פורום מכשירי שמיעה - עמוד 39

ליונתן שלום! לפי ספרי רפואה הסף, ממנו והלאה אדם זקוק למכשירי שמיעה עומד על 30 דציבל. כמובן המצב שונה אצל אנשים במצבך, שרבים מהם סובלים מליקוי תלול בשמיעתם עם SRT תקין (10 דציבל).ברור כי ליקוי כזה פוגע ביכולתו של האדם להבין דיבור ולכן גם במצב כזה מומלץ להרכיב מכשירי שמיעה. לגבי FM - מערכות FM נוספות על מכשירי שמיעה לפי הצרכים האישיים של המטופל, וזאת במטרה לאפשר לו הבנת דיבור אופטימלית גם בתנאיי שמיעה קשים או ממרחק. אך כפי שכתבתי- המלצה על שימוש במערכות FM הינה תלוית צרכים ותפקוד אישי ולא גורפת.בברכה

לענת תשובתך מעודדת ומחכימה ליבי

לליבי שלום! למה שתיארת הייתי קוראת "תופעות לואי של חזרה לשמיעה". כאשר אנו סובלים מליקוי בשמיעה מספר שנים, אנו מתרגלים לעולם שקט יותר. ברגע שמרכיבים מכשיר שמיעה, חוזרים לשמוע את סביבתנו במלוא עוצמתה. צריך לעבור תקופת הסתגלות בליווי צמוד של קלינאי תקשורת, אשר יכול בהדרגה לשנות עבורך את תכנות מכשיר השמיעה עד להשגת שביעות רצון מלאה. תבדקי אם קיימת במכשיר שהותאם לך תכנית שמיעה אוטומטית, אשר משתנה בהתאם לתנאיי הסביבה. תכנית כזאת מאוד מקלה על המשתמשים, כי מונעת מהם להחשף ללא צורך לרעשים מפריעים. ישנם גם מכשירי שמיעה עם יכולת למידה:אם את נמצאת במצב שמיעתי מסוים, כיוונת בעזרת בקרים שונים את מכשיר השמיעה שלך והגעת לשמיעה טובה ונוחה,ודאי תרצי שמכשיר השמיעה יתפקד בצורה זאת כל פעם, שתיהי באותו מצב. מכשיר שמיעה לומד מצויד ביכולת למידה מיידית של השינויים שביצעת ובכך יש ביכולתך לכוון אותו למצבי חיים אמיתיים. שווה בדיקה מול ספק, ממנו רכשת את מכשיר השמיעה. בהצלחה

ליובל שלום! על פי מחקרים רבים וגם מתוך נסיון אישי של שנים רבות אוכל לומר בבטחה, כי מכשירי שמיעה, אשר הותאמו נכון, בהתחשב בכל נתוני השמיעה, אינם פוגעים בשמיעה אלא להיפך- הם מפעילים את מערכת השמיעה ובכך משמרים את יכולות הבנת הדיבור אצל המשתמש. אך שוב - הדגש הינו על התאמה מקצועית ,שהיא מפתח לעתיד לבוא. בברכה

לאיש החביב שלום לקלינאי התקשורת יש את היקף הידע האודיולוגי הכולל הנדרש להתאמת מכשירי שמיעה. החוק להסדרת מקצועות בריאות הגדיר פעולות מסויימות כמו ביצוע בדיקת שמיעה כפעולה המותרת בלעדית לבעל תעודת קלינאי תקשורת. התוספת השנייה של החוק (ביצוע פעולות מיוחדות) עדיין לא הוגדרה על ידי ועדת המומחים המייעצת לחוק. עקב כך המצב כיום פרוץ לחלוטין בארץ ועקרונית גם אתה יכול להכריז על עצמך כמומחה למכשירי שמיעה או "משקם שמיעה מוסמך" וכו' בעולם הנאור מורשים לטפל בהתאמת מכשירי שמיעה 2 מקצועות בלבד אחד אודיולוגים/קלינאי תקשורת והשני מומחה לטיפול בבעיות שמיעה שני המקצועות דורשים הכשרה אקדמית.בברכה

