שאלות ותשובות - עמוד 110

איזון תרופתי בטיפול במחלת אפילפסיה הוא אכן עניין לא פשוט. אנו ממליצים לך לפנות לנוירולוג, על מנת לברר אם יש טריגר אורגני להגברת תדירות ההתקפים ולשקול העלאת מינון התרופות או מעבר לתרופה מקבוצה אחרת. קרא עוד

קולונוסקופיה היא בדיקה הבודקת את תקינות המעי הגס. בבדיקה זו, האורכת כשעה, מחדירים צינור (אנדוסקופ) דרך פי הטבעת לאורך המעי הגס כדי לצפות בחלקים הפנימיים שלו. בדרך כלל משתמשים בצינור גמיש שיש בתוכו סיבים אופטיים דרכם ניתן לראות את דופן המעי. במידה ומתגלה ממצא כמו פוליפ ניתן להוריד אותו ולשלוח אותו לבדיקה פתולוגית. משתמשים בבדיקה זו כדי לאתר גורמים לכאבים בבטן תחתונה, לדימום מהמעיים, או לשלשול מתמשך. כמו כן משתמשים בבדיקה זו כדי לאתר את סרטן המעי הגס. הנבדק מקבל בזריקה לתוך הוריד חומר הרגעה העושה אותו מנומנם אך מותיר אותו בהכרה במשך הבדיקה. יש לשתות בלילה שלפני ביצוע הבדיקה חומר מרוקן כדי לרוקן ולנקות את המעי, כיוון שבלי ניקוי טוב יתקשה הרופא לראות את דופן המעי. כשעה לאחר הבדיקה ניתן לחזור לפעילות מלאה. הסיכון העיקרי בבדיקה זו הוא חירור (פרפורציה) של המעי הגס, סיבוך נדיר ביותר. קרא עוד

נתחיל מספירת הדם. הצגת נתונים חלקיים בלבד. בדרך כלל מסתכלים על שלושה נתונים עיקריים בספירת הדם שהם רמת ההמוגלובין (מסומן לעיתים קרובות כ HGB), רמת תאי הדם הלבנים (WBC) ורמת הטסיות (PLT). מעבר לכך יש מה שנקרא הדיפרנציאל: אילו תאים מכל סוג יש (בעיקר תאים לבנים), והדיפרנציאל שהבאת נראה לי בסך הכל תקין, אך שוב, צריך לראות שהספירה הכללית תקינה, מפני שהנתונים שהבאת (חוץ מההמטוקריט, שזה ריכוז התאים האדומים) הם רק אחוזים מתוך הספירה הלבנה. ניתן כמובן לחזור על בדיקת השתן, ללא צום, ולשלוח בהזדמנות זו, מעבר לבדיקת שתן כללית (שזו הבדיקה הקצרה) גם בדיקת שתן לתרבית. תאים לבנים בשתן עלולים להעיד על זיהום. לפי הבדיקות וגם לפי התסמינים, נראה שהבעיה העיקרית היא פעילות יתר של בלוטת התריס. הנוגדנים של הפראוקסידז, המכונים בקצרה גם ANTI-TPO הם סמן למחלה אוטואימונית של בלוטת התריס והם מופיעים גם במחלת גרייב וגם במחלת השימוטו. נכון שנהוג להמשיך את הבירור על ידי בדיקת אולטראסאונד של הבלוטה ומיפוי רדיואקטיבי, על מנת להבדיל בין הסיבות השונות להיפרתירואידיזם. הדבר הטוב ביותר, לדעתי, הוא לפנות כעת לאנדוקרינולוג להמשך הבירור ולשם קבלת טיפול. בברכה, ד"ר טלי צ’רנוביצקי - אינפומד קרא עוד

בשחלות נוצרות ומבשילות הבייציות, וגם מסונתזים בהן כמה הורמונים נשיים, ועל כן לשחלות תפקיד חשוב ביותר במערכת הרביה הנשית וכן בתמיכת ההריון. לאחר כריתת שחלה אחת, ניתן להיכנס להריון באופן ספונטני, שכן השחלה הבודדת מספיקה לצורך ביוץ ותמיכת הריון. כאשר כורתים את שתי השחלות, המצב מורכב הרבה יותר. אך גם במצב כזה ניתן לעתים להשיג הריון הודות לטיפולי הפריה. זה תלוי בסוג הכריתה, ובסיבה לכריתת השחלות. לאחר כריתת השחלות, הגוף נמצא במצב המדמה את תקופת המנופאוזה (גיל המעבר), ועל מנת להימנע מתסמיני גיל המעבר (גלי חום, יובש בנרתיק, מצבי רוח משתנים ועוד), רצוי ליטול תוספות ותחליפים הורמונליים מתאימים. כל מקרה הוא אינדיבידואלי, ועל כן אני ממליצה להיוועץ ברופא המטפל, ולבקש שיסביר לך בפני מה את עומדת ומהן ההשלכות העתידיות בהתאם להיקף הניתוח המתוכנן. שיהיה בהצלחה! ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד קרא עוד

