אני בן 22. כשלוש שנים אני נוהג להסיר שיער מכל איזור האשכים. הדבר כואב אך משתלם. מה שמטריד אותי הוא שסטודנטית לרפואת משפחה טענה בפניי שזה מסוכן ושעלי להפסיק עם זה. היא טוענת שתלישת שיער מאיזור זה תגרום למשיכה של כלי דם (במקביל לורידים ברגליים) מכיוון שאזור האשכים אינו מוגן ברקמה שומנית או שרירית, ואחרי שוורידים יבלטו, לא תהיה דרך חזרה מלבד ניתוח. היא טוענת גם שזה יפגע בפוריות. האם טענות אלה נכונות?

לא ציינת מהי השיטה שבה אתה מוריד את השיער באיזור המפשעה. אני מניחה שאתה משתמש בשעווה, ולכן תשובתי תתייחס לכך. מריטת שיער בשעווה היא תהליך כואב יחסית לשאר שיטות הורדת השיער ויכולה לגרום אודם, נפיחות ואף דלקת מקומית. תופעות אלו יותר נפוצות אצל גברים, מכיוון שמרקם העור שלהם שונה, והשערות אצלם יותר עבות וצפופות. מריטת שיער לאורך יכולה לגרום עם הזמן ל"ורידים בולטים", אך היא אינה משפיעה על הפוריות. אם אתה מודאג, אתה יכול לשקול שיטות אחרות להורדת שיער, כדוגמת לייזר או אינפרא אדום. אלה שיטות יקרות אך כביכול מורידות את השיער לצמיתות. קח בחשבון כי גם להן יש תופעות לוואי שונות. בברכה, ד"ר קרן גלרון - אינפומד

בעלי בן 31. אשמח לדעת מה כדאי לעשות לפני שאנחנו רצים לניתוח פריצת דיסק. בעלי קיבל זריקות, כדורים, ופיזיותרפיה. יש לו הרגשה של נימול ברגל והוא אינו יכול להרים את אצבעות רגל ימין. לאחר חודש של סבל הלכנו לבדיקת CT והתוצאות לא מרשימות, לפי הרופא. האם לבקש בדיקת MRI, למרות שהבנתי שזו בדיקה יקרה ולא כל אחד מקבל אותה? מה עוד אפשר לעשות כדי להיות בטוחים שעשינו הכל לפני ניתוח?

הטיפול בפריצות דיסק והעיתוי הניתוחי הם נושאים רחבים ביותר. מקובל להמליץ על ניתוח כאשר ישנה חולשת שרירים מתקדמת או חסר נוירולוגי אחר, אי-שליטה בצרכים, או כאבים בלתי נסבלים שאינם מגיבים לטיפולים אחרים במשך זמן רב. חשוב לזכור, עם זאת, שככל שמתרחקים מפריצת הדיסק, כך פוחתים הסיכויים להקלה בסבל שגורם מצב זה. לא בטוח שבדיקת MRI תספק מידע מועיל, שכן בדיקת ה- CT מספקת ברוב המקרים מידע מספיק לצורך ביסוס האבחנה והחלטה לגבי המשך הטיפול. הייתי ממליץ להתייעץ עם הרופא המטפל ולשקול את כדאיות הניתוח בצירוף כל הממצאים הרלוונטיים. בברכת בריאות שלמה ד"ר רונן בלכר - אינפומד

אני בת 18. לפני כחודש נשלחתי לבדיקות עקב מחזור לא סדיר, ובהן נמצא כי רמת הטסטוסטרון ( Testosterone total Ichil) ורמת האנדרוסטנדיאון (Androstendion) אצלי גבוהות. נורמת הטסטוסטרון היא 0.8 ואצלי הערך הוא 1.07, ונורמת האנדרוסטנדיאון היא 2.7 ואצלי הערך הוא 2.79. האם התוצאות משמעותיות? האם העלייה היא קלה או קריטית? והאם גלולות נגד הריון יכולות לטפל בבעיה?

