שאלות ותשובות - עמוד 18

ישנם מספר גורמים אשר יכולים להעלות את רמת הסיכון ללקות בפטרת הפה והגרון, וביניהם בין השאר:

גיל

*יילודים ותינוקות עדיין לא פיתחו מערכת חיסונית אשר תהייה חזקה מספיק, דבר אשר מעלה את רמת הסיכון שלהם לפתח זיהומים שונים, הכוללים ביניהם גם את פטרת הפה והגרון.

* יילודים נמצאים גם בעיצומו של תהליך התפתחות האיזון של החיידקים הבריאים בחלל הפה ומערכת העיכול שלהם. במידה והאיזון הזה מופר, הילד עלול לחלות בפטרת הפה והגרון.

* בני אדם מבוגרים, בעיקר אלה אשר סובלים מבעיות בריאות חמורות אחרות, נוטים יותר לפתח את פטרת הפה והגרון מכיוון שהמערכת החיסונית שלהם חלשה יותר.

התנהגות

* הפטרייה אשר גורמת לפטרת הפה והגרון יכולה להתפשט על ידי מגע מיני אוראלי.

* עישון מרובה יכול לצמצם את יכולת הגוף להלחם בזיהומים, דבר אשר מקל על התפתחות פטרת הפה והגרון.

תנאים נוספים

* שיניים תותבות, גשרים ליישור השיניים, או רסן, אשר גורמים להופעתם של גירויים בחלל הפה, מקשים על ניקוי יסודי של חלל הפה, דבר את מגביר את רמת הסיכון שלך לחלות בפטרת הפה והגרון.

* בני אדם שהמערכת החיסונית שלהם פגומה או מוחלשת, כתוצאה ממחלת הסוכרת או איידס, או בני אדם אשר נמצאים בעיצומו של טיפול כימותרפי, נמצאים בקבוצת סיכון מוגברת לחלות בפטרת הפה והגרון.

גורמים סביבתיים

* חשיפה ממושכת לחומרים כימיים מסוימים אשר הנמצאים בסביבה הקרובה, כגון בנזן וחומרי הדברה שונים, יכולים להוביל להחלשות המערכת החיסונית של הגוף, ובכך להגביר את רמת הסיכון שלך לחלות במחלות זיהומיות מסוימות, וביניהן גם פטרת הפה והגרון.

מרבית המקרים של פטרת הפה והגרון הם קלים וניתן לטפל בהם על ידי שימוש בשטיפת פה לטיפול בפטריות או בכדורי מציצה. מקרים קלים במיוחד של פטרת הפה והגרון יכולים לחלוף גם ללא כל צורך בטיפול תרופתי. במרבית המקרים של פטרת הפה והגרון, נדרש בדרך כלל פרק זמן של כשבועיים על מנת לטפל בה בעזרת תרופות נגד פטרת. בחלק מן המקרים, פטרת הפה והגרון יכולה להימשך על פני פרק זמן של שבועות מספר, וזאת על אף הטיפול התרופתי.

במידה ופטרת הפה והגרון אינה חולפת ללא טיפול, היא עלולה להתפשט אל עבר אזורים נוספים של גופך.

דלקת גרון חיידקית נגרמת בד"כ ע"י חיידק הסטרפטוקוקוס (Group A) . הזיהום בחיידק מתבטא בכאבי גרון, חום, הגדלת בלוטות לימפה תת- לסתיות, אודם ותפליט מוגלתי בלוע. אבחנה סופית הינה במשטח גרון המוכיח את קיומו של החיידק. הזיהום נפוץ מאד בילדים ומחייב טיפול אנטיביוטי בן 10 ימים על מנת למנוע סיבוכים, כגון קדחת שגרונית. כמו כן סיבוכים מקומיים רבים יכולים להתפתח, בהם החיידק מתפשט לרקמות הסמוכות (כגון סינוסיטיס, אבצס סביב השקדים, דלקת האוזן התיכונה, דלקת קרום המוח ועוד). אירועים חוזרים ותכופים כמו שאת מתארת, גם הם מחייבים טיפול אנטיביוטי, כפי שקיבלת. מאידך לא ניתן לטפל באדם באנטיביוטיקה ללא הפסקה. סדר הדברים הוא כפי שהסבירו לך. ראשית מטפלים בכל זיהום חריף באנטיביוטיקה למשך 10 ימים. אם תכיפות הזיהומים גבוהה מדי (מספר פעמים ב 3-4 חודשים), על אף טיפול מלא בכל התקף, ההמלצה היא ניסיון טיפול מניעתי בן כחודשיים. בטיפול זה המטופל נוטל אנטיביוטיקה במינון נמוך יותר מהמינון הטיפולי במטרה למנוע את התפתחות הזיהום החריף. באם ניסיון טיפול זה הצליח להכניס את האדם לתקופה שקטה ארוכה, הטיפול מסתיים עד להופעה חוזרת של הזיהום, אם בכלל. במקרה בו הטיפול המניעתי לא הועיל, מגיעים לכריתת שקדים, וזאת על מנת למנוע את הזיהומים החוזרים ואת הטיפולים החוזרים בכמויות גדולות של אנטיביוטיקה. יש לציין כי גם כריתת שקדים אינה מעלימה לחלוטין את הסיכון להתפתחות דלקת גרון חיידקית, אולם מקטינה אותו באופן משמעותי. לשאלתך השניה, אכן טיפול ממושך באנטיביוטיקה יכול להוביל לפגיעה בפלורה (סביבת חיים) הטבעית של החיידקים בריריות השונות בגוף, כגון בפה, במערכת העיכול ובנרתיק. היום ההמלצה היא טיפול בתכשירים פרוביוטיים על מנת להקטין את הנזק למערכת העיכול. במקרה של מטופלת הסובלת מזיהומים פטרייתיים בנרתיק (ברוב המקרים פטריה בשם קנדידה) כתוצאה מטיפול אנטיביוטי ממושך, מומלץ שימוש מניעתי (עוד טרם הופעת הסימפטומים הנרתיקיים) בתכשירים נוגדי פטריות מקומיים. ד"ר אמיר בר-שי - אינפומד קרא עוד

