שאלות ותשובות - עמוד 109

שחמת של הכבד היא מחלה קשה, בה רקמה צלקתית מחליפה את המרקם התקין של הכבד, חוסמת את זרימת הדם דרכו ומונעת ממנו לעבוד באופן יעיל. ישנן סיבות שונות לשחמת - זיהום על-ידי נגיף (וירוס), על רקע שתיית אלכוהול וסיבות רבות אחרות. אובדן תפקוד הכבד גורם לתסמינים רבים שבדרך כלל הולכים ומחמירים וכוללים עייפות, ירידה במשקל, אובדן תיאבון, צבירת מים בבטן ובצקות - עקב איבוד היכולת הטבעית של הכבד לייצר חלבוני דם, נטיה לדימומים ולהפרעות בקרישת הדם, צהבת, ורידים בולטים ועוד. הנזק הכבדי בשחמת הינו בלתי הפיך, אך טיפול יכול לעכב את התקדמות המחלה ולהפחית סיבוכים, וכך להקל על החולה. הטיפול תלוי מאוד בסיבה לשחמת ושונה ממקרה למקרה. בנוסף, מומלצת דיאטה דלת חלבון, תוספת של משלשלים, תרופות משתנות כגון פוסיד וגם אלדקטון, ועוד. מומלץ מאוד לפנות לרופא גסטרואנטרולוג מומחה לכבד, על מנת שימוצו כל האפשרויות הטיפוליות האפשריות שיקלו עליו. אין בידנו ידע לגבי טיפול הומיאופתי. לפרטים נוספים אודות שחמת- http://digestive.niddk.nih.gov/ddiseases/pubs/cirrhosis/ קרא עוד

גושים בשד נפוצים יחסית ויכולים להיות שפירים או ממאירים (סרטניים). בנשים בכל הגילאים גוש בשד הינו לרוב שפיר (לא סרטני), אינו מסכן חיים ולא דורש טיפול מיוחד. גוש שפיר יכול להיגרם כתוצאה מציסטה שפירה, מרקמה תקינה של השד, מגירוי הורמונלי או מזיהום מקומי בשד. בגיל ההתבגרות הסיכוי לגוש ממאיר בשד הינו נמוך מאוד. בכל מקרה עלייך להבדק ע"י רופא מומחה שד ללא דיחוי. מידע נוסף תוכלי למצוא באתר הבא: http://www.nlm.nih.gov/medlineplus/ency/article/003155.htm קרא עוד

Interstitial lung disease הוא שם כולל למספר מחלות כרוניות של הריאה בהן רקמת הריאה הנורמלית נפגעת ומתחיל תהליך של דלקת ברקמה העדינה שבין נאדיות האוויר בריאה, שלבסוף גורמת להצטלקות ולהתקשות של הרקמה הריאתית. הצטלקות זו גורמת לפגיעה ביכולת הריאה להחליף גזים וגורמת להתנשמות ושיעול יבש. הסיבות למחלה לא תמיד ידועות וברורות. הסיבות הידועות כוללות חשיפה לחומרים מסוימים, כמו אבק של מתכות שונות או אסבסט, עובשים שונים, סרקואידוזיס - מחלה דלקתית שיש לה תופעות ריאתיות, תרופות מסוימות, הקרנות, מחלות רקמת חיבור מסוימות וכן בהשפעה תורשתית. יש לנסות ולזהות את הגורם למחלה, ובהתאם להימנע מחשיפה ולטפל. הטיפול המקובל מוגבל בסך הכל, וכולל סטרואידים בשלב הדלקתי של המחלה. לאחר מכן הטיפול תומך- בחמצן. מומלץ מעקב אצל רופא ריאות והקפדה על חיסונים נגד שפעת ודלקת ריאות. לגבי החיה, במידה ואין אלרגיה לחיה המכבידה על הנשימה, אין לכך השפעה על מהלך המחלה. לפרטים נוספים- http://www.lungusa.org/diseases/pulmfibrosis.html קרא עוד

ישנם גורמים רבים לדם בצואה, ועליך לברר את הסיבה לכך. מומלץ לפנות לרופא כירורג בהקדם. קרא עוד

כדי לזרז את ההחלמה יש לנוח ו/או לעשות ספורט שאינו עובד על כוח הכובד כמו שחיה, ולהימנע מפעילות הגורמת לכאב. רכיבה מתונה על אופניים זה בסדר אבל ספינינג עם הישענות על הרגליים אינו מומלץ. זמן מנוחה סביר הוא 6-8 שבועות ולאחריו יש לחזור לפעילות מלאה בהדרגה. קרא עוד

