פורום כירורגית כלי דם - עמוד 86

שלום כדאי לקחת בחשבון שקיימת אפשרות של דלקת בעורק ברקה שנקראת טמפורל ארטריטיס. במצב זה כדאי להתחיל בירור אצל רופא המשפחה שאמור לשלוח לבדיקות דם שהעיקרית שבהן היא שקיעת דם ולהמשיך בהתאם לצורך.

הכאב באיזור הרקה איננו בשל הוריד. מדובר, קרוב לודאי, בבעיה עיצבית. ממליץ להתיעץ עם נוירולוג ראשית.

הליכה מרובה, הנעת הרגל בעת ישיבה ממושכת, מקומית משחת טראומיל. גרב אלסטית. הגוף ממיס וסופג את קריש הדם ברוב המיקרים בתוך 6-8 שבועות. מדובר בפקקת מקומית ולכן שאר הבדיקה תקינה. צריך לברר סיבה. כדאי להתייעץ עם רופא המשפחה ולפי הצורך המטולוג וכירורג כלי דם

תודה על תגובתך,בשוק האחורי ממש במפרק יש ממש מפת ורידים,מה הטיפול להקלת תסמינים? ומה זה אומר התהליך חולף?הפקק יוצא?לאן?למה כתוב שזה משהו ישן?עד כמה ישן? שאר בדיקת הדופלקס מתארת זרימה תקינה ושאין שום סתימות נוספות.

מדובר בפקקת שטחית של הוריד האחורי בשוק. הסימנים יכולים להיות: כאב ברגל, נפיחות, אודם מקומי וניתן למשש וריד נוקשה. התהליך לכשעצמו חולף בתוך 6-8 שבועות. לא ברור אם יש לך כאב. הטיפול הינו להקלת התסמינים. חשוב לברר מה הסיבה - לפי ראיון רפואי, בדיקה, בדיקות דם

שלום לך המשמעות היא שהיה אירוע של פקקת - בווריד הספנה הקצרה מימין, קרוב לוודאי שהיא לא תקינה ובאי ספיקה וכדאי לטפל במצב זה. לגבי האפשרויות הטיפוליות במצבים בהם ורידים בולטים יש בעיית שסתומים בווריד פנימי יותר שהוא מקור הבעיה. תופעה זו נקראת אי ספיקת ורידים. במצב זה הדם זורם הפוך. במקום ללב, לכיוון כפות הרגלים. אי ספיקת ורידים [venous insufficiency] הגורמת לורידים בולטים [דליות - varicose veins] שהן רק הענפים של הוריד הפנימי הלא תקין , בעיה זו עלולה בהמשך לגרום לנפיחות ברגלים פצעים ודימומים. במקרים אלה הטיפול המומלץ והיעיל ביותר בעל נוחות מרבית ומינימום תופעות לוואי הנו סקלרוזציה מונחית אולטרהסאונד ultrasound guided sclerotherapy] – UGS]. ניתן לטפל ביעילות רבה ובנוחות באמצעות סקלרוצזיה מונחית אולטרהסאונד וזאת אך ורק תנאי שהטיפול מבוצע בידיים של רופא מיומן ומנוסה, כיוון שלרמת הניסיון והמיומנות חשיבות עליונה בכל פעולה רפואית בכלל, ובUGS בפרט.בפעולה זו תחת הנחיית האולטרנסאונד מונחית מחט דקיקה לוריד הפנימי הלא תקין ודרכה מועבר חומר מוקצף הגורם לכיווץ הוריד וניטרולו. תופעות לוואי עלולות להיות כמו בכל טיפול רפואי אך רובן חולפות ולא משמעותיות ויכולות לכלול כאב מקומי, שינויי צבע חולפים, תגובת רגישות יתר-אלרגיה ולעיתים רחוקות יותר מאשר בניתוח ורידים, פקקת עמוקה. לגבי שאר הטיפולים הפחות יעילים, טיפול בגלי רדיו [שזה בעצם כבל חשמלי המוחדר לוריד ו'מרתיח את הדם' וגורם לכוויות פנימיות בוריד, ובלייזר שעובד בעקרון דומה אך על קרינת לייזר, מסוגל לרוב רק לפתור רק חלק מהבעיה ורק בחלק מהמטופלים אצלם הבעיה מצומצמת לווריד אחד בתנאי שאינו מפותל או חסום חלקית, דבר שאינו מאפשר טיפול בלייזר. בגמר הטיפול בלייזר לרוב נדרשות פעולות נוספות כגון ניתוחים מקומיים או הזרקות. ניתוח ורידים לרוב נכשל והבעיה חוזרת לרוב בחומרה גדולה יותר. והגרב האלסטית אינה נוחה ואינה פותרת את הבעיה.

