קנדידה היא סוג של פטרייה המהווה את אחד הגורמים הזיהומיים הנפוצים בבני אדם, כאשר הזן הנפוץ ביותר הוא קנדידה אלביקנס (Candida albicans). הקנדידה פעמים רבות משתייכת לפלורה הנורמלית בבני אדם ומתקיימת בגופנו מבלי לגרום לנזק, אלא שהפרת האיזון הקיים עלול לגרום לצמיחה מוגברת של הפטרייה ולזיהום. אחד המקומות הנפוצים לזיהום פטרייתי בקנדידה הוא רירית הנרתיק, כאשר הפטרייה חודרת את תאי דופן הנרתיק וגורמת להפעלת תגובה דלקתית על ידי מערכת החיסון. בבדיקה זו ניתן לדגום את רירית הנרתיק ולזהות זיהום פטרייתי הנגרם על ידי קנדידה[1].
צילום: shutterstock | Tatiana Buzmakova
מטרת הבדיקה
הבדיקה נועדה לשמש ככלי עזר באבחנת זיהום וגינאלי פטרייתי על ידי קנדידה, לאחר שבדיקות קודמות לא עזרו. בנוסף, הבדיקה יכולה לשמש לזיהוי של זנים ספציפיים ועמידות לתרופות, ולמעקב אחר יעילות טיפול אנטיביוטי[2].
מחלות ומצבים בריאותיים שהבדיקה יכולה לזהות
[1] דלקת בנרתיק ובפות בשל קנדידה – זיהום פטרייתי הנגרם בשל קנדידה מהווה כשליש מהמקרים של הדלקות הווגינאליות, כאשר כ-70% מהנשים מדווחות על לפחות מקרה אחד של קנדידה נרתיקית במשך חייהן. גורמי הסיכון העיקריים לזיהום כוללים:
נטילת אסטרוגן.
ייצור אסטרוגן מוגבר (בעיקר במצבים של השמנה והיריון).
דלקת הנרתיק והפות עלולה לגרום למגוון תסמינים, במיוחד בתקופה שלפני הוסת החודשית, הנפוצים שבהם כוללים:
תחושת גירוי, גירוד ושריפה באזור הנרתיק והפות.
כאב בקיום יחסי מין.
כאב ואי נוחות במתן שתן.
אודם בנרתיק.
נפיחות.
שכבה לבנה על פני רירית הנרתיק.
אוכלוסיות בסיכון
מומלץ לבצע את הבדיקה בהוראת רופא.ה ובהופעת תסמינים המתאימים לדלקת הנרתיק והפות. ביצוע תרבית יתרחש לרוב במקרים בהם לא נמצאה עדות לזיהום פטרייתי בבדיקה מיקרוסקופית ובמקרים של זיהומים חוזרים. אין איסורים מיוחדים על ביצוע הבדיקה, אך מומלץ תמיד להיוועץ ברופא.ה המטפל.ת[2].
אופן ביצוע הבדיקה
לפני הבדיקה יש לפנות נוזלים והפרשות עודפות מאזור הנרתיק. הבדיקה כוללת איסוף דגימה של הפרשות מאזור הנרתיק באמצעות מטוש סטרילי. תוצאות יגיעו לרוב תוך מספר ימים[3][4].
אזהרות
סיכון: הבדיקה כרוכה בסיכון מינימלי. דימום קל והכתמה לאחר הבדיקה הם נורמליים[5].
פענוח תוצאות
[2] תוצאה שלילית עיבוד הדגימה לא הביא לזיהוי מחולל מסוג קנדידה. משמעות תוצאה שלילית היא שהגורם למחלה ככל הנראה אינו פטרייתי, או שלא ניתן לזהותו עקב מגבלות הבדיקה.
תוצאה חיובית מעידה על צמיחת קנדידה בתרבית, ממצא התומך באבחנת דלקת הנרתיק והפות על ידי קנדידה. כדי לקבוע את האבחנה יש להתייחס לתוצאות הבדיקה בהתאם להתייצגות הקלינית. על מנת להנחות את הטיפול התרופתי ניתן לבצע גם בדיקת עמידות לאנטיביוטיקה.
כן, טונוס מוגבר בשריר הפובורקטליס, שהוא חלק משרירי רצפת האגן, יכול לגרום לתסמינים כמו דחיפות ותכיפות במתן שתן. טונוס גבוה ברצפת האגן עשוי להשפיע על תפקוד שלפוחית השתן ולגרום לתחושת דחף למתן שתן, גם ללא מילוי מלא של השלפוחית.
כדאי לבדוק ולטפל בסיבה שבגינה שריר זה מכווץ מעבר למצב הנורמאלי.
שלום,
סובלת ב3 חודשים אחרונים כבר משלוש פעמיפ דלקות בשתן וממש סובלת.
קיבלתי עכשיו תוצאות תרבית שתן שבה היה חיידק eschericia coli ובנוסף רגישות שלו לאנטיביוטיקות. הרופאה נתנה לי אנטיביוטיקה ציפרודקס. רציתי לשאול מה משמעות המספרים ליד הרגישות- האם ככל שגבוה יותר זה אומר שיותר רגיש וכדאי להביא את האנטיביוטיקה הזו?
ממה שראיתי מה שנתנו לי המספר נמוך לעומת אנטיביוטיקות אחרות ולכן דואגת שלא מתאים ולא יעביר את הדלקת לגמרי. לדוגמא:
שם החיידק:Escherichia coli
שם האנטיביוטיקה:Ciprofloxacin
קוד הרגישות:רגיש
תוצאת הרגישות:<=0.06
הערות:
לעומת זה למשל:
שם החיידק:Escherichia coli
שם האנטיביוטיקה:Fosfomycin
קוד הרגישות:רגיש
תוצאת הרגישות:<=16.0
הערות:
המספר שמופיע ליד הרגישות מעיד על רמת הרגישות. בבדיקה מדללים את האנטיביוטיקה ובודקים רגישות - ככול שהמספר גבוה יותר כך הרגישות גבוהה יותר. לא תמיד נבחר להתחיל עם הטיפול החזק יותר עם לא ליצור עמידות לטיפול. ברור שאם לא הגבת לטיפול מסויים נרצה לתת טיפול עם רגישות גבוהה יותר.
בת 35. ללא הריונות.אני סובלת תקופה ארוכה מתחושת לחץ חזקה מאוד וקבועה למתן שתן.בדיקות רבות שנעשו היו תקינות.
נשלחתי לעשות נוירו MRI לעצבי רצפת האגן ובבדיקה זו ראו שציסטה שחלתית משמאל בממדים של 5 על 4.5 ס"מ נראית עם נוזל צלול דוחקת מעט את עצב האובטורטור בירידתו לאגן לפני הכניסה לתעלת האובטורטור.ללא אות חריג בתוכו או האדרה פתולוגית.
האם ייתכן שהציסטה הדוחקת מעט את מהלך העצב יכולה לגרום לתחושת לחץ קבוע למתן שתן?
שלום,
לחץ על השלפוחית יכול לגרום לדחיפות או תכיפות במתן שתן. לעיתים אנו רואים ציסטות או שרירנים הדוחקים את השלפוחית.
לרוב ציסטה פשוטה לא תגרום ללחץ עצבי.
ממליץ לפנות לבדיקה יותר מעמיקה הן לגבי הציסטה והן לגבי הבעיה בשלפוחית.