בדיקת אבחון נגיפים העלולים לגרום למומים בעובר (TORCH screen test)

2 דקות קריאה

כללי
אוכלוסיות בסיכון
אזהרות
פענוח תוצאות
שאלות ותשובות
מאמרים

בבדיקה זו בודקים נוגדנים כנגד כמה גורמים העלולים לגרום לזיהום תוך רחמי של העובר.

ישנם ארבעה גורמים זיהומיים עיקריים העלולים לגרום לזיהום תוך רחמי של העובר כאשר האם נדבקת בהם במהלך ההריון ואלו הם:
טוקסופלסמוזיס, אדמת, נגיף הציטומגלו ונגיף ההרפס.

TORCH הוא מונח המורכב מראשי התיבות של ארבעת הגורמים הללו באנגלית:
Toxoplasmosis, Rubella, CMV, Herpes.

כאשר האשה מתכננת להכנס להריון מומלץ לבצע בדיקות דם לאבחון זיהום בטוקסופלסמוזיס, CMV ואדמת. הדבקה בכל אחת הגורמים הללו בזמן ההריון עלולה לגרום להדבקת העובר וגרימת מחלה קשה.
אם האם נדבקה באחד הגורמים הללו טרם ההריון העובר מוגן למעשה ולא ידבק בזמן ההריון.

אוכלוסיות בסיכון

נשים בהריון.

אזהרות

סיכון:

שטף דם תת עורי באתר לקיחת הדם (במידה ומתפתח ניתן לשים קרח על האזור)

הריון:
בדיקה זו נעשית בדרך כלל לפני ההריון או בתחילת ההריון

הנקה:
מבצעים את הבדיקה הזו בנשים מיניקות אם נולד תינוק עם מחלה היכולה להתאים לאחד הגורמים

תינוקות וילדים:

מבצעים את הבדיקה בילדים כאשר הם נולדים עם מחלה היכולה להתאים לזיהום תוך רחמי באחד בגורמים הללו

נהיגה:
אין בעיות מיוחדות.

אלכוהול:
אין בעיות מיוחדות. רצוי להמנע משתיית אלכוהול בהריון.

תרופות העשויות לפגוע בדיוק הבדיקה:
אין בעיות מיוחדות.

פענוח תוצאות

טוקסופלסמוזיס
טפיל הטוקסופלסמוזיס עלול לגרום למומים קשים בעובר: מים במח עקב פגיעה ברקמת המח (הידרוצפלוס), הסתיידויות תוך מוחיות ודלקת בעיניים. קלינית עשוי הילוד לסבול מפיגור ומעוורון. הטפיל מועבר בעיקר בצואת חתולים ובבשר שלא בושל דיו.
נוכחות נוגדנים מסוג IgG נגד טוקסופלסמוזיס בתחילת ההריון מגנה מפני הדבקת העובר, והאם יכולה לשחק עם חתוליה ולאכול בשר נא כתאוות נפשה. אי המצאות נוגדנים כנגד טוקסופלסמוזיס מהווה עדות לכך שהאם לא נדבקה מעולם בטפיל ורצוי עד מאוד שהיא תמנע מלגעת בצואת החתולים ומאכילת בשר שאינו מבושל דיו. נוכחות נוגדנים מסוג IgM ללא נוגדנים מסוג IgG או הופעת נוגדנים שלא היו קודם לכן בתחילת ההריון מורה על האפשרות שהתרחשה הדבקה בתחילת ההריון ויש להוועץ ברופא הנשים או במומחה למחלות זיהומיות על מנת לקבוע מה הסיכון לעובר.

נגיף הציטומגלו (CMV)
נגיף הציטומגלו עלול לגרום למומים קשים בעובר: ראש קטן (מיקרוצפליה), הפרעה בגדילה תוך רחמית, התסיידויות תוך מוחיות, הפרעות בראייה ובשמיעה ועוד. הנגיף מועבר בדרך כלל ביחסי מין או מעבר נוזלי גוף אחרים. כמו כן עשוי הנגיף לעבור מאם לעובר, במיוחד אם האם נדבקה בתחילת ההריון. הסיכון להדבקה תוך רחמית הוא כ- 1% במהלך ההריון, כאשר הסיכון גבוה ביותר בנשים שנדבקו בנגיף בתחילת ההריון. הסיכון להתפתחות מומים בעוברים שנדבקו ברחם הוא - 10%.
נוכחות נוגדנים מסוג IgG נגד CMV בתחילת ההריון מגנה מפני הדבקת העובר, וההורים יכולים להיות רגועים. אי המצאות נוגדנים כנגד CMV מהווה עדות לכך שהאם לא נדבקה מעולם בנגיף וכדאי שתהיה במעקב לפחות עד מחצית ההריון. נוכחות נוגדנים מסוג IgM ללא נוגדנים מסוג IgG או הופעת נוגדנים שלא היו קודם לכן בתחילת ההריון מורה על האפשרות שהתרחשה הדבקה בתחילת ההריון ויש להוועץ ברופא הנשים או במומחה למחלות זיהומיות על מנת לקבוע מה הסיכון לעובר.

אדמת
נגיף האדמת עלול לגרום למומים קשים בעובר: פיגור בגדילה תוך רחמית, והפרעות במערכת העצבים המרכזית העשויות לגרום להפרעות שונות ופרכוסים, ולמומי לב. הנגיף נרכש בדרך כלל בגיל צעיר אולם יכולה להיות הדבקה גם בגיל מבוגר יותר.
נוכחות נוגדנים מסוג IgG נגד אדמת בתחילת ההריון מגנה מפני הדבקת העובר, וההורים יכולים להיות רגועים. אי המצאות נוגדנים כנגד אדמת מהווה עדות לכך שהאם לא נדבקה מעולם בנגיף וכדאי שתהיה במעקב לפחות עד מחצית ההריון. נוכחות נוגדנים מסוג IgM ללא נוגדנים מסוג IgG או הופעת נוגדנים שלא היו קודם לכן בתחילת ההריון מורה על האפשרות שהתרחשה הדבקה בתחילת ההריון ויש להוועץ ברופא הנשים או במומחה למחלות זיהומיות על מנת לקבוע מה הסיכון לעובר.