אני בת 59. יש לי דקירות וכאבים באזור שמתחת לאוזן שמאל. במישוש אני חשה בלוטה נפוחה עם כאבים כשלוחצים על הבלוטה. בדיקת רופא אף-אוזן-גרון לא גילתה ממצא חריג באוזן. אין שיניים באזור, אני מרכיבה תותבות. אין פצעים בגוף. מה זה יכול להיות?

הסיבה השכיחה ביותר לבלוטת לימפה מוגדלת בצוואר היא זיהום, חיידקי או ויראלי, כגון דלקת גרון, מחלת הנשיקה, דלקת דרכי הנשימה העליונות, או סינוסיטיס. באחוז אחד מן המקרים, בלוטת לימפה נפוחה בצוואר יכולה להיות על רקע מחלה ממאירה כגון לימפומה. למידע נוסף ראי את המאמר הזה: http://emedicine.medscape.com/article/956340-overview

בבדיקות הדם האחרונות שעשיתי השבוע התגלה שיש לי ערך גבוה של טריגליצרידים בדם, 213. בבדיקות הקודמות שערכתי לפני שנה וחצי הערך היה 54. אני סובלת לאחרונה מדלקת בבלוטת הלימפה בצוואר ולוקחת אנטיביוטיקה (מוקסיפן). מה עלי לעשות על מנת להוריד את הטריגליצרידים בדם, ומדוע הערך עלה כל כך? האם יש קשר לבלוטת הלימפה?

לא נראה שיש קשר בין הדלקת לרמת הטריגליצרידים. הרמה אכן עלתה מאוד, למרות שהיא אך מעט גבוהה מהנורמה. רמת טריגליצרידים עולה בעקבות השמנה, צריכת אלכוהול יתרה, תזונה עתירת שומן רווי וסוכר, במצבים של חוסר בבלוטת התריס, סוכרת ומחלה כלייתית, ובעקבות שימוש בתרופות מסוימות. ראשית, כדאי לפנות לרופא המשפחה על מנת לבדוק האם תרופה שאת לוקחת גרמה לעליה, וכן לבדוק את משקלך ואת תפקודי בלוטת התריס. במקביל, מה שמשפיע ביותר על הורדת רמת הטריגליצרידים הוא שינוי אורח חיים ע"י אכילה נכונה, ירידה במשקל ופעילות גופנית. עקרונות התזונה הנכונה במצבי עודף שומנים בדם הם כדלהלן: יש לצרוך מזון דל בשומן רווי, להימנע מבשר אדום ולאכול רק מוצרי חלב דלי שומן, יש לצמצם צריכה של פחמימות וסוכרים מעובדים דוגמת סוכר לבן, גלידות, עוגות וכדומה, יש להרבות באכילת דגים או תוספי חומצות שומן מסוג אומגה 3 הנמצאות בדגים ובשמן דגים - חומר זה הוכח כיעיל בהורדת רמת טריגליצרידים, יש להפסיק לעשן, יש להוריד את הקילוגרמים העודפים, יש לצמצם צריכת אלכוהול למינימום. ברמות גבוהות של טריגליצרידים אין לצרוך אלכוהול כלל. במידה ויש סוכרת- יש לשמור על איזונה. בנוסף, יש לתרגל פעילות גופנית נמרצת באופן קבוע, דוגמת הליכה מהירה למשך 30 דקות 5-3 פעמים בשבוע.

אני בת 28 וברצוני להתייעץ לגבי כדאיות ביצוע ניקור מי שפיר. כרגע אני בשבוע ה-14 של ההריון. בשבוע ה-11 עברתי בדיקת שקיפות עורפית שתוצאותיה: crl 51 מ"מ, שקיפות 2.8 מ"מ סיכון לפי גיל 1:1027 סיכון לפי גיל + שקיפות 1:156 לאחר מכן הופניתי ליי

מובן שמדובר כאן ב"שאלת מליון הדולר". ההחלטה אם לבצע דיקור מי שפיר היא בסופו של דבר שלך. אנסה להסביר את הממצאים של הבדיקות שערכת. קודם כל, חשוב שתדעי שכל הבדיקות שערכת הן בדיקות סטטיסטיות בלבד, כלומר, בניגוד לבדיקת מי שפיר, הן לא יכולות לתת תוצאה של 100% דיוק, אלא רק סטטיסטיקה. על פי התוצאות המשוקללות, נראה שמדובר בסיכון לא מבוטל להתפתחות עובר עם תסמונת דאון - סיכוי של 1 ל-8. בדיקת מי שפיר היא בדיקה שנותנת תוצאות מדוייקות. הבעיה בבדיקה זו היא העובדה שיש סיכון של כ-1 ל-200 להפלה כתוצאה מהניקור, אם כי היום מראים מחקרים אפילו על פחות מזה. עלייך לשקול את היתרונות מול החסרונות, ולהיוועץ שוב ברופא המטפל אצלו את נמצאת במעקב. בכל אופן, את ניקור מי השפיר מבצעים בדרך כלל בין השבוע ה-16 לשבוע ה-20. הבדיקה עצמה אינה כואבת, ולאחריה כדאי לנוח כ-24 שעות. ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד

