בדיקת סוכר (גלוקוז) בדם (Glucose test)

אבחון סוכרת הריון מתבצע בדרך כלל בשבועות 24-28 כבדיקת סקר, בה נמדדת רמת הסוכר בדם כשעה לאחר שתיית 50 גרם גלוקוז. במקרים בהם הסיכון לסוכרת הריון גבוה יש לבצע מבחן זה קודם לכן. רמה של 140 ומעלה נחשבת לתוצאה חיובית ומחייבת בדיקה נוספת של העמסת סוכר. בבדיקה מודדים את רמת הסוכר בדם לפני שתיית 100 גרם גלוקוז וכן שעה, שעתיים, ושלוש שעות אחר-כך.

אחת הסיבות האפשריות לעודף שומנים בדם (רמה גבוהה של טריגליצרידים בדם) היא צריכת יתר של סוכרים. במקרה זה, רמת הכולסטרול לא מושפעת במקרה זה, מאחר שהיא מושפעת מצריכת יתר של שומן רווי. תוכל לקרוא עוד על טריגליצרידים כאן: http://www.infomed.co.il/disease-295/

הצלחת הניתוח תלויה מאד בבחירת המטופל המתאים לניתוח מסוג זה.על המטופל לעמוד במספר קריטריונים אשר שמירה עליהם מקטינה את מידת הסיבוכים: על קרנית העין של המטופל להיות בריאה, סדירה ובעלת עובי המאפשר את ביצוע החתך. על מספר המרשם למשקפיים להיות יציב וללא תנודות בשנה האחרונה. על המטופל להיות ללא מחלות רקע כלליות מסוג מחלות עור או רקמת חיבור (שכן עלול להשפיע על הליך הריפוי בעין). מחלות רקע כגון סוכרת או יתר לחץ דם אינן מהוות התוויות נגד לביצוע הניתוח אולם רוב המנתחים מעדיפים להימנע, בכדי שלא לגרום לנזק מיותר בעין, שממילא עשויה להסתבך עקב מחלת הרקע.

אם בעלך עכשיו סובל מהתקפים של היפוגליקמיה בניגוד לעבר, אז יש צורך בהערכה חדשה של הטיפול באינסולין. ייתכן וגורם המשפיע על משק הסוכר בדם השתנה. האם הדיאטה שלו השתנתה? אם הוא צורך פחות פחמימות עליו להפחית את מינון האינסולין. האם הוא החל להשתמש בתרופות שלא השתמש בהן קודם? תרופות מסויימות משפיעות על משק הסוכר וגם על היכולת לחוש מבעוד מועד במצב של היפוגליקמיה. בכל מקרה מומלץ להתייעץ עם רופא מנוסה בטיפול בחולי סוכרת על מנת לשנות את תוכנית הטיפול, וזאת על ידי שינוי מינון או סוג האינסולין כדי למנוע התקפי היפוגליקמיה.

מהו ערך הגלוקוז אשר נמדד אצל בנך? האם היה בצום בעת נטילת הבדיקה? מה הייתה סיבת הבדיקה? האם הוא חולה בסוכרת ומטופל באינסולין? שאלות אלו הינן חשובות ביותר ויכולות לתת תשובה מדויקת יותר לשאלתך. תחילה כמה מילים על היפוגליקמיה בילדים באופן כללי. ערך של פחות מ-50 מ"ג לדציליטר מאובחן כרמת גלוקוז נמוכה או היפוגליקמיה בילדים. כשרמת הסוכר מתקרבת לרמה שציינתי, מתחילים לראות סימנים שונים שמצביעים על חומרת הבעיה. כשמתרחשת ירידה מהירה ופתאומית בערכי הגלוקוז ניתן לראות אי שקט, דפיקות לב מואצות, חיוורון, רעב, רעידות, חולשה קיצונית, הזעות מרובות. כשמתרחשת ירידה איטית וממושכת בערכי הגלוקוז ניתן לראות כאבי ראש, בלבול, שינויי התנהגות, חוסר ריכוז, חוסר קואורדינציה. אם משך זמן ההיפוגליקמיה הוא ממושך יותר, ניתן לראות גם פרכוסים וירידה במצב הכרה עד למצב של קומה. הסיבות לבעיה יכולות להיות דיאטה לא נכונה, טיפול באינסולין (אצל חולי סוכרת הנעורים), מחלות מטבוליות שונות, הרעלות (בעיקר אספירין ואלכוהול) ועוד מחלות נדירות יותר. בחזרה לשאלתך, משום שאינני יודע את סיבת ביצוע הבדיקה ואינני מכיר את הרקע הרפואי של בנך, קשה לי לתת תשובה. יתכן שמדובר בבדיקה שבה נמדד ערך סוכר נמוך בטעות, ולכן יש לחזור על הבדיקה. ערכי ה- g6pd נראים תקינים. אם הערכים אמנם מתקרבים לערכים שציינתי והילד נראה לא טוב כבר תקופה ממושכת ומראה כמה מהסימנים שציינתי, יש לגשת בדכיפות לבדיקת רופא ילדים. בברכה, ד"ר עידו ווליניץ - אינפומד

