פורום פסיכיאטריה - עמוד 1410

שלום למשתתפי הפורום אני חולה בocd וסכיזופרניה .מקבל אינווגה ואנפרניל ...כמו כן דקינט כדור אחד יש לי בעית ריכוז גדולה וישנניות .ניסיתי כל התרופות ממשפחת ssri ללא היענות לטיפול אנפרניל עוזר אבל לא ממש לאיכול להגיע למינון אופטימלי עקב תופעות לוואי .ברצוני ללמוד או לעשות משהו .אבל עקב בעיות ריכוז לא מצליח ....מי שיחה אם פסיכיאטר הבנתי שאם אני אקח ריטלין זה יביא אותי לפסיכוזה שאני לא אצא ממנה ....מבקש חוות דעת שלכם אולי אתם יודעים איך למנוע תופעות לוואי של 1ישנניות ...2וריכוז אם יש משהו לקחת לאחד המצבים כדי שאני אוכל ללמוד ולתפקד ...מה לקחת אם תרופות פסיכיאטריות ומה לגבי תוספי מזון אם זה בעייתי

היי, רציתי לדעת האם שילוב של ציפרלקס ואלכוהול עלול להיות מסוכן? תודה.

שלום ד"ר רובין, גם אני קיבלתי קלונקס רק למקרים מיוחדים, ומשתמשת בכדור רק בשעות של חרדה ולפני השינה כשאני לא נרדמת. (כל פעם שיש אירוע "חשוב" אני לא נרדמת בלילה שלפני). אבל הקלונקס לא ממש עוזר לי בשני המקרים, ורציתי לשאול אם יש לך המלצה על כדור אחר (אולי כדאי לנסות דרלין? וכמה מ"ג?) לגבי חרדה, חצי כדור כמעט לא משפיע, וכדור שלם לא בדיוק מרגיע, אלא יותר "מעמעם" אותי. לגבי שינה, כדור שלם מרדים אותי, אבל אני מתעוררת כעבור כ5 שעות בד"כ. ואז אני לפעמים לוקחת כדור נוסף כדי לחזור לישון, וזה בד"כ לא רעיון טוב... בסך הכל, הקלונקס לא ממש משפיע עלי בכיוון שקיוויתי, הוא משפיע מעט ובמינון יותר גבוה הופך אותי ליותר איטית ועמומה. אני מחפשת משהו שפשוט ירגיע אותי. אשמח אם יש לך הצעות נוספות. תודה!

אמא שלי בת78, לוקחת נורטילין מעל 10 שנים לטיפול בדיכאון. מרגישה טוב ותופעות הלוואי מהכדור יחסית לא משמעותיות. לאחרונה הלכה לקנות את התרופה ונאמר לה שהתרופה אינה נמצאת יותר בסל התרופות של קופת חולים הכללית. הדבר תמוה מכיוון שזו תרופה מאד וותיקה. האם יש חלופות אחרות שמכילות את אותו חומר פעיל נורטריפטילין? היכן אפשר לבדוק אלו תרופות נמצאות בסל של קופת חולים כללית?

שלום. מאז שאני זוכר את עצמי פחדתי מבדיקות דם. עם הזמן זה נהיה לי יותר ויותר קשה לעבור בדיקת דם והיום אני פשוט לא מסוגל.ניסיתי עם רגיעון (לקחתי שלוש כדורים) ואח"כ עם אסיבל (3 כדורים של 2 מג) וזה לא עזר. הייתי רוצה שיעשו לי הרדמה כללית. יש אפשרות כזאת? אם לא..יש פתרון אחר? הבדיקה ממש דחופה!

לחבר קרוב שלי יש תסמינים ברורים של אספרגר, אני לא איש מקצוע בנושא אבל מבין די הרבה בעניין ונמצא איתו רוב הזמן ובוחן אותו כל הזמן, גם לפי הדי אס אם 4 ושאר ספרי האבחון הוא נשמע כמקרה קלאסי של אספרגר והוא בעצמו מתלונן בדיוק על אותם סימפטומים ומסכים שאולי הוא אכן סובל מזה. הוא ממלא ממש את כל הקריטריונים וגם בלי קרטריונים כשרואים אותו ברמה האנושית זה ברור עליו, שוב, גם הוא מסכים שזה אפשרי מאוד שהוא סובל מזה וזה מאוד מפריע לו. הבעיה העיקרית שצריך לדון בה לפני שלוקחים את העניין למומחה היא אם זה אפשרי שזה לא אובחן בילדותו (כיום הוא בן 20). ראוי לציין שהוא גדל בסביבה די שמרנית שלא ממהרת לאבחן הפרעות, ושהוא יכול להיות מאוד מטעה כשלא מכירים אותו מקרוב. אשמח לשמוע את דעתך בנושא, ואם אפשר אני אצטרך לשאול עוד קצת אחר כך. אגב, אני לא עושה שום דבר מאחורי גבו אלא מבטא את מה שהוא מתאר לי ושולח רק אחרי קריאה והסכמה שלו (כי מן הסתם, קשה לו להתבטא אפילו בכתב). תודה מראש.

