים או לזרועות.

במקרים מסוימים אנשים שיש להם טרשת נפוצה עלולים לפתח גם:
 

• קשיות או עוויתות בשרירים
• שיתוק, בעיקר ברגליים
• בעיות בשלפוחית השתן, במעי, או בתפקוד המיני
• שינויים מנטאלים, כגון שכחנות או קשיים בריכוז, דיכאון.
• מחלת הנפילה (אפילפסיה)

טרשת נפוצה טיפול

לטרשת נפוצה אין מרפא. הטיפול מתמקד בדרך כלל בתקיפת התגובה האוטואימונית (תגובת החיסון העצמי) ובשליטה בתסמינים. אצל חלק מהחולים התסמינים קלים עד כדי כך שאין צורך בטיפול כלשהו. תרופות המקובלות בטיפול נגד טרשת נפוצה כוללות:

· קורטיקוסטרואידים. הטיפול הנפוץ ביותר כנגד טרשת נפוצה, קורטיקוסטרואידים מפחיתים את הדלקת שמתגברת בזמן התקף. 

· איטרפרונים.

· גלאטירמר (קופקסון).

· נטליזומאב (טיסברי).

· מיטוקסנטרון (נובנטרון).

לצד זאת, תרופות רבות התפתחו בשנים האחרונות כדי להקל ולשפר את חייהם של חולים בטרשת נפוצה. אלו תרופות שעשויות להקל על התסמינים, לעכב הידרדרות מהירה של המחלה ולהפחית התקפים. הנה סקירה היקפית יותר של התרופות לטיפול בטרשת נפוצה התקפית הפוגתית (RRMS). מידע זה אינו המלצה ואינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי כלשהו. לפני שימוש בתרופה כלשהי יש להתייעץ עם הרופא המטפל.

אינטרפרון בטא (Interferon Beta)
אבונקס (Avonex), בטאפרון (Betaferon), אקסטביה(Extavia) , פלגרידי (Plegridy), רביף .(Rebif)

איך זה עובד: אינטרפרון היא גרסת מעבדה של חלבון גוף אנושי שנלחם בזיהומים. זו אחת התרופות הוותיקות והנפוצות ביותר. זו נחשבת לתרופה ביולוגית מאחר שיש בה תאים חיים. ההשערה היא שהשימוש בתרופה גורם לחלבוני אינטרפרון בטא להחליש סיגנלים המעוררים את התגובה האוטואימונית שמובילה לטרשת נפוצה.

איך לצרוך: זריקה אחת ליום או אחת לשבוע, תלוי בתרופה.

תופעות לוואי אפשרויות: כאבי ראש, תסמיני שפעת, כאב באזור הזריקה, ספירה נמוכה של תאי דם לבנים, דימום יותר בקלות, בעיות בכבד, התקפים, דיכאון ומחשבות אובדניות. אין לצרוך תרופה זו במידה וקיימת אלרגיה לאינטרפרון בטא או אלבומין (החלבון הנפוץ ביותר בדם).

גלטירמר אצטט (Glatiramer Acetate)
קופקסון(Copaxone) , גלאטופה (Glatopa) 
*תרופות אלו אינן קיימות בארץ

איך זה עובד: גלטירמר הוא חלבון מעבדה שעשוי להגן מפני תאים הפוגעים במיאלין, השכבה שמגינה על העצבים בגוף, ובכך עשויה לגרום להתקפים פחות תדירים.
איך לצרוך: זריקה פעם ביום או שלוש פעמים בשבוע, תלוי במצב החולה.

תופעות לוואי אפשרויות: תופעות לוואי חמורות אמנם נדירות, אך ייתכן ויופיעו התופעות הבאות: אדמומיות, כאב ונפיחות באזור הזריקה, עור סמוק, קוצר נשימה, פריחה, כאב בחזה.

פינגולימוד (Fingolimod)
גילניה (Gilenya)

איך זה עובד: פינגולימוד (גילניה) היא תרופה הנקשרת לתאי הדם ולוכדת אותם לתוך בלוטות הלימפה, כך שאינם יכולים לגרום נזק למערכת העצבים המרכזית. זה עשוי להפחית את תדירות ההתקפים ולמרות שהראיות לכך מוגבלות, הטענה היא שהתרופה עשויה להשפיע כמו אינטרפרון בטא.

איך לצרוך: טבליה אחת ביום. מאחר שהתרופה עלולה להאט את קצב הלב, יש לעקוב באופן תדיר בעת נטילת התרופה, ובעיקר בשלבים הראשונים.

תופעות לוואי אפשרויות: אין לצרוך את התרופה אם את מתכננת היריון או שאת בהיריון. התרופה עלולה לגרום למומים מולדים. קיים סיכוי לדלקת או לנפיחות בעיניים, שעלולים להשפיע על הראייה.

עוד תופעות אפשריות: כאב ראש, שפעת, שלשולים, כאבי גב, בעיות בכבד, זיהומים בסינוסים, כאבי בטן, כאב בידיים וברגליים, שיעול.

טריפלונומיד (Teriflunomide)
אובג'יו (Aubagio)

איך זה עובד: טריפלונומיד (אובג'יו) היא תרופה החוסמת אנזימים המפעילים את כדוריות הדם הלבנות. דבר זה גורם להאטה של ייצור תאי חיסון, אשר פעילים בזמן שהמחלה מזיקה למערכת העצבים.

איך לצרוך: טבליה אחת ביום.

