שאלות ותשובות - עמוד 120

4 התוצאות הראשונות מעידות על חריגות קלות ביותר בספירת הדם שאין להן כל משמעות. רמת הסוכר שלך גבוהה. - האם הבדיקה נעשתה בצום? אם כן, יש לחזור על הבדיקה פעם נוספת בצום, או לבצע העמסת סוכר. תוצאה גבוהה חוזרת (בתנאי שהבדיקות בוצעו כראוי ובצום) מעידה על מחלת הסוכרת, ומחייבת טיפול. רמת הטריגליצרידים מעט גבוהה (הנורמה היא עד 150). הסיבה לעלייה ברמת הטריגליצרידים היא בדרך כלל שילוב של נטייה תורשתית ותזונה עשירה בשומנים. סוכרת לא מאוזנת, השמנת יתר, תת-פעילות בלוטת התריס, תסמונת נפרוטית (מחלה כלייתית) - גם אלה עשויים לגרום לעלייה ברמת הטריגליצרידים. ישנן תרופות שעלולות לגרום לעלייה ברמת הטריגליצרידים, הכוללות משתנים, תרופות להסדרת קצב הלב, סטרואידים ועוד. הטיפול הוא קודם כל דיאטה מאוזנת דלת שומן ופעילות גופנית. HDL הוא "הכולסטרול הטוב". רצוי שרמתו תהיה גבוהה ככל האפשר. אצלך הרמה מעט נמוכה, 42, אך לצערנו לא ניתן לעשות דבר על מנת לשנות את המצב. לא ציינת אם בדיקת רמת הבילירובין היא בדיקה של בילירובין כולל, ישיר או עקיף, לכן לא אוכל להתייחס לתוצאה. רמת ה- CPK שלך היא 311, וזו רמה מאוד גבוהה. תוכל למצוא מידע רב בפורטל אינפומד לגבי CPK. פעילות גופנית רגילה היא הסיבה העיקרית לעלייה קלה ב- CPK. קודם כל יש לשלול אפשרות זו על ידי ביצוע בדיקה חוזרת לאחר כשבוע ללא פעילות גופנית. רמת ה- INR PT תקינה היא עד 1.2. זהו מדד לתפקודים מסוימים של מערכת הקרישה. הארכה של INR יכולה להתרחש עקב הפרעה בקרישה, העלולה להוביל לדימומים לא נשלטים. כך לגבי הערכים PT-sec ו- APTT, שגבוהים אצלך. יכול להיות שישנן הפרעות קרישה שונות הגורמות לכך, או נטילה של קומדין, תרופה נוגדת קרישה. אם אינך נוטל קומדין, יש לפנות בהקדם לרופא המטפל לבירור. איחולי בריאות ד"ר נועה גולדשר מינרבי - אינפומד קרא עוד

רמת ה- FSH אכן גבוהה, וכך גם רמת ה- LH. ערכים גבוהים של הורמונים אלה מעידה על רזרבה שחלתית נמוכה וכישלון ייצור זקיקים של השחלות, דבר שיכול להיגרם על ידי כמה בעיות, ביניהן תסמונת טרנר. איני יכולה לומר לך מה לעשות, מכיוון שהפרטים שבידי מצומצמים, ואין באפשרותי לבדוק אותך ולעיין בשאר בדיקות הדם, בבדיקות הורמונליות אחרות ובבדיקות הדמיה, אם עברת כאלה, כגון אולטרסאונד. אמליץ לך להמשיך את הבירור ואת הטיפול הנדרש דרך הרופא המטפל שלך. רפואה שלמה, ד"ר קרן גלרון - אינפומד קרא עוד

אין קשר ישיר בין טחורים לבין גירוי באזור הפות. ייתכן שמה שאת מרגישה הוא תוצאה של התלקחות ורגישות באזור כולו. ישיבה ממושכת או עמידה ממושכת בהחלט יכולים להשפיע ולהחמיר את מצב הטחורים. אני מניחה שהרופא שבדק אותך נתן לך "טיפים" וכן משחות להרגעת האזור. אם לא, תוכלי למצוא מידע זה, בתשובה לשאלה דומה שנשאלה כאן בעבר: http://www.infomed.co.il/questions/q_040708_9.asp קרא עוד

לא ניתן לחזות מראש איך תרופה תשפיע עלייך. אני ממליצה לך לעיין בתשובה בנושא שניתנה על ידי הפסיכיאטרית של האתר: http://www.infomed.co.il/questions/q_013009_4.asp קרא עוד

