שאלות ותשובות - עמוד 66

הקושי שלך יכול בהחלט להתאים להפרעת קשב וריכוז. תוכלי לקרוא על הפרעת קשב וריכוז במבוגרים בפורטל אינפומד בקישור הבא: http://www.infomed.co.il/questions/q_111005_6.htm קרא עוד

חבל שתתרגלי לחומרים משלשלים, הללו יכולים לגרום לבעיה קשה במעי בשימוש כרוני. לרוב הגורם לעצירות הוא תזונתי, לכן חשוב לשנות הרגלי תזונה ולצרוך הרבה סיבים, שיש בירקות, פירות, דגנים מלאים, סובין ועוד. במקביל יש להפחית צריכת מאכלים שומניים כגון בשר, גבינות שמנות וביצים. יש לשתות הרבה ולבצע פעילות גופנית. עליך לבדוק אם אינך לוקחת תרופה המגבירה עצירות כגון ברזל, נוגדי כאב מסוימים, תרופות אנטי-אפילפטיות ועוד. בכל מקרה כדאי לפנות אל רופא המשפחה לבירור והערכה ראשונית, ובמקרה הצורך לקבל הפניה לדיאטנית, ו / או גסטרואנטרולוג. קרא עוד

למרות הידיעה הרווחת שאפשר לחלות באבעבועות רוח רק פעם אחת בחיים, זה לא מדוייק. זה נכון לגבי רוב האוכלוסיה, אך בכל זאת במחקר שנעשה בשנת 1999 הראו שכ- 13% מהאנשים שחלו באבעבועות רוח כבר חלו בעבר. כך שהאפשרות להידבק פעם שניה אינה כל-כך נדירה כמו שחושבים. קרא עוד

התרופה פרוקור או בשמה הגנרי אמיודארון - Amiodarone , היא תרופה אנטי- אריתמית, כלומר ניתנת למניעה של הישנות הפרעות בקצב הלב. התרופה פרוקור עצמה אינה גורמת לדילול הדם אלא מגבירה את הפעילות של התרופה קומדין (שמה הגנרי וארפארין - Warfarin), לכן כאשר שתיהן ניטלות יש צורך במינון נמוך יותר של קומדין. לעומת זאת כאשר מפסיקים ליטול פרוקור יש להעלות את מינון הקומדין. לאחר הפסקת נטילת הפרוקור הוא עשוי להישאר בגוף למשך זמן ארוך למדי, בין 7 ל- 50 ימים (משתנה בין אדם לאדם). בתקופה זו יש לעקוב לעיתים תכופות אחרי רמת ה- INR ולהתאים את מינון הקומדין בהתאם. כמובן שכל זאת צריך להיעשות בהשגחתו של הרופא המטפל. תוכלי לקרוא עוד על התרופות בפורטל אינפומד בקישורים הבאים: על התרופה פרוקור : http://www.infomed.co.il/drug1.asp?dID=32 על התרופה קומדין: http://www.infomed.co.il/drug1.asp?dID=104 קרא עוד

אוקסיס או Formoterol fumarate הוא סוג של מרחיב סימפונות ארוך טווח (משפיע ל 12 שעות) המשמש כטיפול לאסתמה וניתן במשאף. תופעות הלוואי העיקריות הן רעד ודפיקות לב מהירות. [06/01/2003] קרא עוד

ליתיום היא תרופת הבחירה להפרעה דו-קוטבית עם מצבים מניים, לבד או בשילוב עם תרופות אחרות. טריל או carbamazepine היא תרופה אנטי-אפילפטית, שיש לה שימוש נוסף כמייצבת מצב רוח, ואף היא יעילה במקרים של הפרעה דו-קוטבית, בעיקר כאשר יש הפרעה מעורבת של מניה ודיכאון, או כשיש תחלופה מהירה בין המצבים. בחירת התרופה מתבצעת עפ"י סוג הסימפטומים ועפ"י פרופיל תופעות הלוואי של כל אחת מהן והרקע הרפואי של החולה. לקריאה נוספת- טריל http://www.infomed.co.il/drug1.asp?dID=253 ליתיום http://www.infomed.co.il/drug1.asp?dID=148 קרא עוד

