שאלות ותשובות - עמוד 82

באופן עקרוני, פזילות הן תחום רחב מאוד ברפואת העיניים. מסווגים את הפזילות השונות לתתי קטגוריות רבות, כגון פזילה קבועה או לא קבועה, פזילה שמופיעה מייד לאחר הלידה או בשלבים מאוחרים יותר, פזילה המופיעה בילדות או בבגרות, פזילה כתוצאה מטראומה לארובת העין או שיתוק של אחד העצבים החוץ-עיניים, ועוד סיווגים רבים. מהנתונים אותם אתה מביא בשאלה קשה לי להבין את סוג הפזילה, ולכן איני יכול להמליץ על טיפול כזה או אחר. באופן כללי, הפתרון הטיפולי לפזילה הוא ניתוח ל"יישור" העיניים, אלא שחשוב מאוד לאבחן את הגורם לפזילה. לעיתים אפשר לנסות לטפל בבעיה הבסיסית. לעיתים יש צורך בטיפולים נוספים, וגם כאן הדבר תלוי בסוג הפזילה ובזמן הופעתה. אם מדובר בפזילה חדשה שהופיעה לאחרונה, פנה לרופא עיניים בהקדם לצורך אפיון הפזילה והחלטה על טיפול. בברכת רפואה שלמה, ד"ר עידו דידי פביאן - אינפומד קרא עוד

אין דרך לדעת אם מתפתח קריש דם. ישנן בדיקות היכולות להראות כי את בסיכון גבוה יותר להתפתחות הקריש, כמו אלה הבודקות אם את הטרוזיגוטית לפקטור 5. ניתן למנוע התפתחות קריש דם על ידי טיפול תרופתי, וכן על ידי שינויים באורח חיים. ציינת שלא הומלץ לך לקחת תרופות בשלב זה. לגבי אורח החיים, יש להקפיד על פעילות גופנית, ניתן לחבוש גרביים אלסטיות היכולות לעזור במניעת פקקת ורידים בגפיים התחתונות, ולפני טיסות ארוכות ניתן לקבל טיפול תרופתי חד-פעמי. בברכה, ד"ר קרן גלרון - אינפומד קרא עוד

נטילת גלולות למניעת הריון אינה מומלצת לחולות לופוס כיוון שחלק מביטויי המחלה הם קרישיות יתר, וזו אחת מתופעות הלוואי של גלולות. כמו כן נמצא שאצל חולות לופוס עשויים להופיע נוגדנים לאסטרוגן, מה שמעלה את הסיכון לפקקת עורקים וליצירת קרישי דם. עם זאת, עדיין לא הוכח קשר ישיר בין נטילת גלולות לבין התלקחות המחלה, ועל כן יש לבחון כל מקרה לגופו. לגבי נטילת גלולות המכילות רק פרוגסטרון, למרבית החולות מותר לקחת אותן, אבל אך ורק לאחר התייעצות עם הרופא המטפל שמכיר את ביטויי המחלה אצל כל חולה באופן אישי. מידע נוסף על אמצעי מניעה לחולות לופוס תוכלי למצוא כאן: http://www.infomed.co.il/questions/q_082106_12.htm קרא עוד

זיהוי ומניעה במידת האפשר של גורמי סיכון הם דרך טובה להפחית את הסיכוי לשבץ. גורמי הסיכון הם יתר לחץ דם, פרפור פרוזדורים (AF), סוכרת, עישון, רמות LDL, כולסטרול וטריגליצרידים גבוהות בדם, והיצרות העורקים הקרוטידיים. אם יש פרפור פרוזדורים, הטיפול בגילך הוא אחר: קומדין. בנוסף, יש לבדוק אם יש גורמי סיכון אחרים ולפטל בהם, למשל לטפלב הפרעה ברמת השומנים על ידי שינוי תזונתי וסימוביל במידת הצורך. אספירין היא התרופה נוגדת הקרישה שנחקרה הכי הרבה. המלצת ה- FDA לגביה היא נטילה יומית של אספירין במינון של 50 עד 325 מ"ג. אספירין היא תרופה טובה הניתנת למניעת שבץ מוחי ואירועים כליליים (אוטם שריר הלב). יש כנראה סיבה שבגללה לא קיבלת אספירין: אולי כיב קיבה או דימום ממערכת העיכול בעבר. התרופה פלאויקס מאושרת לשימוש על ידי ה- FDA, ובמחקר גדול (Caprie) נמצא שהיא יעילה לפחות כמו אספירין. אני לא חושבת שמישהו עשה מחקר על נטילת פלאויקס באופן שבו ציינת (3 ימים ואז הפסקה ליום אחד). את ההמלצות נותנים לפי מחקרים קליניים, והיות שזמן מחצית החיים של התרופה הוא 8 שעות, כלומר תוך 8 שעות רמתה בדם יורדת לחצי (לא ברור לגמרי מתי מתפנה התרופה לגמרי ממחזור הדם אבל נניח שזה בערך זמן כפול מזמן מחצית החיים), ניתן להסיק שביום שבו אתה לא לוקח את התרופה, אתה למעשה לא מכוסה מבחינת ההשפעה נוגדת הקרישה. אם היה לך אירוע מוחי, הסיכון השנתי שלך לאירוע נוסף הוא 8%-10%, ולפיכך התועלת שבטיפול עולה בהרבה על הסכנות שבנטילת התרופה. אני ממליצה לקחת את התרופה לפי המלצת הרופאים, כלומר, מדי יום. בברכה, ד"ר שירי אורי - אינפומד קרא עוד

