שמות מסחריים
פרופראנולול ( פרולול) שייך לקבוצת חוסמי בטא לא בררניים, המשפיעים על המערכת האדרנרגית בלב ובכלי הדם. פרופראנולול ( פרולול) משמש בעיקר לטיפול במצבים הבאים:
יתר לחץ דם.
תעוקת חזה (אנגינה פקטוריס).
הפרעות קצב בלב.
רעד
טיפול מונע בעקבות אוטם שריר הלב
טיפול מונע במיגרנה.
פרופראנולול ( פרולול) יעיל גם לאיזון קצב לב מהיר ותסמינים אחרים הנגרמים על-ידי פעילות-יתר של בלוטת התריס, ובהפחתת דפיקות לב, הזעה ורעד הנגרמים על-ידי חרדה קשה.
התרופה מיועדת גם לטיפול במחלת ההמנגיומה בגיל הינקות. המנגיומה הינה צבר של כלי דם עודפים אשר יוצרים גוש בעור או מתחתיו. ההמנגיומה יכולה להיות שטחית או עמוקה. לעיתים היא נקראת "סימן תות" כי פני השטח שלה מזכירים במראה צורת תות. ניתן לפעוטות מגיל 5 שבועות עד 5 חודשים, במצב המנגיומה מסכנת חיים או תפקוד.
אין להשתמש בפרופראנולול ( פרולול) במקרים הבאים:
רגישות לפרופרנולול או למרכיבים אחרים שבתרופה.
אין להשתמש לטיפול במיגרנה לאחר שההתקף כבר התחיל.
מחלת אסתמה, דלקת סימפונות (ברונכיטיס) כרונית, נפחת (אמפיזמה) או צפצופים במערכת הנשימה בהווה או בעבר.
אחת מבעיות לב הבאות: אי ספיקת לב בלתי נשלטת, חסימה בלב מדרגה שנייה או שלישית, דופק לב מאוד איטי (נמוך מ-45) או לא סדיר, לחץ דם נמוך מאוד, זרימת דם מאוד חלשה, תעוקה חזה בזמן מנוחה.
מחלת פאוכרומוציטומה שאינה מטופלת (עלייה בלחץ הדם כתוצאה מגידול הממוקם סמוך לכלייה).
חמצת מטבולית (עליה ברמות חומצת שתן בדם).
דיאטה חריפה או נטייה להיפוגליקמיה (תת סוכר בדם). צום או צום לאחרונה.
חשוב לשים לב:
כמו כל חוסמי הבטא, פרופראנולול משפיע על תגובת הגוף לירידה ברמת הסוכר בדם; מסיבה זו חולי סוכרת חייבים להשתמש בתרופה זו בזהירות.
תרופה זו עלולה למסך את סימני האזהרה במקרה של רמת סוכר נמוכה בדם (היפוגליקמיה). כמו גם להחריף היפוגליקמיה בילדים, במיוחד בזמן צום (כמו למשל במצבים בהם האכילה מועטה, מחלה דלקתית, הקאות), או כאשר צורכי הגלוקוז גבוהים מהרגיל (קור, לחץ, דלקת) או בעקבות קבלת מינון יתר.
פרופראנולול ( פרולול) עלול לגרום לרגישות מוגברת לקור.
התרופה עלולה לפגום בערנות, לכן יש להיזהר בנהיגה ולהזהיר ילדים שנוטלים תרופה זו מרכיבה על אופניים ומפעילויות מסוכנות כגון משחק ליד כביש.