תרומת דם כרוכה בירידה של כ- g/dl 1 של המוגלובין. לגוף לוקח כ-3 חודשים להשלים חסר זה. ככל הנראה, רמת ההמוגלובין בדמך היתה כ-11.5, ובעקבות התרומה ירדה ל-10.5. רצוי להבא לא לתרום דם עד שכל מאגרי הברזל מלאים, כיוון שככל הנראה את סובלת מבעיה בספיגה של ברזל, ובכל תרומת דם את מאבדת כ-300 מ"ג ברזל, ולגופך לוקח זמן רב להשלים כמות כזאת. להלן כמה המלצות שיעזרו לך לשפר את ספיגת הברזל. עליך לקחת ברזל נוזלי בכמות המקסימלית המומלצת למשקלך. ויטמין C מסייע לספיגת הברזל, ולכן רצוי להרבות באכילה של מזונות עשירים בוויטמין C, לשתות מיץ תפוזים, עגבניות, אשכוליות, או אפילו ליטול כדור ויטמין C, ביחד עם הברזל. הימנעי משתיית חלב סמוך לנטילת הברזל. החלב מפריע לספיגתו. השתדלי, בנוסף לתוסף הברזל, גם לאכול מזון עשיר בברזל כגון בשר אדום וירקות ירוקים. אם לא יהיה שיפור משמעותי ברמת הברזל לאחר תקופה ממושכת, רצוי לערוך בדיקות נוספות כדי לברר מדוע רמת הברזל כה נמוכה. אולי ישנם בעיה בספיגה או איבוד דם נסתר. איחולי בריאות ד"ר נועה גולדשר מינרבי - אינפומד קרא עוד

מחלה בעמוד השדרה הצווארי הגורמת ללחץ על מוצאי העצבים היוצאים ממנו עלולים ליצור כאב מוקרן לאורך הגפיים העליונות. בשל השיעור הגבוה של המקרים המוקלים לאחר זמן מה ללא טיפול, נהוג תחילה להציע לסובלים טיפול שמרני. אפשרויות הטיפול הראשוני רחבות, וכוללות מנוחה, חימום מקומי, נוגדי דלקת (NSAIDS), נוגדי כאבים, סטרואידים, פיזיותרפיה, טיפולים אלטרנטיביים, הזרקות מקומיות של סטרואידים ועוד. ניתוח הוא אפשרות המוצעת לרוב לאחר כישלון של הטיפולים שהוזכרו, או כאשר ישנן בעיות הקשורות להפרעה בתפקוד העצבי, כולל חולשה והפרעות תחושה. קשיים בנשימה, על אף שיכולים להופיע במסגרת בעייתך האורתופדית, הם בעיה המחייבת הערכה מהירה וכללית יותר על ידי רופא המשפחה או בירור דחוף יותר לצורך שלילת מצבים אחרים. בברכת בריאות שלמה, ד"ר רונן בלכר - אינפומד קרא עוד

גלולות למניעת הריון מכילות הורמונים. ההורמונים בהחלט יכולים לגרום לשינויים במצבי הרוח ולתופעות נוספות. לרוב הירידה במצב הרוח היא עד דיכאון קל, ואינה מגיעה לכדי התקפי חרדה. חשוב לבדוק מתי החלו התקפי החרדה, מתי התחלת ליטול את הגלולות ועוד. אני ממליצה לפנות לפסיכולוג או לפסיכיאטר אם ההתקפים חוזרים ומטרידים. ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד קרא עוד

תבחין מנטו מומלץ לילדים כאשר יש סיכוי גבוה שנדבקו בשחפת. בילדים מדובר בעיקר על חשיפה למבוגרים חולים (בעיקר מקבוצות סיכון כמו הומלסים, אסירים וכו') או נסיעה למקומות בהם השחפת שכיחה. בבדיקת טוברקולין או תבחין מנטו, מזריקים חומר הנקרא PPD מתחת לעור, בדרך כלל בזרוע הקדמית. התוצאה נקראת לאחר 72-48 שעות. בפענוח התוצאה מתחשבים הן בתגובה המקומית של העור והן בסיכון של הילד לחלות בשחפת. כך, תוצאת מנטו של 15-4 מ"מ (המספר מייצג את קוטר התגובה הנראית בעור) בילד מעל גיל 4 שנים, ללא גורמי סיכון, נחשבת לשלילית, בעוד תוצאה של מעל 5 מ"מ נחשבת לחיובית בילד שנחשף לשחפת. בילדים עם תוצאה חיובית בבדיקת מנטו, נהוג להמשיך את הבירור בצילום חזה, אך גם אם צילום החזה תקין, אם תוצאת בדיקת המנטו חיובית, המצב מוגדר כזיהום בשחפת (להבדיל ממחלה) ומחייב טיפול מונע. הטיפול הוא בתרופה הנקראת איזוניאזיד, ונמשך כתשעה חודשים. אם יש עמידות לתרופה הזו, נותנים טיפול אחר הנקרא ריפאמפיצין, הנמשך 6 חודשים בלבד. יש מידע מבוסס על טיפול מונע בילדים. כבר בשנות ה-50 של המאה הקודמת, שירותי הרפואה האמריקאים עשו מחקר בן שנה על טיפול יומיומי באיזוניאזיד ב-125,000 אנשים, רובם ילדים, עם בדיקת מנטו חיובית וללא מחלה פעילה. נמצא שהיעילות של הטיפול הזה בילדים מתקרבת ל-100%, ושהשפעתו נמשכת עד 30 שנה. שתי תופעות הלוואי העיקריות של איזוניאזיד הן פגיעה בכבד ופגיעה בעצבוב היקפי. באנשים עם גורמי סיכון (כמו אלכוהול או סוכרת) שכיחות הפגיעה בכבד עולה עם הגיל, ועד גיל 20, לפי הנתונים, פגיעה זו נדירה עד אפסית. נהוג לקחת בדיקות דם לפני תחילת הטיפול כדי שיהיה בסיס להשוואה. ילדים עם תסמיני שחפת (הכוללים שיעול, חום, ירידה במשקל) ומבחן מנטו חיובי או צילום חזה לא תקין, מוגדרים כחולים בשחפת. הטיפול במחלה פעילה כולל שילוב של אנטיביוטיקות, שנקראות isoniazid, rifampicin ו- pyrazinamide, לעיתים בשילוב עם תרופות הנקראות ethambutol ו- streptomycin, למשך 12-9 חודשים. זיהום בשחפת שלא מטופל עלול להפוך למחלת שחפת פעילה. בילדים עם מחלת השחפת, צריך לנסות לבודד את החיידק, על מנת לאפיין את רגישויותיו לאנטיביוטיקה. הבידוד מבוצע מכיח או מהפרשות הקיבה. הילדים צריכים גם לעבור בדיקת איידס. בהצלחה, ד"ר טלי צ’רנוביצקי - אינפומד קרא עוד