לפי הנתונים שציינת אינך סובלת מאוזן לא תפקודית, לכן חבל שעד היום לא הרכבת מכשיר שמיעה באוזנך הימנית. לפי הנתונים שציינת עלייך להרכיב שני מכשירי שמיעה.שימוש במכשירי שמיעה לא רק שלא פוגע בתפקוד השמיעתי, אלא עוזר לשמר את יכולת הבנת הדיבור. לכן דחיית מועד השיקום עלולה להביא למצב, בו השיקום יהיה פחות יעיל וקשה יותר. לגבי תהליך התאמת מכשירי שמיעה- במקומות מסודרים ניתנת לך תקופת נסיון של חודש ימים ובעת קבלת מכשירי השמיעה את מקבלת הדרכה לגבי תהליך ההסתגלות. מכשירי השמיעה היום הינם קטנים מאוד ולא מהווים בעיה עבור אלו, המרכיבים משקפיים.חיבור בין השניים (מכשירי שמיעה ומשקפיים) קיים , אך אינו מומלץ, כי תקלה באחד מהם מונעת ממך לבשתמש באחר.שימוש במכשירי שמיעה בלילה אינו רצוי, כי צריך לתת לאוזן מנוחה . בנוסף אם תשכבי על מכשיר שמיעה, הוא ישמיע צפצופים, שימנעו ממך לישון. קיימות מערכות עזר לכבדי שמיעה כמו מערכת בייבי-סיטר, שמתחברת אליה כרית רוטטת, אותה שמים מתחת לכרית. היא תעיר אותך במקרה הצורך מבלי שתצטרכי להרכיב מכשירי שמיעה. ועכשיו- לעבודה! ושיהי בהצלחה!

תודה על מהירות התגובה...הבעיה היא באוזן שמאל:DISC96 DB60 SRT25 בימין DB90 DISC60. האם המכשור יכול לגרום לירידה בשמיעה לטווח הארוך?. האם יש תקופת התנסות/הסתגלות?. אני חובשת משקפיים האם יש אפשרות לשלב בין השניים או שיש מערכת מיוחדת? האם יש אפשרות לישון עם מכשור כזה? (יש לי ילדים קטנים שקשה לי להתעורר אליהם אם אני ישנה על האוזן הטובה...) ושוב תודה.

שלום רב! ממה שכתבת אני מבינה, כי נולדת עם פגיעה עצבית באוזן אחת, אשר הפכה אותה לבלתי תפקודית. כאשר את כותבת על החמרה במצב השמיעה,אני מבינה כי את מתיחסת לאוזן הטובה שלך. קשה לי לעזור לך לפענח בדיקה, שאינני רואה. אם המכון בו ערכת בדיקה מוכר ע"י קופות חולים ומעסיק קלינאיי תקשורת מוסמכים, אז אינני רואה שום בעיה בכך, שנמכרים שם מכשירי שמיעה- בייחוד כיוון שמי שמוסמך להתאים ולמכור מכשירי שמיעה הם קלינאיי תקשורת. לגבי מצבך- ליקוי שמיעה באוזן הטובה ואוזן שנייה בלתי תפקודית : את זקוקה למערכת BiCros המורכבת משני חלקים:חלק אחד ממוקם על האוזן הלא-תפקודית , קולט קולות ומשדר אותם לאוזן התפקודית. על האוזן הזו נמצא החלק השני של המערכת, שמגביר מצד אחד את הקולות על מנת להביא את השמיעה באוזן זו לטובה ומצד שני קולט את הקולות מהצד הלא תפקותי ומעביר אל תוך האוזן השומעת. מערכת זו מאפשרת לך משהו, שלא התנסית עד כה וזאת שמיעה היקפית מכל הכיוונים ללא מוגבלות של חוסר שמיעה מצד אחד. בברכה

