קולפוסקופיה היא בדיקה גניקולוגית שנעשית על-ידי רופא או רופאת נשים לצורך בחינה מקרוב של צוואר הרחם. צוואר הרחם הוא הפתח לרחם מהנרתיק. בדיקה קולפוסקופית נעשית לעתים קרובות במקרים בהם נעשו בדיקות אחרות, כגון בדיקת פאפ, והתגלו שינויים בתאים בצוואר הרחם שנגרמו על ידי נגיף הפפילומה האנושי (HPV). תאים שהשתנו מעלים חשד, שכן הם עלולים להפוך לתאי סרטן צוואר הרחם[1].
בדיקת קולפוסקופיה בוחנת מקרוב את איבר המין הנשי בשלושה אזורים – שפות הפות, הנרתיק וצוואר הרחם. הבדיקה מאפשרת אבחון של סרטן באזורים אלו. בבדיקה נבחנים שלושת אזורים אלו על ידי מיקרוסקופ מיוחד, שמגדיל את האזור הנבחן עד פי 60.
במהלך בדיקת קולפוסקופיה נלקחות לעיתים דגימות שנשלחות לבדיקת מעבדה. בנוסף, על מנת לשפר את רמת הדיוק של הבדיקה, נעשה שימוש במהלך הבדיקה בחומרים שונים אשר מבליטים את הממצאים. חומרים אלו, כגון יוד וחומצה אצטית, עוזרים להבחין בסוג הממצא, צורתו וגבולותיו. לצד כל זאת, חשוב לציין שלא כל הממצאים שמתגלים הם סרטניים.
מטרתה של בדיקה קולפוסקופית היא לחקור תוצאות בדיקות שעלולות להצביע על חריגות. הבדיקה נעשית לעתים קרובות לאחר בדיקת סקר שבה נמצאו תאים לא תקינים, אשר נגרמו על ידי וירוס הפפילומה האנושי. למרות שתאים אלו אינם סרטניים, קיים סיכון שהם יהפכו בסופו של דבר לסרטן צוואר הרחם אם לא יטופלו[2].
מחלות הקשורות בבדיקה כוללות את סרטן צוואר הרחם, סרטן הנרתיק וסרטן הפות, הנגרמים כתוצאה מזיהום נגיף הפפילומה האנושי (HPV).
הבדיקה מתבצעת גם לשם אבחון של המצבים הבאים[3]:
• יבלות באיבר המין.
• דלקת של צוואר הרחם.
• שינויים טרום-סרטניים ברקמות צוואר הרחם.
• שינויים טרום-סרטניים ברקמות הנרתיק.
• שינויים טרום-סרטניים ברקמות הפות.
צילום: shutterstock
יש סיכויים גדולים שלא מדובר בסרטן. ואם ישנם תאים טרום סרטניים, לא סביר שהם יהפכו לסרטניים עד הפגישה עם הרופא/ה. בדיקה קולפוסקופית מאפשרת זיהוי וטיפול בתאים טרום סרטניים בשלבים מוקדמים, כך שבמרבית המקרים אין מה לדאוג לגבי אבחנה של סרטן[4].
שיעור מקרי הסרטן של נשים בהריון דומה לנשים שאינן בהריון, ולכן יש להתייחס לתוצאות חריגות באותה המידה ולעשות שימוש באותם אמצעים קליניים כמו לנשים שאינן בהיריון[5].
קולפוסקופיה בהריון נחשבת להליך בטוח, ואף ניתן לבצע ביופסיה במהלך בדיקה זו. עם זאת, בדיקת קולפוסקופיה בהריון מאתגרת יותר לאבחון מדויק יותר מאחר ששינויים הקשורים להריון בצוואר הרחם יכולים להיות קשים יותר להבדלה מסוגי סרטן, מה שמעלה את הסיכון לפספוס של אבחון סרטן. מסיבות אלו עדיף שאיש או אשת מקצוע מנוסה בבדיקת צוואר הרחם בהריון יבצעו בדיקה קולפוסקופית[5].
נהוג לבצע בדיקת קולפוסקופיה בקרב האוכלוסייה הבאה[2]:
בדיקת קולפוסקופיה אינה נמשכת יותר מרבע שעה ובמהלכה לא אמורים להרגיש כאב, אך היא עלולה להיות אי נעימות במידה מסוימת.
אחרי הבדיקה
לאחר הליך קולפוסקופיה, יומלץ לנוח מספר דקות לפני היציאה הביתה. במידה ונעשתה בדיקה קולפוסקופית עם ביופסיה, תהליך ההחלמה ישתנה - תלוי בסוג הביופסיה שנעשתה ובסוג ההרדמה (אם קיימת) בה נעשה שימוש[6].
במקרה שבו נעשתה הרדמה מקומית או כללית, המטופלת תועבר לחדר התאוששות להשגחה. ברגע שלחץ הדם, הדופק והנשימה יהיו יציבים והמטופלת תהיה ערנית, היא תועבר לחדר אחר או תשוחרר. מומלץ לדאוג להסעה הביתה לאחר ההליך[6].
בימים הראשונים מומלץ לשים תחבושת במקרה של דימום. אם נעשתה ביופסיה, התכווצויות קלות הן נורמליות, כמו גם כתמים והפרשות כהות במשך מספר ימים. ההפרשה הכהה היא מהתרופה שנמרחה על צוואר הרחם כדי לשלוט בדימום. ניתן ליטול משככי כאבים במקרה של התכווצויות או כאבים, בהתאם להנחיות הרופא/ה. יש ליטול רק תרופות מומלצות, שאינן מגבירות את הסיכוי לדימום[6].
דימום, התכווצויות או כאב שאינם פוסקים, והפרשות בעלות ריח רע מהנרתיק הן משמעותיות יותר, אך נדירות, ואם הן מופיעות, מומלץ לפנות לרופא/ה המטפל/ת.
במקרה שנעשתה ביופסיה לא מומלץ לשטוף את האזור, לא להשתמש בטמפונים ולא לקיים יחסי מין במשך שבוע לאחר ההליך או לפי המלצת הרופא/ה. ייתכנו גם הגבלות אחרות בנוגע לפעילות, כולל פעילות גופנית או הרמה של משאות כבדים[6].
בדרך כלל, נשים שעברו ביופסיה צווארית יזדקקו לבדיקות פאפ לעתים קרובות יותר[6].
סיכון: קולפוסקופיה היא הליך בטוח וסיבוכים נחשבים לנדירים, אך ייתכן כאב קל לאחר הבדיקה. סיבוכים אפשריים של ביופסיה במהלך בדיקה קולפוסקופית הם הפרשות נרתיקיות, כאבים בבטן התחתונה שאינם מוקלים על ידי משככי כאבים, חום, דימום נרתיקי שנמשך יותר מ-7 ימים. במקרים אלו יש לפנות באופן מידי לרופא/ה המטפל/ת. כמו כן, קיים סיכוי שתאים חריגים שהוסרו במהלך הבדיקה יחזרו שוב בעתיד, ולכן חשוב להמשיך לעשות בדיקות פאפ ובדיקות שגרתיות[7].
הריון: הריון עשוי להשפיע על תוצאות הבדיקה, ולכן מומלץ לחזור על הבדיקה שלושה חודשים לאחר הלידה.
הנקה: ניתן לביצוע בהנקה.
תינוקות וילדים: לא רלוונטי.
ידוע שחשוב לשמור על הבריאות, אולם מי לא הולכת לאיבוד בשלל הבדיקות והמושגים שמציפים אותנו? לכן החלטנו לעשות עבורכן ס... לכתבה המלאה