בדיקת ויטמין D (25-OH Vitamin D)

ויטמין D חיוני לבניית עצמות ושיניים חזקות. ויטמין D נוצר בגוף על ידי פעולתן של קרני השמש על העור. ברזל הוא מרכיב חיוני בפיגמנט הנושא את החמצן בדם, ההמוגלובין, פיגמנט המאחסן חמצן בשרירים לשימוש בזמן מאמץ, וכן מעורב בקליטת חמצן על ידי התאים ובהפיכת הסוכר בדם לאנרגיה. בשנה הראשונה לחייו, מתפתח התינוק במהירות ומשלש את משקלו. חלב מאם אשר תזונתה מאוזנת מספק את רוב המינרלים והוויטמינים הנחוצים לתינוק המתפתח, חוץ מאשר, אולי, ויטמין D ופלואוריד. אם המים באזור המגורים אינם מכילים פלואור, ההמלצה היא בדרך כלל לתת פלואור במינון של 0.25 מ"ג (2 טיפות) ליום. אם הצריכה של ויטמין D על ידי האם אינה מספיקה, ואם חשיפת התינוק לשמש אינה מספקת (דבר שחשוב מיוחד בתינוקות עם צבע עור כהה), מומלץ לתת תוספת של ויטמין D. הטיפות מכילות גם ויטמין A, החשוב לבניית העצמות המתפתחות בילדים. המינון נע בין 3 ל-15 טיפות ליום, בהתאם למשקל ולמידת הצורך. מאגרי הברזל בתינוק מספיקים לששת החודשים הראשונים לחייו. הברזל בחלב האם נספג היטב אצל התינוק, אולם ההמלצה היא לתת תוספת של ברזל בגיל 4 עד 6 חודשים. תוספת ברזל לתינוקות אפשר למצוא בטיפות (מינון מומלץ: 1 מ"ג לק"ג ליום, עד גיל שנתיים לא יותר מ-15 מ"ג ליום), וכן במוצרי מזון לתינוקות. מכיוון שאינני יודעת את משקל בתך או את רמת הברזל בדמה, אני ממליצה לך לפנות לרופא הילדים להמשך טיפול. יתכן שאינה צריכה תוספת ברזל ושהיא מקבלת כמות מספקת. לעוד מידע: http://www.infomed.co.il/questions/q_012402_4.htm

אין חשיבות לשעת נטילת ויטמין D. אין מניעה ליטול ויטמין D בסמוך לסימבקור או לתרופות אחרות. הצריכה היומית הדרושה באופן רגיל היא IU 50 (יחידות בינלאומיות). במצבי חסר, המינון המומלץ הוא 400 IU. במצבי חסר חמורים נותנים מינון גבוה יותר לתקופה מוגבלת, ובהמשך יורדים ל-400 IU. מידע על תגובות בין תרופתיות תוכלי למצוא באמצעות הכלי הזה: http://www.infomed.co.il/drugInteract.asp

את כדורי החומצה הפולית יש לקחת עד שאת נכנסת להריון, ולא משנה כמה זמן התהליך לוקח לך. כשתיכנסי להריון, יחליפו לך את הכדורים לכדורי ברזל משולבים עם חומצה פולית. חומצה פולית אינה גורמת לעליה ברמת הסידן (קלציום) ולמחסור בוויטמין D. מכיוון שלא ציינת את הערכים המדוייקים, לא אוכל להרחיב עוד על חלק זה של שאלתך. ד"ר נעמה ורבין - אינפומד

לא ידוע על הפרעת ויטמין C או סביבה חומצית אחרת לספיגת ויטמין D. ויטמין D הוא ויטמין מסיס בשומן המסייע להטמעת הסידן והזרחן בעצמות ומונע רככת. מקורות הוויטמין במזון הם כבד, דגים, שמן דגים, שמנת, חמאה, ביצים, וכן מזונות המועשרים בו. ידועות מספר תרופות העשויות לגרום לדלדול ברמת ויטמין D: קושרי מרה דוגמת כולסטיראמין וכולסטיפול, סטרואידים, תרופות לכיבים מסוג סימטידין, איזוניאזיד, שמן מינרלי וקסניקל. מידע נוסף על ויטמין D בפורטל אינפומד: http://www.infomed.co.il/doSearchSite.asp?searchFor=ויטמין+D