כאשר עורכים בדיקות דם לצורך בירור פרופיל הורמונלי, יש משמעות ליום המחזור בו נערכה הבדיקה. התוצאות שקיבלת אכן גבוהות וחורגות מהנורמה, אך הסטייה אינה משמעותית. הטיפול תלוי בסימפטומים: אם אין בעיה, מלבד תוצאות הבדיקה, בינתיים אין צורך בטיפול. אם מדובר באי-סדירות של המחזור, תוספת הורמונלית (כגלולות למניעת הריון, למשל) בהחלט יכולה לעזור, ואם מדובר בבעיה של אי-פוריות או קושי בכניסה להריון, יש צורך בהערכה וטיפול הורמונלי לצורך איזון הרמות. עלייך להיוועץ ברופא המטפל, שכן בידיו המידע על ההיסטוריה הרפואית והגינקולוגית שלך. ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד

אני גבר בריא בן 23. בשנה האחרונה אני סובל מנשירת שיער קלה (שערי עדיין מלא יחסית). לאחר התייעצות עם רופא עור התחלתי לקחת פרופסיה. מאז עברו כשלושה חודשים ונראה שהנשירה נבלמה, אך יחד עם זאת התחלתי לסבול מירידה בתשוקה המינית שלי. באתר שלכם גיליתי שהתופעה אמורה לחלוף עם הזמן. * תוך כמה זמן אמורה תופעת הלוואי להיפסק והאם אני אמור להיות מוטרד מכך ? * מדוע רופאי העור נוטים שלא להמליץ על השתלת שיער ?

הפרופסיה היא תרופה אנטי-אנדרוגנית, כלומר, בעלת השפעה הנוגדת את הורמוני המין הזכריים. התרופה ניתנת דרך הפה פעם ביום ושיעור הצלחתה במניעת נשירה גבוה. תופעת לוואי מוכרת של התרופה היא ירידה בחשק המיני, אולם לפי הספרות היא מתרחשת רק בפחות מ- 4% מהנוטלים אותה. הירידה בחשק המיני תחלוף לאחר הפסקת התרופה, אם כי גם ללא הפסקתה יש סיכוי רב שתחלוף לאחר מספר חודשים. אפשרות נוספת היא לעבור לטיפול במינוקסידיל - קרם לשימוש חיצוני שיש למרוח פעמיים ביום על הקרקפת, שאין לו את תופעת הלוואי הנ"ל. השתלת שיער נעשית ע"י רופאים פלסטיקאים. זוהי פרוצדורה יקרה אשר אינה מכוסה ע"י קופת חולים, ואורכת זמן ממושך (עד שנתיים), אם כי התוצאה הסופית נאה.

אינפומד
תרופות
פלואוקסטין (פריזמה, פרוזק, פלוטין)

פלואוקסטין (פריזמה, פרוזק, פלוטין)

SSRIs, חרדה, נוגדי, נוגדי דיכאון | Fluoxetine

מתאים לטיפול ב:

בולימיה
דיכאון
OCD - הפרעה טורדנית כפייתית

יש צורך במרשם

המומחים מסבירים
מידע
אזהרות
תופעות לוואי
רופאים בתחום
המומחים עונים
המלצות לקריאה

שמות מסחריים

פלוטין Flutine
פריזמה Prizma
פריזמה פורטה Prizma Forte
פרוזק Prozac

המומחים של Infomed מסבירים:

פלואוקסטין (פריזמה, פרוזק, פלוטין) הוא נוגד דיכאון המעכב באופן סגולי ספיגה חוזרת של סרוטונין (SSRI) במוח. סרוטונין הוא מתווך עצבי שחוסר איזון ברמות שלו קשור להפרעות מצב רוח ומספר הפרעות נפשיות אחרות.
אצל אנשים שסובלים מדיכאון, מהפרעה טורדנית כפייתית או מבולימיה נרבוזה יש רמות סרוטונין נמוכות יותר בהשוואה לאנשים אחרים. דרך הפעולה של פלואוקסטין ושל תכשירי SSRI אחרים אינו ברור במלואו, אך הם עשויים לסייע באמצעות העלאת הרמה של סרוטונין במוח.

פלואוקסטין (פריזמה, פרוזק, פלוטין) משמש לטיפול בבעיות הבאות:

דיכאון מאג'ורי
הפרעה טורדנית כפייתית (OCD)
בולימיה נרבוזה - בולמוס אכילה. פלואוקסטין ניתנת כטיפול משלים לפסיכותרפיה לצורך הפחתה של התקפי זלילה בלתי נשלטים והפרעת הטהרות.

עבור ילדים ומתבגרים מגיל 8 ומעלה, משמש למצבי דיכאון מג'ורי, בינוני-חמור, אם הדיכאון לא הגיב לטיפול פסיכולוגי של 4-6 מפגשים. תרופות נוגדות דיכאון לילד או אדם צעיר (עם דיכאון בינוני עד חמור), יוצעו רק בשילוב עם טיפול פסיכולוגי הניתן במקביל.