קצירת הוריד הספון הארוך עלולה לגרום לנפיחות משתי סיבות א) פגיעה במערכת הלימפטית באיזור הניתוח. ב) סילוק חלק מהניקוז הורידי וע"י כך האטת הניקוז. זיהום עורי (צלוליטיס או שושנה) יכול גם הוא לגרום לנפיחות. בנוסף - בעיות עם בלוטת התריס, אי ספיקה לבבית, אי ספיקה כליתית, תרופות ללחץ דם ובעיקר חוסר פעילות גופנית. מאחר שטופל בעבר בדוראביוטיק נראה שהיו זיהומים חוזרים. התרופה היתה מצויינת. היום בעידן הפחד מתביעות - מקרה תמותה שלא ברור האם ממש קשור לתרופה גרם להוצאתה מן השימוש (שלא בצדק כפי שידוע לעשרות אלפי מטופלים). ממליץ לברר גם את האפשרויות הנ"ל כסיבה ע"י רופא המשפחה. כדאי לבצע דופלקס ורידים עמוקים ושטחיים ברגליים. הטיפול המשותף לכל הבעיות: הליכה מרובה, הפעלת הרגליים בישיבה, גרב אלסטית. לגבי אנטיביוטיקה ובעיקר - "לכל החיים" - כדאי להתייעץ עם מומחה לזיהומים.

תודה רבה!

כדאי לבדוק האם יש אי ספיקת וורידים שיכולה לתרום להחמרת המצב ברגל ולטפל במידה ויש וכן לשקול שינוי בתרופות ללחץ הדם שגם עלולות לגרום תלונות כאלה

קרישיות יתר (טרומבופיליה) היא נטייה לגרום קרישי דם בדרך כלל בורידים. הומוציסטאין גבוה הוא הממצא השכיח ביותר. אין קשר לרמתו ולהריון. יש לבדוק מצב הומוזיגוטי (נטיה חזקה) לעומת מצב הטרטזיגוטי (נטיה חלשה לקרישה). גם הריון ובעיקר תקופת משכב הלידה הם גורמי סיכון ליצירת קרישי דם ולכן כשיש שילוב של גורמים הסיכון - כמובן - עולה.

אני יודע שהומוציסטאין מוגבר מוביל לשכיחות גדולה יותר של סיבוכי הריון ועל זה כדאי שתתייעצי עם הגינקולוג שלך. איני יודע שהריון גורם לרמות גבוהות יותר של הומוציסטאין. לא נראה לי שיש מגבלה להתעמלות EMS במצב זה

אינני רוצה לשכנע או ל"דחוף" לשום פעולה. שוב אין מדובר בסכנה לחיים או לרגל. ההגדרה ראש בריא לחימה חולה איננה מתאימה. אי ספיקה ורידית עם SVT איננה "ראש בריא".

פרופ ניטצקי שלום תודה רבה על תשובתך המפורטת והברורה והתייחסותך האישית לבעייתי. המטולוג המליץ על טיפול מניעתי של חודש קלקסן ולא חד פעמי. אני בכל זאת מאוד חוששת ומתלבטת אם להכניס ראש בריא למיטה חולה ולהסתכן בפקקת האם אתה סבור שמתן קלקסן יספק את ההגנה הדרושה?

