שאלות ותשובות - עמוד 97

פרולקטין הוא ההורמון האחראי על יצירת החלב בנשים מיניקות. הרמה שלו גבוהה בדרך כלל לאחר הלידה, ויורדת כאשר האישה מפסיקה להיניק. הרמה שאת מתארת היא אכן גבוהה במקצת, אך ברמה כזו יכול להיות שאין לכך שום משמעות. יש להיוועץ ברופא ששלח אותך לבדיקה. משתמשים בבדיקה זו כדי להעריך הפרעות שונות בבלוטות יותרת המוח, בלוטת המגן ובהיפותלמוס. בדרך כלל שולחים לבדיקת פרולקטין כאשר יש חשד להפרעה באחת הבלוטות הללו או כאשר יש הפרעה במחזור הווסת או הפרעה בתפקוד המיני. תרופות מסוימות עשויות גם הן להעלות את רמת הפרולקטין ואף לגרום להפרשת חלב. אין קשר בין רמת הפרולקטין לבין עודף משקל. מספר חודשים לאחר הפסקת גלולות למניעת הריון צריכה רמת הפרולקטין להיות תקינה. לגבי המשמעות לעתיד, תלוי בסיבה שגורמת לרמת ההורמון הגבוהה. יש להיוועץ ברופא ששלח את הבדיקה. [27/04/2001] קרא עוד

סרוקסאט (פארוקסטין) היא תרופה נוגדת דיכאון וחרדה המעכבת באופן סגולי ניצול חוזר של סרוטונין במוח, ומשמשת לטיפול במגוון מצבי דיכאון וחרדה. תרופה זו, כמו כל התרופות מקבוצה זו, אינה ממכרת, ועד כמה שידוע כיום אינה גורמת לנזק בטווח הארוך. פרוזאק, תרופה אחרת מקבוצה זו נמצאת בשימוש כבר שנים רבות ועד היום לא הוכח כי תרופות אלו גורמות לנזק בטווח הארוך או גורמות לשינויים באישיות. ההשפעה של פארוקסטין עשויה לחלוף עם הזמן, אך במקרים בהן ההשפעה חולפת ניתן להשתמש בתרופות אחרות מקבוצה זו. ההשפעה של תרופות אלו על התפקוד המיני היא אינדיבידואלית, כך שכל תרופה משפיעה באופן שונה על בני אדם שונים. כיוון שהתרופה אינה ממכרת והגוף אינו מסתגל אליה נובעים התסמינים המתרחשים עם הפסקת התרופה מהתחדשות המחלה או המצב עבורם היא ניתנה. לדוגמה, בחולי דיכאון חזרה של התסמינים לאחר הפסקת התרופה מסמנת שהדיכאון עדיין ממשיך ולא שחלה התרגלות או התמכרות לתרופה. הנתונים המובאים כאן הם ברמת ודאות גבוהה יחסית, כיוון שהם מגובים במחקרים ארוכי טווח. יחד עם זאת, רפואה אינה מקצוע של ודאות מוחלטת, ולעיתים חלק מהתסמינים של חרדה הוא להתייחס לאי הוודאות יותר מאשר לוודאות. בהמלצה על טיפול תרופתי מסתכלים על היחס בין התועלת שהתרופה מספקת לנזק אפשרי שהיא עלולה לגרום. אין ספק כי בחולים הסובלים מחרדה או דיכאון קשים עדיף לאיכות החיים ולתפקוד היומי ליטול תרופות אלו מאשר לא ליטול טיפול תרופתי כלל. [27/04/2001] קרא עוד

נגיף ה- HIV (הגורם לאיידס) נמצא בדם, בזרע ובהפרשות הנרתיק. יחסי מין מלאים (חדירה לנרתיק או לפי הטבעת) ללא הגנה (עם קונדום תקין) הם דרך ההעברה השכיחה ביותר של הנגיף. יחסי מין אוראליים הרבה פחות מסוכנים, אם כי הסכנה אינה אפסית. יחסי מין אוראליים עם אישה כפי שאתה מתאר מהווים סכנה מינימלית לגבר, ואין מידע על הדבקה שהתרחשה עקב יחסי מין שנעשו באופן זה. [27/04/2001] קרא עוד

התופעה שאת מתארת מכונה varicocele (וריקוצלה), והיא מתארת התרחבות של ורידי האשך (כמו שמתרחש לעיתים בוורידים ברגליים). ואריקוצלה עשויה לגרום לעיתים לכאב או לתחושת אי נוחות במאמץ, ולעיתים להפרעה ביצירת הזרע. יש כיום טיפולים כירורגיים פשוטים לטיפול בבעיה זו ואכן ההוריה (אינדיקציה) לטיפול תלויה בתסמינים ובייצור הזרע. [27/04/2001] קרא עוד

