דיגוקסין

תזונה

תרופה זו עלולה להיות רעילה יותר כאשר רמות האשלגן נמוכות. יש לכלול פירות וירקות במזון.

אלכוהול

מומלץ להימנע משתיית אלכוהול בזמן נטילת תרופה זו. השילוב של אלכוהול עם תרופה זו עלול להיות מסוכן.

נהיגה

יש לבחון את השפעת התרופה טרם הנהיגה בשל דיווח תופעות של סחרחורות, ראייה מטושטשת וראייה בצבע צהוב.

הריון

דיגוקסין בטוח לשימוש בזמן ההריון, באופן זהיר, ייתכן שבמינון גבוה יותר, ללא ממצאים טרטוגניים. לא נגרם כל נזק לתינוקות לנשים הרות אשר טופלו בתרופה זו. תרופה זו יכולה להינתן לאם לשם טיפול בקצב לב גבוה באופן חריג ובאי ספיקת לב של העובר.

הנקה

תרופה זו מופרשת בחלב אם, בכמויות קטנות מאוד. לכן, ניתן להשתמש.

קשישים

ייתכן שיהיה צורך בהפחתת המינון. בהתאם לתפקוד כלייתי ולבדיקת רמת התרופה בדם.

דווח לרופא במקרה של

• מחלת כבד
• מחלת כליה
• הפרעות בתפקוד בלוטת התריס
• נטילת תרופות אחרות
• התפתחות הרעלת דיגוקסין
• קצב לב לא תקין
• הפרעה בהולכה חשמלית בלב
• התקף לב לאחרונה
• דלקת בשריר הלב/קרום הלב
• מחלת ברי-ברי- כתוצאה ממחסור בויטמין B-1
• נטילת משתנים, נטילת מעכבי ACE
• בדיקת אק"ג
• טיפול עתידי באמצעות חשמל לתיקון קצב לב לא סדיר

סיכון ממנת יתר

גבוה

סיכון מפיתוח תלות

נמוך

תופעות הלוואי של דיגוקסין נובעות פעמים רבות מעלייה ברמות התרופה בדם. יש לדווח על כל התסמינים לרופא ללא דיחוי.

תופעות לוואי שכיחות: תגובות אלרגיות של העור (פריחה), אי סדירות בקצב לב, בחילות, הקאות, שלשול, הפרעות במערכת העצבים המרכזית, כמו סחרחורת, הפרעות בראייה (ראייה מטושטשת או ראייה בצבע צהוב)

פרטי תגובה עם תרופות אחרות

הערה כללית: תרופות רבות מגיבות עם דיגוקסין. אין לקחת שום תרופה בלי להיוועץ ברופא. חלק התגובות החשובות מתוארות להלן.

הרגישות לדיגוקסין יכולה לעלות כתוצאה משימוש בתרופות המפחיתות את רמת האשלגן בדם, חלק מהתרופות מעלות את רמת הדיגוקסין בדם, דבר שעלול להעלות את הסיכון לרעילות, חלקן יכולות להעלות או לא להשפיע על רמת דיגוקסין בדם, וחלקן יכולות להפחית את רמתו בדם.

 משתנים: כגון אצטאזולאמיד או פורוסמיד גורמים להפרשת אשלגן מהגוף ועלולים להגביר את הסיכון של תופעות לוואי מדיגוקסין. יש לעקוב אחר רמות האשלגן והמגנזיום בדם ובמידת הצורך לתת תוספות (אשלגן) לחולים המקבלים משתנים אלו. 

נוגדי חומצה: עלולים להפחית את השפעות הדיגוקסין. השפעת הדיגוקסין עלולה לגבור עם הפסקת תרופות אלה. 

נוגדי הפרעות קצב: עלולים להעלות רמות דיגוקסין בדם. 

סידן במתן תוך ורידי, אלפראזולאם, דיאזפאם, כינידין, וראפאמיל, אמיודארון, אינדומתאצין, דיקלופנאק, איטראקונאזול, ספירונולאקטון: מעלים ריכוז דיגוקסין על ידי הפרעה לפינוי התרופה ועלולים לגרום להפרעה קשה בקצב הלב בחולים המקבלים דיגוקסין. 

