שאלות ותשובות - עמוד 130

סטרואידים כטיפות או בצורת ספריי עלולים לגרום לעליה בלחץ התוך-עיני, וזה כמובן לא מומלץ כלל וכלל לחולי גלאוקומה. עם זאת, חשוב לזכור שאם ישנה אינדיקציה ברורה וקריטית לשימוש בסטרואידים אצל חולי גלאוקומה, ניתן לעשות זאת לאחר בדיקה מקיפה של רופא עיניים ותוך מעקב צמוד. ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד קרא עוד

את התרופה פלוטין יש לקחת פעם אחת ביום, ואין חשיבות לשעת הנטילה, למעט מבחינת ההרגשה הסובייקטיבית של הנוטל/ת. לכן, אם נראה לך שיהיה לך קל יותר ליטול את הכדור בבוקר ולא בערב, אין כל מניעה שתעשי זאת. חשוב רק להקפיד על נטילת הכדור לא על בטן ריקה, בשל הנטייה שלו לגרום לבחילות, שנמנעת כאשר הוא נלקח יחד עם אוכל. חשוב גם לציין שלעיתים קרובות, הדיכאון עצמו גורם לתופעה של קושי להתעורר בבוקר ולהתחיל את היום, ושבשעות הערב חל בו שיפור, ולא בטוח שיש לכך קשר לכדור. בברכה, ד"ר איילת אביטל-מגן - פסיכיאטרית קרא עוד

שתי התרופות הן מאותה משפחה של חוסמי בטא. אי לכך, גם תופעות הלוואי של שתי התרופות דומות. לופרסור מיוצרת על ידי חברת נוברטיס ונמצאת בסל הבריאות. יתכן שהקופה בה אתה חבר הפסיקה את השימוש בתרופה (משיקולים כלכליים או אחרים, אינני יודעת. יש לשאול בקופה, וגם שם לא בטוח שיגידו לך). ההבדלים בין לופרסור ונורמיטן הם זעירים ולעיתים בלתי מורגשים. נורמיטן 50 מ"ג מקביל פחות או יותר ללופרסור 95 מ"ג, אבל אנשים שונים יכולים להגיב קצת אחרת לכל תרופה. עליך לעבור תקופת ניסיון של שבוע-שבועיים כדי לדעת האם התרופה מתאימה לך. בברכה, ד"ר שירי אורי - אינפומד קרא עוד

מבדיקתי עלה כי השילוב בין תרופות ממשפחת התרופות המעכבות ספיגה חוזרת של סרוטונין (SSRI, כדוגמת הפלואוקסטין) לבין תרופות ממשפחת התרופות נוגדות הדלקת שאינן סטרואידיות (NSAIDs, כדוגמת הנאפרוקסן), הוא אכן בעייתי, מכיוון שהוא מעלה את הסיכון לדימום. התרופות ממשפחת ה- NSAIDs עלולות לגרום לדלקת של רירית הקיבה ולדימום מדרכי העיכול, ואני מניחה שלדימום הזה מתכוונים כשאומרים סכנת יתר לדימום. ישנן תרופות רבות לשיכוך כאב. את יכולה לפנות למרפאה הנקראת מרפאת כאב, ושם להתייעץ עם מומחים בתחום. בברכה, ד"ר טלי צ’רנוביצקי - אינפומד קרא עוד

קרע בגיד או בשריר ה- Major Pectoralis הוא פגיעה נדירה יחסית, המוכרת בעיקר אצל ספורטאים. הטיפול השמרני, כלומר השגחה בלבד או פיזיותרפיה, מומלץ כיום בעיקר במטופלים מבוגרים או בחולים במחלות רקע רבות העלולות לסכן אותם במהלך ניתוח. בקרעים הקרובים לקדמת החזה עדיף לרוב לטפל בטיפול שמרני. במטופלים צעירים ופעילים, מספק ניתוח יתרון מבחינת דרגת החוזק, הרמה התפקודית ורמת שביעות הרצון הכללית לאחר הניתוח. רוב הניתוחים כוללים תפירה לאיחוי חלקי השריר או הגיד הקרוע. ניתוח זה אינו נחשב למסובך בידיים מיומנות, אך בכל זאת עלולים להיווצר סיבוכים, כמו בכל ניתוח, בכללם זיהום וסיבוכים אחרים, והניתוח עלול גם לא להצליח. בברכת בריאות שלמה, ד"ר רונן בלכר - אינפומד קרא עוד