הבדיקה כשלעצמה אינה פולשנית ואינה מסוכנת. הסיבה לטשטוש היא שבעת הבדיקה הנבדק צריך להיות לגמרי במנוחה לא לזוז ועד כמה שניתן לא לכווץ שרירים. קשה לבקש זאת מתינוק. על כן בגילאים צעירים (עד 3 חודשים לרוב) תינוק ישן יכול לעבור את הבדיקה ללא כל טשטוש, וברגע שהוא מגיע לגיל ששנתו תופר בגלל הפרוצדורה יש צורך בטשטוש על מנת לבצע את הבדיקה ברגע שיש סיכוי לירידה בשמיעה רצוי לגלות זאת מוקדם ככל שניתן על מנת לתת שיקום מוקדם ככל שניתן, במידה וניתן לבצע את הבדיקה לתינוק כשישן אין טעם לחכות ועדיף לבצע את ה- ABR, במידה ולא, ניתן לנסות קודם בדיקה התנהגותית (בחדר אטום) אך אם התגובות לא יהיו ברורות (מה שיכול לקרות אצל תינוקות קטנים) ימליצו בכל זאת על ABR ואז לא יהיה כדאי לחכות על מנת שלא לבזבז זמן יקר בשיקום בברכה

סיון שלום, ישנם כמה גורמי סיכון אשר בגינם אנו מפנים ילד לבדיקת ABR (BERA) ונשארים במעקב אחר שמיעתו עד לקבלת מידע שמיעתי מדויק אשר מראה מעל לכל ספק כי לילד אין ירידה בשמיעה. אחד מגורמים אלו הוא שהייה בפגייה/טיפול נמרץ ילודים, מסיבות שונות, וביניהם חשיפה לגורמי מחלה אשר אחד מהסיבוכים שלהם הוא ירידה בשמיעה, תרופות מסוימות שמקבלים שם וכד' גורמי סיכון, כשמם כן הם: גורמים אשר מעמידים את הילד בסיכון גבוה יותר לירידת שמיעה, אך אין זה אומר כי אנו בטוחים כי אכן נראה ירידת שמיעה כלשהי. לגבי בדיקת הסינון - כמובן כי ילד אשר לא עבר בדיקת סינון, נרצה לברר יותר לעומק האם אכן קיימת בעיה שמיעתית כלשהי. גם במקרה זה קיימים גורמים נוספים (מלבד ירידה בשמיעה) אשר יכולים לגרום לכישלון בבדיקה, ולכן אין זה אומר כי אנו מצפים בוודאות לראות ירידת שמיעה בבדיקת ה- ABR. ילדים רבים לא עוברים את בדיקת הסינון ובבדיקות הנוספות מראים שמיעה תקינה אני מציעה לא לדאוג כרגע ולחכות לתוצאות הבדיקה.

לאורי שלום! אני מודה לך על הודעתך בפורום.תוכנה מחזק מאוד את מה שאנחנו תמיד מסבירים לאנשים,אשר מתעניינים ברכישת מכשירי השמיעה: 1. בחירת המכשיר נעשית על סמך הצרכים השמיעתיים, מבנה האוזן וכו'. איננו מכוני יופי אך יחד אם זאת, אם הדבר מתאפשר, תמיד נשתדל לספק את הפתרון הנכון בגרסה האסטטית ביותר. 2. מכיוון שכפי שציינת תכנות מכשירי השמיעה דורש ידע ,הבנה עמוקה של התהליכים וגם ציוד בדיקה מתאים, חשוב ביותר לבדוק, עם מי יוצרים קשר לשנים הבאות, מי ייתן לנו את השירות והאם יש סיכוי להמשכיותו. בברכת שנה טובה

