מחסור בויטמין D

תשובה: את כדורי החומצה הפולית יש לקחת עד שאת נכנסת להריון, ולא משנה כמה זמן התהליך לוקח לך. כשתיכנסי להריון, יחליפו לך את הכדורים לכדורי ברזל משולבים עם חומצה פולית. חומצה פולית אינה גורמת לעליה ברמת הסידן (קלציום) ולמחסור בוויטמין D. מכיוון שלא ציינת את הערכים המדוייקים, לא אוכל להרחיב עוד על חלק זה של שאלתך. ד"ר נעמה ורבין - אינפומד

תשובה: לא ידוע על הפרעת ויטמין C או סביבה חומצית אחרת לספיגת ויטמין D. ויטמין D הוא ויטמין מסיס בשומן המסייע להטמעת הסידן והזרחן בעצמות ומונע רככת. מקורות הוויטמין במזון הם כבד, דגים, שמן דגים, שמנת, חמאה, ביצים, וכן מזונות המועשרים בו. ידועות מספר תרופות העשויות לגרום לדלדול ברמת ויטמין D: קושרי מרה דוגמת כולסטיראמין וכולסטיפול, סטרואידים, תרופות לכיבים מסוג סימטידין, איזוניאזיד, שמן מינרלי וקסניקל. מידע נוסף על ויטמין D בפורטל אינפומד: http://www.infomed.co.il/doSearchSite.asp?searchFor=ויטמין+D

תשובה: ויטמין D חיוני לבניית עצמות ושיניים חזקות. ויטמין D נוצר בגוף על ידי פעולתן של קרני השמש על העור. ברזל הוא מרכיב חיוני בפיגמנט הנושא את החמצן בדם, ההמוגלובין, פיגמנט המאחסן חמצן בשרירים לשימוש בזמן מאמץ, וכן מעורב בקליטת חמצן על ידי התאים ובהפיכת הסוכר בדם לאנרגיה. בשנה הראשונה לחייו, מתפתח התינוק במהירות ומשלש את משקלו. חלב מאם אשר תזונתה מאוזנת מספק את רוב המינרלים והוויטמינים הנחוצים לתינוק המתפתח, חוץ מאשר, אולי, ויטמין D ופלואוריד. אם המים באזור המגורים אינם מכילים פלואור, ההמלצה היא בדרך כלל לתת פלואור במינון של 0.25 מ"ג (2 טיפות) ליום. אם הצריכה של ויטמין D על ידי האם אינה מספיקה, ואם חשיפת התינוק לשמש אינה מספקת (דבר שחשוב מיוחד בתינוקות עם צבע עור כהה), מומלץ לתת תוספת של ויטמין D. הטיפות מכילות גם ויטמין A, החשוב לבניית העצמות המתפתחות בילדים. המינון נע בין 3 ל-15 טיפות ליום, בהתאם למשקל ולמידת הצורך. מאגרי הברזל בתינוק מספיקים לששת החודשים הראשונים לחייו. הברזל בחלב האם נספג היטב אצל התינוק, אולם ההמלצה היא לתת תוספת של ברזל בגיל 4 עד 6 חודשים. תוספת ברזל לתינוקות אפשר למצוא בטיפות (מינון מומלץ: 1 מ"ג לק"ג ליום, עד גיל שנתיים לא יותר מ-15 מ"ג ליום), וכן במוצרי מזון לתינוקות. מכיוון שאינני יודעת את משקל בתך או את רמת הברזל בדמה, אני ממליצה לך לפנות לרופא הילדים להמשך טיפול. יתכן שאינה צריכה תוספת ברזל ושהיא מקבלת כמות מספקת. לעוד מידע: http://www.infomed.co.il/questions/q_012402_4.htm

תשובה: אסביר מעט על היחסים בין PTH, סידן וויטמין D. סידן הוא יון המשמש בתהליכים כימיים רבים בגוף ונאגר בעצמות. רמתו התקינה בדם חיונית לתפקוד תקין של רוב מערכות הגוף. PTH הוא הורמון המופרש מבלוטת הפאראתירואיד. תפקידו להעלות את רמת הסידן בדם כשזו נמוכה, ולשמור על רמה רצויה בטווח של 8.5 עד 10.5. PTH גורם לעלייה ברמת הסידן בכמה מנגנונים. אחד מהם הוא הגברת ייצור ויטמין D. השני הוא השפעה ישירה על העצם, הגורמת לה להפריש סידן. ויטמין D מגביר את הספיגה של הסידן מהאוכל שאנו אוכלים, וגורם לשחרור של סידן מהמאגרים בעצם אל הדם. כל המנגנון הזה עובד בכיוון ההפוך כאשר יש עודף סידן בדם. במקרה שלך, רמת ויטמין D נמוכה גורמת להגברת ההפרשה של PTH, אשר גורם לעלייה ברמת סידן במנגנונים שאינם דרך ויטמין D. הבסיס לבעיה הוא ככל הנראה חוסר ויטמין D, אשר גרם לרמת סידן נמוכה. כתוצאה מכך בלוטת הפאראתירואיד הפרישה יותר ויותר PTH, וזה גרם לעלייה קלה ברמת הסידן במנגנונים שאינם דרך ויטמין D. חוסר משמעותי של ויטמין D נדיר באנשים בריאים. ויטמין D סנפג מן המזון אבל גם מיוצר בגופנו בעזרת אור השמש, הכבד והכליות. חסר משמעותי בוויטמין D מופיע כמעט אך ורק באנשים עם מחלת כליות קשה. איני יודעת מה ערכי הייחוס במעבדה בה ביצעת את הבדיקות, ולכן אני מסתמכת על דבריך שרמה של 4.5 היא נמוכה. אם היא נמוכה מעט, נטילת ויטמין D אכן תפתור את הבעיה. אם הרמה נמוכה משמעותית מן הנורמה, יש לבצע בירור נוסף לגבי הסיבה לכך, ולטפל בבעיה בהתאם. בכל מקרה, תוצאות אלו מחייבות התייעצות עם אנדוקרינולוג. איחולי בריאות ד"ר נועה גולדשר מינרבי - אינפומד