40% נשאים: כל מה שחשוב לדעת על החיידק הליקובקטר פילורי

ייתכן שבקיבה שלכם מנמנם לה בנחת חיידק, מכוסה בשכבה מפנקת של רירית הקיבה, המגינה עליו מפני הסביבה החומצית העוינת. 

הליקובקטר פילורי, זה שמו של החיידק שהתגלה בשנות ה-80 של המאה הקודמת באוסטרליה, והואשם מיד באחת הצרות המטרידות שיכולות להתרחש במערכת העיכול: כיבי (אולקוס) קיבה ותריסריון. "עד שנת 85 היינו בטוחים שאולקוס הוא תוצאה של לחץ נפשי שמגביר את ייצור חומצות העיכול בקיבה. כשחוקר אוסטרלי בשם פרופ' ברי מרשל גילה את החיידק וזיהה שהוא הגורם לאולקוס, הקהילה הרפואית צחקה ממנו. רק ב-2005 העולם הבין שזו תגלית מהפכנית, ומרשל ושותפו למחקר וורן קיבלו על כך את פרס נובל ברפואה", מספר פרופ' איאן גרלנק, מנהל מכון גסטרואנטרולוגיה ומחלות כבד במרכז הרפואי העמק בעפולה. 

כ-40% מהאוכלוסייה משמשת פונדקאית לחיידק הליקובקטר פילורי, מדווח פרופ' גרלנק, ואולם במרבית המקרים אין לכך משמעות מיוחדת. "במרבית המקרים נוכחות החיידק איננה מורגשת, ללא סימפטומים מיוחדים. הנוכחות של החיידק תתגלה רק בבדיקות (ראו בהמשך). פעמים רבות אנשים נבדקים עקב תלונה על כאבי בטן שלא בהכרח קשורים לחיידק, ואז הוא מתגלה. במקרים כאלה האבחנה הרפואית היא דלקת כרונית של הקיבה (גסטריטיס) ולרוב אנחנו ממליצים על טיפול תרופתי, גם אם אין תסמינים לדלקת, כדי למנוע כיבים עתידיים וסיכון לסרטן הקיבה".

מדוע בעצם לא עורכים בדיקות לכולם?

פרופ' גרלנק מסביר כי אין המלצות רפואיות כלליות לבדיקות סקר (סקרינינג), למעט בקרב אוכלוסיות מיוחדות: "אנשים שאובחנו עם כיב קיבה או כיב בתריסריון, אנשים שיש להם קרבה ראשונה לחולים בסרטן הקיבה, וכן אזרחי מדינות מסוימות במרכז ובדרום אמריקה, במזרח אסיה וכן באירן - מדינות בהן השכיחות לסרטן הקיבה הוא גבוה. דלקת כרונית מעלה את הסיכון לסרטן הקיבה. מסיבה זו, כשמוצאים הליקובקטר בקיבה אנחנו ממליצים על טיפול אנטיביוטי". 

ההידבקות בחיידק הליקובקטר פילורי היא מה שנקרא בשפה הרפואית "פקו אורלית", כלומר, נוצרת בשל היגיינה לקויה הגורמת למגע עם הפרשות צואתיות של אדם המודבק בחיידק במקרים רבים בתוך המשפחה. 

למי בכל זאת מומלץ להיבדק? 

"עבור אלה הסובלים מתופעות וסימפטומים כגון כאבי בטן עליונה, אי נוחות, תחושת שובע מוקדמת, נפיחות חוסר תיאבון בחילות והקאות. להם מומלץ להיבדק. כיב בקיבה או בתריסריון עלול לגרום לכאבים, לדימומים ובמצבים קיצוניים – לניקוב (פרפורציה) של דופן הקיבה או התריסריון", מדגיש פרופ' גרלנק. 

כיצד מאבחנים הליקובקטר פילורי?

ניתן לגלות נוכחות של הליקובקטר פילורי בסוגים שונים של בדיקות: תבחין נשיפה, בדיקת דם לגילוי נוגדנים בדם, ובדיקת צואה. לעתים החיידק מתגלה במסגרת בדיקת גסטרוסקופיה בה נלקחת דגימה (ביופסיה) מהקיבה. 

כיצד מטפלים בחיידק?

"אם מתגלה נוכחות של חיידק, יינתן טיפול תרופתי הכולל שני סוגי אנטיביוטיקה בשילוב תרופה להפחתת חומציות הקיבה. זהו טיפול לא פשוט, הנלקח במשך שבועיים, ולכן אני ממליץ בנוסף להיעזר גם בפרוביוטיקה. שיעור ההצלחה של הטיפול התרופתי בהכחדת החיידק עומד על 70%-80% ולעתים יש צורך לחזור עליו, עם סוגי אנטיביוטיקה שונים, משום שהחיידק עלול לפתח עמידות לסוגים שונים של אנטיביוטיקה. ישנם רופאים שנוטים לחזור על אותו הטיפול בדיוק, ולתפיסתי זו גישה שגויה. אם הטיפול הצליח – משמעות הדבר שהחיידק הוכחד. רק באחוז מאד מהמקרים עלולה להתרחש הדבקה חוזרת בהמשך החיים.  

אם התגלה כיב קיבה או בתריסריון, הטיפול האנטיביוטי משפר את ריפוי הכיב ומונע היווצרות של כיבים נוספים בעתיד. כמו כן, הטיפול תורם למניעת התפתחות של סרטן הקיבה". 

מה צפוי לנו בעתיד?

"החוקרים ברחבי העולם מנסים סוגים שונים וחדשים של אנטיביוטיקה, היו גם חוקרים שעבדו על מציאת חיסון כנגד החיידק. שעד כה לא צלח", מסכם פרופ' גרלנק.