ראשית, שלום. אמנם אני נוהג לשזוף עיני בפורום מזה זמן אולם זוהי לי הפעם הראשונה בה אני מגיב ואני מקווה שלא אפגע ברמה המקצועית הגבוהה של הפורום המקצועי ונדיב המידע הזה. ולעניין: לדעתי הלא מלומדת אך המנוסה, מלבד הסיבות שהוזכרו, רוב מקרי הצפצופים נגרמים משתי סיבות עיקריות. א. הותאם מכשיר לא מתאים. זה נשמע כמו שערוריה אולם בשוק קיימים "מכוני שמיעה" שהמטרה העליונה שלהם היא למכור מכשירים! ובשם אלוהי המכירה, מוכרים מכשיר בתוך האוזן גם אם הלקוח זקוק למכשיר אחר אולם הוא מתבייש ללכת עם מכשיר BTE , הרבה יותר קל להסכיר ולמכור מאשר לעשות את המאמץ הכנה להסביר לו למה הוא באמת זקוק. ולמרות שיש עוד הרבה דוגמאות, ברשותכם האדיבה לעת עתה אני אשמור את הזעם האגור שיש בי על הנושא, עצור. ב. המכשיר לא מכוןן. בשנים האחרונות איכות המכשירים מתקדמת מהר יותר מכפי שמתקדמת איכות מכווני המכשירים. כדי לכוון טוב מכשיר שמיעה יש צורך בידע טכני רב, הבנה בסאונד, בהגברה, אקוסטיקה ועוד. ניתן לכוון מצב לקונצרט ומצב לתחנת רכבת. לצערי כיוון שחסר לרבים את הידע הרחב הנדרש לכיוון אופטימלי, רבים בארץ מסתובבים ובאוזנם מכשיר שממצה רק 30% מהיכולות האמיתיות שלו. לסיכום אם אפשר להציע את עצתי הצנועה, רכשו מכשירי שמיעה במכונים מוכרים ומנוסים. וודאו מראש מי מכוון לכם את המכשיר ומהם היחסים בין המכון ללקוח לאחר הקניה.. על קריאתכם את דעתי אני מקדים תודה, אחד שאולי יודע.

ללימור שלום! צפצופים הבוקעים ממכשירי שמיעה נובעים מבריחת צלילים מוגברים מהאוזן החוצה. הדבר עשוי לנבוע ממספר סיבות: 1. המכשיר/ האוזנייה לא הוכנסו טוב בתוך האוזן. 2. אין התאמה טובה בין צורת המכשיר/האוזנייה לבין צורת האוזן 3.בתוך תעלת האוזן נוצר פקק שעווה וחוסם את התעלה. 4. קיימת בעיה טכנית כלשהי במכשיר/ אוזנייה עצמם. מומלץ לפנות למקום, בו נרכש מכשיר השמיעה על מנת לבדוק מה הסיבה במקרה ל אימך. בברכה

לנחום שלום! עד כמה שידוע לי פסוריאסיס תוקף איזורים שונים בגוף אצל אנשים שונים. לכן לדעתי עליך להתייעץ עם רופא המטפל שלך. מתוך נסיון עבודה עם חולי פסוריאסיס לא צפיתי בבעיתיות של הרכבת מכשירים תוך אוזניים פרט למקרה אחד, שגם אז אחרי טיפול קצר המצב הפך לתקין. בברכת שנה טובה

רינת שלום דציבל הינה יחידת עצמה כשם שקילוגרם היא יחידת משקל. הרץ היא יחידת תדירות (גובה טון). בשמיעה תקינה נצפה לראות באודיוגרמה סף בכל אחת מהתדירויות שאינו גבוה יותר מ- 15 דציבל. החל מ- 40 דציבל ירידת השמיעה נחשבת בינונית בחומרתה, ומעל 65-70 דציבל ירידת השמיעה נחשבת חמורה. כמובן שיתכן ובכל תדר נראה סף שמיעה שונה ועל כן על מנת לתאר את עקומת השמיעה בצורה מדויקת ולהשליך על תפקוד שמיעה יום יומי יש לראות את העקומה במלואה בברכה