תופעות לוואי אפשרויות: אין לצרוך את התרופה אם את מתכננת היריון או שאת בהיריון. התרופה עלולה לגרום למומים מולדים. יש צורך במעקב רפואי קפדני בשל חשש לנזקים בכבד, בכליות ובמערכת העצבית, כמו גם חשש לזיהום בדם וללחץ דם גבוה.

תופעות לוואי נוספות: שלשולים, בחילה, דילול שיער.

דימתיל פומרט (Dimethyl Fumarate)
טקפידרה (Tecfidera)

איך זה עובד: דימתיל פומרט (טקפידרה) ככל הנראה חוסמת את התאים החיסוניים שפוגעים בעצבים. היא גם פועלת כנוגד חמצון שמסייע בהגנה על המוח ועל עמוד השדרה. במשך שנים השתמשו בתרופה זו לצורך טיפול בפסוריאזיס, מחלה אוטואימונית אחרת.

איך לצרוך: טבליה אחת פעמיים ביום.

תופעות לוואי אפשרויות: התרופה עלולה להשפיע על ספירת הדם ולכן יש לערוך בדיקה אחת לכמה חודשים. ייתכנו גם נפיחויות בגרון ובלשון, שעלולות להקשות על הנשימה.

עוד תופעות לוואי אפשרויות: בחילה, שלשולים, כאב בטן, גלי חום.

אלמטוזומאב (Alemtuzumab)
למטרדה (Lemtrada)

איך זה עובד: תרופה זו היא נוגדן חד שבטי, מה שאומר שהיא יכולה למצוא ולטרגט תאי חיסון מסוימים כדי למנוע מהם פגיעה במערכת העצבים.

איך לצרוך: עירוי פעם ביום במשך 5 ימים. לאחר שנה, שוב עירוי פעם ביום במשך 3 ימים.

תופעות לוואי אפשרויות: למטרדה עלולה לגרום לתופעות לוואי קשות ולכן יש צורך במעקב רפואי צמוד, כולל בדיקות דם. התרופה עלולה לגרום לדימום נדיר וקטלני, להשפיע על הכליות, ולגרום למחלה בבלוטת התריס בקרב 1 מתוך 3 משתמשים. תופעות הלוואי הנפוצות יותר הן כאבי ראש, פריחה, בחילות, חום.

נטליזומאב (Natalizumab)
 טיסברי (Tysabri) 

איך זה עובד: טיסברי היא תרופה המורכבת מנוגדנים הנצמדים לתאי T ומונעים מהם להגיע למוח ולעמוד השדרה ולתקוף את המיאלין, השכבה המגנה על העצבים.

איך לצרוך: עירוי פעם ב-28 ימים.

תופעות לוואי אפשרויות: נדיר, אך ייתכן זיהום מוח שעלול להוביל לנכות או למוות. בהתחלה ייתכנו תסמינים הדומים להתקף טרשת נפוצה.

תופעות לוואי נפוצות יותר: כאב מפרקים, חום, הרגשת עייפות או חולי, כאבי ראש או סחרחורות.

אוקרליזומאב (Ocrelizumab)
אוקרוואס (Ocrevus)

איך זה עובד: התרופה מיועדת לטיפול ב-PRMS כמו גם בטרשת נפוצה ראשונית מתקדמת. זהו נוגדן חד שבטי המטרגט תאי B הגורמים לנזק עצבי בגוף. מחקרים מראים כי התרופה עשויה לעבוד טוב יותר בהפחתת התקפים ובהאטת התפתחות המחלה, מאשר תרופות אינטרפרון בטא. 

איך לצרוך: 2 זריקות בהתחלה, זריקות תחזוקה אחת ל-6 חודשים.

תופעות לוואי אפשרויות: אין לצרוך תרופה זו אם יש לך הפטיטיס B. כפי שקורה פעמים רבות עקב עירוי, יתכן גירוי בעור, פריחה, גירוי בגרון, או תגובה אלרגית. לעיתים נדירות ייתכן זיהום מוחי קטלני.

מיטוקסנטרון (Mitoxantrone)
נובנטרון (Novantrone)

איך זה עובד: מיטוקסנטרון (נובנטרון) היא תרופה שבמקור יועדה לטיפול בסרטן ובהמשך אושרה לטיפול גם בטרשת נפוצה. התרופה מדכאת את המערכת החיסונית כדי להפחית את מספר התאים שגורמים לפגיעה במיאלין, השכבה שמגינה על העצבים בגוף. מתאימה בעיקר לטרשת נפוצה מתקדמת משנית (secondary progressive).

איך לצרוך: עירוי אחת ל-3 חודשים, עד 12 מנות במהלך 2-3 שנים.

תופעות לוואי אפשרויות: בגלל בעיות בטיחות, רופאים נוטים לתת תרופה זו רק במקרים בהם המחלה מתפתחת מהר ותרופות אחרות לא משפיעות. התרופה עלולה להשפיע על הלב להעלות את הסיכון לסרטן הדם.

טיפולים נוספים

בפיזיותרפיה או בריפוי בעיסוק מלמדים תרגילי מתיחה וחיזוק, ומראים כיצד להשתמש במכשירים שעשויים להקל על התפקוד היומיומי.

הליכים

סינון פלזמה (פלזמפרזיס), דומה מעט לדיאליזה, מאחר והוא מפריד בין כדוריות הדם ובין הפלזמה- החלק הנוזלי של הדם, באופן מכני. סינון פלזמה מבוצע לפעמים במקרים של תסמינים קשים במהלך התקפים של טרשת נפוצה, במיוחד באנשים שאינם מגיבים לסטרואידים דרך הוריד.