מידע על התרופה
אזהרות
תופעות לוואי
יש לרשום תרופות רק על פי ההתוויות של משרד הבריאות
המידע נלקח בין היתר מעלונים רפואיים ובכל מקרה אינו מחליף התייעצות עם רופא
רופאים בתחום
המומחים של Infomed עונים על שאלות:
שאלה: אני סובלת לאחרונה מתשישות ומבחילות. לאחר סדרה של בדיקות נשלחתי לבצע עוד בדיקות דם בשל חשד למחלת הנשיקה. בבדיקות היו שתי תוצאות חריגות: ESR 1 hour בערך של 32 (גבוה מהנורמה) ו- Lymphocytes בערך של 51.1 (גבוה מהנורמה). האם זהו אכן זיהום ויראלי, או שזה
שאלה: בתי בת שנתיים ועשרה חודשים, וגילינו אצלה לאחרונה תולעים בפי הטבעת. רופא הילדים נתן לנו מרשם לתרופה ורמוקס, ואמר לנו לתת לה 5 מ"ל ביום הראשון ושוב 10 ימים לאחר מכן. אולם בשני הלילות שלאחר מכן היא עדיין סבלה מתולעים, ראינו אותן שלשום בלילה וגם אתמול. האם התולעים אמורות להיעלם מייד? לא היתה לה יציאה כבר 4 ימים, אולי כי כל הסיפור מלווה בשפעת בת שבוע, והיא לא אכלה כמעט, ורק לפני יומיים כמעט הבריאה כמעט לחלוטין. האם הוורמוקס עזר, אולי שמא בגלל שלא היו לה הפרשות הוא לא היה יעיל? מה עלינו לעשות? היא ממש סובלת בלילה.
שאלה: בתי בת 11.3 והיא בגובה של 161 ס"מ. לדעתי היא צמחה במהלך השנה האחרונה בין 10 ל-15 ס"מ. האם זה תקין? האם ישנה בעיה שמחייבת בדיקה רפואית? משקלה הוא 44 ק"ג.
שאלה: בבדיקת קולונוסקופיה שעברתי גילו פוליפ במעי הגס, ונאמר לי כי יש להסירו בניתוח מכיוון שהבסיס שלו רחב מידי להסרה בבדיקה. הביופסיה של פוליפ זה יצאה תקינה. האם ניתוח שבמסגרתו "פותחים את הבטן" (עם כל המשמעויות והסיכונים שבכך) הוא הפיתרון היחיד? האם אין שיטות מתקדמות חדישות יותר שניתן לנקוט בהם במקום, כמו ניתוח לפרוסקופי או השיטה המכונה TEM? להלן הנתונים של בדיקת הקולונוסקופיה: פוליפ על גבעול 1-0.5 ס"מ ב sigmoid colon. נכרת על ידי סנר–2. פוליפ ססילי 2 ממאירות). אין אפשרות לבצע כריתה בשל בסיס רחב. פרט לזה אין ממצא פתולוגי. אין נתונים על סימון כלשהו בהזרקת דיו בדו"ח הבדיקה. לא ניתן לתת תשובה מדוייקת ללא נתונים חשובים לגבי הגיל, הבריאות כללית, וממצא היסטולוגי מפורט של הפוליפ שאינו ניתן לכריתה אנדוסקופית. כריתה עם TEM (מכשור מיוחד לניתוחי רקטום בגישה טרנס אנלית) אינה מתאימה במקרה זה מכיוון שהפוליפ נמצא הרחק מהרקטום, בצקום. ניתן לבצע כריתת איזור המעי עם הגידול בגישה ניתוחית נעזרת לפרוסקופיה, או בגישה של ניתוח פתוח. בשתי הגישות מומלץ מאד לסמן את הפוליפ עם דיו בזמן קולונוסקופיה אפילו אם הוא בצקום, דבר שיאפשר מציאת המיקום המדויק בקלות יחסית. לשתי הגישות יש חסרונות ויתרונות ושתיהן מקובלות כיום בכל בתי החולים. לעתים ניתן, בזמן ביצוע הסימון, לבצע ניסיון כריתה נוסף בגישה קולונוסקופית, אם כי כאשר מדובר בפוליפ שטוח באיזור הצקום, הסבירות להצלחה אפילו של בודק מיומן נמוכה וסיכון ההתנקבות של המעי יחסית גבוה. בברכה ד"ר נחום ורבין
המומחים של Infomed ממליצים לקרוא:
בדיקות קשורות
-
בדיקת א.ק.ג
-
בדיקות דם
-
בדיקת לחץ דם
תרופות קשורות
-
לרקאנידיפין (וזודיפ, לרקפרס)
-
אמלודיפין (נורווסק, אמלו)
-
סולטיאם
-
מלטונין (סירקדין)
-
וורטיאוקסטין (ברינטליקס)