בתאריך 25.5.07 אושפזתי בבי"ח עקב דימום בשבוע ה-5 להריון. בוצעו בדיקות דם שהעידו על ירידה ברמת הבטא בדם, ושוחררתי ב- 27.5 עם רמת בטא 17.6. בתאריך 31.5 ביצעתי בדיקה נוספת, כאשר נאמר לי שערכי הבטא אמורים כבר להתאפס, ובבדיקה רמת הבטא הייתה 2. האם הדבר תקין ואין צורך בבדיקות נוספות? כמו כן, בבדיקת אולטרסאונד לא נצפה שק הריון.

2 זה שלילי, אפס - הכל חזר לקדמותו, כלומר תקין. ד"ר משה ארוך - רופא משפחה ומתמחה ברפואת ספורט

אינפומד
תרופות
רימונאבנט

רימונאבנט

השמנת יתר, לטיפול ב | Rimonabant

מתאים לטיפול ב:

השמנת יתר חולנית

יש צורך במרשם

המומחים מסבירים
מידע
אזהרות
תופעות לוואי
רופאים בתחום
המומחים עונים
המלצות לקריאה

שמות מסחריים

אקומפליה Acomplia

המומחים של Infomed מסבירים:

רימונאבנט היא תרופה המשמשת לטיפול בהשמנת יתר בשילוב עם דיאטה להרזיה ופעילות גופנית עבור בעלי מדד מסת גוף BMI של לפחות 30 ק"ג\מ"ר או לבעלי BMI של לפחות 27 ק"ג\מ"ר שמתקיימים אצלם גורמי סיכון נוספים כגון סוכרת סוג 2 או דיסליפידמיה. מנגנון הפעולה שלה מתבסס על חסימה של המערכת האנדוקנבינואידית של הגוף הגורמת לירידה בצורך באכילה מוגזמת ובצבירת השומנים, בעיקר הבטניים. רימונאבנט אמורה לטפל בנוסף גם בבעיות מטבוליות שונות ובגורמי סיכון קרדיו-וסקולריים, כמו הפחתת רמת הטריגליצרידים ואיזון של רמות הגלוקוז בדם (מתבטא בהפחתה של רמת ההמוגלובין A1C), שיפור של מצב הטרשת בעורקים הכליליים והעלאת ה- HDL. שימוש אחר, שנמצא בינתיים במחקר, הוא לסיוע בהפסקת עישון ולמניעה של עלייה במשקל אצל מעשנים שהפסיקו לעשן. התרופה אושרה לשימוש בישראל בחודש אוקטובר 2007, אך איננה מצויה בסל הבריאות. תופעות הלוואי של הטיפול עלולות להיות שינויים במצב הרוח ותסמיני דיכאון, חרדה, סחרחורות, בחילה, הקאה ונטיה לעייפות. בסוף אוקטובר 2008 הוחלט להפסיק זמנית את שיווק התרופה בישראל עקב דיווחים על קיומן של הפרעות פסיכיאטריות קשות, ביניהן דיכאון, בקרב הנוטלים אותה.

מידע על התרופה

אופן נטילת התרופה

טבליה.

תדירות וזמן נטילה

פעם ביום בבוקר לפני האוכל.

טווח המינון

טבליה אחת של 20 מ"ג ליום.

תחילת ההשפעה

יש ליטול התרופה לפחות 3 חודשים לשם קבלת ההשפעה הרצויה.

משך ההשפעה

יש ליטול התרופה לפחות 3 חודשים לשם קבלת ההשפעה הרצויה.

מנה שנשכחה

במקרה ונשכחה מנה יש לקחתה מייד כשנזכרים, אלא אם הגיע הזמן לנטילת המנה הבאה ואז יש לדלג על זו שנשכחה ולהמשיך כרגיל.

הפסקת התרופה

יש להפסיק נטילת התרופה במקרה של הופעת תסמיני דיכאון, מחשבות אובדניות או הזיות.

מינון עודף

המידע לגבי נטילת מינון עודף מוגבל, נראו סימנים קלים כגון: כאבי ראש, תחושת אופוריה, נדודי שינה ועייפות.
אזהרות
תזונה

יש לקחת בבוקר לפני האוכל.