קיימות מספר סיבות להטלת שתן תכופה. ביניהן: זיהומים בדרכי השתן, סוכרת נעורים, הפרעות אלקטרוליטיות כמו חסר של אשלגן או עודף של סידן, מחלה נדירה הנקראת סוכרת תפלה (DI - diabetes insipidus) ועוד. נוסף על בדיקות השתן המקיפות שנערכו, כדאי יהיה לערוך גם בדיקות דם. אנו ממליצים לך לפנות לרופא ילדים כדי לטפל בבעיה זו.

אגוזי ברזיל בפני עצמם אינם מעלים את לחץ הדם, אלא אם כן אתה אוכל אותם עם מלח. אם אתה סובל מיתר לחץ דם, עליך לאכול רק אגוזים לא מומלחים. ד"ר קרן מאיר-שפריר - אינפומד

האם אתה משתין כמות קטנה בכל פעם והבעיה היא להתאפק, או שהכמות היא גדולה? יש מספר סיבות אפשריות לריבוי שתן, כגון סוכרת, בעיות בכליות, מחלה הנקראת סוכרת תפלה (Diabetes Insipidus) ואף דלקת בדרכי השתן, למרות שהאפשרות האחרונה פחות נראית מתאימה לתיאור שלך. עליך לעבור בדיקות לבירור הבעיה, בין השאר בדיקות דם הכוללות רמת סוכר, תפקודי כליה, בדיקת שתן כללית, ובמידת הצורך - גם אולטרסאונד לכליות. אני ממליצה לך לפנות לרופא המשפחה להמשך בירור. ד"ר נעמה זנזורי - אינפומד

ויטמינים מסוג B,C,E, שומנים מסוג אומגה 3 וחומרים הנמצאים בלציטין חשובים לפעילות הגוף בכלל והמוח בפרט. חברות שונות של ויטמינים נוהגות לפרסם שמות נוספים ואין בידינו מידע על מחקרים רפואיים מסודרים שנעשו בנוגע ליעילותם של כל החומרים והתוספים הנ"ל. הויטמינים שנהוג לומר עליהם שעוזרים לפעילות המוח ושיפור הזיכרון הם- גינקו בילובה גוטו - קולה קיו-10 ואחרים. בנוסף - חשוב לישון היטב, לבצע פעילות גופנית סדירה ולאכול בשעות מסודרות, כולל ארוחת בוקר כדי להבטיח רמת סוכר קבועה בדם שחשובה אף היא לתפקוד המוח.

עילפון הוא מצב של איבוד הכרה פתאומי, עם איבוד של טונוס השרירים. ישנן מספר סיבות להתעלפויות. הסיבה הנפוצה ביותר היא תגובה עצבית שיכולה להופיע בתגובה להתרגשות גדולה, עמידה ממושכת, מאמץ קשה, קימה מהירה משכיבה לעמידה, עשיית צרכים, שיעול, שתיית משקה קר מאוד ועוד. סיבות נוספות הן הפרעות בקצב הלב, בעיות בריאות, ירידה ברמת הסוכר, פרכוסים ועוד. רוב הפעמים הסיבה אינה מתגלה, גם לאחר סדרת בדיקות מקיפה. בכל מקרה מומלץ שתיגש לרופא המשפחה לבירור הכולל בדיקה גופנית, אק"ג, בדיקות דם ובדיקות נוספות על פי הצורך. לגבי חומר קריאה- http://www.nlm.nih.gov/medlineplus/fainting.html