שאלות ותשובות - עמוד 123
המרכיב החשוב בפתרון בעיית הגמילה הוא הסבלנות. רובן המכריע של בעיות בריחת השתן והצואה חולפות עד גיל 6 שנים. יש כמובן צורך לשלול בעיות רפואיות או נפשיות אחרות שגורמות לבריחת שתן וצואה. גם לטיפול בנוביטרופן צריך לתת את הזמן שלו. הילדים שלנו לא תמיד "קוראים" את ספרי הרפואה, ולכל ילד יש את הזמן והקצב שלו. להלן קישור לתשובה דומה שאולי תוכל לעזור לכם: http://www.infomed.co.il/questions/q_011708_2.asp קרא עוד
הפרוגנוזה, אופן הטיפול ואופן המעקב אחר סרטן שלפוחית השתן נקבעים על פי סוג הגידול ומידת אלימותו (ה-grade שלו), מידת התפשטות הגידול ומידת החדירה לדופן השלפוחית (ה-stage שלו). לא ציינת את מידת התפשטות הגידול ואת סוגו, ולכן קשה לי לתת לך הערכה לגבי אופן המעקב הנחוץ לך. באופן כללי, לסרטן שלפוחית השתן יש נטייה גדולה לחזרה, ולכן דרוש מעקב צמוד ביותר. לרוב, בסרטן שטחי, שלא התפשט, דרוש מעקב באופן הכולל ציסטוסקופיה ושטיפות ציטולוגיות אחת לשלושה חודשים בשנתיים הראשונות; לאחר מכן, אחת לחצי שנה בשנתיים הבאות, ובהמשך אחת לשנה. רצוי מאוד לקבל את המידע הזה מהאורולוג והאונקולוגים המטפלים, שכן הם מכירים את הרקע שלך ויוכלו לייעץ לך בהתאם. לא ידוע לי במשך כמה שנים צריך להימשך המעקב, אבל לאור סיכויי החזרה הגבוהים של סרטן מסוג זה, אני משערת שתיאלץ להיות במעקב עוד שנים רבות. בהצלחה, ד"ר נעמה זנזורי - אינפומד קרא עוד
בבדיקות הדם שצירפת, בהינתן שהן נלקחו לאחר צום לילה, רמת הטריגליצרידים גבוהה ורמת ה- HDL כולסטרול נמוכה, אך רמת ה- LDL כולסטרול אינה מוגברת, וכך גם הטוטל כולסטרול. למעשה החריגה הבולטת ביותר היא בטריגליצרידים (מצב הנקרא היפרטריגליצרידמיה). היפרטריגליצרידמיה היא צורה שכיחה של דיסליפידמיה (הפרעה בשומני הדם), הכרוכה לעיתים קרובות בתחלואה קורונרית (של הלב) מוקדמת. סיבות להיפרטריגליצרידמיה כוללות הפרעות משפחתיות או גנטיות, סוכרת לא מאוזנת, תרופות, צריכת אלכוהול, תת-פעילות בלוטת התריס, מחלת כליה סופנית וזיהום ב- HIV. בהערכה הראשונית יש לזהות גורמים משניים להיפרטריגליצרידמיה, כגון תרופות או סוכרת לא מאוזנת, יש למדוד את היקף המותניים, לחשב את ה- BMI (יחס גובה ומשקל) לבדוק את רמת הליפידים בצום, ולברר אם ישנו סיפור משפחתי של טריגליצרידים גבוהים או של תחלואה קורונרית מוקדמת. ברמות טריגליצרידים הגבוהות מ- 1000 או 1500 מ"ג יש לטפל עם פיבראטים (כדוגמת התרופה שנרשמה לך) להורדת הסיכון לפנקריאטיטיס (דלקת של הלבלב). פחות ברורה יעילות הטיפול ברמות נמוכות עד בינוניות של טריגליצרידים. כאשר הרמה נמוכה יותר מקובל לנסות תחילה לטפלב בבעיה על ידי שינוי אורח החיים, כך שיכלול ירידה במשקל, אשר מביאה לירידה קלה עד בינונית ברמת הטריגליצרידים (כ-22%) ולעליה של כ-9% ברמת ה- HDL כולסטרול. דיאטה דלה במזונות עשירים בשומן רווי, אותם יש להחליף בפחמימות מורכבות ובשומנים חד-בלתי רוויים ורב-בלתי רוויים (יש לקבל ייעוץ של דיאטנית!). הפסקת עישון וצריכה מתונה של אלכוהול. הטיפול התרופתי מוצע למטופלים היפרטריגליצרידמים עם סיפור אישי או משפחתי של תחלואה קורונרית מוקדמת. מומלץ לטפל בפיבראטים במטופלים עם טריגליצרידים מעל 1000 