פורום כירורגיה פה ולסת - עמוד 116

לדעתי כדאי לפנות לרופא אף-אוזן-וגרון, ובמקביל (מאחר ולדברייך כבר היית אצל אורתודונט ומומחה חניכיים) - למומחה לשיקום הפה, שיעשה ברור מקיף ויפנה אותך הלאה לפי הצורך. הסיבה לכך היא, שישנם מספר אפשרויות במצבך, וכדאי שמשהו ינהל את העסק באופן מרוכז. מומחה לשיקום יהיה הכתובת הנכונה, לדעתי.

איזה סוג של רופא אמור לעשות בדיקה מקיפה כדי לנסות לגלות את הגורם לתזוזת הקדמית העליונה (רק שן אחת, תוך 3 חודשים)? רופא שיניים? אורתודונט? כירורג פה ולסת? התמחות מסויימת? מומחה לסגר? שוב תודה.

על תשובתך המקיפה!

שוב שלום, לשיני הבינה אין קשר לתופעה של תזוזת שיניים קדמיות. תזוזה כזאת רואים גם אצל אנשים שאין להם שיני בינה כלל. אנא ראי את התשובה לשאלתך הקודמת.

שלום גלי. אתחיל בסוף: אם רופא חניכיים ואורתודונט לא מצאו סיבה לתזוזת השן בעת שבדקו אותך, אני ודאי שלא אוכל לתת אבחנה בלי לראות אותך ו/או צילומים. בכל מקרה, לא סביר שהרגלים כמו הידוק שיניים ו/או שחיקה אגרסיבית יתחילו בגיל 40 (אם כי תמיד ישנה אפשרות כזאת). לעיסת מסטיק באגרסיביות, אם זו התחילה רק לאחרונה, בהחלט יכולה להיות הסיבה. ולכן פשוט הייתי מציעה להפסיק עם המסטיק לכמה שבועות ולראות מה קורה. בהחלט הייתי פונה לרופא אף-אוזן-וגרון כדי לבדוק את נושא הטינטון, ובמידה ומדובר בבעיה במפרק, הייתי פונה לאחת האוניברסיטאות, שם יש הכי הרבה ידע בטיפול במפרקי הלסת. לגבי תזוזת השן - ישנו כוח פנימי ה"דוחף" את השיניים קדימה. כוח זה פועל כל השנים, כך שאם אין מגע טוב בין שיניים, התזוזה הזו מתרחשת אצל כולם ויוצרת צפיפות בין השיניים, בעיקר הקדמיות התחתונות. הדבר נדיר יותר בלסת העליונה. ולכן חשוב לבצע בדיקה מקיפה כדי לראות מה הגורם לכך אצלך, ואולי גם לצלם תמונה של המצב בעזרת מצלמה טובה כדי שניתן יהיה להשוות את המצב בעוד כמה חודשים או שנים. תמונה כזו תוכל לאפשר הערכה עד כמה המצב דינמי או סטטי. רופא שיניים טוב יוכל גם להכין לך העתקים של הלסתות ("מטבעי לימוד") אשר יאפשרו הערכה דומה בעתיד. מקווה שעזרתי.

ולא נראו בצילומים שיני בינה כלואות שיכלו לגרום לתזוזת השן החותכת

תודה רבה!פנינו למרפאת שיניים ואכן מדובר בשן קבועה שתתמקם במקום החלבית שבשלבי נשירה

שלום לילך, לא ברור לי הקשר בין השן לבין החום הגבוה, אולם כדי להבטיח שאין קשר כזה הייתי פונה לרופא ילדים וגם לרופא שיניים לילדים. במידה ומדובר במצב חריג, רופא השיניים לילדים יפנה אותך למומחה לכירורגית פה ולסת להמשך הברור. יחד עם זאת, כדי לזכור כי השיניים הקבועות יוצאות לפעמים קצת פנימה לשיניים הנשירות ואין בכך כל בעיה, משום שהלשון תדחוף אותן החוצה למקום. בכל מקרה - נראה לי שהדבר הנכון הוא לפנות לרופאי הילדים, כפי שכתבתי קודם, לברור.