ליפיטור (Atorvastatin) היא תרופה ממשפחת הסטאטינים המיועדת להפחתת רמת הכולסטרול בדם. גם סימוביל (simvastatin) שייכת לקבוצה זו. התרופה מפחיתה את רמת הכולסטרול הרע (LDL) ואת רמת הכולסטרול הכללית ומעלה את רמת הכולסטרול הטוב (HDL). תופעות הלוואי המשמעותיות ביותר של תרופות אלו הן בחילות, טשטוש וכאבי ראש. תופעות נדירות יותר, אך חמורות, כוללות דלקת וכאבי שרירים, פגיעה בכבד והתפתחות כיב עיכולי. בשימוש ממושך עולה הסיכון להתפתחות ירוד (קאטראקט). אין להשתמש בליפיטור בהריון בשום פנים ואופן. יש הטוענים כי לליפיטור פוטנציאל נמוך משל סימוביל לפגיעה בכבד, אולם יש לזכור כי ליפיטור נמצא פחות זמן בשימוש מסימוביל. לכל התרופות מקבוצה זו (סטאטינים) יש פוטנציאל לפגיעה בכבד ובשרירים. [27/04/2001] קרא עוד

משום שבתך עולה יפה במשקל, אינני רואה סיבה לדאגה מיוחדת בשלב זה, אם התפתחותה תקינה עד עתה, ואין סימנים של תפיחות בטן או אי שקט בזמן ההאכלה ואחריה. לא ברור לי כמה פעמים היא מקיאה וכמה זמן לאחר הארוחה היא פולטת. לא ציינת אם היא פולטת בקשת ואם היא סובלת מכאבי בטן או מבעיות אחרות. נוסף על כך, לא ציינת את סוג האוכל שהיא מקבלת. ישנן סיבות שונות לפליטות מרובות, החל מ- Gerd ועד לאלרגיה לחלב. אם התינוקת אינה פולטת בקשת, עולה היטב במשקל, פולטת בעיקר לאחר הארוחה ועד כשעה או שעה וחצי לאחר מכן, אין סיבה לדאגה. הדבר מוכר בקרב תינוקות. המשיכי את המעקב בטיפת חלב, ואם יהיה משהו חריג, כגון עלייה בתדירות הפליטות, כאבי בטן וכן הלאה, גשי לבדיקת רופא. בהצלחה ד"ר נעמה זנזורי - אינפומד קרא עוד

בדיקת פאפ היא בדיקת סקר שבמהלכה נלקחת דגימה של כמה תאים מצוואר הרחם. הבדיקה אינה פוגעת בצוואר הרחם ואינה מזיקה. לכן, גם אם עברת את הבדיקה פעמיים בהפרש של חודשיים, אין סכנה ואין סיבה לדאגה. מידע נוסף על בדיקת פאפ וחשיבותה תוכלי למצוא כאן: http://www.infomed.co.il/news/n_081401_1.htm קרא עוד

חורים באוזניים נוטים להזדהם לעיתים קרובות, במיוחד חורים חדשים. הטיפול בזיהום כזה הוא חיטוי על ידי אלכוהול (רצוי לקנות אלכוהול 70% בבית המרקחת) ומריחה של משחה אנטיביוטית כגון Bactroban Ointment קרא עוד

יתכן שאת סובלת מפסוריאזיס של הקרקפת, אשר מלווה בקשקשים עבים מאוד, למרות שלא בהכרח נגרמת נשירת שיער. יתכן שאת סובלת מזיהום פטרייתי, אשר גורם הן קשקשים עבים והן דלקת ונשירת שיער משנית. ניתן לשלוח ביופסיה מהקרקפת וכן לשלוח בדיקת פטריות. קשה לומר ממה את סובלת בלי לראות, אבל נשמע לי שרופא עור יכול לתת לך עצה טובה. ד"ר טלי צ’רנוביצקי - אינפומד קרא עוד

ליריקה, או Pregabalin, היא במקור תרופה נוגדת פרכוסים הניתנת גם במצבי כאב ממקור עצבי. היא עלולה לגרום תופעת לוואי של העלאת רמת אנזימי הכבד או הפחתת רמת הטסיות בדם, לדוגמה, הנראות בבדיקות הדם, אך אלו תופעות לוואי לא שכיחות, ופרט לכך לא ידוע לי על ניטור התרופה בדם. לפי המידע שבידי, התרופה גורמת גם לעלייה בתיאבון, וככל הנראה זו הסיבה לכך שהיא גורמת לעלייה במשקל. ד"ר טלי צ’רנוביצקי - אינפומד קרא עוד