אני גבר בן 41 בריא בדר"כ, לפני כחצי שנה עברתי תקופה עם לחץ נפשי מהעבודה במשמרות, היו לי סימפטומים של לחץ נפשי הכוללים: חרדות, בחילות, רעידות בגוף, סחרחורות, הרדמות של כפות הידיים והרגליים אי שיווי משקל, הזעה מוגברת, שלשול והרגשת לחץ נפשי כך שבעקבות זה לא יכולתי לתפקד כרגיל (חוסר מצב רוח), וכמו כן לא היה לי תאבון. נויירולוגית נתנה לי כדורי רמוטיב, השתמשתי בהם כחודש וזה לא עזר לי, ולאחר מכן נתן לי הרופא כדורי וולבוטרין, התחלתי לקחת אותם לפני יומיים, ברצוני לדעת האם כדורים אלו מתאימים למצבי זה? או שיש כדורים אחרים שמתאימים יותר למצבי (כמו סרוקסט)?

שלום ד"ר רובין. פסיכיאטר רשם לי קלונקס לטיפול לא קבוע - אלא רק למקרים שאצטרך, התקפי חרדה ספציפיים. השאלה שלי - כשאומרים ש"מסתגלים" לקלונקס, הכוונה היא שאם אקח תקופה רצופה זה ישפיע עלי פחות ופחות (אלא אם אעלה את המינון) - או שגם אם אני לוקח פעם בכמה שבועות, זה במצטבר מאבד השפעה עלי? אם לקחתי כמה טבליות של קלונקס בכמה הזדמנויות (אבל לא רצוף), האם יתכן שההשפעה הולכת ויורדת? תודה מראש,

שלום לך אני בת 32 מזה 5 שנים אני נוטלת סימבלטה וזה הציל לי את חיי . אך הבעיה היא שגם דרך הכללית זה עדיין הוצאה יקרה כל חודש 179 ש"ח - בכללית , נכון זה עדיין לא 278 ש"ח ללא מרשם כללית אך האם אני יכולה עוד להוזיל ? האם דרך נאורולוג ?

בס"ד שלום רב, מדובר במקרה של אדם בגיל 37 שאושפז פעמים, פעם אחת בכפיה בעל איבחון של הפרעה סכיזואפקטיבית, הגיב טוב לתרופות בבית החולים. מעל 10 שנים פעיל, לעיתים רחוקות מאוד היו ירידות במצב הרוח, אך מתפקד ועובד ומנהל חיי חברה. יש לציין כי האישפוזים היו למעלה מ 10 שנים עם הפרש של שנתיים. מטופל בדפלפט 1200 מ"ג, רספונד 1 מ"ג, רסיטל 40 מ"ג. כל מה שרופאים פיכיאטרים עונים לנו הוא שסטאטיסטית אם התרופות מייצבות אז זה הטיפול לכל החיים! האם אין גישות חדשות בעולם הפסיכיאטריה, בהם אם אדם עובר שנים ללא שום התפרצות מחלה שאורך חייו כבר לא מחייב אותו במינון קבוע של תרופות? האם יש תחומים מגבילים לפסיכיאטריה שכן גמלו אנשים נתרופות? הרי יש בעולם אנשים שלקחו תרופות והפסיקו לחלוטין..ומקיימים אורך חיים תקין הרבה שנים. הפסיכיאטריה או יותר נכון הפסיכיאטרים מתיחסים למחלות נפש כמחלה פיסית מדעית נטו, בשעה שאנו יודעים שמצב רוחו או חוסן נפשו של האדם ותנאי חייו, גם כן מהווים מרכז באופן המחלה ולכן אי אפשר להתיחס לכולם באופן שווה. כיצד יכול פסיכיאטר להגיד בוודאות שדרך התרופות היא הדרך היחידה בעולם ! אולי שילוב של מינון נמוך יותר עם סוג של פעילות פסיכולוגית זו או אחרת הם גם דרך אפשרית. מה דעתך ? תודה מראש, זוהר במידה ותיהיה מעוניינת לשלוח לי תשובה ישירה למייל ללא פרסומה, מצ"ב המיל שלי