המומחים של Infomed מסבירים:
מתאזולאמיד היא תרופה המיועדת לטיפול בגלאוקומה (ברקית). היא שייכת לקבוצת התרופות הפועלות באמצעות עיכוב האנזים אנהידראז קרבוני (כגון: אצטאזולאמיד). אנזים זה אחראי על ייצור יוני ביקרבונאט ומימן מפחמן דו-חמצני ומים. ביקרבונאט הכרחי לייצור הנוזל המיימי הממלא את העין מאחורי הקרנית, כך שעיכוב האנזים, ובעקבות זאת, הירידה בריכוז הביקרבונאט, תורמים לירידה בלחץ התוך עיני המוגבר האופיני לגלאוקומה. בכליות, מתאזולאמיד גורמת להגברת הפרשת הביקרבונאט יחד עם מלחים אחרים, אשר מושכים איתם יותר מים המופרשים מן הגוף בשתן. עם זאת, הפעילות המשתנת של מתאזולאמיד היא חלשה יחסית. בדומה לאצטאזולאמיד, גם תרופה זו יכולה לשמש כטיפול מונע בתסמינים של מחלת גבהים. כמו כן, מתאזולאמיד היא בעלת פעילות נוגדת פרכוסים, אולם יעילותה בטיפול בכפיון נחשבת לנמוכה.
-
מידע על התרופה
אופן נטילת התרופה
טבליות. תדירות וזמן נטילה
2-3 פעמים ביום. טווח המינון
100-300 מ"ג סה"כ ליום. תחילת ההשפעה
2-4 שעות. משך ההשפעה
2-4 שעות. מנה שנשכחה
יש לקחת מייד כשנזכרים. אם קרב הזמן לנטילת המנה הבאה, דלג על המנה שנשכחה, וקח את המנה הבאה כרגיל. אין לקחת מנה כפולה. הפסקת התרופה
על-פי הוראת הרופא. מינון עודף
סביר להניח שמנה עודפת מקרית לא תגרום לבעיות מיוחדות, אך אם מבחינים בתסמינים מיוחדים, או אם נלקחה מנה עודפת גדולה יש לפנות מיד לקבלת עזרה רפואית.
-
אזהרות
תזונה
אין הגבלות. ניתן לקחת עם האוכל במידה והתרופה משפיעה על מערכת העכול. מומלץ לשתות הרבה בזמן הטיפול.
נהיגה
אין בעיות ידועות.
הריון
ממחקרים שנעשו בבעלי חיים עולה כי קיים סיכון לעובר. אין מספיק מידע לגבי בטיחות השימוש בתרופה בנשים הרות. מתאזולאמיד אינה מומלצת לשימוש בהריון, אלא אם כן יתרונות התרופה עולים על הסיכון האפשרי לעובר. (C)
הנקה
התרופה עוברת לחלב אם ועלולה להשפיע על התינוק. מומלץ להיוועץ ברופא.
תינוקות וילדים
לא מומלץ בילדים מתחת לגיל 12, אלא בהמלצה רפואית.
קשישים
ייתכן שיהיה צורך בהפחתת המינון.
דווח לרופא במקרה של
- אי ספיקה של בלוטת האדרנל
- מחלת דם
- מחלת כליה
- סוכרת
- מחלת כבד
- מחלות דרכי הנשימה
- חוסר איזון אלקטרוליטים בדם
- תגובות אלרגיות לכל תרופה שהיא
סיכון ממנת יתר
בינוני
סיכון מפיתוח תלות
נמוך
-
תופעות לוואי
תופעות הלוואי הנפוצות כוללות: עייפות, כאבי ראש, בחילה, שלשול, השתנה מרובה, איבוד התיאבון, שינויים בטעם ובריח (טעם מתכתי בפה, איבוד חוש הטעם והריח). יש לדווח לרופא במידה ותופעות אלו מטרידות ונמשכות. תרופה זו עלולה לגרום לרגישות יתר לשמש. יש להמנע מחשיפה ארוכה לשמש במהלך תקופת הטיפול. תופעות לוואי פחות נפוצות המחייבות פנייה לעזרה רפואית: חוסר תחושה או תחושה של נימול ועקצוץ באצבעות הידיים והרגליים או בשפתיים, דם בשתן או קושי בהטלת השתן, צואה שחורה או דמית, צואה בהירה, צהבת בעור ובעיניים, התיבשות, בלבול, חום, צלצולים באוזניים, חולשת שרירים, דמום יתר. יש לפנות מיד לחדר מיון במקרה של קשיי נשימה, פרכוסים, ותגובה אלרגית לתרופה.
פרטי תגובה עם תרופות אחרות
[קווינידין, פלקאיניד (תרופות נוגדות קצב לב); אפדרין, פסאודואפדרין (קיימים בתרופות רבות נוגדות גודש)]: מתאזולאמיד עלול להגביר רמות תרופות אלו בדם, ואת הסיכון לתופעות לוואי כתוצאה מכך. [טופיראמאט]: יש להימנע משילוב עם מתאזולאמיד. סיכון מוגבר ליצירת אבנים בשתן. נוסף לכך שילוב זה עלול לגרום להתייבשות ולמכת חום. [תרופות אחרות לטיפול באפילפסיה (קארבאמאזפין, פניטואין, או פרימידון)]: שילוב עם מתאזולאמיד עלול לגרום לרככת של העצם. [אספירין]: סיכון מוגבר לתופעות לוואי, כגון: טשטוש, בלבול, תשישות, היפרוונטילציה, וצלצולים באוזניים. אין לקחת מתאזולאמיד עם מינונים גבוהים של אספירין. [קורטיקוסטרואידים]: מתאזולאמיד בשימוש עם תרופות ממשפחת הקורטיקוסטרואידים עלול להגביר את הסיכון לאיבוד אשלגן. יש לנטר בקפידה רמות אשלגן. [דיגוקסין]: סיכון מוגבר להרעלה, במקרה של רמות אשלגן נמוכות. יש לנטר בקפידה רמות אשלגן. [ציסאפריד]: מתאזולאמיד עלול לגרום לחוסר איזון אלקטרוליטים בגוף, אשר מגביר את הסיכון לתופעות לוואי של ציסאפריד בלב. יש להשתמש בזהירות רבה תוך ניטור קפדני של רמת המלחים בדם. [ליתיום]: מתאזולאמיד מגביר את הפרשת הליתיום בשתן וגורם לירידה ברמות התרופה בדם. ייתכן ויהיה צורך להתאים את רמת הליתיום. [תרופות נגד סוכרת]: במיקרים נדירים מתאזולאמיד עלול לגרום לעלייה ברמות הסוכר בדם, פעולה שעלולה לסתור את פעילות תרופות אלו. יש להשתמש בזהירות בשילוב תרופות זה. [תרופות משתנות]: שילוב של מתאזולאמיד עם משתנים אחרים עלול להוביל לאובדן יתר של מלחים בשתן, ומחייב ניטור קפדני של רמות המלחים בדם. השפעת שימוש ממושך
אין להשתמש בתרופה לזמן ממושך. שימוש ארוך טווח בתרופה עלול לגרום למיסוך החמרה בגלאוקומה. שימוש בתרופה עלול לגרום לאובדן יתר של אשלגן מהגוף, וייתכן ויחייב שימוש בתוספת אשלגן. ניטור: בזמן השימוש בתרופה ייתכן ויהיה צורך בניטור רמות המלחים בדם. חולי סוכרת נמצאים בסיכון לעלייה ברמות הסוכר בדם, דבר המחייב ניתור קפדני של רמות הסוכר בדם.