אי ספיקה ורידית היא בעיה רפואית כרונית, של מערכת הורידים השטחית, שאיננה מסכנת את החיים או את הרגל. מטרת הטיפול הינה להקל על הפגיעה בחיי היומיום - למשל כאב, קושי בעמידה ממושכת, כבדות ועייפות הרגליים, גרד וחום מקומי. SVT, כפי שאת בודאי יודעת, היא פקקת ודלקת כימית במערכת הורידית השטחית (זו שבה קיימת אי ספיקה). טרומבופלביטיס (SVT) היא "סיבוך" של אי ספיקה ורידית. סיבוכים אחריים הם דימום ויצירת פצע (כיב). כאשר אירעה SVT, קיים סיכון של כ-60% לאירוע נוסף בתוך שנתיים. לכן, לאחר סיבוך של אי ספיקה ורידית קיימת המלצה לטיפול פולשני או זעיר פולשני בורידים וזאת בניגוד לטיפול שמרני (מיכני) של גרביים אלסטיים והליכה. כמובן, שיש לקחת בחשבון את הפרעת הקרישה והסיפור המשפחתי. בכל טיפול - ניתוח פתוח, לייזר, גלי רדיו, קיטור, קלאריוויין והזרקת קצף תחת אולטרא-סאונד קיים סיכון של פקקת עמוקה (DVT) - עד 2% מהמיקרים. במצבך יש לקחת בחשבון סיכון של עד כ-4%. מאחר ולך לא היתה DVT ---- ממליץ בכל זאת על טיפול זעיר פולשני. במקרה זה מעדיף טיפול של סגירה בחום (לייזר או גלי רדיו) מאחר ומדובר בטיפול מהיר חד פעמי שבמהלכו ניתן קלקסן מניעתי חד פעמי. בהזרקות קצף - מדובר בסדרה של טיפולים ולכן הסיכון במצבך גדול יותר.

שלום כל טיפול בוורידים שמטרתו או להוציא את הווריד בניתוח או לסגור אותו באמצעות חום או חומר מוזרק עלול במצבך לגרום לסיכון לפקקת וורידים עמוקים. הרופא המטפל צריך לקחת את קרישיות היתר בחשבון ולהתאים את המדדים של הטיפול למצב. מבחינת הטיפולים עצמם, במצבים בהם ורידים בולטים יש בעיית שסתומים בווריד פנימי יותר שהוא מקור הבעיה. תופעה זו נקראת אי ספיקת ורידים. במצב זה הדם זורם הפוך. במקום ללב, לכיוון כפות הרגלים. אי ספיקת ורידים [venous insufficiency] הגורמת לורידים בולטים [דליות - varicose veins] שהן רק הענפים של הוריד הפנימי הלא תקין , בעיה זו עלולה בהמשך לגרום לנפיחות ברגלים פצעים ודימומים. במקרים אלה הטיפול המומלץ והיעיל ביותר בעל נוחות מרבית ומינימום תופעות לוואי הנו סקלרוזציה מונחית אולטרהסאונד ultrasound guided sclerotherapy] – UGS]. ניתן לטפל ביעילות רבה ובנוחות באמצעות סקלרוצזיה מונחית אולטרהסאונד וחשוב להבין שיש הבדל גדול מהזרקות רגילות ללא שימוש בהנחיית האולטרהסאונד. עוד צריך להקפיד שהטיפול מבוצע בידיים של רופא מיומן ומנוסה, כיוון שלרמת הניסיון והמיומנות חשיבות עליונה בכל פעולה רפואית בכלל, ובUGS בפרט.בפעולה זו תחת הנחיית האולטרנסאונד מונחית מחט דקיקה לוריד הפנימי הלא תקין ודרכה מועבר חומר מוקצף, לרוב פולידוקנול, הגורם לכיווץ הוריד וניטרולו. תופעות לוואי עלולות להיות כמו בכל טיפול רפואי אך רובן חולפות ולא משמעותיות ויכולות לכלול כאב מקומי, שינויי צבע חולפים, תגובת רגישות יתר-אלרגיה ולעיתים רחוקות יותר מאשר בניתוח ורידים, פקקת עמוקה. לגבי שאר הטיפולים הפחות יעילים, טיפולים באנרגית חום כמו בגלי רדיו [שזה בעצם כבל המוחדר לוריד ו'מרתיח את הדם' וגורם לכוויות פנימיות בוריד], ובלייזר שעובד בעקרון דומה אך על קרן לייזר. טיפולים אלה מסוגלים לרוב רק לפתור חלק מהבעיה ולא את כולה ורק בווריד בו הוחדר הסיב וזאת רק בחלק מהמטופלים אצלם הבעיה מצומצמת לווריד אחד בתנאי שאינו מפותל או חסום חלקית, דבר שאינו מאפשר טיפול בלייזר וגלי רדיו. עקרון דומה לזה גם בטיפול בצנתר שמפזר קיטור חם . בגמר הטיפול בלייזר ודומיו לרוב נדרשות פעולות נוספות כגון ניתוחים מקומיים או הזרקות. ניתוח ורידים לרוב נכשל והבעיה חוזרת לעיתים בחומרה גדולה יותר והגרב האלסטית אינה נוחה ואינה פותרת את הבעיה.