מ"ג למניעת פנקריאטיטיס. לסיכום, אם ישנם הרבה קרובי משפחה מבוגרים עם היפרטריגליצרידמיה, אך ללא עדות קלינית למחלות לב, ניתן לטפל בהיפרטריגליצרידמיה וברמות הנמוכות של ה- HDL בהצלחה על ידי שינויים באורח החיים בלבד, כולל ירידה בתצרוכת הקלורית, הפחתת השומן הרווי ותכנית אימון אירובי. אם יש סיכון לתחלואה קורונרית מוקדמת, על בסיס סיפור משפחתי, יש לתת טיפול תרופתי בנוסף לשינוי אורחות החיים. בקישור המצורף למטה ישנה גם התייחסות לצריכת אומגה-3. ישנה סקירה מצוינת על הנושא בעיתון רפואי הנקרא New England Journal of Medicine המתוקצר בדף הבא, שעל בסיסו נכתבה תשובתי: http://www.isim.org.il/article19.asp קרא עוד
לא ברור מה כוונתך בהיחלשות הזרע. תופעות הלוואי של מתדון (אדולן) על מערכת הרבייה הן אי סדירות של המחזור בנשים; ואי תפקוד מיני עד כדי אימפוטנציה, שפיכה מוקדמת או מאוחרת, או חוסר יכולת לפלוט זרע בגברים. בברכה, ד"ר שירי אורי - אינפומד קרא עוד
ניתוח באגן הוא אירוע הדורש מהגוף משאבים רבים בעת ההתמודדות עם הניתוח עצמו ובעת ההחלמה ממנו. אצל אנשים קשישים, משאבי הגוף מדולדלים, ולכן אירועים מסוג זה (ניתוח, מחלה, או אפילו מעבר דירה) עלולים לגרום לתגובה פתאומית הכוללת בלבול, ירידה בזיכרון, והופעה של דמיונות או אפילו הזיות שמיעה או הזיות ראייה. כאשר מצב כזה מופיע בסמוך לאירוע הקשה (מספר ימים), התופעה מכונה דליריום. זהו מצב חריף המשתפר בהדרגה (תוך ימים) עם השיפור במצב הכללי של הקשיש (חזרה לאכילה ושתייה רגילים, ירידת חום, הפחתה בכאבים וכדומה). בינתיים, עד לשיפור, חשוב לשמור על הקשיש באופן רצוף, על מנת למנוע תאונות כמו נפילות, הליכה לאיבוד וכדומה. לעיתים, בייחוד אצל קשישים אשר קודם לכן החלה להתפתח אצלם ירידה קלה בזיכרון, המצב נשאר קבוע או מתמשך, ואז זה מכונה דמנציה. הטיפול במצב כזה כולל כמה מרכיבים. החשוב ביותר הוא, כמובן, שמירה פיזית על הקשיש: מישהו חיב להשגיח שהקשיש יאכל וישתה, יתלבש באופן מתאים למצב, לא יסבול מתאונות ביתיות כגון נפילות, השארת גז פתוח וכדומה. בנוסף, כאשר יש מרכיב של חשדנות (למשל, שאמך חושבת שהעוזרת מתנכלת לה) או מחשבות שווא של יחס (מחשבות שדברים נייטרליים כמו שידורי הטלוויזיה, קשורים ישירות לאדם עצמו), מומלץ טיפול תרופתי בתכשירים נוגדי פסיכוזה, המטפלים בתופעה של מחשבות השווא ושיש להם גם השפעה מרגיעה. חשוב קודם כל לפנות אל הרופא המטפל של הקשיש/ה, כדי לשלול בעייה גופנית שגורמת כרגע לבלבול (למשל חום, זיהום של איזור הניתוח או זיהום בדרכי השתן, דלקת ריאות, ירידה במלחים בדם, עודף תרופות, ועוד). במקביל, כדאי לקבוע תור לפסיכיאטר או לנוירולוג המומחה לדמנציה, בכדי להתחיל טיפול תרופתי. בברכה, ד"ר איילת אביטל-מגן - פסיכיאטרית קרא עוד
פרולקטין הוא הורמון המיוצר בבלוטת יותרת המוח. התפקיד הראשי שלו הוא לגרום להתפתחות השדיים במהלך ההריון ולייצור חלב בהריון ואחריו. בנוסף, פרולקטין משפיע על המחזור החודשי. גם הורמוני המין - גונדוטרופינים (FSH, LH) מיוצרים בבלוטת יותרת המוח. כאשר רמת הפרולקטין גבוהה מאוד, היא מפחיתה את ייצור הורמוני המין, ובכך יש ירידה בייצור של אסטרוגן וביצירת ביוץ. כאשר אין ביוץ, אין מחזור, או יש אי-סדירות במחזור, ונוצרת הפרעה בפוריות. יש לזכור כי ישנן סיבות שונות לייצור מוגבר של פרולקטין, ויש לבדוק מהי הסיבה על מנת להתאים טיפול לבעיית הפוריות. למזלנו ישנה תרופה המורידה את רמות הפרולקטין במקרה שהן גבוהות, ובכך מסייעת בפתרון בעיות הפוריות. בברכה, ד"ר נעמה ורבין - אינפומד קרא עוד