אסביר מעט על היחסים בין PTH, סידן וויטמין D. סידן הוא יון המשמש בתהליכים כימיים רבים בגוף ונאגר בעצמות. רמתו התקינה בדם חיונית לתפקוד תקין של רוב מערכות הגוף. PTH הוא הורמון המופרש מבלוטת הפאראתירואיד. תפקידו להעלות את רמת הסידן בדם כשזו נמוכה, ולשמור על רמה רצויה בטווח של 8.5 עד 10.5. PTH גורם לעלייה ברמת הסידן בכמה מנגנונים. אחד מהם הוא הגברת ייצור ויטמין D. השני הוא השפעה ישירה על העצם, הגורמת לה להפריש סידן. ויטמין D מגביר את הספיגה של הסידן מהאוכל שאנו אוכלים, וגורם לשחרור של סידן מהמאגרים בעצם אל הדם. כל המנגנון הזה עובד בכיוון ההפוך כאשר יש עודף סידן בדם. במקרה שלך, רמת ויטמין D נמוכה גורמת להגברת ההפרשה של PTH, אשר גורם לעלייה ברמת סידן במנגנונים שאינם דרך ויטמין D. הבסיס לבעיה הוא ככל הנראה חוסר ויטמין D, אשר גרם לרמת סידן נמוכה. כתוצאה מכך בלוטת הפאראתירואיד הפרישה יותר ויותר PTH, וזה גרם לעלייה קלה ברמת הסידן במנגנונים שאינם דרך ויטמין D. חוסר משמעותי של ויטמין D נדיר באנשים בריאים. ויטמין D סנפג מן המזון אבל גם מיוצר בגופנו בעזרת אור השמש, הכבד והכליות. חסר משמעותי בוויטמין D מופיע כמעט אך ורק באנשים עם מחלת כליות קשה. איני יודעת מה ערכי הייחוס במעבדה בה ביצעת את הבדיקות, ולכן אני מסתמכת על דבריך שרמה של 4.5 היא נמוכה. אם היא נמוכה מעט, נטילת ויטמין D אכן תפתור את הבעיה. אם הרמה נמוכה משמעותית מן הנורמה, יש לבצע בירור נוסף לגבי הסיבה לכך, ולטפל בבעיה בהתאם. בכל מקרה, תוצאות אלו מחייבות התייעצות עם אנדוקרינולוג. איחולי בריאות ד"ר נועה גולדשר מינרבי - אינפומד