טיפול בבוטוקס נמצא יעיל במיוחד בטיפול בהזעת יתר בבתי השחי. במחקר שבדק 145 משתתפים, שעברו הזרקה של בוטוקס אל בתי השחי, דיווחו 92.4% מן המשתתפים כי הם מרוצים מן התוצאות. השפעת הטיפול נמשכת בין 4 חודשים לשנה, והיא תלויה בצפיפות ההזרקה ובדרגת המהילה של החומר. מחקרים שבדקו הזרקת בוטוקס אל כפות הידיים מצאו הפחתה משמעותית בכמות ההזעה, ואפקט שנשמר למשך 12 חודשים לפחות. בין תופעות הלוואי - כאב במקום ההזרקה (מדובר במספר רב של הזרקות של כמויות קטנות של החומר באיזורים רגישים) ובמקרה של הזרקה אל כפות הידיים - חולשת שרירים, שאורכת בממוצע 3 שבועות. הטיפול מבוצע ע"י רופאי עור ופלסטיקאים, אך מערכת אינפומד אינה נותנת המלצות על רופאים או על עלויות הטיפול. עוד על טיפול בהזעת יתר בעזרת בוטוקס: http://www.beok.msn.co.il/SelectedArticle.aspx?ArticleID=665 קרא עוד

אין צורך לחכות לפני תחילת הטיפול ברואקוטן. קרא עוד

ראשית מידע חשוב : מפרק הכתף הגלנו-הומראלי gleno-humeral joint הוא המפרק עם הכי הרבה דרגות חופש וטווח התנועה הגדול ביותר בגוף. יתרון חופש התנועה בהכרח מתנגש עם היציבות שלו והוא תלוי במבנים סחוסיים, רצועתיים וגידים לצורכי יציבות סטטית ודינאמית. יש עבודה רבה המוטלת על כתפי השרירים- המייצבים האקטיביים של הכתף. ישנם סוגים שונים של פריקות: 1- מטופלים עם "גמישות מפרקית" בולטת אשר מסוגלים לעשות "קליקים וקנאקים" ולהוציא את מפרקיהם ממקומם ואשר אצלם, על פי רוב, פרט לרפיון של הרצועות והקופסית העוטפת את הפרק, אין ממצאים אנטומים אחרים. 2- מטופלים ללא תופעות של גמישות יתר אשר יום אחד, לאחר נפילה, חבלה או תנועה חזקה, פורקים את הכתף; במקרה האחרון, באחוז גבוה מהמקרים תוך כדי פריקה נתלשת חתיכה מהטבעת הסחוסית שמסביב לראש עצם הזרוע (ה"לברום") (בהדמיה ניתן לראות את הפגיעה והיא נקראת bunkret lesion או hill saks). ולכן תנועות מסוימות עלולות להביא את הכתף למצב בלתי יציב שוב, הרי חלק מהלברום לא עומד במקום. במרכז הטיפול עומדת הפיזיותרפיה ובה מחזקים את השרירים מסביב לכתף ו"מלמדים" איך להפעיל מחדש את המפרק הפגוע מבלי לפרוק אותו שוב. יש בפיזיותרפיה אפשרות לניסיון שיקום לכתף לא יציבה, עם הצלחות רבות. חיזוק וקואורדינציה, שיפור היכולת בהקשר התפקודי. עם זאת, במקרים בהם חוסר היציבות כ"כ קשה, כך שהכתף פורקת בתנועות מינוריות ואף בשינה. לעיתים אין מנוס מלבצע ניתוח בו מייצרים יציבות על ידי העברות גידים כך שהכתף תהיה תחומה בצורה טובה יותר. חשוב לבדוק את מידת חוסר היציבות ואת מידת היכולת לשלוט ולהפעיל את הכתף ותרגילים נבנים על סמך הממצאים. מצורפים תרגילים לדוגמה, אך רק בתנאי שלא מעוררים כאב או גורמים לפריקה . http://www.med.umich.edu/1libr/sma/sma_xshldse2_art.htm קרא עוד