בשל התרחבות כלי דם באזור האגן עוד לפני ההריון, ברצוני לקבל מהרופא הפניה "לדופלר ורידי האגן בטן". איך קוראים לבדיקת דופלר או קוד שירות כדי שאוכל לקבל הפניה מהרופא משפחה? תודה רבה עדי

הסיכון להישנות לאחר הריון הוא כ-20%

אז אם ביצעתי את הניתוח בחודש הראשון להריון ללא ידיעה, וריד הספנה הגדולה יכול לחזור? לא ייסגר? כמה אחוזים מדובר? (ציינת 10-12% ומצד שני רשמת הישנות כפולה)

אין אף עבודה או מחקר על ניתוחי ורידים בהריון. בעקרון כפי שיולדת יכולה לעבור ניתוח כריתת תוספתן בהריון אפשר גם לבצע ניתוח ורידים. אבל.....אין כל דחיפות בביצוע ניתוח הורידים. מדובר בניתוח מתוכנן (אלקטיבי) ולכן אין כל הצדקה לבצעו בהריון. לגבי עיתוי ניתוח הורידים בתום כל ההריונות המתוככננים או לפני הריון נוסף זו החלטה של המטופלת וישנה כאן גם פילוסופיה ! אחת מהסיבות העיקריות להופעת אי ספיקה ורידית הינה הריון. לכן, אם מעדיפים לחכות ולבצע הניתוח רק לאחר סיום ההריונות המתוכננים - צפויה הישנות קטנה יותר כ-10-12%. לעומת זאת, אם היה סבל ניכר בהריון האחרון והמטופלת איננה מעונינת בסבל זה ניתן לבצע הניתוח לפני ההריון הבא עם סיכון להישנות כפולה !

ממליץ להפנות שאלה זו לרופא נשים אם כי אני לא חושב שיש השפעה על ההריון.

המונח המקצועי של וורידי האגן והבטן הוא iliac veins and inferior vena cava לרוב אי ספיקה בוורידי האגן לא חייבת להיות קשורה לאי ספיקה בוורידים ברגלים. רמז לבעיה בוורידי האגן הוא בלט של וורידים בשפתי הנרתיק ובמפשעות אבל זה יחסית שכיח בהריון בשל לחץ הרחם והורמוני השליה ולרוב חולף או פוחת לאחר הלידה. כל עוד אין תלונות מכוונות לבעיה בוורידי האגן אין צורך לעשות בירור בכיוון

בניתוח בטלו לי את המערכת השטחית וריד הספנה הגדולה הבנתי ש 90% מזרימה מתקיימת במערכת העמוקה שהיא הכי חשובה, ו 10% הנותרים מתקיימים בספנה הקטנה ומהורידי אגן/בטן. 1. איך קוראים לורידי האגן/בטן במונח מקצועי, אין שום מידע עליו ברשת? 2. האם כדאי לי לבצע דופלר לוריד האגן בגלל אי ספיקה שהייתה לי במערכת השטחית? (מערכת העמוקה תקינה, והשטחית טופלה) תודה עדי

ומה עם ההרדמה מקומית + טשטוש לא מסוכנת בהריון?