Pervasive Developmental Disorder או PDD היא הפרעה התפתחותית מקפת. היא כוללת חמש קטגוריות אבחוניות שונות, שהן אוטיזם קלאסי, תסמונת אספרגר, CDD, תסמונת רט ו- PDD NOS. התרופה ריספרדל עלולה לגרום לשלל תופעות נוירולוגיות (הפרעות תנועה, בלבול, חלומות, כאבי ראש, נדודי שינה, פרכוסים ועוד) ופסיכיאטריות (חוסר שקט, חרדה, הזיות, מאניה, הפרעה אובססיבית קומפולסיבית ועוד), אבל אין קשר בינה לבין PDD, עד כמה שידוע לי. בברכה, ד"ר טלי צ'רנוביצקי - אינפומד קרא עוד

רמות גבוהות של כולסטרול נובעות בדרך כלל או מגורם תורשתי או מן התזונה, או משילוב בין השניים. הגורם התזונתי המשפיע על עליית הכולסטרול הוא תזונה עשירה בשומן רווי, שומן מן החי. לכן, גם אם משקלך תקין אך התזונה שלך כוללת הרבה שומן רווי, את עלולה לסבול מרמה גבוהה של כולסטרול. המשקל הנמוך אינו הגורם לרמה הגבוהה של הכולסטרול, אלא התזונה או התורשה. מומלץ לערוך מעקב אצל רופא המשפחה אחר רמת הכולסטרול. בנוסף, מומלץ לשפר את צריכת השומנים בתפריט לפי הפירוט הבא. מקורות מומלצים לצריכת שומן: שמן: שמן זית, שמן קנולה; בשר: עוף, הודו, חלקים רזים של בקר; דגי ים: טונה, סלמון, לוקוס; אבוקדו, אגוזים, זיתים, טחינה. מקורות לא מומלצים לצריכת שומן: מיונז ורטבים על בסיס מיונז, חמאה, מרגרינה ומוצרים המכילים מרגרינה: בורקס, ג'חנון, מלוואח, קרואסון, פיצה, עוגות ועוגיות, שמנות וקצפות, גבינות שמנות; בשר בקר ובייחוד לא מומלצים החלקים השמנים כמו אנטריקוט וצלעות; בשר מעובד: המבורגר, נקניקיות וכו'; איברים פנימיים: כבד, טחול, מוח; קקאו ושוקולד; חטיפים עתירי שומן: ביסלי, במבה, אפרופו, תפוצ'יפס וכו'; מזונות מטוגנים: צ'יפס, שניצל וכו'. תוכלי לקרוא עוד על רמת כולסטרול גבוהה בקישור כאן: http://www.infomed.co.il/medTest4.asp?tID=4 קרא עוד

את צריכה להמשיך לקחת את הכדורים כדי שהסינוסיטיס לא תחזור. מוקסיויט היא אנטיביוטיקה ממשפחת הפניצילין, ומותר להשתמש בה במהלך הריון. אין סיבה לחשוש מפגיעה בעובר. בברכה, ד"ר נעמה ורבין - אינפומד קרא עוד

להלן קישור לדף עם מידע על התרופה במתוך אינדקס התרופות של אינפומד: http://www.infomed.co.il/drug4.asp?dID=347 קרא עוד

מומחה במחלות זיהומיות קרא עוד

ייתכן שפצעת את עצמך, ושהפצע צריך את הזמן שלו כדי להיסגר ולהגליד. כשמופיע דימום, נסה להטות את הראש לאחור ולעצור את הדימום על ידי לחיצה, או להניח קוביית קרח על ארובת האף. כמובן שלא כדאי לנסות לשחק או לבדוק את הפצע על ידי חיטוט באף. יתכן שהסיבה יותר מורכבת. האם התחלת לאחרונה טיפול תרופתי חדש? טיפול נוגד קרישה? אספירין? האם אי פעם סבלת מבעיות קרישה? אני מציעה לך לפנות לרופא המשפחה או לרופא אף-אוזן-גרון לבדיקה. אם הרופא יראה זאת לנכון, הוא יפנה אותך לבדיקות של תפקודי הקרישה. ד"ר נעמה זנזורי - אינפומד קרא עוד

רמת הפרולקטין אצלך אכן גבוהה. רמת ההורמון עולה באופן פיזיולוגי בזמן הריון, אך הרמה התקינה היא סביב 200. ישנן דרכים לטפל בעלייה זו, כגון טיפול תרופתי להורדת רמת הפרולקטין, או טיפול בגורם לעלייה, כגון אדנומה בבלוטת יותרת המוח, ולכן אמליץ לך להתייעץ עם רופאה אנדוקרינולוגית. בשלב זה של ההריון לא נראה כי יש חשש לפגיעה בעובר עקב רמה הפרולקטין הגבוהה, אך עלייך להיות במעקב של אנדוקרינולוג ושל גינקולוג, לחזור על רמת ההורמון ולטפל בבעיה לפי הצורך. בהצלחה, ד"ר קרן גלרון - אינפומד קרא עוד