קנדידה היא סוג של פטרייה המהווה את אחד הגורמים הזיהומיים הנפוצים בבני אדם, כאשר הזן הנפוץ ביותר הוא קנדידה אלביקנס (Candida albicans). הקנדידה פעמים רבות משתייכת לפלורה הנורמלית בבני אדם ומתקיימת בגופנו מבלי לגרום לנזק, אלא שהפרת האיזון הקיים עלול לגרום לצמיחה מוגברת של הפטרייה ולזיהום. אחד המקומות הנפוצים לזיהום פטרייתי בקנדידה הוא רירית הנרתיק, כאשר הפטרייה חודרת את תאי דופן הנרתיק וגורמת להפעלת תגובה דלקתית על ידי מערכת החיסון. בבדיקה זו ניתן לדגום את רירית הנרתיק ולזהות זיהום פטרייתי הנגרם על ידי קנדידה[1].
צילום: shutterstock | Tatiana Buzmakova
מטרת הבדיקה
הבדיקה נועדה לשמש ככלי עזר באבחנת זיהום וגינאלי פטרייתי על ידי קנדידה, לאחר שבדיקות קודמות לא עזרו. בנוסף, הבדיקה יכולה לשמש לזיהוי של זנים ספציפיים ועמידות לתרופות, ולמעקב אחר יעילות טיפול אנטיביוטי[2].
מחלות ומצבים בריאותיים שהבדיקה יכולה לזהות
[1] דלקת בנרתיק ובפות בשל קנדידה – זיהום פטרייתי הנגרם בשל קנדידה מהווה כשליש מהמקרים של הדלקות הווגינאליות, כאשר כ-70% מהנשים מדווחות על לפחות מקרה אחד של קנדידה נרתיקית במשך חייהן. גורמי הסיכון העיקריים לזיהום כוללים:
נטילת אסטרוגן.
ייצור אסטרוגן מוגבר (בעיקר במצבים של השמנה והיריון).
דלקת הנרתיק והפות עלולה לגרום למגוון תסמינים, במיוחד בתקופה שלפני הוסת החודשית, הנפוצים שבהם כוללים:
תחושת גירוי, גירוד ושריפה באזור הנרתיק והפות.
כאב בקיום יחסי מין.
כאב ואי נוחות במתן שתן.
אודם בנרתיק.
נפיחות.
שכבה לבנה על פני רירית הנרתיק.
אוכלוסיות בסיכון
מומלץ לבצע את הבדיקה בהוראת רופא.ה ובהופעת תסמינים המתאימים לדלקת הנרתיק והפות. ביצוע תרבית יתרחש לרוב במקרים בהם לא נמצאה עדות לזיהום פטרייתי בבדיקה מיקרוסקופית ובמקרים של זיהומים חוזרים. אין איסורים מיוחדים על ביצוע הבדיקה, אך מומלץ תמיד להיוועץ ברופא.ה המטפל.ת[2].
אופן ביצוע הבדיקה
לפני הבדיקה יש לפנות נוזלים והפרשות עודפות מאזור הנרתיק. הבדיקה כוללת איסוף דגימה של הפרשות מאזור הנרתיק באמצעות מטוש סטרילי. תוצאות יגיעו לרוב תוך מספר ימים[3][4].
אזהרות
סיכון: הבדיקה כרוכה בסיכון מינימלי. דימום קל והכתמה לאחר הבדיקה הם נורמליים[5].
פענוח תוצאות
[2] תוצאה שלילית עיבוד הדגימה לא הביא לזיהוי מחולל מסוג קנדידה. משמעות תוצאה שלילית היא שהגורם למחלה ככל הנראה אינו פטרייתי, או שלא ניתן לזהותו עקב מגבלות הבדיקה.
תוצאה חיובית מעידה על צמיחת קנדידה בתרבית, ממצא התומך באבחנת דלקת הנרתיק והפות על ידי קנדידה. כדי לקבוע את האבחנה יש להתייחס לתוצאות הבדיקה בהתאם להתייצגות הקלינית. על מנת להנחות את הטיפול התרופתי ניתן לבצע גם בדיקת עמידות לאנטיביוטיקה.
אהלן, שבוע הבא (אהיה בשבוע 19+4) אני עתידה לעבור דיקור מי שפיר. אני לוקחת ציפרלקס 10 מ"ג כבר כארבע שנים בעקבות הפרעת פאניקה. האם ניתן לבצע את ההליך למרות נטילת התרופה? האם יש בכך סכנות?
שלום ד"ר. ביצענו בדיקות גנטיות מורחבות בשיבא ואני נמצאתי נשאית ל2 מחלות המועברות בתורשה אוטוזומלית רצסיבית. בן זוגי התגלה כלא נשא. כחלק מייעוץ שביצענו לאחר מכן קיבלנו את ההמלצות להמשך לבצע: 1. או ריצוף מלא +MLPA(אנליזת חסרים ותוספות) אצל בעלי לגנים הרלוונטיים. 2. או ריצוף במסגרת פאנל סקר מורחב זוגי המרצף גם את הגנים הרלוונטיים כחלק מסוללת הגנים הנבדקים בפאנל. לא כל כך הבנו מה זה מה, ומה כל אחת מהבדיקות אומרות. האינטרנט עמוס במידע ורק הלכתי לאיבוד. במקרה כמו שלנו, מה בדר"כ עדיף לבצע? והאם רק ברק צריך? או לבצע פאנל זוגי מורחב (נקרא גם אקסום?) גם לי וגם לבעלי. ממש הלכנו לאיבוד מהייעוץ הזה.
שלום אני מתלבטת אם לבצע את בדיקת מי השפיר בשבוע 17 ו4 ימים או בשבוע 18 ו4 ימים , כאשר כל התוצאות מתקבלות עד חודש כאשר במרכז השיקולים: לא לבצע מוקדם דבר שיכול לסכן את ההריון , דיוק התוצאות , זמן מספק לביצוע הפלה לפני שבוע 22. אודה להמלצה רפואית 🙏
שלום אני בת 37 ועשיתי דיקור מי שפיר וזאת התוצאה שהגיעה: לא נמצאה עדות לחסר או תוספת כרומוזומלית באתרים הידועים כפתוגניים ו/או הגורמים לתסמונת גנטית ספציפית ידועה, אולם נצפה חסר של Kb949 של דנ''א בכרומוזום 21.2p21.3-Xp, החופף עם 2 גנים מתוכם 1 מסוג MORBID-OMIM. גנים מסוג IL1RAPL1 (300206). מה זה אומר? יש לי עובר נקבה , מה עליי לעשות מעכשיו? מה רמת הסיכונים ומה הסיכונים?