שלום נועה, על פי רוב צריך צילום פנורמי כבסיס לאבחנה, ולעיתים קרובות צריך גם צילום CT של האיזור. הסיבה היא, שצילום פנורמי הוא בעל קרינה נמוכה מאד, תוך שהוא נותן תמונה דו-מימדית טובה של המצב. אם נראה שניתן לבצע השתלה, הרופא יבקש גם CT כדי לראות תמונה תלת-מימדית, שהיא טובה ושלמה הרבה יותר. בגלל ההבדל בין הצילומים, על פי רוב הרופא שמבצע את הבדיקה הראשונה יבקש צילום פנורמי, והרופא המשתיל יבקש את ה-CT (אך לעיתים הרופא הבודק יבקש CT כדי לקצר הליכים, מפני שהוא יודע שזו תהיה הבקשה הבאה). לגבי השאלה המתייחסת לביקורת, אני לא אסכים לבצע השתלה ללא בדיקה מקדימה, משום שזה לא עניין רק של לראות את המקום, אלא הרצון לראות אותך (או את המטופל), להסביר לך את מהלך הדברים כמו גם את הסיכויים והסיכונים שבטיפול ואת סיכויי ההצלחה שלו ועוד. כמובן שאני תמיד רואה את המטופלים שלי אחרי השתלה לביקורת. נראה לי שזו הדרך הנכונה לנהוג.

שלום שירה וסליחה על העיכוב בתשובה. קיימים מספר סוגי מי-פה. חלקם מיועדים לשימוש יום-יומי, כמו שטיפות פלואוריד או שטיפות שמטרתן לסייע בבעיות חניכיים (כמו ליסטרין). בשטיפות אלה ניתן להשתמש לאורך זמן ארוך ללא כל בעיה. לעומתן - שטיפות המיועדות לחיטוי לפני או אחרי כירורגיה מבוססות על פי רוב על חומר הנקרא כלורהקסידין. חומר זה הוא מחטה מצויין, אולם יש לו תופעות לוואי שהנפוצות שבהן הן צביעת שיניים בצבע חום והשפעה על תחושת הטעם. הגם שאלה תופעות חולפות (ניקוי השיניים ע"י שיננית או רופא שיניים והחזרת תחושת הטעם תוך זמן קצר מהפסקת השימוש במי הפה) - הרי שאין כל סיבה ממשית להשתמש בתמיסות כאלה לאורך זמן. אני מציעה שתדברי עם הרופא/ה שלך ותקבלי את הנחייתם בנושא, ע"פ הצרכים הספציפיים שלך.

שלום ענת, למרות שזה לא תחום ההתמחות העיקרי שלי, אוכל לומר לך שההבדל העיקרי בין המבנה ששמים על שתל למבנה על שן הוא בחומר, בצורת האחיזה שלהם ואף בצורה. הכתר צריך, בסופו של דבר, להיות דומה בשני המקרים מבחוץ, אם כי בחלקו הפנימי הוא צריך להתאים למבנה שקיים על השן או על השתל.

שלום לימור, 5 שבועות זה הרבה זמן. אנא פני לרופא שעקר את השן או למומחה/מומחית לכירורגית פה ולסת לבדיקה.

כן, בהחלט יתכן שתהיה רגישות או שיהיה כאב אם אוכל נכנס לאתר העקירה. בדיקה על ידי הרופאה תבהיר מה הבעיה.

שתי האפשרויות קיימות. יש רופאים שגם משתילים וגם משקמים את השתל בעזרת מבנה וכתר, ויש כאלה שמבצעים או את ההשתלה או את השיקום (מבנה וכתר). מאחר ואני לא יודעת מי זה שטיפל בך, נראה לי שהכי נכון לשאול את הרופא שלך.

שלום שירה, מאחר ומדובר במספר שינים ואיזורים שיכולים לגרום לכאב, נראה לי שהכי נכון לפנות לרופא שטיפל בך. צריך לראות אותך ואת הצילומים של האיזור כדי לתת לך תשובה אמיתי ונכונה.

בוקר טוב ליטל, זה קורה, אבל זה דורש בדיקה אצל הרופא שביצע את העקירות. לצערי, כאבים לאחר עקירה הם תופעה נפוצה מאד, אבל לאחר 3 ימים יכול להיות גם שמתפתחת תופעה הנקראת ״מכתשית יבשה״, שהיא תוצאה של תהליך ריפוי לא תקין, ולכן הכי טוב לפנות לרופא שביצע את העקירה או למומחה בכירורגית פה ולסתות.