פורום פסיכוגריאטריה - עמוד 7

שלום הבת של ציפי. קלונקס, כמו גם כל קבוצת הבנזודיאזפינים, אינה מומלצת בקשישים. זאת עקב סחרחורת, אי יציבות בהליכה, ירידה קוגניטיבית ושברים אוסטאופורוטיים. אם חובה להשתמש במשפחת תרופות זו, ההמלצה היא לתת תרופות בעלות זמן מחצית חיים קצר, למשל ואבן, לוריוון וקסנגיס. רפואה שלמה.

שלום חלי. בלבול חריף יכול להופיע במיעוט המקרים אצל אנשים בריאים. לרוב הוא מופיע אצל קשישים הלוקים בדמנציה. לא ניתן לדון בחומרת הדמנציה על סמך הופעת הדליריום, אבל זה אכן סמן פרוגנוסטי שלילי. רפואה שלמה.

שלום לילך. לא ברור מהי חומרתה של הדמנציה של אמך. אם הייתה ירידה קוגניטיבית ותפקודית מהירה אזי יש לחשוד בדליריום ולטפל בהתאם. אם מצבה חזר למצבה הבסיסי והיא מעוניינת לחזור לביתה, יש לבצע הערכה של כשירותה לעשות זאת. אם תמצא כשירה, עליה להחליט באם ברצונה להישאר בבית האבות או לשוב לביתה. רפואה שלמה.

שלום לודה. תופעת הלוואי של רצון לזוז נובעת מהתרופות האנטי פסיכוטיות. לעיתים ניתן למתן ואף להפסיק תופעת לוואי זו בדרכים שונות. ממליץ לפנות לפסיכו- גריאטר לקבלת טיפול הולם. רפואה שלמה לאביך.

שלום עופר. ניתוח בהרדמה מלאה אכן אינו מומלץ בשל הסיכון לדליריום. ניתוח בהרדמה מקומית, אם ניתן, הנו האופציה המועדפת. במידה ואין הדבר בר ביצוע, הייתי מכנס צוות רב מקצועי, שישקול את התועלת בביצוע הפרוצודורה ביחס לחסרונותיה. המערכת הציבורית מסוגלת לכנס צוות רב מקצועי שידון בסוגיה. במידה ואין המערכת רוצה ו/או אין ביכולה לכנס צוות רב מקצועי, מומלץ לפנות למערכת הפרטית לקבלת מענה הולם. רפואה שלמה.

שלום מיה. זיהום בדרכי השתן יכול לנבוע ממקור חיצוני. נוכחות קטטר שתן מעלה את הסיכוי להיווצרות זיהום בדרכי השתן. החיידק בשתן עלול לפלוש לדם, מצב הקרוי אורו-ספסיס. במידה וישנה צמיחה של אותו פתוגן בתרבית דם ובשתן, יש לחשוד במצב הנ"ל. הטיפול הוא, במרבית המקרים, בטיפול אנטיביוטי תוך ורידי. יש פתוגנים מסויימים, שהמצאותם בתרבית שתן, מחייבת המשך בירור לגבי מערכות נוספות (למשל סטפילוקוק אאורוס בשתן ובדם מחייב אקו לב לשלילת אנדוקרדיטיס וכו'). רפואה שלמה.

שלום ק. צריך ראשית להבין האם קיים טריגר להתנהגות זו. אם קיים טריגר, אזי יש לנסות לטפל בו ללא תרופות. במידה ולא נמצא טריגר, יש להתחיל בירור (לא צריך במסגרת אשפוז). לאחר מציאת הטריגר (לרוב יש כמה טריגרים) יש לטפל בטריגרים הללו. במידה וטיפול סטנדרטי נכשל, אפשר לנסות אנטי- פסיכוטיים במינון נמוך. במידה וסרוקוול אינו מצליח לאזן את הפרעת ההתנהגות, יש להמיר באנטי- פסיכוטי אחר (cross taper). התהליך צריך להיות מנוהל ומפוקח ע"י פסיכוגריאטר (לעיתים פסיכיאטר גם יוכל לתת מענה,). רפואה שלמה.

שלום מתי. תלוי באיזו הפרעת בליעה מדובר. יש להתחיל הערכה ע"י קלינאית תקשורת. במידת הצורך, יש לבצע בירור פולשני יותר בוידאופלורוסקופיה או FEES. לגבי המטפל- כמובן שבמידה וקיימת בעיית בליעה, עליו להיות מודע לנושא, ויש להדריך אותו כיצד להזין את המטופל, וזאת במטרה למנוע אספירציות ו/ או סיבוכים אחרים של ליקוי במנגנון הבליעה. רפואה שלמה.

שלום רב. נדיר שציפרלקס גורם לתופעות שציינת. אולי את נוטלת תרופות נובפות הגורמות לכך לגבי המינון, המינון המומלץ בבני 65 ומעלה הנו 10 מ"ג ליום. מתחילים ב 5 מ"ג ליום. מינון גבוה יותר אינו מומלץ, מפני שעלול לגרום להארכת מקטע QT - מצב העלול לגרום להפרעת קצב חדרית מסוכנת. ממליץ להיוועץ בפסיכיאטרית שלך בעניין תכנית הטיפול. רפואה שלמה.

שלום מיכאלה. התרופה שייכת למשפחת ה SSRI המונעת ספיגה מחדש של סרוטונין. מקובל להתחיל ב 50-100 מ"ג. ככל התרופות במשפחה זו, ההשפעה מושהית- לרוב נראה תגובה תוך 2-4 שבועות, אך ייתכן זמן ארוך מזה. רפואה שלמה.