תרופות נוגדות דיכאון מעלות את הסיכון להתנהגות ומחשבות אובדניות בילדים, במתבגרים ובמבוגרים צעירים. עם תחילת הטיפול בתרופה, על המטופלים בכל הגילאים וקרוביהם, לעקוב אחר שינויים התנהגותיים כדוגמת: החמרת הדיכאון, מחשבות אובדניות, תוקפנות וכדומה. במקרה בו חלים שינויים כדוגמת אלה, יש לפנות באופן מיידי לרופא.

אין להשתמש בפלואוקסטין (פריזמה, פרוזק, פלוטין) במקרים הבאים:

• רגישות לפלואוקסטין או למרכיבים אחרים בתרופה.

• במהלך טיפול בתרופה אנטי פסיכוטית פימוזיד.

• בטיפול עם מעכבי MAO או תיורידזין. יש להמתין 14 ימים לאחר הטיפול בתרופות אלה לפני שמתחילים בטיפול בפלואוקסטין (פריזמה, פרוזק, פלוטין). לחילופין, יש להמתין חמישה שבועות לפחות לאחר סיום נטילת פלואוקסטין לפני שמתחילים ליטול נוגדי דיכאון מקבוצת מעכבי MAO או תיורידזין. אם פלואוקסטין נרשם לתקופה ארוכה ו/ או במינון גבוה, על הרופא לשקול מרווח זמן ארוך יותר.

• בנטילת מטופרולול- לטיפול באי ספיקת לב, קיים סיכון מוגבר לקצב לב איטי מדי.

• בהריון או בהנקה. יש להיוועץ ברופא לגבי התועלת והסיכונים שבטיפול בנוגדי דיכאון מקבוצת SSRI, לרבות פלואוקסטין (פריזמה, פרוזק, פלוטין), כי הם עלולים להשפיע על מצבו הכללי של התינוק.

• פלואוקסטין (פריזמה, פרוזק, פלוטין) לא מיועד לילדים מתחת לגיל 8.

חשוב לשים לב:

יש לעקוב אחרי שינויים כמו החמרת דיכאון, תוקפנות או מחשבות והתנהגות אובדנית, במיוחד אצל מתבגרים ואנשים צעירים עד גיל 25. רצוי להתרומם בהדרגה מישיבה או שכיבה לעמידה מחשש לסחרחורת.

מטופלים מתחת לגיל 18- המידע לגבי בטיחות ארוכת הטווח של פלואוקסטין בנוגע לגדילה, התבגרות וההתפתחות הנפשית, הרגשית וההתנהגותית בקבוצת גיל זו- מוגבל. יש לעקוב.

צילום: shutterstock

מידע על התרופה
אופן נטילת התרופה
טבליות, כמוסות. אין ללעוס!
תמיסה
תדירות וזמן נטילה
1-3 פעמים ביום.
טווח המינון
המינון ייקבע על ידי הרופא בלבד. מינון מקובל:
מבוגרים: מינון התחלתי 20 מ"ג ליום. לאחר 3-4 שבועות ניתן להעלות את המינון ב- 20 מ"ג כל שבוע, בזהירות, עד למינון מירבי של 60 מ"ג ליום. יש לטפל במטופלים שסובלים מדיכאון למשך 6 חודשים לפחות.
קשישים: יש להעלות את מינון פלואוקסטין (פריזמה, פרוזק, פלוטין) בהדרגה, כשלרוב המינון היומי הוא עד 40 מ"ג ובכל מקרה לא יעבור 60 מ"ג ליום.

