פורום גיל המעבר - עמוד 8

היי גליה, לא ציינת את גילך, נתון חשוב בשאלות כאלה:-) לפי בדיקות הדם שלך- ה FSH וה LH מעידים על היותך בגיל המעבר. הפער בין 121 ל 92 אינו משמעותי קלינית, ויכול להעיד על תנודתיות הורמונלית טבעית שעדיין יש בגילאים האלה. בהחלט צפוי, בגלל המשוב השלילי, שככל שהאסטרדיול נמוך יותר כך ה FSH יעלה, כפי שרואים כאן. הבדיקה לכן אינה מלמדת על בעיה. בתקופת הפרי מנופאוזה, שאת ככל הנראה עדיין בה- יתכנו דימומים מדי פעם. מציעה להשלים בדיקה גינקולוגית על מנת לוודא שכך הדבר (כולל פאפ וכו׳), וכמובן אם ארועי הדימום נשנים- להיוועץ גם פרונטלית ברופא. בהצלחה 🙏🏻

אכן, גלי החום הם ה׳הולמארק׳ של גיל המעבר והתלונה המזוהה ביותר עם גיל המעבר. טיפול בגלי החום יכול וצריך להיות מותאם אישית לכל מטופלת. ישנו מגוון גדול של טיפולים הורמונליים, שהם יעילים ביותר, ואפשר לקבל אותם במספר דרכים: כדורים לבליעה, מדבקות או קרמים. ישנם טיפולים הנלקחים דרך הפה ואינם הורמונליים, כגון תוספים שונים- צמחיים ואחרים. ישנן תרופות אשר יכולות לסייע בגלי החום, בעיקר אבל לא רק ממשפחת ה SSRIS, לנשים אשר סובלות מאוד ולא יכולות לקבל הורמונים ממגוון סיבות. וישנם טיפולי רפואה משלימה, בין אם דיקור סיני נטורופתיה או תזונה- שיכולים לסייע ולהקל מאוד. כמו כן, קיימות המלצות לאורח חיים מחזק בריאות נפשית וגופנית- שגם השפעתו חשובה מאוד בנוגע לגלי החום!

גרמת לי לחייך. שמחתי לקרוא את השאלה שלך, בה חשתי את השלמות של ההחלטה שלא להביא ילדים. נשים פעמים רבות נדחפות להחלטות שאינן מתאימות עבורן בגלל לחצים כאלה ואחרים- ואני מברכת על כל אחת ואחת שמנהלת את חייה לפי מה שנכון לה. לגבי תוספת הסיכון- את צודקת. אי נשיאת הריון לסיומו, או לידת ילד בגיל מאוחר (בד״כ 30/35) הם אכן גורמי סיכון לסרטן השחלות, וסרטן השד. חשוב לציין, כי קיימים גורמי סיכון רבים אחרים, וקיומו של גורם סיכון כזה או אחר אינו אומר שמפתחים את המחלה. אנדומטריוזיס מעלה אף הוא סיכון לחלות בסרטן השחלות, אבל היעדר הריון לא מהווה סיכון לכך. יתר על כן, זו אינה תופעה שמתחילה בד״כ בגיל 45, אלא מוקדם יותר. ובלי קשר להריונות ולידות, חשוב מאוד להיות במעקב שד סדיר: כירורגית, ועל פי הפנייתה ממוגרפיה/ אולטרסאונד. אם יש לך רקע אשכנזי, אפשר לבצע בדיקת נשאות ל BRCA בחינם- הגן הקשור בסרטן שד ושחלה. תהיי בריאה 🌺

כאשר המנופאוזה מתרחשת לפני גיל 45, היא נקראת מנופאוזה מוקדמת. . כאשר הדבר מתרחש לפני גיל 40, מדובר במצב של מנופאוזה מוקדמת מאוד, או כשל שחלתי מוקדם. למנופאוזה מוקדמת, או כשל שחלתי מוקדם, יכולות להיות מגון סיבות. כשל שחלתי מוקדם עשוי להיות מלא (אי-תפקוד מוחלט), או חלקי (אי-ספיקה מסוימת של השחלות). מנופאוזה מוקדמת היא בעלת השלכות כבדות-משקל, הן על הבריאות והן על איכות חיי האישה. ככל שהמנופאוזה המוקדמת מופיעה בגיל צעיר יותר, כך הסימפטומים קשים יותר וההשלכות הבריאותיות משמעותיות יותר. לכן, מצב זה דורש אבחון וטיפול יעיל ומהיר ככל הניתן.