אני מניחה שהכדורים שקיבלת מהרופאה היו אוטרוגסטן או סוג אחר של פרוגסטרון. האם היית בהריון בעבר? האם עברת גרידה? האם היית בדיאטה רצינית בזמן האחרון? האם הופיעו לאחרונה סימנים של תת- פעילות בלוטת התריס: עייפות? אי סבילות לקור? היעדר וסת יכול להיות סימן של תת -פעילות הבלוטה. במידה ואף אחד מהנ"ל לא קרה, ואם הווסת לא מופיעה, עלייך לגשת שוב לרופאת הנשים המטפלת שלך ולהיבדק על ידה. מומלץ גם לעשות בדיקת אולטרסאונד וגינלית כדי לבדוק את עובי הרירית ברחם. כדאי לעשות גם בדיקה לפרופיל הורמונלי במידה והבעיה לא נפתרה. כמו כן מומלץ שתחזרי על בדיקת TSH על מנת לוודא שאת לא נכנסת למצב של תת-פעילות בלוטת התריס. קרא עוד

ריפלוקס, או בשמו העברי החזר קיבתי- ושטי, הינו מצב בו יש מעבר של תוכן קיבה מהקיבה אל הוושט. הדבר יכול להתבטא בכאבי בטן עליונה, צרבת או שיעול. הסיבות למצב זה הן רבות, והשכיחות הן היחלשות הסוגר התחתון של הוושט או בקע סרעפתי. הסימפטומים של ריפלוקס מוחמרים כתוצאה מתזונה חמוצה או חריפה, ארוחות גדולות ושמנות, מצב של שכיבה יותר מאשר עמידה או ישיבה, השמנת יתר, תרופות מסויימות ועוד. האופציות הטיפוליות, כמו בכמעט כל מחלה מחולקות למספר מישורים: 1. הטיפול השמרני: כולל ירידה במשקל, תזונה דלה בשומן ודלת מזונות חריפים או חמוצים (בעיקר לפני השינה), הימנעות מארוחות גדולות, הימנעות מאכילה סמוך לשעת השינה. טיפול זה מוצלח באחוז קטן של המקרים הואיל והוא דורש כוח רצון והתמדה רבה של המטופל, ובמקביל לעיתים אינו מספיק לשם סילוק הסימפטומים. 2. הטיפול התרופתי: מבוסס בעיקרו על הורדת מידת החומציות של תוכן הקיבה. כאשר רמת החומציות בקיבה קטנה יותר, תחושת הצרבת והכאבים פוחתת משמעותית. טיפול זה אינו מטפל בבסיס הבעיה אלא טיפול סימפטומטי (מסלק סימפטומים) בלבד. הסיבה שטיפול זה הוא טיפול הבחירה היא העובדה שתופעות הלוואי של התרופות הללו הן מעטות ונדירות יחסית, והאופציות הטיפוליות האחרות אינן פשוטות. החיסרון בתרופות אלו, מלבד תופעות הלוואי האפשריות, הוא הצורך ליטול אותן באופן קבוע. 3. הטיפול הניתוחי: במקרים קשים קיימת אופציה ניתוחית בה בניתוח יוצרים טבעת מגוף הקיבה באזור הסוגר התחתון של הוושט. בניתוח זה למעשה מחזקים את הסוגר התחתון ומונעים את ההחזר הקיבתי -ושטי. ד"ר אמיר בר-שי - אינפומד קרא עוד

שמה הגנרי של התרופה ALIMTA הוא pemetrexed, והיא ניתנת דרך הווריד. כיום היא משמשת לטיפול בשני סוגי סרטן: סרטן ריאה מסוג Non Small Cell ומזותליומה. יעילותה בסוגי סרטן אחרים נבדקת במחקרים קליניים. מנגנון הפעולה של התרופה הוא עיכוב של מספר אנזימים המשתתפים במטבוליזם של חומצה פולית ובייצור של ה- DNA , ולכן בזמן הטיפול בתרופה יש ליטול תוספים של חומצה פולית ושל ויטמין B12. בין תופעות הלוואי של האלימטה: עייפות, חום, דיכאון, בצקות, כאבים בחזה, פריחה, נשירת שיער, בחילה והקאות, עצירות, שלשול, חוסר תיאבון, פצעים בפה. היא גורמת לירידה בספירות הדם, שמגיעה לשיא 8-10 ימים לאחר הטיפול, ומתאוששת לאחר 12-17 ימים. כמו כן היא עשויה לגרום לכאבי שרירים, נוירופתיה, הפרעה בתפקודי כליה, קוצר נשימה וזיהומים. אלימטה מיוצרת ע"י חברת התרופות Eli Lilly. תוכלי לקרוא עליה עוד באתר של החברה: http://www.alimta.com/index.jsp קרא עוד