שימוש בילדים ומתבגרים מגיל 8 עד 18: נדרשת השגחה של רופא מומחה. המינון ההתחלתי הוא 10 מ"ג ליום, ניתן כתמיסה. לאחר 1-2 שבועות, ניתן להעלות את המינון, בזהירות, ל- 20 מ"ג ליום. במשקל נמוך- ייתכנו מינונים נמוכים יותר.
תחילת ההשפעה
תוך 4-8 שעות. ייתכן שיחלפו 3-6 שבועות עד שההשפעה תורגש במלואה.
משך ההשפעה
תוך 4-8 שעות. ייתכן שיחלפו 3-6 שבועות עד שההשפעה תורגש במלואה.
מנה שנשכחה
יש ליטול את המנה מיד כשנזכרים, אלא אם זמן נטילת המנה הבאה קרוב. במקרה זה יש לוותר על המנה שנשכחה, וליטול את המנה הבאה ביום למחרת בשעה הרגילה, אין ליטול שתי מנות יחד.
הפסקת התרופה
אין להפסיק טיפול בפלואוקסטין (פריזמה, פרוזק, פלוטין) בלי להיוועץ ברופא, התסמינים עלולים לחזור. יתכנו גם סימני גמילה שעלולים לכלול: סחרחורת, עקצוץ, הפרעות בשינה, עייפות, חוסר מנוחה ועצבנות, חולשה, תחושת חרדה, בחילות או הקאות, רעד, כאב ראש.
מינון עודף
יש לפנות לחדר מיון מייד. סימנים אפשריים: בחילות, הקאות, פרכוסים, בעיות לב (כמו קצב לב בלתי סדיר ודום לב), בעיות ריאתיות ושינוי במצב הנפשי הנע מסערת רוחות עד תרדמת.
אחסון
לשמור במיכל סגור במקום קריר ויבש, הרחק מהישג ידם של ילדים.
אזהרות
תזונה
מומלץ ליטול את התרופה עם מעט מים, ניתן ליטול אם או ללא אוכל.
אלכוהול
אין לשתות יין ומשקאות חריפים בזמן הטיפול בתרופה
נהיגה
מומלץ להימנע מנהיגה, עד בחינת השפעת התרופה. התרופה עלולה לגרום לפגיעה בעירנות, בכושר השיפוט וביכולות המוטוריות.
הריון
לא מומלץ, אלא לאחר התייעצות עם רופא. אל תפסיקי את הטיפול על דעת עצמך!
שימוש לקראת סוף ההריון, מגביר סיכון לדימום כבד מהנרתיק מיד לאחר הלידה, בעיקר אם היו בעבר הפרעות דימום. יש ליידע צוות מיילד.
הנקה
התרופה עוברת לחלב אם ועלולה לגרום לתופעות לוואי בתינוק. מומלץ להיוועץ ברופא. אם ההנקה נמשכת- תיתכן הפחתת מינון התרופה על ידי הרופא.
תינוקות וילדים
התרופה אינה מיועדת לילדים מתחת לגיל 8 שנים. לאחר 6 חודשי טיפול- ייבדק שוב הצורך בו. אם אין שיפור בתוך 9 שבועות, הרופא יעריך מחדש את הטיפול. בגילאים 8-18 שנים: קיים רק מידע מוגבל בנוגע לבטיחות, לגבי גדילה, התבגרות וההתפתחות הנפשית, הרגשית וההתנהגותית. במידת הצורך, יש לדון בכך עם הרופא המטפל.
קשישים
ייתכן שיהיה צורך בהפחתת המינון. ייתכנו רמות נתרן נמוכות בדם, עם או בלי שילוב עם תרופות משתנות. עליה במינון, במידת הצורך, תיעשה בזהירות רבה.
ניתוח והרדמה כללית
תרופה זו עלולה להגביר דימום. יש להיוועץ ברופא לפני הניתוח.
דווח לרופא במקרה של
- מחלת כבד
- מחלת כליה
- אפילפסיה (כפיון), פרכוסים
- נטילת תרופות אחרות
- מחלת לב
- התקף מאניה, הפרעה דו קוטבית
- סוכרת, אי סבילות לסוכרים מסויימים
- דימום, חבלות לא מוסברות
- יתר לחץ דם
- דופק לא תקין
- גלאוקומה, בעיות בעיניים
- טיפול בנזעי-חשמל (ECT)
- חוסר מנוחה
- הפרעות קצב בלב
- שבץ
- רמת נתרן נמוכה בדם
- הפרעות בתפקוד המיני
- הריון או תיכנונו
- אלכוהוליזם.
סיכון ממנת יתר
גבוה
סיכון מפיתוח תלות
נמוך
תופעות לוואי
נדרשת הקפדה יתרה ותשומת לב להגברת הדיכאון ו/או הופעה של מחשבות אובדניות, שינוי חדש או פתאומי בהתנהגות, במחשבות או ברגשות - בייחוד שינוי חמור, חוסר מנוחה ,תוקפנות או הפרעות בשינה.. יש לשים לב לשינויים אלו בייחוד בתחילת הטיפול או בעת שינוי המינון, ובייחוד במטופלים צעירים עד גיל 25.
בנטילת פלואוקסטין (פריזמה, פרוזק, פלוטין) עלולות להופיע מספר תופעות לוואי שבדרך-כלל חולפות עם הזמן: חלומות משונים, הפרעות בשינה, ירידה בתפקוד המיני, אבדן תיאבון, הפרעות עיכול כגון: יובש בפה, שלשול, עצירות, בחילה או הקאה, סחרחורת, עייפות, פיהוקים, תסמיני שפעת כמו: חום, דלקות גרון או סינוסים, צמרמורת, כאבי ראש, חרדה, עצבנות, רעד, הזעת יתר, דפיקות לב חזקות, אי-סדירות בקצב הלב, שינוי בחוש הטעם, גלי חום, הפרעות בראייה, הפרעות בהשתנה, ירידה בלחץ הדם, טינטון באזניים, גמגום, ירידה בזיכרון, ירידה בריכוז, הפרשת חלב, כאב בוושט, עוויתות.תופעות לוואי במתבגרים כוללות: צמא מוגבר, דימום מהאף, מתן שתן לעיתים קרובות, חוסר מנוחה, מחזור חודשי קשה יותר, תיתכן ירידה בקצב הגדילה ובמשקל הגוף (יש לנטר מדדים אלה במהלך הטיפול במתבגרים).באופן לא שכיח: תחושת ניתוק, חשיבה מוזרה, מצב רוח מרומם באופן חריג, הפרעות בתפקוד המיני, כולל בעיות אורגזמה, שנמשכות מדי פעם לאחר הפסקת הטיפול, מחשבות על התאבדות או פגיעה עצמית, חריקת שיניים, עוויתות שרירים, תנועות בלתי רצוניות או בעיות שיווי משקל או קואורדינציה, הפרעת זיכרון, אישונים מוגדלים, צלצול באוזניים, לחץ דם נמוך, קוצר נשימה, דימומים, קשיי בליעה, נשירת שיער, זיעה קרה, קושי במתן שתן, תחושת חום או קור, תוצאות חריגות בבדיקות כבד. הקאות דמיות או נוכחות דם בצואה.
במקרים מסויימים סימני תפקוד מיני לקוי המשיכו לאחר הפסקת הטיפול בתרופה.

