אולטרסאונד שד היא בדיקת הדמיה המתבצעת תוך שימוש בגלי על קול ומטרתה היא לבחון את רקמת השד ולאתר בעיות בחלקי השד השונים. לצד זאת, הבדיקה מאפשרת לבחון את זרימת הדם לאזורים שונים בשד.
במקרים רבים, כירורג שד יפנה לביצוע הבדיקה והיא נועדה כדי לעקוב אחר גושים חשודים בשד ולזהות התפתחות של גידול ממאיר בשד בשלבים מוקדמים. לרוב, הרופא/ה המטפל/ת ימליץ על הבדיקה אם אותרו שינויים בשד בבדיקת ממוגרפיה או כאשר זוהו שינויים בבדיקת שד ידנית שלא אותרו בבדיקת הממוגרפיה. [1]
סרטן השד הוא הסרטן השכיח ביותר בקרב נשים בישראל ובעולם. למרות שהוא יכול להתפתח גם בגברים, שיעור היארעות המחלה בקרב נשים גבוה הרבה יותר ביחס של 1:100. [2] סרטן השד עלול אמנם להוביל למגוון תסמינים שיהוו אותות אזהרה לקיום המחלה, אולם לרוב הסימן הראשוני שיופיע הוא גוש או שינוי במרקם של רקמת השד. [3] העלייה במודעות למחלה, פיתוח של שיטות אבחון שונות המאפשרות לזהות את הגידול בשלבים מוקדמים, וכן גם פיתוח של טיפולים מותאמים אישית במחלה הממאירה, כל אלה הובילו לעלייה בשיעורי ההישרדות מהמחלה וירידה מתמדת במקרי התמותה. [4]
Serafino Mozzo | Shutterstock
אופן ביצוע הבדיקה
ברוב המקרים, אולטרסאונד שד מתבצע באמצעות מתמר ידני. בשלב הראשון הרופא/ה אשר מבצע/ת את הבדיקה ימרח ג'ל על גבי העור או על גבי המתמר, כדי לאפשר תזוזה חלקה של האחרון על גבי העור. המתמר שולח גלי על קול – גלים בעלי תדר גבוה שאינם נשמעים על ידי האוזן האנושית. אותו גל קול מתפשט סביב ופוגע ברקמות שונות בתוך הגוף, ובבדיקה זו ברקמות השד. ההדר שחוזר על ידי הרקמות מעובד על -ידי מכשיר האולטרסאונד ומומר לתמונה המוצגת על גבי המסך. במהלך הבדיקה ייתכן שתרגישי מעט לחץ כאשר הרופא/ה מזיז את המתמר לחלקים שונים בצד, אולם בדיקה זו אינה צפויה לגרום לכאב.
בשל כך שמידת הדיוק של הבדיקה תלויה במידה לא מבוטלת בבודק/ת, לעיתים תתבצע בדיקת אולטרסאונד אוטומטית לסריקת השד. במהלך הבדיקה, הרופא/ה מניח/ה את המתמר על גבי השד במספר אזורים וכך מתאפשרת סריקה של כל אזורי רקמת השד. מעבר לדיוק גבוה יותר, בדיקת האולטרסאונד האוטומטית מאפשרת גם הצגה של תמונה תלת ממדית המאפשרת לרופא/ה נדבך עומק נוסף של הממצאים.
הכנות לבדיקה
טרם לביצוע הבדיקה תקבלי הסבר מלא על אופן ביצוע ומטרותיה מהרופא/ה המטפל/ת. בשלב זה, חשוב שתוודאי כי יש בידיך את כל המידע הנדרש ותשאלי כל שאלה בנוגע לתהליך ולמטרות הבדיקה.
בדיקת אולטרסאונד שד אינה דורשת צום מאכילה או משתייה. כמו כן, היא אינה מתבצעת תחת הרדמה. ביום ביצוע הבדיקה חשוב שלא להשתמש בתכשירים שונים, כמו קרם לחות, באזור הבדיקה. מומלץ ללבוש בגדים נוחים כדי שתוכלי להסירם בקלות במהלך הבדיקה. לעיתים, ניתן יהיה לבצע את הבדיקה תחת בגדים רפויים. חשוב לציין כי הג'ל המשמש לביצוע הבדיקה לרוב אינו מכתים את הבגדים, אולם מומלץ ללבוש בגדים ישנים מאחר שהוא עלול שלא להיות מוסר לחלוטין בסיום הבדיקה.[1]
אחרי הבדיקה
בדיקת אולטרסאונד שד היא בדיקה בטוחה ולא פולשנית על כן אין כל הגבלה בפעילות או צורך במנוחה בסיום הבדיקה. אם יש צורך בבדיקות נוספות הרופא/ה המטפל/ת ידריך אותך בנוגע לאופן ביצוען וההגבלות הנדרשות לפני ואחרי ביצוע הבדיקה.
אזהרות
סיכון:
סיכונים וסיבוכים
בדיקת אולטרסאונד שד אינה מערבת כל סכנת קרינה ולכן גם נשים בהריון יכולות לבצעה. עם זאת, חשוב לדעת כי גושים קטנים או מוצקים המזוהים לרוב בבדיקת ממוגרפיה יכולים שלא להתגלות במהלך בדיקת האולטרסאונד. עודף משקל וחזה גדול מורידים את מידת הדיוק של בדיקת הדמיה זו.