יש מחלוקת בנוגע לבטיחות צריכת מוצרי סויה בהריון. הסויה מכילה רכיבים הקרויים פיטואסטרוגנים, אשר דומים בתפקודם לפעילות ההורמון הנשי אסטרוגן. מחקרים בודדים אשר נערכו בבעלי חיים מצאו כי יש סכנה למום במערכת המין של התינוק הזכר כאשר נצרכות כמויות גדולות של סויה, אך אלה מחקרים בודדים ולא ניתן להסיק מהם על צריכת סויה בבני אדם. כמה מנות סויה (כדוגמת שניצל צמחי) מומלץ לצרוך בשבוע? ההמלצה המעשית היא למתן את צריכת הסויה במהלך ההריון למנה אחת עד שתי מנות של מוצרי סויה ביום, ומשאלתך הבנתי כי כך את נוהגת. את החלבונים ומרכיבי התזונה האחרים אפשר לקבל מן המקורות הבאים: חומצה פולית אפשר לקבל מירקות עליים ירוקים כמו תרד, עלי סלק, קטניות (שעועית, אפונה וסויה) ואגוזים. בנוסף יש לקחת תוסף מזון. חלבון אפשר לקבל ממוצרי חלב, מביצים, משילוב בין קטניות (אפונה, שעועית, גרגרי חומוס, פולי סויה ועדשים) לבין דגנים (לחם, פסטה, אורז, תירס, גריסים, שיבולת שועל, שיפון וכדומה). ברזל אפשר לקבל מירקות עם עלים ירוקים כהים, קטניות, פירות יבשים, אגוזים וגרעינים. הספיגה של ברזל ממקורות צמחיים פחות טובה מספיגתו ממקורות בשריים. שילוב של מקורות צמחיים לברזל ומזונות עשירים בוויטמין C (כגון עגבניה, פלפל ופירות הדר) מאפשרת ספיגה טובה יותר של הברזל. מומלץ ליטול תוסף ברזל. סידן אפשר לקבל מחלב ומוצריו, שהם המקור הטוב ביותר לסידן, וממקורות נוספים: שומשום, טחינה, שקדים, סלרי, כרוב, חסה, שעועית ירוקה, במיה ותאנים. ויטמין B12 אפשר לקב ממזונות המועשרים באופן מלאכותי בוויטמין B12 כגון דגני בוקר ומוצרי חלב מועשרים. מומלץ ליטול תוסף. ויטמין D אפשר לקבל ממוצרי חלב, אבל גופנו מייצר ויטמין זה בעת חשיפה לשמש. אבץ אפשר לקבל מביצים, מאגוזים ומגרעינים, מדגני בוקר מועשרים, מעדשים, מגרגרי חומוס ומשקדים. תוספי מזון יש ליטול בהתייעצות עם הרופא המטפל. מומלץ ליטול תוסף מולטי-וויטמין ומינרלים המותאם לנשים בהריון, המכיל בתוכו את הוויטמינים והמינרלים אשר פורטו כאן. אם את חוששת כי תפריטך אינו מאוזן, תוכלי לפנות לדיאטנית קלינית לצורך התאמת תפריט אישי. בברכה, נטע מלחי - דיאטנית קלינית דואר אלקטרוני: netta_m@015.net.il

על פי מחקרים חדשים, מחסור בוויטמין D במהלך הריון מעלה את הסיכויים לרעלת הריון, וגם מפחית את כמות הוויטמין אצל העובר המקבל את כל התוספים החיוניים מאימו בלבד. לכן קשה לי להבין מדוע הומלץ לך להפסיק את לקיחת הוויטמין. אני ממליצה לך לגשת שוב לאנדוקרינולוג ולרופא נשים נוסף על מנת לקבל חוות דעת נוספת לגבי השימוש בוויטמין D במקרה שלך. אני מאמינה כי ימליצו לך להמשיך לקחת את הוויטמין. אני מצרפת קישור למאמר על חשיבות נטילתם של תוספי מזון וויטמינים החסרים אצל אשה בהריון. http://www.ifeel.co.il/page/4518

אני בת 53. עברתי ניתוח להחלפת מפרק ירך שמאל. כתוצאה מכך, יש לי drop foot בכף הרגל ואני הולכת עם סד AFO בנעל. עברתי בדיקת EMG ואני מעוניינת להבין מה היא אומרת. זה מה שכתוב בתוצאות: A Study showed bilateral schiatic neuropathy somewhere in proximal location with more severe peroneal portion of the nerve, especially in It, leg, where no peroneal response was elicited. עצבים מוטוריים: left Peroneus ankle - EDB Be knee - Ankle Lat SD [ms]: --- Amp SD [mV]: --- Amp% [%]: --- Left Peroneus superf - med.br: Lat SD [ms]: --- Amp SD[uV]: --- הבדיקה שעברת מצאה נזק לעצב הסכיאטי (Sciatic nerve) בשני הצדדים עם עדות לנזק חמור יותר בצד שמאל, נזק העשוי להסביר את צניחת כף הרגל שממנה את סובלת. בברכת בריאות שלמה, ד"ר רונן בלכר - אינפומד [19/01/2010]