בילדים ובמתבגרים (8-18 שנים): בנוסף לתופעות הלוואי האפשריות המפורטות, ייתכן והשימוש יאט את קצב הגדילה או יעכב את ההתבגרות המינית. התנהגויות הקשורות להתאבדות (נסיון התאבדות ומחשבות אובדניות), עוינות, מאניה ודימומים מהאף- דווחו גם, בדרך כלל בילדים.
תופעות לוואי המחייבות פנייה מיידית לרופא:
תגובה אלרגית. סימנים אפשריים: פריחה, גרד, התנפחות, קשיי נשימה, הופעת שלפוחיות, חום, כאבי מפרקים.
מחשבות על פגיעה עצמית או התאבדות.
חוסר שקט, חוסר יכולת לשבת או לעמוד במקום.
סינדרום סרוטונין. סימנים אפשריים: נשימות מהירות או דופק מהיר, שינויים במצב נפשי, בלבול, הזיות, עצבנות, ישנוניות, תרדמת, לחץ דם לא מאוזן, סחרחורת, הסמקה, עליה בחום גוף, הזעת יתר, רעד או כיווץ שרירים, חוסר קואורדינציה, בחילה, הקאה, שלשול (נדיר).
חולשה, סחרחורת או בלבול- בייחוד בקשישים, ובמטופלים עם תרופות משתנות.
רגזנות ועצבנות חמורות.
שינויים בפעילות החשמלית של הלב. סימנים אפשריים: קצב לב בלתי סדיר, איטי, מהיר, מצוקה נשימתית, סחרחורת והתעלפות, סחרחורת בקימה משכיבה או ישיבה.
דימומים
פרכוסים
כאב בטן עז המלווה במיוחד בחום, בחילות והקאות.
התקפי מאניה (לעיתים רחוקות). סימנים אפשריים: עליה חדה ברמת האנרגיה, הפרעות קשות בשינה, התנהגות פזיזה, שמחה או חוסר מנוחה מוגזמים, מחשבות מזהירות, דיבור מהיר.
דלקת כבד (נדיר)
זקפה ממושכת ומכאיבה (נדיר)
רמת נתרן נמוכה בדם (נדיר). סימנים אפשריים: כאבי ראש, חולשה, חוסר יציבות, בלבול.
פרטי תגובה עם תרופות אחרות
יש לעדכן רופא/רוקח באשר לנטילת תרופות אחרות, כולל תרופות ללא מרשם וכן תוספי תזונה. בייחוד עבור:
שילוב פלואוקסטין (פריזמה, פרוזק, פלוטין) עם תרופות הבאות עלול לגרום לתגובות בלתי רצויות, סיכונים או להפחית מיעילות הטיפול:
אין להשתמש בפלואוקסטין יחד עם התרופה האנטי -. פסיכוטית פימוזיד
אין להשתמש בפלואוקסטין יחד עם תיורידזין לטיפול בסכיזופרניה
מעכבי MAO - עלולים לגרום לבלבול, חום גבוה, פירכוסים, הזיות, ועלייה מסוכנת בלחץ הדם. יש להמתין לפחות שבועיים בינם לבין פלואוקסטין (פריזמה, פרוזק, פלוטין). יש להמתין 5 שבועות מזמן הפסקת פלואוקסטין ועד התחלת הטיפול במעכבי MAO.
מטופרולול לטיפול באי ספיקת לב ישנה עליה בסיכון לחוות תופעות לוואי של התרופה מטופרולול כולל קצב לב איטי, בעקבות עליית ריכוז התרופה במתן עם פלואוקסטין.