אריתרומיצין, קלאריתרומיצין, טטראציקלין: מעלים ספיגה של דיגוקסין ואת ריכוזו בדם כמו גם דקלאטסביר, סימפרוויר, ולפטסביר- בשילוב עם תרופות אחרות לטיפול בהפטיטיס C,  פליבנסרין- לטיפול בחשק מיני נמוך אצל נשים שלא עברו את גיל המעבר, איזבוקונאזול, איטראקונאזול- לטיפול בזיהומים פטרייתיים, איואקפטור- לטיפול בציסטיק פיברוזיס, פרופנטלין- למניעת עוויתות שרירים, מירבגרון- לטיפול בפעילות יתר של שלפוחית השתן הגורמת לדחף פתאומי למתן שתן וכתוצאה מכך לבריחת שתן לא רצונית. עלולים להופיע סימני רעילות. אנטיביוטיקות אלו פועלות בין השאר גם כנגד חיידקי המעיים אשר אחראים לפירוק חלק מהתרופה. 

קו-טרימוקסאזול: מעלה ריכוז דיגוקסין, בעיקר באנשים מבוגרים, על ידי הפחתת הפרשתו מהגוף. 

בולמי סידן: ניפדיפין, דילטיאזם, וראפאמיל: הצירוף שלהם עם דיגוקסין עלול להעלות רמות דיגוקסין בדם. אין להימנע מהשילוב, אך יש לשקול הורדת מינון דיגוקסין. השילוב מקובל בטיפול בהפרעות קצב לב. 

דיפנוקסילאט: מוריד את תנועתיות המעיים ועלול להעלות ספיגת דיגוקסין. 

לבותירוקסין: יש צורך להעלות מינון דיגוקסין. 

חוסמי בטא: השילוב עלול לגרום לאי סדירות בהולכת החשמל בלב ולירידה חדה בקצב הלב ואף לדום לב. יש להיזהר אף בטיפות עיניים המכילות חוסמי בטא, לדוגמה טימולול. יש לבצע בדיקות א.ק.ג., לבדוק רמות דיגוקסין בדם ולהתאים המנה. 

אקארבוס מוריד ריכוז דיגוקסין בדם. יש לקחת את שתי התרופות במרווחי זמן קבועים זה מזה כדי למנוע תנודות בריכוזי דיגוקסין בדם. 

כולסטיראמין נקשר לדיגוקסין במעיים ומוריד את ספיגתו ואת פעולתו.

תרופות נוספות העלולות להעלות את ריכוז דיגוקסין בדם: נפאזודון- נוגד דיכאון, אטורבסטאטין- להורדת כולסטרול בדם, ציקלוספורין- לדיכוי המערכת החיסונית, משמש לעתים קרובות למניעת דחיית שתלים, אפופרוסטנול- לטיפול ביתר לחץ דם ריאתי, טולבפטן וקוניוופטן- לטיפול ברמות נמוכות של נתרן בדם, קארבדילול- לטיפול באי ספיקת לב קלה עד חמורה ויתר לחץ דם,  ריטונאביר- לטיפול בזיהום HIV ואיידס,  טלפרביר- לטיפול בזיהום של הפטיטיס C,  דרונדארון- לטיפול בקצב לב לא סדיר, ראנולאזין ותיאפאמיל- לטיפול בכאבים בחזה, תלמיסרטן- לטיפול ביתר לחץ דם, לפטיניב- לטיפול בסרטן השד, טיקגרלור- למניעת התקף לב או שבץ, ונדטניב- לטיפול בסוגי סרטן שונים של בלטות התריס, מעכבי P -גליקופרוטאין, ונטוקלקס- לטיפול בחולים הסובלים מלוקמיה לימפוציטית כרונית, ומוראפניב- לטיפול בחולים מבוגרים עם סרטן מסוג מלנומה, מעכבי משאבת פרוטון- להקלת תסמיני רפלוקס חומצי או לטיפול במחלת ריפלוקס של מערכת העיכול.

השפעת שימוש ממושך

לא צפויות בעיות. ניטור: יש צורך בבדיקות תקופתיות של רמות דיגוקסין ומלחים בדם.