שריר הלב הוא שריר כשאר שרירי הגוף הזקוק לחמצן על מנת לפעול, ואותו הוא מקבל מעורקי הדם. שמם של העורקים המספקים דם ללב הוא עורקים כליליים. קריש דם שיחסום אחד מעורקים אלה יפגע באספקת הדם לשריר הלב באופן פתאומי, ובעקבותיה לפגיעה בתפקוד הלב ולאוטם שריר הלב. לעיתים הדבר קורה כאשר דרישת החמצן של שריר הלב עולה על מה שעורקי הדם יכולים לספק לו. זה עשוי לקרות, לדוגמה, בתרגול פיזי קשה באדם עם עורקים טרשתיים. באופן קלאסי התקף לב מתבטא בכאבים בחזה העשויים להקרין לזרוע ו/או ללסת, לגרום לקוצר נשימה, הזעה ובחילה. הטיפול מתבצע בבית חולים ע"י צנתור דחוף, בו מנסים בדרך פולשנית להכניס צנתר עורקי ולפתוח את כלי הדם שנחסם, או ע"י תרופות שממיסות את קריש הדם. הנושא רחב ויש מידע רב ברשת אודותיו: בעברית מצאנו את הלינקים הבאים: http://www2.iol.co.il/communikit/html/articles/11/info/5870.asp קרא עוד

Alopecia areata - אלופציה אראטה - היא מחלת עור אוטואימונית, בה נוגדנים עצמיים גורמים לאובדן שיער הקרקפת וו / או הגוף. המחלה שכיחה יחסית, ותוקפת כ 1% מהאוכלוסייה. ישנן שתי התבטאויות עיקריות של המחלה: האחת- כוללת אובדן של פחות מ 50% משיער הראש, והשניה כוללת מעל 50% משיער הראש ועד להתקרחות מלאה של שיער הקרקפת והראש. מהלך המחלה בלתי ניתן לחיזוי. ללא קשר למידת הנשירה, זקיקי השיער נשארים חיים מתחת לפני השטח ויכולים להצמיח שיער גם לאחר שנים. לצערנו אכן לא ידועה הסיבה למחלה, אם כי קיים קשר תורשתי: לאחד מכל חמישה חולים יש קרוב משפחה עם אותה מחלה, וכמו כן היא מופיעה במשפחות שבהן יש נטייה למחלות אלרגיות (אסתמה, אקזמה), מחלות תירואיד, זאבת, ויטיליגו וסוכרת נעורים. למחלה אין השפעות אחרות פרט לנשירה, אם כי ההתמודדות הנפשית והרגשית עם ההתקרחות קשה ביותר. אין כרגע תרופה למחלה, אך ישנם מספר טיפולים. הטיפול לצורה הקלה יותר של המחלה כולל הזרקות סטרואידים לאזורי ההתקרחות ע"י רופא עור במחטים זעירות, שטיפות של מינוקסידיל המעודד צמיחת שיער, ומשחת אנטרלין, חומר המשמש לטיפול בפסוריאזיס. לצורה הקשה יותר ניתן בדרך כלל טיפול בסטרואידים דרך הפה ושטיפות מינוקסידיל. לאחרונה נכנסים חומרים חדשים לטיפול מקומי המעוררים תגובה אלרגית- דלקתית בקרקפת, אשר מעודדת צמיחת שיער. להלן לינקים בעברית: http://doctors.co.il/skin/print/26/ קרא עוד