תרופות לטיפול בהפרעות קצב, כמו דיגוקסין, פרופפנון, פלקאיניד, קווינידין, פרוקאינאמיד, אמיאדרון, סוטלול ונוגדי קרישה (וארפארין) - הגברת השפעה של התרופות אלה. ייתכן שיהיה צורך בההפחתת המינון.
נוגדי דלקת לא סטרואידליים (אספירין ודומיו)- עלייה בסיכון לדימומים במערכת העיכול.
תרופות המונעות הצמתת טסיות- עלייה בסיכון לדימום.
טריפטופאן - עלייה בסיכון לעצבנות, אי שקט וכאבי בטן.
ליתיום - יתכנו שינויים ברמת ליתיום בדם.
נוגדי דיכאון שונים, נוגדי דיכאון טריציקליים כמו אימפראמין, דסיפראמין, אמיטריפטילין, תרופות ממשפחת טריפטנים,טרמדול, פנטניל, היפריקום - עלייה ברמות סרוטונין ובסיכון לתופעות לוואי ולהתפתחות סינדרום סרוטונין (מצב חירום רפואי המתבטא בשינויים במצב הנפשי כמו: עצבנות, בלבול, אי שקט, חרדה, הזיות או ישנוניות; בשינויים בלחץ הדם, עליית חום, דופק ונשימות מהירים והזעה, בתגובתיות-יתר, התכווצות, רעד או קשיחות שרירים, באיבוד הכרה ואף מוות.) במקרים נדירים. ייתכן צורך בהפחתת המינונים של פלואוקסטין (פריזמה, פרוזק, פלוטין).
סוגים מסוימים של אנטיביוטיקה - עלולים לגרום לעלייה ברמות פלואוקסטין (פריזמה, פרוזק, פלוטין) בדם, או שינוי בריכוז האנטיביוטיקה. כמו ספרפלוקסצין, מוקסיפלוקסצין, אריתרומיצין בעירוי תוך ורידי, גטיפלוקסצין.
תרופות הרגעה, כמו האלופרידול וקלוזאפין - תיתכן עלייה ברמות של תרופות אלה בדם. עלול להתגבר הסיכון לפרכוסים.
תרופות לאפילפסיה, נוגדי פרכוסים, כמו פניטואין, קארבאמאזפין - תיתכן עלייה בריכוז תרופות אלה בדם והגברת פעילותן.
תרופות להרגעה ושינה ממשפחת הבנזודיאזפינים, כמו דיאזפם ואלפרזולם.
תרופות המשפיעות על מערכת העצבים המרכזית - השפעתן עלולה להתארך ולהתחזק לפיכך, ייתכן שיהיה צורך להקטין את מינונן.
תרופות לטיפול במלריה.
תרופות המונעות הצמדת טסיות. מגבירות סיכון לדימום.
תרופות משתנות. במיוחד בקשישים, סיכון גבוה יותר לפתח היפונתרמיה בשילוב בשימוש.תרופות נוספות: מתדון, וינבלסטין, פנטמידין, לוומטדיל אצטט, דולסטרון מסילאט, פרובוקול, טקרולימוס.
השפעת שימוש ממושך
תיתכן עלייה בסיכון לשברי עצמות בקרב אנשים בני 50 ומעלה, שמטופלים בתרופות מקבוצת SSRI (מעכבי ספיגה חוזרת של סרוטונין).
ייתכנו רמות נתרן נמוכות, בעיקר בקשישים.
יש לנטר גובה ומשקל אצל מתבגרים הנוטלים תרופה זו.
פוריות: יתכן שפלואוקסטין (פריזמה, פרוזק, פלוטין) ישפיע על איכות הזרע, לפי מחקרים שנעשו בחיות, אך לא נמצאה השפעה כזו על הפוריות בבני אדם. ייתכנו הפרעות בתפקוד המיני, כולל בעיות אורגזמה, שנמשכות מדי פעם לאחר הפסקת הטיפול.