MPV הוא ערך המבטא את נפחן הממוצע של הטסיות בדם. MPV מוגבר מעיד על טסיות מוגדלות. ערך של 12.1 הוא סביב הנורמה, ולכן אינו מעיד על שום דבר, ואינו מהווה סיבה לדאגה. ערכים גבוהים יותר של MPV עשויים להעיד על הרס של טסיות, והיווצרות טסיות צעירות במקומן, גדולות יותר. CREATININE הוא תוצר פסולת של קראטין ושל קראטין פוספט בשריר, המסונן ע"י הכליות ומופרש בשתן. הערך שלו בדם מעיד על הפעילות הכלייתית. הערכים התקינים לגברים הם בין 0.8 ל- .1.2 ככל שמסת השריר גדולה יותר - צפוי ערך גבוה יותר. ערך של 1.27 הוא מעט מעל הנורמה. יכולות להיות לכך סיבות רבות. כדאי לך לחזור על הבדיקה לאחר יום של שתיה מרובה, ואם הערך עדיין נותר גבוה - לפנות לבירור אצל הרופא המטפל. קרא עוד
התרופה אווסטין לטיפול בסרטן המעי הגס תיכנס לסל הבריאות ב- .1/05/05 התרופה נכנסת כטיפול קו ראשון (הטיפול הראשון שניתן למחלה, ולא אחרי כישלון קווי טיפול אחרים) בשתי התוויות: 1. סרטן גרורתי של המעי הגס, כאשר הגרורות נמצאות באתר אחד בלבד (כבד או ריאות). 2. סרטן גרורתי של הרקטום. קרא עוד
טיקים כרוניים הם הפרעה המתבטאת בתנועות או קולות מהירים, חוזרים ובלתי נשלטים, המופיעים כמעט מדי יום במשך שנה לפחות. הטיפול בטיקים כרוניים תלוי בחומרתם, חוסר הנוחות שהם גורמים לסובל מהם וההשפעה שלהם על התפקוד היומיומי שלו. תרופות ופסיכותרפיה נמצאים בשימוש רק כאשר יש הפרעה משמעותית בפעילויות השגרה. הגישה הטיפולית המקובלת הוא שילוב של טיפול התנהגותי ותרופתי. בטיפול ההתנהגותי מלמדים את הסובל מטיקים לזהות ולשנן את התנהגות הטיקים שלו ואת הסיטואציות בהן הטיקים מופיעים. בהמשך לומדים כיצד באופן שיטתי להפעיל שרירים מנוגדים לשרירים המופעלים בזמן הטיק, כאשר חשים כי הטיק עומד להופיע. לאור העובדה כי טיקים נוטים להופיע בסיטואציות מלחיצות - טכניקות של הרפיה ושל שליטה בלחץ נלמדות כדי לסייע לסובלים מהתופעה לשלוט בלחץ. הטיפול התרופתי הנפוץ הן תרופות אנטי פסיכוטיות: haloperidol (הלדול), pimozide ותרופות אנטי פסיכוטיות לא טיפוסיות כמו ריספרדל וזיפרקסה, אגוניסטים אדרנרגיים של הרצפטור אלפא 2: guanfacine , clonidine. לאחרונה נכנסו לשימוש גם תרופות מקבוצת ה- SSRI כמו פרוזק. רוב התרופות הנמצאות בשימוש לטיפול בהפרעה הן בעלות שיעור הצלחה מצומצם ושיעור גבוה יחסית של תופעות לוואי. הטיפול הנחשב יעיל ביותר הוא בריספרדל ובקלונקס. אתה צודק בכך שהקלונקס, השייכת לקבוצת הבנזודיאזפינים, היא תרופה ממכרת. ייתכן שבמקרה שלך, המשלב טיקים עם חרדה - כדאי יהיה לנסות תרופה ממשפחת ה- SSRI, שמסייעת לחרדה, וגורמת לפחות תופעות לוואי. אנו ממליצים לך לפנות אל פסיכיאטר כדי להחליט על הטיפול התרופתי. קרא עוד
בהחלט ניתן להתחיל מחצי כדור. המינון המקובל לתחילת השימוש הוא 25 מ"ג, כאשר ניתן להעלות מינון זה בהדרגה עד 100 מ"ג אם יש בכך צורך. קרא עוד