אם נלקחה דגימה מהאזור החשוד במהלך הבדיקה ישנם סיבוכים שונים הקשורים בפעולת הביופסיה עצמה העלולים להתפתח, בהם נפיחות או קריעה של רקמת השד, דימום או זיהום באתר הביופסיה, שינוי במראה השדיים (תלוי בכמות הרקמה שהוסרה ובאופן שבו רקמת השד מחלימה). חום גבוה, אדמומיות או חום מקומי באזור הביופסיה או הפרשות לא שגרתיות מהאזור בו נלקחה הדגימה, תופעות אלה עלולות לרמז על זיהום ומחייבות פנייה לרופא/ה המטפל/ת.
פענוח תוצאות
כבר במהלך הבדיקה, הרופא/ה בוחן את רקמות השד המופיעות על גבי הצד וכך מספק/ת הערכה ראשונית. לעיתים, הממצאים יישלחו לרדיולוג/ית לפענוח נוסף. אם בדיקת האולטרסאונד אישרה כי התפתח גידול שפיר בשד, לרוב לא יידרשו בדיקות נוספות. עם זאת, אם אותר גוש מוצק החשוד כממאיר או במצבים שבהם תוצאות ההדמיה אינן חד משמעיות, תופני לבדיקות נוספות, לרבות MRI או ביופסיה של הגוש החשוד. אם נדרשות בדיקות נוספות, ייתכן שתבחרי לגשת לרופא/ה נוסף/ת כדי לקבל חוות דעת שנייה על התוצאות. מחקר שבוצע בשנת 2018 על ידי חוקרים ממרכז הסרטן ממוריאל סלואן קטרינג שבניו יורק, ארה"ב בחן את תוצאות מעקב האולטרסאונד שבוצע בקרב נשים שפנו לחוות דעת שנייה. בכ-47% מהמקרים שנבדקו, חוות הדעת השנייה סיפקה פענוח אחר של האזורים החשודים מאשר זו שניתנה בחוות הדעת המקורית, בכ-25% מהמקרים נמנע הצורך בביצוע ביופסיה וכ-35% ממקרי סרטן השד שזוהו בקרב הנבדקות בעקבות חוות הדעת הנוספת לא זיהו במעמד חוות הדעת הראשונה. [10]
[9]Devolli-Disha, E., Manxhuka-Kërliu, S., Ymeri, H., & Kutllovci, A. (2009). Comparative accuracy of mammography and ultrasound in women with breast symptoms according to age and breast density. Bosnian journal of basic medical sciences, 9(2), 131–136. https://doi.org/10.17305/bjbms.2009.2832
"הגענו לפרופ' זליקובסקי בהמלצה מרופא אחר. מהמילים הראשונות שלו, ישנה הרגשה של ביטחון, שלווה ורוגע. הניסיון והמקצועיות מורגשים מאוד. הקשיב, הבין מיד דאגותינו, ענה על כל השאלות. נדירים לצערי רופאים כמוהו. תודה רבה לפרופ' זליקובסקי ולצוות המרפאה!"
בניגוד למיתוס הקיים, בקיעת קרום הבתולים ממש תמיד מלווה בדימום, אך יש מקרים שבהם בהחלט מופיע דימום לאחר האקט או במהלכו. עם זאת, לרוב הדימום אינו מסיבי כפי שאת מתארת אותו. האם ייתכן שמדובר במחזור? האם האקט היה כוחני או אלים? במקרים כאלה יכולה להיות פציעה הגורמת לדימום מסיבי יותר. אם הדימום נמשך, ואינו המחזור החודשי, בהחלט יש מקום לפנות לבדיקה אצל רופאת נשים. ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד
מחלת פאג'ט של השד היא מחלה של הפטמה. מחלה זו היא בקירוב 3% מקרצינומות השד. גיל החולות בדרך כלל הוא בין 40 ל-70 שנה. הסימן הבולט ביותר הוא השינויים בעור הפטמה והאראולה (העטרה, האזור הכהה סביב הפטמה). האזור נעשה אדום, עבה ומחוספס, ומופיעים בו חריצים וכיבים וטפטוף מיימי-דמי. הבדיקות הדרושות על מנת לאבחן את מחלת פאג'ט כוללות בדיקה גופנית, בדיקות הדמייה (אולטרסאונד, ממוגרפיה) וכן ביופסיית שד. התסמינים שלך עלולים להתאים למחלה זו, אך גילך הצעיר יחסית פחות מתאים למחלה. אמליץ לך לפנות לכירורג המומחה לשד ולהיבדק. רפואה שלמה, ד"ר קרן גלרון - אינפומד
בדיקת PET CT מאתרת אתרים של פעילות מטבולית מוגברת, ואלה עשויים להיות בעיקר אזורי דלקת או גידול, אך לממצאים כאלה יכולות להיות גם סיבות אחרות. בבדיקה שפירטת את תוצאותיה נצפתה קליטה בשני אתרים מרכזיים: בדופן בית החזה השמאלי ובעור השד הימני. קליטות אלו יכולות להתאים לתהליך ממאיר, אך גם לדקת או להחלמה מניתוח, אם היה ניתוח באזור. הקליטה בקשריות הלימפה עשויה להעיד על תגובה שלהן לתהליך הראשוני (דלקת, גידול או תהליך אחר) או על הימצאות גרורות בתוכן. כדי לעמוד על טיבן של קליטות אלו יש לקחת פיסת רקמה (ביופסיה) לבדיקה תחת מיקרוסקופ. המלצתי היא לגשת לאונקולוג המטפל לצורך המשך הבירור בהקדם האפשרי. איחולי בריאות, ד"ר נועה גולדשר מינרבי - אינפומד
חיפוש רופאים 
בדיקות 
מונחים 
כתבות ומחקרים 
ערוצי תוכן 
מחשבונים 
סרטן השד 
ניקוז ציסטה מהשד 
מאת: מערכת אינפומד 20/03/2024
