שאלות ותשובות - עמוד 113

על תחושת הריח אחראי עצב הנקרא olfactory nerve (או עצב קרניאלי מספר I). מיקומו האנטומי הוא מעל חללי האף, על עצם מחוררת. סיבי עצב עדינים, העוברים דרך חרירי עצם זו, מקשרים בין רירית האף לבין העצב האולפקטורי. איבוד חוש הריח (תתרנות, anosmia) הוא הפרעה שיכולה להיות חד-צדדית או דו-צדדית, קבועה או חולפת. הגורם הכי שכיח לתתרנות חולפת הוא זיהום בדרכי הנשימה העליונות (כמו אצלך). במקרה כזה אז יש דלקת של רירית האף, המשבשת את הקשר העצבי שתיארתי למעלה. תתרנות חולפת או קבועה יכולה להיגרם, בנוסף, על ידי שלל גורמים הכוללים חבלת ראש, זיהום ויראלי, תרופות, גידולים ועלייה בלחץ התוך-גולגלתי. הטיפול באובדן חוש ריח הנובע מזיהום וויראלי של דרכי הנשימה העליונות (למשל שפעת) הוא סבלנות: לרוב חוש הריח חוזר לתקין ללא כל טיפול. אם המחלה כוללת למשל סינוסיטיס, יש לטפל בה באנטיביוטיקה, לעיתים לזמן ממושך, על מנת לנטרל את הגורם הראשוני. יש הממליצים על תוספות לדיאטה של אבץ (zinc) ולוטאין, אך ההוכחות לגבי יעילותם היא דלות. יש המטפלים בסטרואידים, אך עושים זאת בדרך כלל באנוזמיה ממושכת. יש גם דיווחים על הצלחה באמצעות ביופידבק. מכל מקום, עצתי לך היא להתאזר בסבלנות, היות שזיהום ויראלי הוא הגורם השכיח ביותר לתתרנות החולפת מעצמה עם הזמן. בברכה, ד"ר טלי צ'רנוביצקי - אינפומד קרא עוד

דואודניטיס זוהי דלקת בתריסריון - החלק ההתחלתי של המעי הדק. הסימפטומים, או תסמינים, הם הדברים מהם את סובלת, ומה שוודאי הביא אותך לבירור אצל הרופא. תסמינים אפשריים נפוצים הם כאבים בבטן עליונה, בחילות וצרבות. גורם אפשרי הוא הימצאות החיידק הליקובקטר פילורי, אשר נוכחותו נבדקת על ידי לקיחת דגימה לביופסיה במהלך בדיקת גסטרוסקופיה או בבדיקת תבחין נשיפה. אם זוהי הסיבה, הטיפול שניתן הוא אנטיביוטי. יש הרבה מידע על החיידק באינפומד, תוכלי למצאו על ידי שימוש במנגנון החיפוש באתר. גורם נוסף אפשרי הוא עלייה בחומציות באזור, ולכך ניתן ליטול בתרופות נוגדות חומצה. שובי לרופא המטפל עם תוצאות הבדיקה, ותקבלי את הטיפול המתאים בהתאם לתסמינים ולגורם. בברכה, ד"ר מיכל רסנר - אינפומד קרא עוד

ישנם הרבה מאוד מוצרים בבית המרקחת, חלקם טבעיים, להקלה על עצירות. עקרונית מומלצת שתיה מרובה של מים ומיצים, אכילת מזון עתיר סיבים כמו למשל סובין, תאנים ושזיפים יבשים המושרים במים, כמוסות פסיליום (לרכישה בחנויות טבע), סירופ בשם אבילק, כדורי לקסטיב, תה סנה, שמן פרפין ושמן בשם castor. לכתבה בנושא קרא בלינק הבא- http://www.solgar.co.il/lifestyle/no2/conctipation.html קרא עוד

ראשית, כדאי ללכת לפסיכיאטר על מנת לקבל אבחנה מדויקת אם מדובר בהפרעת קשב. אם אכן מדובר בכך, ניתן לשקול נטילת ריטלין ולהתחיל במינון נמוך מאוד. קרא עוד

כיוון שהביוץ מתרחש באמצע החודש בין דימום לדימום, והימים סביב הביוץ נחשבים לפוריים ביותר, "הימים הבטוחים" הם שאר הימים מלבד ימים 10-17 מתחילת דימום הוסת. (ובעיקר הימים לפני והתחלת המחזור) אולם מחקרים הראו שיש וריאציות רבות בנושא זה ותיתכן פוריות בכל מיני ימים בחודש ולאו דווקא בימים הנחשבים בטוחים, ולראיה חוסר אמינות השיטה כאמצעי מניעה. אי לכך לא נוכל להמליץ על שיטה זו כבדוקה למניעת הריון לא רצוי. קרא עוד

נוסחת האצבע לדופק מקסימלי באימון היא 220 פחות הגיל (במקרה שלך 163). הדופק הרצוי באימון הוא הכפלה של מספר זה ב 0.7 עד 0.9 לפי מידת הכושר שלך. כלומר אם הנך מתחיל, הדופק הרצוי הוא בערך 115 ואם הנך מאומן מאוד תוכל לעלות עד 146. אך חשוב מאוד בכל מקרה שמפאת גילך ובשל מחלת הסוכרת שלך, תבצע בדיקת רופא ומבחן אק"ג במאמץ ובמנוחה שיתנו אינדיקציה לגבי מידת יכולתך להתאמץ ויעזרו להעריך את הסיכון לאירוע לבבי אצלך. ראה גם מחשבון חישוב דופק מטרה באתר. קרא עוד

תלוי מה הבעיה הקלינית ומהן תופעות הלוואי. תמיד ברפואה יש לשקול תועלת מול סיכון. מומלץ להתייעץ עם הרופא שלך לגבי הטיפול המתאים ביותר שלא יכביד עליך. קרא עוד

ישנם מספר סוגי טיפולים לחיידק הליקובקטר. אם לא עזר אחד מהם, ניתן לנסות אחר. אין ניתוח שיעזור לזה. קרא עוד

אתה צודק בהערכה כי מעטים הסיכויים כי תשוב לפעילות מלאה בטווח הקצר. בין התורמים לכך הם הפגיעה עצמה במניסקוס, רקמה שאינה מתחדשת וחוזרת להרכבה המקורי, וכן גורמים מקומיים, כגון אספקת הדם התורמת לשיקום. עם זאת, נוסף על גורמים שאינם בשליטתך, קרי הפגיעה והניתוח עצמו, תלוי חלק גדול מהתוצאה הסופית בך וביעילות התהליך השיקומי. תרגילים פיזיותרפיים התורמים לחיזוק השרירים וחיזוק מערכת היציבה מסייעים ב"פיצוי" על חלק גדול ממה שנפגע ובחזרה לתפקוד מלא או קרוב אליו. בברכת בריאות שלמה, ד"ר רונן בלכר - אינפומד קרא עוד

לא ציינת היכן יש לך את ההתפרצות של ההרפס, ולכן אענה על השאלה באופן כללי. העובר לא יכול להידבק ממך, אך חשוב שאשתך תיבדק. אם יש לה הרפס וגינאלי, יש סכנת הדבקה בלידה. ד"ר נעמה ורבין - אינפומד קרא עוד