אלכוהול
מומלץ להגביל את כמות השתייה, אלכוהול עלול להגביר את תופעות הלוואי של תרופה זו.
הריון

במבחנים בבע"ח נראו תופעות לא רצויות אך לא נבדקה ההשפעה בקרב נשים בהריון, השימוש לא מומלץ. יש לשקול תועלת מול סיכון. (C)

הנקה
התרופה עוברת לחלב אם, אך במינונים רגילים לא סביר שתהיינה לה השפעות שליליות על התינוק.
תינוקות וילדים
בטיחות השימוש בתינוקות ובילדים לא נקבעה. מומלץ להיוועץ ברופא הילדים.
קשישים
סבירות גבוהה יותר לתופעות לוואי. ייתכן שיהיה צורך בהפחתת המינון.
דווח לרופא במקרה של
- אלרגיה
- דיכאון
- הנקה
- פרכוסים
- מחלת כבד
- מחלת כליה
- מחלה פסיכיאטרית
סיכון ממנת יתר
נמוך
סיכון מפיתוח תלות
נמוך
תופעות לוואי

תופעות הלוואי של הטיפול הן שינויים במצב הרוח עם סימפטומים דיכאוניים, חרדה, סחרחורות, בחילות, הקאות, נדודי שינה ועייפות. תופעות נדירות יותר המופיעות הן: הזעה לילית, שיהוקים, מחשבות אובדניות והזיות.

פרטי תגובה עם תרופות אחרות

[נוגדי פטריות כגון: קטוקונאזול ואיטראקונאזול, אנטיביוטיקות ממשפחת המאקרולידים כגון: קלאריתרומיצין, תרופות מקבוצת בולמי סידן כגון: וראפאמיל ומעכבי פרוטאז לטיפול באיידס כגון: ריטונאביר]: תרופות אלו גורמות לעיכוב בפירוק של רימונאבנט בכבד וכך גורמות להגברת השפעתה. [תרופות אנטיאפילפטיות כגון: קארבאמאזפין ותרופות נוספות כגון: ריפאמפיצין והיפריקום]: תרופות אלו גורמות לזירוז בפירוק של רימונאבנט בכבד וכך גורמות להחלשת השפעתה.

השפעת שימוש ממושך

בטיחות ויעילות התרופה לא נבדקו בטיפול העולה על תקופה של שנתיים.

יש לרשום תרופות רק על פי ההתוויות של משרד הבריאות
המידע נלקח בין היתר מעלונים רפואיים ובכל מקרה אינו מחליף התייעצות עם רופא

רופאים בתחום

שיאצו

עדי בוסקילה

4.9

( 9 חוות דעת )

"עדי מטפל נעים וקשוב הגעתי לטיפול הניתוק מהגוף שלי ויצאתי בנאדם חדש לגמרי. הוא התאים את הטיפול במיוחד לצרכים שלי, והיה סבלני קשוב והשרה עליי אווירה נעימה. מחכה לטיפול הבא!"

קראו עליי עוד

אורתופדיה

ד"ר אריאל אורן

5.0

( 3 חוות דעת )

"זה היה יותר ייעוץ קצר בתור התחלה, אבל היתה לי חווית טיפול מאוד נעימה"

קראו עליי עוד

יילוד וגינקולוגיה, רפואת נשים

ד"ר אלי דריזין

5.0

( 24 חוות דעת )

"חויית טיפול מצויינת"

קראו עליי עוד

לכל המומחים שלנו>

המומחים של Infomed עונים על שאלות:

שאלה: אני בת 59. יש לי דקירות וכאבים באזור שמתחת לאוזן שמאל. במישוש אני חשה בלוטה נפוחה עם כאבים כשלוחצים על הבלוטה. בדיקת רופא אף-אוזן-גרון לא גילתה ממצא חריג באוזן. אין שיניים באזור, אני מרכיבה תותבות. אין פצעים בגוף. מה זה יכול להיות?

תשובה: הסיבה השכיחה ביותר לבלוטת לימפה מוגדלת בצוואר היא זיהום, חיידקי או ויראלי, כגון דלקת גרון, מחלת הנשיקה, דלקת דרכי הנשימה העליונות, או סינוסיטיס. באחוז אחד מן המקרים, בלוטת לימפה נפוחה בצוואר יכולה להיות על רקע מחלה ממאירה כגון לימפומה. למידע נוסף ראי את המאמר הזה: http://emedicine.medscape.com/article/956340-overview
לפתיחה בעמוד חדש >
שאלה: בבדיקות הדם האחרונות שעשיתי השבוע התגלה שיש לי ערך גבוה של טריגליצרידים בדם, 213. בבדיקות הקודמות שערכתי לפני שנה וחצי הערך היה 54. אני סובלת לאחרונה מדלקת בבלוטת הלימפה בצוואר ולוקחת אנטיביוטיקה (מוקסיפן). מה עלי לעשות על מנת להוריד את הטריגליצרידים בדם, ומדוע הערך עלה כל כך? האם יש קשר לבלוטת הלימפה?