יום הביוץ חל כ 14 יום לפני הדימום הווסתי. דרכים נוספות לחזות אותו הם שינוי בחום הגוף שחל סביב יום זה, ושינוי ברמת ההורמונים בשתן - הניתן לזיהוי בעזרת ערכות שונות. פירוט בנושא ושיטות נוספות תמצאי בתשובה קודמת בנושא- http://www.infomed.co.il/questions/q_082502_1.htm קרא עוד

התרופה Paxxet והתרופה סרוקסאט זהות בהרכבן ומכילות חומר בשם Paroxetine. פקסט מיוצרת בארץ ולכן היא מעט זולה יותר ומועדפת ע"י קופות החולים. לא אמור להיות ביניהן שום הבדל. שתי התרופות הן תרופות נוגדות דיכאון וחרדה ממשפחת תרופות שעובדות במנגנון של עיכוב ניצול חוזר של סרוטונין במוח (SSRI). ההתוויות של פקסט לעומת פרוזק הן יותר הפרעות חרדה והתקפות פאניקה עם או בלי דיכאון. יש לזכור כי יש לצפות לשיפור במצב הרוח ובתסמיני חרדה רק לאחר 3- 6 שבועות. מידע מפורט על התרופות תמצא באתר זה תחת אינדקס התרופות : פלואוקסטין , פארוקסטין וכן ב : http://www.mentalhealth.com/drug/p30-p05.html קרא עוד

הנטייה לנחור נחירות רועמות מציינת לעיתים בעיה קשה יותר של הפסקת נשימה בזמן השינה, עקב צניחת רקמות החיך וחסימת דרכי האוויר. תסמונת זו הינה בעלת סיבוכים רבים של התעוררויות רבות בלילה וישנוניות ביום, עליית לחץ הדם והגברת הסיכון לאי ספיקת לב. הדרך למנוע אותם סיבוכים היא ירידה במשקל, לכן חשוב מאוד שתשמור על משקל גוף נכון, כעצת רופאך. לעומת זאת, הפקסט אותו נטלת, כמו תרופות נוספות בקבוצת התרופות נוגדות הדיכאון ממשפחת SSRI, המעכבות ניצול חוזר של סרוטונין, אכן עשויה לגרום לתופעת לוואי של עליה במשקל לעיתים די קרובות, וכנראה שהיא גורמת לכך בשכיחות גבוהה יותר מהתרופות האחרות בקבוצה (לדוגמה, פרוזק). אנו ממליצים לך לחזור לרופא שלך על מנת לבצע בירור לעליה במשקל, ובמידה ואכן התרופה היא שגרמה לכך, להחליט על הפסקת התרופה או מעבר לתרופה מקבוצה אחרת, לדוגמה, אפקסור (Venlafaxine) קרא עוד

חיידק הקולי הוא מתג גראם שלילי שנמצא בדרך כלל במעי. חיידק זה הוא הגורם השכיח ביותר לזיהומים בדרכי השתן, בעיקר בנשים. יחד עם זאת, יכול חיידק זה לגרום לזיהום באברי הבטן, ובייחוד כשקיימת בעיה כמו התנקבות בצינור המעי, אבן חוסמת בדרכי המרה וכדומה. באנשים מבוגרים יכול החיידק לגרום לזיהום בדרכי השתן ובעקבות כך בדם. בניתוחי בטן, בייחוד במקרים בהם הייתה גם פתיחה של צינור המעי, יכול החיידק לגרום לזיהום בפצע הניתוח. השלב הראשון בטיפול בזיהום זה הוא בירור הבעיה היסודית וטיפול בה. לדוגמה, אם יש מורסה בבטן יש לנקז אותה. אם יש אבן בכיס מרה, יש להסיר אותה. כמו כן בא בחשבון טיפול אנטיביוטי. יש הרבה תכשירים אנטיביוטיים יעילים לטיפול בחיידק זה. יש לבחור את הטיפול האנטיביוטי הצר ביותר שניתן לתת. קרא עוד

Periosteal Stripping היא שיטה כירורגית, הנעשית על עצמות ארוכות, שבה מבצעים stripping (קילוף והסרה) של העצמות הארוכות מהשכבה המזינה אותן (הפריאוסט) והדבר מביא להתארכותן. הניתוח בוצע בעבר במקרים של אי- שיוויון בגפיים בילדים, וכעת הוא משמש יותר כטכניקה בניתוחים לפני קיבוע פנימי והשמת שתלים מתכתיים, ובניתוחים וטרינרים לטיפול בדפורמציות ברגלי סוסים. מנגנון הפעולה לא ברור, והוא קשור להתנוונות תאי העצם החיצוניים עקב פגיעה בהזנת הדם לעצם, דבר שבאופן פרדוקסלי מביא להתארכות העצם. עקב תוצאות לא מספקות, היום לא נהוג לבצע את הניתוח הזה, וישנן שיטות חליפיות. קרא עוד