שאלתי: 1) האם הניתוח הנ"ל מסוכן ? מה מידת אמינותו, ומה מידת ההצלחה שלו לניקוז נוזלים, כיצד הוא פותר את בעיית הצטברות הנוזלים בעתיד ? 2) האם יש קשר בין הצטברות הנוזלים באוזן לבין הנזלת הכרונית, ואם כן - האם הטיפול יסייע גם באיזושהי צורה להקלה בקטע הזה של נזלת כרונית ? 3) האם הגיל (קרוב לשנתיים) מתאים לביצוע ניתוח מסוג זה, או שמא עדיף להמתין (ולטפל בדרך תרופתית בינתיים) עד לגיל מבוגר יותר ? 4) האם ידועה לכם אפשרות אלטרנטיבית לניתוח כפתורים, שתכליתה היא פתרון הצטברות הנוזלים (חוץ מתרופות סידלין וכדומה שלא הוכיחו את יעילותן במקרה זה) ? הימצאות נוזל באוזן התיכונה לתקופה של מעל 3-4 חודשים בגיל צעיר משלוש שנים עשויה לפגוע בשמיעה ובהתפתחות השפה, על כן מקובל להמליץ על השמת כפתורים בעור התוף המנקזים את אותם נוזלים מהאוזן התיכונה החוצה. הפרוצדורה עצמה קצרה ופשוטה, אך בשל העובדה כי הילדים צריכים לשכב בשקט ללא תזוזה היא מתבצעת לרוב בהרדמה מלאה קצרה. לאחר מכן ברוב המקרים אין צורך באשפוז. בד"כ שמים את הכפתורים לתקופה מוגבלת של 10 חודשים בממוצע, והם יוצאים מאליהם ועור התוף מתאחה לגמרי. הגיל מתאים, ועדיף לא לחכות, כי אם באמת יש נוזלים באוזן לזמן ממושך, עם או בלי ירידה בשמיעה, זה יכול לפגוע בילד כאמור. לגבי הקשר בין דלקות אוזניים חוזרות לנזלת כרונית: אוורור האוזן התיכונה מתבצע ע"י תעלה המחברת בין האוזן לאף, שבילדים היא צרה יחסית. אם האף נסתם מהפרשות של נזלת, התעלה נסתמת ועימה הניקוז, וכך התופעה של נזלת ודלקות אוזניים מופיעה פעמים רבות בילדים בו-זמנית. החידושים האחרונים בתחום, למיטב ידיעתנו, הם חיתוך עור התוף בלייזר במקום בסכין, פרוצדורה פשוטה שיכולה להיעשות ללא הרדמה כללית, ועל כך כתבה מצורפת בלינק הבא- http://rambam.doctors.co.il/article/?id=d695e3edeb8cd6d6925a67c72cb391d2 קרא עוד

עילפון הוא מצב של איבוד הכרה פתאומי, עם איבוד של טונוס השרירים. ישנן מספר סיבות להתעלפויות. הסיבה הנפוצה ביותר היא תגובה עצבית שיכולה להופיע בתגובה להתרגשות גדולה, עמידה ממושכת, מאמץ קשה, קימה מהירה משכיבה לעמידה, עשיית צרכים, שיעול, שתיית משקה קר מאוד ועוד. סיבות נוספות הן הפרעות בקצב הלב, בעיות בריאות, ירידה ברמת הסוכר, פרכוסים ועוד. רוב הפעמים הסיבה אינה מתגלה, גם לאחר סדרת בדיקות מקיפה. בכל מקרה מומלץ שתיגש לרופא המשפחה לבירור הכולל בדיקה גופנית, אק"ג, בדיקות דם ובדיקות נוספות על פי הצורך. לגבי חומר קריאה- http://www.nlm.nih.gov/medlineplus/fainting.html קרא עוד

קודם כל שיהיה בהצלחה בניתוח. אני מניחה שהניתוח עומד להתבצע בגישה לפרוסקופית. אחד היתרונות הבולטים בניתוחים המבוצעים בגישה זו, הוא זמן ההחלמה הקצר מהם. בדרך כלל, כבר לאחר מספר ימים אפשר לחזור לתפקוד מלא, ואני מקווה שגם לא תסבלי מכאבים או מתופעות לוואי אחרות בעקבות הניתוח. אני מניחה שתוזמני לביקורת כשבועיים לאחר הניתוח, ואז אם הכל כשורה, תוכלי לפנות שוב לרופא המטפל ולהיוועץ עמו לגבי נסיון IVF נוסף. ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד קרא עוד

סרוקסאט, כמו כל התרופות נוגדות הדיכאון מקבוצת ה-SSRI, גורמת לעיתים לפגיעה או לשינוי בתפקוד המיני, ובייחוד לתופעה של עיכוב בהגעה לאורגזמה ולשפיכה. ישנם הבדלים אינדיבידואליים בין אדם לאדם מבחינת התגובה לתרופה: התופעה לא מופיעה אצל כל אחד, ולא באותה מידה. בנוסף, לעיתים, לאחר תקופה של מספר חודשים של שימוש בתרופה, תופעת לוואי זו נחלשת בהדרגה. ישנם אורולוגים (רופאים מומחים למערכת המין והשתן) אשר נותנים תרופות כמו סרוקסאט, לא בגלל מצבי דיכאון, אלא דווקא כטיפול בבעיה של שפיכה מוקדמת. ככל הנראה, בזמן השימוש בסרוקסאט התרגל גופך לתפקוד מיני תקין תחת השפעת התרופה, מבחינת רמות של החומרים הכימיים בדם אשר מזרזים או מעכבים את מהירות ההגעה לאורגזמה ולשפיכה. כעת, ללא התרופה בגוף, רמות החומרים השונים בדם השתנו, וביחס למה שהיה אצלך בשנים האחרונות, יש פחות חומרים שמעכבים אורגזמה ושפיכה, ולכן זה מגיע אצלך מהר. סביר להניח שתוך מספר שבועות, או לכל היותר מספר חודשים, גופך יתרגל לאיזון הכימי ללא הסרוקסאט, והתופעה שאתה סובל ממנה תיעלם. בברכה, ד"ר איילת אביטל-מגן - פסיכיאטרית קרא עוד