יש לרשום תרופות רק על פי ההתוויות של משרד הבריאות
המידע נלקח בין היתר מעלונים רפואיים ובכל מקרה אינו מחליף התייעצות עם רופא

רופאים בתחום

שיאצו

עדי בוסקילה

4.9

( 9 חוות דעת )

"עדי מטפל נעים וקשוב הגעתי לטיפול הניתוק מהגוף שלי ויצאתי בנאדם חדש לגמרי. הוא התאים את הטיפול במיוחד לצרכים שלי, והיה סבלני קשוב והשרה עליי אווירה נעימה. מחכה לטיפול הבא!"

קראו עליי עוד

כירורגיה

פרופ' משה דודאי

4.9

( 14 חוות דעת )

"פרופ דודאי איש מקצוע! בדק אותי לעומק והסביר בצורה מאוד מקצועית ומפורטת מהו האבחון הרלוונטי והסביר את דרכיי הטיפול. הגעתי אליו לאחר מספר כירורגים שלא הגיעו לשורש העניין ולא נתנו מעטפת רפואית מספקת. ממליץ בחום!"

קראו עליי עוד

עור ומין

ד"ר יהונתן קפלן

4.8

( 108 חוות דעת )

"ד״ר קפלן מצוין בתחומו! חווית טיפול מרשימה ביותר ומקצוענות בלתי מתפשרת. שרק נהיה בריאים!"

קראו עליי עוד

לכל המומחים שלנו>

המומחים של Infomed עונים על שאלות:

שאלה: אני בן 22. כשלוש שנים אני נוהג להסיר שיער מכל איזור האשכים. הדבר כואב אך משתלם. מה שמטריד אותי הוא שסטודנטית לרפואת משפחה טענה בפניי שזה מסוכן ושעלי להפסיק עם זה. היא טוענת שתלישת שיער מאיזור זה תגרום למשיכה של כלי דם (במקביל לורידים ברגליים) מכיוון שאזור האשכים אינו מוגן ברקמה שומנית או שרירית, ואחרי שוורידים יבלטו, לא תהיה דרך חזרה מלבד ניתוח. היא טוענת גם שזה יפגע בפוריות. האם טענות אלה נכונות?
תשובה: לא ציינת מהי השיטה שבה אתה מוריד את השיער באיזור המפשעה. אני מניחה שאתה משתמש בשעווה, ולכן תשובתי תתייחס לכך. מריטת שיער בשעווה היא תהליך כואב יחסית לשאר שיטות הורדת השיער ויכולה לגרום אודם, נפיחות ואף דלקת מקומית. תופעות אלו יותר נפוצות אצל גברים, מכיוון שמרקם העור שלהם שונה, והשערות אצלם יותר עבות וצפופות. מריטת שיער לאורך יכולה לגרום עם הזמן ל"ורידים בולטים", אך היא אינה משפיעה על הפוריות. אם אתה מודאג, אתה יכול לשקול שיטות אחרות להורדת שיער, כדוגמת לייזר או אינפרא אדום. אלה שיטות יקרות אך כביכול מורידות את השיער לצמיתות. קח בחשבון כי גם להן יש תופעות לוואי שונות. בברכה, ד"ר קרן גלרון - אינפומד
לפתיחה בעמוד חדש >
שאלה: בעלי בן 31. אשמח לדעת מה כדאי לעשות לפני שאנחנו רצים לניתוח פריצת דיסק. בעלי קיבל זריקות, כדורים, ופיזיותרפיה. יש לו הרגשה של נימול ברגל והוא אינו יכול להרים את אצבעות רגל ימין. לאחר חודש של סבל הלכנו לבדיקת CT והתוצאות לא מרשימות, לפי הרופא. האם לבקש בדיקת MRI, למרות שהבנתי שזו בדיקה יקרה ולא כל אחד מקבל אותה? מה עוד אפשר לעשות כדי להיות בטוחים שעשינו הכל לפני ניתוח?
תשובה: הטיפול בפריצות דיסק והעיתוי הניתוחי הם נושאים רחבים ביותר. מקובל להמליץ על ניתוח כאשר ישנה חולשת שרירים מתקדמת או חסר נוירולוגי אחר, אי-שליטה בצרכים, או כאבים בלתי נסבלים שאינם מגיבים לטיפולים אחרים במשך זמן רב. חשוב לזכור, עם זאת, שככל שמתרחקים מפריצת הדיסק, כך פוחתים הסיכויים להקלה בסבל שגורם מצב זה. לא בטוח שבדיקת MRI תספק מידע מועיל, שכן בדיקת ה- CT מספקת ברוב המקרים מידע מספיק לצורך ביסוס האבחנה והחלטה לגבי המשך הטיפול. הייתי ממליץ להתייעץ עם הרופא המטפל ולשקול את כדאיות הניתוח בצירוף כל הממצאים הרלוונטיים. בברכת בריאות שלמה ד"ר רונן בלכר - אינפומד
לפתיחה בעמוד חדש >
שאלה: אני בת 18. לפני כחודש נשלחתי לבדיקות עקב מחזור לא סדיר, ובהן נמצא כי רמת הטסטוסטרון ( Testosterone total Ichil) ורמת האנדרוסטנדיאון (Androstendion) אצלי גבוהות. נורמת הטסטוסטרון היא 0.8 ואצלי הערך הוא 1.07, ונורמת האנדרוסטנדיאון היא 2.7 ואצלי הערך הוא 2.79. האם התוצאות משמעותיות? האם העלייה היא קלה או קריטית? והאם גלולות נגד הריון יכולות לטפל בבעיה?
תשובה: כאשר עורכים בדיקות דם לצורך בירור פרופיל הורמונלי, יש משמעות ליום המחזור בו נערכה הבדיקה. התוצאות שקיבלת אכן גבוהות וחורגות מהנורמה, אך הסטייה אינה משמעותית. הטיפול תלוי בסימפטומים: אם אין בעיה, מלבד תוצאות הבדיקה, בינתיים אין צורך בטיפול. אם מדובר באי-סדירות של המחזור, תוספת הורמונלית (כגלולות למניעת הריון, למשל) בהחלט יכולה לעזור, ואם מדובר בבעיה של אי-פוריות או קושי בכניסה להריון, יש צורך בהערכה וטיפול הורמונלי לצורך איזון הרמות. עלייך להיוועץ ברופא המטפל, שכן בידיו המידע על ההיסטוריה הרפואית והגינקולוגית שלך. ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד
לפתיחה בעמוד חדש >
שאלה: אני גבר בריא בן 23. בשנה האחרונה אני סובל מנשירת שיער קלה (שערי עדיין מלא יחסית). לאחר התייעצות עם רופא עור התחלתי לקחת פרופסיה. מאז עברו כשלושה חודשים ונראה שהנשירה נבלמה, אך יחד עם זאת התחלתי לסבול מירידה בתשוקה המינית שלי. באתר שלכם גיליתי שהתופעה אמורה לחלוף עם הזמן. * תוך כמה זמן אמורה תופעת הלוואי להיפסק והאם אני אמור להיות מוטרד מכך ? * מדוע רופאי העור נוטים שלא להמליץ על השתלת שיער ?
תשובה: הפרופסיה היא תרופה אנטי-אנדרוגנית, כלומר, בעלת השפעה הנוגדת את הורמוני המין הזכריים. התרופה ניתנת דרך הפה פעם ביום ושיעור הצלחתה במניעת נשירה גבוה. תופעת לוואי מוכרת של התרופה היא ירידה בחשק המיני, אולם לפי הספרות היא מתרחשת רק בפחות מ- 4% מהנוטלים אותה. הירידה בחשק המיני תחלוף לאחר הפסקת התרופה, אם כי גם ללא הפסקתה יש סיכוי רב שתחלוף לאחר מספר חודשים. אפשרות נוספת היא לעבור לטיפול במינוקסידיל - קרם לשימוש חיצוני שיש למרוח פעמיים ביום על הקרקפת, שאין לו את תופעת הלוואי הנ"ל. השתלת שיער נעשית ע"י רופאים פלסטיקאים. זוהי פרוצדורה יקרה אשר אינה מכוסה ע"י קופת חולים, ואורכת זמן ממושך (עד שנתיים), אם כי התוצאה הסופית נאה.
לפתיחה בעמוד חדש >