PTH הוא הורמון שמיוצר ומופרש על ידי יותרת בלוטת התריס (פארא-תירואיד), ואשר מווסת פיזור סידן ופוספאט בגוף. רמה גבוהה שלו גורמת להעברת סידן מן העצמות אל הדם; מחסור בהורמון זה מוביל לרמה נמוכה של סידן בדם, שגורמת לכווצת. ניתן לטפל במחלה זו על ידי הזרקת ההורמון. לא ציינת את ערכי הסידן והפוספאט, ואת ערכי ויטמין D, ועל כן אי אפשר להרכיב בדיוק את התמונה שלך. עוד על ההורמון, תוכלי לקרוא כאן: http://www.infomed.co.il/medTest1.asp?tID=99

את מציגה מספר נקודות: 1. יתר לחץ דם הינה מחלה שכיחה מאד והטיפולים בה רבים. נורמיטן היא אחת התרופות ליתר לחץ דם, כנ"ל דיזותיאזיד ואמלו. כל אחת מהתרופות עובדת במנגנון שונה, אך לכולן אפקט של הורדת לחץ דם. באם תחת הטיפול התרופתי עד עכשיו, לחצי הדם שלך לא מאוזנים, ישנן שתי אופציות: או העלאת מינון תרופה קיימת או הוספת תרופה. אני מניח שרופא המשפחה שלך החליט להוסיף תרופה משום שקיימת סיבה מסויימת לא להעלות את מינון הנורמיטן (בד"כ לא מעלים את הנורמיטן אם הדופק איטי מדי). לגבי דיזותיאזיד, זוהי תרופה מצויינת, אך 25 מ"ג זהו מינון מקסימלי. ישנם מחקרים המראים שהאפקט של 12.5 מ"ג ליום זהה מבחינת הורדת לחץ דם למינון של 25 מ"ג, והיום מעדיפים לתת חצי כדור ליום, על מנת להפחית את תופעות הלוואי. העובדה שאמלו היא תרופה מקבוצת חוסמי הסידן אינה קשורה לרמת הסידן בדם או בעצמות, כך שאת יכולה להיות רגועה וליטול אותה. 2. CVD - ככל הנראה הכוונה היא ל- Coronary Vascular Disease. זוהי מחלת כלי הדם המספקים את הלב. על מנת להעלות חשד ל- CVD יש צורך בגורמי סיכון וסימפטומים מתאימים. אם את סובלת מתעוקת חזה במאמצים או במנוחה, אם יש לך גורמי סיכון לטרשת עורקים ומחלת לב, למעט יתר לחץ דם (לדוגמה סוכרת, סיפור משפחתי של מחלת לב, השמנת יתר, עודף שומנים בדם, עישון, חוסר פעילות גופנית), קיימת האפשרות ל- CVD . אולם על מנת לאשר את האבחנה יש צורך בביצוע מבחן מאמץ או מיפוי לב. באם אכן יש סימפטומים כלשהם או גורמי סיכון אחרים, יש מקום לביצוע מבחן מאמץ, אפילו לשם שלילת CVD. 3. סביר להניח שהסיבה שאת מטופלת בתוספי סידן וויטמין D אינה עקב חוסר סידן בדם, אלא על מנת למנוע אוסטאופורוזיס, דהיינו ירידה בצפיפות העצם. אם אכן את סובלת מהיפוקלצמיה (חסר סידן בדם), מדובר במצב לא שכיח שמחייב בירור מלא ומעקב אנדוקרינולוג. כאמור, אם אכן מדובר בטיפול מניעתי לאוסטאופורוזיס, המשיכי בטיפול בתוספי הסידן + D ,ואל תחששי מטיפול באמלו, הואיל והוא אינו משפיע על רמת הסידן בדם או בעצמות. ד"ר אמיר בר-שי - אינפומד