בבדיקת CT של המוח, כל חלק במוח מיוצג בתמונה בצבע, החל בצבע לבן, דרך אפור ועד שחור, על פי הצפיפות של החומר הנבדק. עצמות הגולגולת הן הצפופות ביותר ונראות לבנות, לרקמת המוח עצמה צפיפות בינונית והיא נראית לרוב אפורה, בעוד בחללי המוח ובכלי הדם המכילים נוזל הצפיפות נמוכה, ואלה נראים שחורים. משמעות המונח "היפודנסי" הוא שהצפיפות באזור נמוכה. אזור היפודנסי נראה בבדיקת CT שחור יותר ממה שהוא אמור להיראות. המשמעות היא שבאותו אזור לא לא נמצא רקמת המוח שהיתה צריכה להיות. הסיבה יכולה להיות היעלמות של רקמת המוח עקב אוטם (איסכמיה, חוסר באספקת דם לאיזור), חבלה, זיהום, או טראומה בלידה. סיבה אחרת לחוסר ברקמת המוח יכולה להיות שהאזור "נתפס" על ידי רקמה אחרת, למשל ציסטה, אבצס או גידול. הכוונה ב"תהליך אחר" היא לכל אחד מהמצבים ברשימה. חלקם מצבים קבועים (למשל מצב לאחר חבלה ישנה), וחלקם מצבים מתפתחים (למשל זיהום או גידול). ממצא זה לרוב אינו מעיד על מום מולד, אך יתכן כי הוא נגרם בשלבים מוקדמים בחיים, ואם זו הפעם הראשונה שאתה עובר בדיקת CT, אי אפשר לדעת אם ממצא זה חדש או לא. לכן יש לפנות לנוירולוג ולקחת בחשבון את כל סיפור המקרה ואת הסיבה שבגללה בוצעה הבדיקה כדי לעמוד על טיב הממצא. ד"ר נועה גולדשר מינרבי - אינפומד קרא עוד

אחוזי ההצלחה של לידה נרתיקית (וגינלית) לאחר ניתוח קיסרי נעים בין 60% ל-90%. הגורמים המשפרים את הסיכויים הם שנעשה רק ניתוח קיסרי אחד, שהניתוח הקיסרי הקודם נעשה בחתך רוחבי תחתון, ושיש עובר יחיד במצג ראש או תאומים, שהראשון ביניהם במצג ראש. יש לקחת בחשבון את הסיכונים בלידה וגינלית לאחר ניתוח קיסרי, כדוגמת קרע של הרחם. בכל מקרה, בבוא העת, אמליץ לך להתייעץ עם הגינקולוג המטפל שלך. שיהיה בהצלחה, ד"ר קרן גלרון - אינפומד קרא עוד

שתי התרופות משתייכות לאותה משפחת תרופות, הביספוספונטים. ישנם דיווחים על פחות תופעות לוואי במערכת העיכול עם אקטונל. אקטונל גם משפיע מהר יותר (תוך חצי שנה, לעומת שנה עבור פוסלן), וניתן ליטול אותו פעם בחודש ולא פעם בשבוע. תוכלי למצוא מידע רב באינדקס התרופות של אינפומד: http://www.infomed.co.il/drug1.asp?dID=348 קרא עוד

שיהוקים היא דבר בעייתי, היות שלא נעשו מספיק מחקרים בנושא, מפני שאין הרבה מקרים של הבעיה. גיהוק כרוני יכול לנבוע מבליעה מוגברת של אוויר (דבר שיכול להתרחש בזמן הניתוח מכל מיני סיבות). אני משערת שאביך עבר את הפרוצדורה בהרדמה. מטופלים עם גיהוק כרוני נעזרים לרוב בעיקר בניסיון אישי של אחרים. תרגילי נשימה עשויים להועיל, וייתכן שגם דיקור סיני. ראי תשובה זו: http://www.infomed.co.il/questions/q_073108_6.asp קרא עוד

צר לי, אינני יכולה לתת אבחנה או לומר אם האבחנה היתה נכונה מבלי לבדוק את ילדך ולעבור על התיק הרפואי ועל הבדיקות שעבר. סביר להניח שהבלוטות הנפוחות שנראו בסונר בטן שלא קיבל עליהן טיפול הן תוצאה של מחלה הנקראת Mesenteric Lymphadenitis, מחלה המאופיינת בבלוטות נפוחות בבטן, ונגרמת לרוב על ידי וירוס, אך לעיתים גם על ידי חיידק (כגון ירסיניה) ואינה מצריכה טיפול, אלא חולפת מעצמה. יתכן שהבלוטה הנפוחה במפשעה היא חלק ממחלה סיסטמית, שגרמה גם לנפיחות של הבלוטות בבטן, ואם כך, זהו לא Mesenteric Lymphadenitis. לא ציינת מה היתה האבחנה של הרופאים, אם הם סבורים שזהו זיהום היתה מקומי או סיסטמי. אם הנפיחות חלפה לאחר הטיפול האנטיביוטי והדבר אינו חוזר על עצמו, הייתי מסתפקת באבחנה שקיבלת ולא ממשיכה בבירור. אם הנפיחות חוזרת על עצמה באותו המקום או בבלוטה אחרת, כדאי לפנות לרופא המטפל ולהמשיך בבירור. בהצלחה ד"ר נעמה זנזורי - אינפומד קרא עוד

למיקטל היא תרופה אשר פותחה במקור לטיפול באפילפסיה, ובשנים האחרונות נכנסה לשימוש במספר מצבים בתחום בריאות הנפש. התרופה יעילה כמייצב מצב רוח במצבי הפרעת מצב-רוח דו-קוטבית, וכמו כן, נמצא במחקרים, כי היא משמשת כתכשיר יעיל לאוגמנטציה (חיזוק על ידי תוספת) של טיפול נוגד דיכאון במקרים עמידים. במילים אחרות, שנמצא שחלק מהמטופלים הסובלים מדיכאון עם תגובה חלקית בלבד לתכשיר נוגד דיכאון, מחלימים כאשר מטפלים בהם בשילוב של תכשיר נוגד דיכאון יחד עם למיקטל במינון טיפולי (100 עד 400 מ"ג ליום). תוכל לקרוא עוד על התרופה באינדקס התרופות של אינפומד: http://www.infomed.co.il/drug1.asp?dID=373 קרא עוד