תשובה: לא נראה שיש קשר בין הדלקת לרמת הטריגליצרידים. הרמה אכן עלתה מאוד, למרות שהיא אך מעט גבוהה מהנורמה. רמת טריגליצרידים עולה בעקבות השמנה, צריכת אלכוהול יתרה, תזונה עתירת שומן רווי וסוכר, במצבים של חוסר בבלוטת התריס, סוכרת ומחלה כלייתית, ובעקבות שימוש בתרופות מסוימות. ראשית, כדאי לפנות לרופא המשפחה על מנת לבדוק האם תרופה שאת לוקחת גרמה לעליה, וכן לבדוק את משקלך ואת תפקודי בלוטת התריס. במקביל, מה שמשפיע ביותר על הורדת רמת הטריגליצרידים הוא שינוי אורח חיים ע"י אכילה נכונה, ירידה במשקל ופעילות גופנית. עקרונות התזונה הנכונה במצבי עודף שומנים בדם הם כדלהלן: יש לצרוך מזון דל בשומן רווי, להימנע מבשר אדום ולאכול רק מוצרי חלב דלי שומן, יש לצמצם צריכה של פחמימות וסוכרים מעובדים דוגמת סוכר לבן, גלידות, עוגות וכדומה, יש להרבות באכילת דגים או תוספי חומצות שומן מסוג אומגה 3 הנמצאות בדגים ובשמן דגים - חומר זה הוכח כיעיל בהורדת רמת טריגליצרידים, יש להפסיק לעשן, יש להוריד את הקילוגרמים העודפים, יש לצמצם צריכת אלכוהול למינימום. ברמות גבוהות של טריגליצרידים אין לצרוך אלכוהול כלל. במידה ויש סוכרת- יש לשמור על איזונה. בנוסף, יש לתרגל פעילות גופנית נמרצת באופן קבוע, דוגמת הליכה מהירה למשך 30 דקות 5-3 פעמים בשבוע.
לפתיחה בעמוד חדש >
שאלה: אני בת 28 וברצוני להתייעץ לגבי כדאיות ביצוע ניקור מי שפיר. כרגע אני בשבוע ה-14 של ההריון. בשבוע ה-11 עברתי בדיקת שקיפות עורפית שתוצאותיה: crl 51 מ"מ, שקיפות 2.8 מ"מ סיכון לפי גיל 1:1027 סיכון לפי גיל + שקיפות 1:156 לאחר מכן הופניתי ליי

תשובה: מובן שמדובר כאן ב"שאלת מליון הדולר". ההחלטה אם לבצע דיקור מי שפיר היא בסופו של דבר שלך. אנסה להסביר את הממצאים של הבדיקות שערכת. קודם כל, חשוב שתדעי שכל הבדיקות שערכת הן בדיקות סטטיסטיות בלבד, כלומר, בניגוד לבדיקת מי שפיר, הן לא יכולות לתת תוצאה של 100% דיוק, אלא רק סטטיסטיקה. על פי התוצאות המשוקללות, נראה שמדובר בסיכון לא מבוטל להתפתחות עובר עם תסמונת דאון - סיכוי של 1 ל-8. בדיקת מי שפיר היא בדיקה שנותנת תוצאות מדוייקות. הבעיה בבדיקה זו היא העובדה שיש סיכון של כ-1 ל-200 להפלה כתוצאה מהניקור, אם כי היום מראים מחקרים אפילו על פחות מזה. עלייך לשקול את היתרונות מול החסרונות, ולהיוועץ שוב ברופא המטפל אצלו את נמצאת במעקב. בכל אופן, את ניקור מי השפיר מבצעים בדרך כלל בין השבוע ה-16 לשבוע ה-20. הבדיקה עצמה אינה כואבת, ולאחריה כדאי לנוח כ-24 שעות. ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד
לפתיחה בעמוד חדש >
שאלה: בתאריך 25.5.07 אושפזתי בבי"ח עקב דימום בשבוע ה-5 להריון. בוצעו בדיקות דם שהעידו על ירידה ברמת הבטא בדם, ושוחררתי ב- 27.5 עם רמת בטא 17.6. בתאריך 31.5 ביצעתי בדיקה נוספת, כאשר נאמר לי שערכי הבטא אמורים כבר להתאפס, ובבדיקה רמת הבטא הייתה 2. האם הדבר תקין ואין צורך בבדיקות נוספות? כמו כן, בבדיקת אולטרסאונד לא נצפה שק הריון.

תשובה: 2 זה שלילי, אפס - הכל חזר לקדמותו, כלומר תקין. ד"ר משה ארוך - רופא משפחה ומתמחה ברפואת ספורט
לפתיחה בעמוד חדש >