שלום לך כעקרון לא צריכה להיות השפעה על ההריון אם כי יש מצבים בהם טראומה לגוף פוגעת בהריון ומעודדת הפלה. כיוון שמדובר בפעולה שאינה ניתוח אלה החדרת קיטור חם לווריד, הטראומה מינימלית. עם זאת, הצלחת הפעולה תלוייה בגורמים רבים בהם הנסיון והיכולת של הרופא המבצע והאים הושארו ברגל וורידים לא תקינים שלא טופלו. ההריון עצמו עלול להחמיר כל בעיית ורידים קיימת שבמידה והושארה תתבטא בזמן ההריון. במידה ועדיין תפריע הבעיה, ממליץ לעבור לאחר הלידה בדיקה ע''י רופא כלי דם עם אולטרהסאונד ולהחליט לגבי אפשרויות הטיפול בהמשך.

ואם מדובר בורידים?

בעיקרון כן. אם מדובר בנימים הרי עדיף בלייזר חיצוני. נמוך עוצמה מאחר ובניגוד לנימים ברגליים הלחץ בנימים בחזה קטן יותר.

שלום לך לפעמים ווריד בולט בבטן יכול להיות סימן לכך שהווריד הראשי [הנבוב התחתון] או שאחד מוורידי האגן חסומים ואותו ווריד בולט מהווה מעקף לזרימת הדם כך שלא כדאי לגעת בו. כמובן שכדאי להיבדק ע''י מומחה כלי דם שלשיקולו האם להמשיך בבירור שיבדוק את מצב וורידי הבטן והאגן. בעקרון הטיפול שקראת עליו מיועד לרגלים ולא לוורידים אחרים בגוף אם כי תמיד יכולים להיות יוצאים מהכלל

שלום, מדובר באישה בת 66 שברגל ימים יש לה כבר בייפס - לאחרי כאבים ברגל עשתה CT צד ימין: הודגם גפרט פמורו-פופליטאלי חסום. -CFA אינו מודגם. -SFA פופליטיאל- מתחדש. עורקי השוק- מודגמים צד שמאל עם היצרות קשה דיסטלית. -SFA פופליטיאל- שמור. עורקי השוק- מודגמים. נאמר שצריך לבצע טרומבקטומיה, האם יש דרך אחרת לטפל בזה (לא בניתוח?) האם זה דרך צינתור כפי שכתבת? תודה

מאוד מאוד קימצת בפרטים........... בדר"כ מדובר בחסימה עורקית חריפה ע"י קריש דם. המצב דורש טיפול מיידי. טרומבקטומיה היא ניתוח להוצאת טרומבוס - קריש דם. מדובר בניתוח, לרוב ניתן לביצוע בהרדמה מקומית. ההחלמה היא מספר ימים בודדים. היתרון טיפול מהיר. החסרון - דורש חדר ניתוח. אין אפשרות לראות את כל ה"עץ העורקי" ויש חתך ותפירה או סיכות בעור. אני מניח שמדובר בצינטור לשם המסת קריש הדם. מבוצע צינטור, מוכנס צנטר לעורק ודרכו מזליפים חומר המפרק את קריש הדם. חוזרים על הצינטור ובודקים את כל ה"עץ העורקי" בהזרקת חומר ניגוד דרך הצנטר הנשאר ממוקם בעורק. יתרון - אין צורך בניתוח, אין חתכים, תפר או סיכות. מדגים באופן שלם את העץ העורקי ומאפשר טיפול בכלי דם חולני לאחר המסת הקריש. חסרון - אורך יותר זמן. כרוך בהזרקת חומר ניגוד שעלול לפגוע בכליות באנשים עם תפקוד כליתי גבולי. חשיפה לקרינה.