תבחין מרובע כולל תבחין משולש (חלבון עוברי, גונאדוטרופין שלייתי, אסטריול) + חלבון בשם אינהיבין. נמצא שהוספת בדיקת החלבון אינהיבין מעלה את הסיכויים לאיתור עוברים עם תסמונת דאון מ-65% ל-80%. על פי נתונים אלה, בשקלול גיל האישה מתקבלת תוצאה סטטיסטית על הסיכוי לפגיעה בעובר. במקרה שלך התוצאה שהתקבלה היא 1:20,000, כלומר הסיכון שהעובר פגוע (סובל מתסמונת דאון), הוא 1 ל-20,000. כמובן שמדובר בתוצאה סטטיסטית בלבד, אך את יכולה להבין שהסיכון במקרה שלך נמוך מאוד. כפי שהסברתי, אסטריול הוא פרמטר בתבחין המשולש,. ערכים מעל 0.16 הם תקינים, וככל שהערך נמוך, עולה הסיכון לתסמונת דאון, לטריזומיה 18, הידועה בשמה תסמונת אדווארד, וכן לאיכטיוזיס. רמות האסטריול אצלך הן מעל הגבול התחתון, והתוצאה בהחלט מעודדת. עם זאת, כיוון שיש סיפור משפחתי, כדאי בכל זאת לפנות לייעוץ גנטי. בתקווה להמשך הריון בריא וקל! ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד קרא עוד

עקב כאבי בטן חריפים בבטן העליונה ערכו לי בדיקת דם למציאת חיידק הליקובקטר. תוצאות הבדיקה: 0.9 < 07.0 = NEG. רציתי לדעת מה אומרת התשובה. קיבלתי אומפרדקס ופאפאברין להרגעת הכאב. משמעות התוצאה היא שלא נמצאו בדמך נוגדנים כנגד החיידק הליקובקטר, או במילים אחרות, החיידק לא נמצא אצלך. החיידק הליקובקטר פילורי עלול לגרום לדלקת ולכיב (אולקוס) בקיבה, אך תופעות אלו יכולות להתרחש גם ללא נוכחותו של החיידק. יש הרבה סיבות אפשריות אחרות לכאבי הבטן העליונה, ביניהן אבן בכיס המרה, כיווץ שרירים, והפרעה בלב. מומלץ להמשיך בבירור אצל רופא המשפחה. איחולי בריאות ד"ר נועה גולדשר מינרבי - אינפומד [14/04/2009] קרא עוד

התרופה משמשת לטיפול בהגדלה שפירה של הערמונית, כפי שתוכל לקרוא כאן: http://www.infomed.co.il/drug1.asp?dID=321 קרא עוד