כאשר גיל המעבר מופיע מוקדם (מתחת גיל 45, ומוקדם מאוד תחת גיל 40), אכן ישנה חשיבות רבה בנטילת ההורמונים. אני מבינה את ההרגשה, שלא בטוחים האם כדאי לקחת 'תרופה' כאשר מרגישים טוב, אבל השפעות החסר ההורמונלי המוקדם עלולות להיות ניכרות ומשמעותיות יותר בהמשך, ובמיוחד כאשר חיים ארוכים ושלמים לפניך. אגב, ניתן גם לתת גלולות למניעת הריון בגילאים אלה. בד"כ תחת הטיפול אין שינוי לרעה במצב הרוח- נהפוך הוא- במיוחד אם לוקחים מינון נמוך יחסית, שאם את חוששת ומרגישה ממש טוב, אציע לך להתחיל ממנו. לגבי השמנה- שהות בגיל מעבר גם היא עלולה ליצור השמנה ושינוי בחילוף החומרים. הטיפול אינו משמין, ובד"כ גם לא גורם לעליה משמעותית בתיאבון. יחד עם זאת, הטיפול גם אינו מרזה. אולם, יש לזכור שההשפעה של כל טיפול על כל אחד ואחת מאיתנו שונה. אני ממליצה לך מאוד להקפיד על פעילות גופנית סדירה ותזונה בריאה של מזון טבעי, ולמעט באכילת מזון מעובד וסוכרים, גם לטובת גיל המעבר וגם לטובת מניעת השמנה. בהצלחה :-)

שלום מודאגת יקרה, קיימות מגוון אפשרויות למה שציינת: השכיחים הם נבוס (שומה, נקודת חן), בליטה של כלי דם (המנגיומה קטנה או שרידי דליות), או יבלות. קיימות גם אפשרויות נוספות, כגון מחלות עור שונות או נגעים בעלי פוטנציאל ממאיר. בכל אופן, בין אם מדובר בנגעים קיימים שלא הבחנת בהם קודם, או שאלה הם נגעים חדשים- חשוב מאוד לגשת לבדיקה על ידי רופא נשים, או רופא עור- זוהי ההמלצה לכל נגע פיגמנטרי חדש. הרופא יכול לאבחן, להרגיע, או במקרה הצורך לקחת ביופסיה ולהפנות לבדיקות נוספות. בהצלחה 🌺

היי לנה. לא ציינת בת כמה את, נתון שחשוב בפורום זה:) אם אני יוצאת מנקודת הנחה שמדובר בטרום גיל מעבר, חשוב לציין שיש לנשים רבות נטיה לסבול מדימומים כבדים יותר, בד"כ במהלך הוסת, בתקופת הפרה-מנופאוזה (בתקופה לפני הפסקת הוסת המוחלטת). זאת תקופה הידועה ב'סערה ההורמונלית' שלה, ובמקרה זה הדימומים נגרמים על ידי עיבוי של רירית הרחם. יחד עם זאת, חשוב לשלול גורמים נוספים כגון שרירנים, פוליפים ברירית הרחם, דימומים ממקור צוואר הרחם ועוד. לכן, יש לפנות לבדיקה במקרה זה. אם הדימום אכן בשל עיבוי רירית הרחם, ניתן לשקול מגוון טיפולים כגון השמת התקן הורמונלי, גלולות או טיפולים כירורגיים כאלה ואחרים דוגמת גרידה או צריבת הרירית. אבל- חובה להתחיל מבדיקת רופא.

שלום רחלי, את שואלת שאלה שמעסיקה נשים רבות! גיל המעבר מסמן את הפסקת מחזורי הווסת והביוץ אצל האישה- הוא מתרחש כאשר השחלות מפסיקות לייצר ביציות, וייצור ההורמונים הנשיים (אסטרוגן ופרוגסטרון) פוחת. גיל המעבר מוגדר באופן רשמי כשנה ללא וסתות. אולם, כאשר אישה ללא וסתות מספר חודשים בטווח הגילאים 45-55- וחווה תסמינים שונים כגון גלי חום, שינויי מצב רוח, קשיי שינה ועוד- כמעט ברור כי מדובר בבואו של גיל המעבר. ניתן, בגילאים צעירים יותר או אם קיים ספק, להיעזר בבדיקת פרופיל הומונלי על מנת להשלים את התמונה. ישנן נשים אשר אינן סובלות מתסמיני גיל מעבר כלל, ויש כאלה אשר סובלות מקשת רחבה של תסמינים, שחלקם אינם מוכרים ככאלה הקשורים בגיל המעבר: תתכן הופעת גלי חום, הזעות ליליות, תנודות במצב הרוח, חוסר אנרגיה כללית, עייפות, קשיי שינה, ירידה בחשק המיני, כאבי מפרקים או כאבים נודדים אחרים, התכווצויות שרירים, עליה במשקל, יובש בנרתיק, קושי בריכוז ("ערפול מוחי"), דכדוך, דפיקות לה מואצות, יובש בעור, גרד, החמרה באלרגיות ועוד. חשוב לציין שישנה תקופה של 'טרום גיל מעבר'- פרה מנופאוזה, אשר בה קיימת לעיתים סערה הורמונלית ובה עדיין יתכנו וסתות (בדכ כבדים יותר) ואפילו סדירים עם גלי חום, שינויי מצב רוח ויתר התופעות.