אני בן 26. אני סובל מסוכרת נעורים במשך 10 שנים ומטופל באינסולין. הסוכרת שלי מאוזנת. לפני כשלושה שבועות התחלתי להרגיש צריבה בזמן מתן שתן, ללא תופעות נוספות. לאחר כמה ימים הרגשת הצריבה התעצמה וניגשתי לרופא המשפחה, ששלח אותי לבדיקת תרבית שתן, בדיקות שתן כלליות ובדיקות דם כלליות. במקביל התחלתי לקחת אנטיביוטיקה Ceforal 500mg, שני כדורים ארבע פעמים ביום. תוצאות בדיקת התרבית היו שליליות, וגם בדיקות השתן הכלליות היו תקינות לחלוטין (ללא לויקוציטים וניטריטים וללא בעיות שקשורות לכליות), אך בבדיקת, דם ערך ה- Wbc היה מעל 12k/ul וגם ערך הלויקוציטים (4.30 k/ul) והמונוציטים (1.10 k/ul) היה גבוה מעט מהנורמה. פניתי לאורולוג, ובעקבות התרבית השלילית הוא פסל דלקת בדרכי השתן ושינה את האנטיביוטיקה ל- Doxylin 100mg, כדור אחד ביום. ביום שהתחלתי לקחת את הדוקסילין הרגשות הצריבה פחתו, וגם הדקירות בקצה איבר המין שהרגשתי במשך כמה ימים פחתו. הכאבים פחתו ביום שהתחלתי לקחת את הדוקסילין, ולכן אני לא חושב שהאנטיביוטיקה היא הסיבה להקלה. ארבעה ימים לאחר שסיימתי את האנטיביוטיקה ניגשתי לעשות בדיקות מעבדה שכללו, בנוסף לתרבית שתן, בדיקות דם ובדיקות שתן גם תרבית זרע (ביקשתי הפניה על מנת לבדוק אם זו בעיה של הערמונית). בדיקת תרבית השתן ותרבית הזרע היו שליליות, גם בדיקת השתן היתה תקינה לחלוטין. בבדיקת דם כללית, רמת ה- WBC היתה גבוהה מעט מהנורמה, אך נמוהכ ממה שהיה בבדיקה שעשיתי לפני הטיפול האנטיביוטי: 10.20 k/ul, תוצאת בדיקת הלימפוציטים היתה גבוהה, 4.40 k/ul, אך רמת הלימפוציטים תמיד כזאת בכל בדיקת דם תקופתית שאני עושה. ערך המונוציטים שהיה גבוה מעט בבדיקה הקודמת הפעם היה בנורמה, 0.80 k/ul. עתה אני לא חש בכאבים או צריבה בזמן מתן השתן, אבל עוצמת זרם השתן חלשה יחסית למה שהיה קודם. אם כל הערכים תקינים כעת, והיו תקינים לפני נטילת האנטיביוטיקה, מה זה יכול להיות? האם כדאי להמשיך בבדיקות, ואם כן אילו בדיקות? האם יתכן שהיתה לי דלקת בשופכה? האם, לפי תוצאות הבדיקות, נשללו מחלות הקשורות לערמונית? האם ייתכן שמדובר בתסמונת האגן הדואב (Chronic Pelvic Pain Syndrome או CPP) או משהו שמתפתח לזה? אני יודע שרמת WBC גבוהה מעידה על זיהום. האם יתכן שהיה איזשהו זיהום בדם, אשר גרם לצריבות בשתן? דלקת בדרכי השתן (בשלפוחית השתן) בגברים בגילך הצעיר היא מחלה נדירה. עם זאת, דלקת של השופכה בגברים צעירים, במיוחד הפעילים מינית, היא תופעה שכיחה מאוד. דלקת של השופכה מתבטאת לרוב בצריבה בעת מתן שתן, ויכולה להיות גם הפרשה מן הפין. אם ישנה הפרשה כזאת, קל מאוד לבצע משטח מן ההפרשה ולאבחן את המחלה. במקרה שלך אני מבינה שלא היתה הפרשה, ולכן קשה יותר להבחין בין דלקת שלפוחית השתן לבין דלקת של השופכה. מאחר שכל בדיקות השתן היו תקינות, הרופא הסיק שמדובר בדלקת של השופכה ונתן לך טיפול אנטיביוטי ( דוקסילין) אשר מתאים לגורם העיקרי לדלקת של השופכה ללא הפרשה, שהוא חיידק בשם כלמידיה. הטיפול אכן עזר, והסימפטומים חלפו. אחד הסיבוכים של דלקת השופכה הוא היצרות בשופכה בעקבות הזיהום. מצב זה יכול להסביר את ההיחלשות של עוצמת הזרם לאחר הדלקת. אני ממליצה שתמתין מעט, ואם התופעה לא תחלוף מעצמה ותטריד אותך, פנה לאורולוג. תפקידה של הערמונית הוא לייצר את נוזל הזרע. אם אתה מרגיש טוב, ללא כאבים, ונוזל זרע מופרש בכמות הרגילה אין סיבה לחשוב שאתה סובל מבעיה של הערמונית. CPP, או תסמונת האגן הכואב, זו מחלה שאבחנתה מחייבת לפחות 6 חודשים של כאבים באזור הבטן התחתונה. תסמונת זו היא לרוב סיבוך מאוחר של דלקות קשות בדרכי השתן או המין, ונדיר שהיא מתחילה כפי שתיארת. איני מעריכה שאירוע בודד זה הוא סימפטום או התחלה של CPP, כיוון שמדובר בדלקת פשוטה של השופכה אשר הגיבה לטיפול אנטיביוטי וחלפה. רמת ה- WBC שהיתה גבוהה בדם בזמן הזיהום היא תגובה של מערכת החיסון לזיהום בשופכה. היא אינה מעידה על זיהום בדם, מה גם שזיהום בדם אינו גורם צריבה בדרכי השתן. איחולי בריאות ד"ר נועה גולדשר מינרבי - אינפומד [14/04/2009] קרא עוד

תסמונת המעי הרגיז מתבטאת בכאבי בטן המלווים בשלשול או בעצירות, המוקלים בדרך כלל לאחר יציאה. אין דרך ספציפית או בדיקה מסוימת לאבחן תסמונת זו. האבחנה ניתנת בדרך השלילה, כלומר, לאחר שנשללו מחלות אחרות של המעי, כגון מחלות מעי דלקתיות, צליאק, אי סבילות ללקטוז וכדומה. יכול להיות ששוב נדבקת באותו פרזיט, אם אחד מבני משפחתך נשא של הטפיל ולא קיבל טיפול. אם הכאבים נמשכים, אמליץ לך לפנות שוב לרופא גסטרואנטרולוג ולהמשיך בירור. רפואה שלמה, ד"ר קרן גלרון - אינפומד קרא עוד