שאלות ותשובות - עמוד 60

ראשית כל, התרשמתי מאד מבקיאותך בנושא השאלה. ניכר שקראת וגם הבנת את הדברים לעומק. אשתדל לענות לכל השאלות שהצגת. לא כתבת מה מצב רוחך לאחרונה, ולא פירטת לגבי חלק מהדברים, שיכולים להתפרש בדרכים שונות. האם כרגע אותו עצב מתמשך עדיין קיים? כאשר את מכנה את עצמך "אנטי-סוציאלית", מה זה אומר? לאילו התנהגויות או מחשבות את מתייחסת? "אורח חיים נורמלי" - זוהי רק כותרת. האם הכותרת הזו בעלת אותה משמעות עבורך ועבורי? קשה לדעת ללא פירוט נוסף. לפי מה שכתבת, אי אפשר לתת לך אבחנה, מכיוון שחסרים הרבה פרטים. אבל לפי מכתבך, לא מתאימה לך אבחנה של אישיות אנטי-סוציאלית, אשר בדרך כלל מלווה בחוסר יכולת של האדם להתבונן בעצמו ולהיות מודע לבעיותיו, ובחוסר אכפתיות לכך שיש התנהגות לא מקובלת חברתית, או להשלכות של ההתנהגות הזו - להיותה לא-חוקית, או פוגעת באחרים. נראה שאת מאד מודעת להתנהגויות "הבעייתיות" שלך, ולהשלכותיהן, וציינת אפילו שיש לך רגשי אשם. ניהול אורח חיים "נורמלי" אינו שולל קיום של הפרעת אישיות, אשר בדרך כלל מתבטאת בפגיעה במיוחד בתחום החברתי או הבין-אישי. כמו לכל הפרעה, גם להפרעת אישיות יש דרגות חומרה שונות, וברור שהיכולת שלך לנהל אורח חיים נורמלי מעידה על כך שההפרעה, אם ישנה, איננה חמורה. אנשים הלוקים בהפרעות אישיות בדרגת חומרה קשה או אפילו בינונית בדרך כלל מתפקדים ברמה נמוכה מהצפוי לפי יכולותיהם. זה מתבטא בקושי ברכישת השכלה, מציאת עבודה ושמירה עליה לאורך זמן, וגם בתחום הבין-אישי. לגבי קבלת עזרה, באופן כללי, לגבי הפרעת אישיות - הטיפול המומלץ בהפרעות כאלה הוא טיפול פסיכותרפי, בדרך כלל ממושך. לעיתים, יש צורך בתוספת של תרופות, כאשר יש סימפטומים קשים כגון דיכאון, פעולות של פגיעה עצמית או הרס עצמי (למשל שימוש בסמים, התנהגויות לא בריאות בהקשר למין ולאוכל). לעיתים גם על האימפולסיביות והנטייה לתוקפנות אפשר להקל באמצעים תרופתיים. לפי מה שכתבת על עצמך, הסימפטומים שאת מתארת אינם נובעים בהכרח מהפרעת אישיות. פעמים רבות בבירור מדויק עולה כי האדם סובל ממשהו אחר ש"נראה כלפי חוץ" דומה, למשל הפרעת קשב וריכוז המלווה בהיפראקטיביות ואימפולסיביות, הפרעה פוסט-טראומטית לאחר מצבים מסוימים בילדות, דיכאון ממושך, ועוד. בכל אחת מן ההפרעות האלה והפרעות אחרות, יש אפשרות לטפל ולהשיג הקלה משמעותית. מה שהכי משמעותי כרגע, זו המוטיבציה שלך לשינוי ולקבלת סיוע. העובדה שיש לך מוטיבציה כזאת אומרת שעשית בכוחות עצמך כברת דרך לא פשוטה, ושאת נמצאת כרגע בשלב מאד משמעותי, בו יש סיכוי גדול לשינוי בחייך בעזרת טיפול מתאים. חשוב לדעת שהטיפול יארך זמן, לפחות מספר חודשים. כפי שהבעיה לא החלה אתמול, היא גם לא תחלוף מחר. צריך לגייס סבלנות! נראה שאת זקוקה לעזרה בהכוונה למציאת מסגרת טיפול מתאימה - מרפאה או מטפל/ת באיזור מגורייך ובמסגרת יכולותייך הכלכליות. אם לא תצליחי לקבל עזרה דרך קופת החולים, או בבירור פרטי (אולי דרך המטפל/ת מהטיפול הפסיכולוגי שסיפרת עליו?), תוכלי לשלוח מכתב נוסף דרך האתר, ואשתדל לעזור. בברכה ובהצלחה, ד"ר איילת אביטל-מגן - פסיכיאטרית קרא עוד

ילדים יכולים לקבל ריטלין כטיפול בהפרעות קשב וריכוז. אך בשביל לדעת אם זהו הטיפול המתאים, ואם כן, מהו המינון המתאים, יש ללכת קודם לאבחון מסודר של ההפרעה אצל רופא, שיתן לילדה מרשם מתאים אם יהיה בכך צורך. בברכה, ד"ר נעמה ורבין - אינפומד קרא עוד

בצילום אף ניתן לראות את מבנה חלל האף ואת איזור חיבור חלל האף והגרון אל חלל האוזן התיכונה. אחת הסיבות לדלקות אוזניים חוזרות בילדים היא חסימה כרונית של תעלת השמע, שמובילה אוויר מחלל הגרון העליון אל חלל האוזן התיכונה. על ידי צילום או אנדוסקופיה (שימוש בסיב אופטי), ניתן לראות את האזור הזה בצורה טובה יותר, וכך להחליט על המשך הטיפול. בנכם עובר תהליך שגרתי לבירור דלקות אוזניים חוזרות, ואני בטוח שרופא הא.א.ג שלכם יוכל להדריך אתכם לגבי המשך הבירור או הטיפול המתאימים. רפואה שלמה! ד"ר עידו ווליניץ - אינפומד קרא עוד

התופעה שאת מתארת מוזרה, שכן נטילת חומצה פולית לא אמורה לגרום לתסמינים שציינת. תופעות הלוואי האופייניות (אך גם הן נדירות) קשורות בעיקר לאלרגיה ומתבטאות בגרד, סומק, פריחה וכדומה. חשוב מאוד ליטול חומצה פולית החל מ-3 חודשים לפני הכניסה להריון, ועד לסוף הטרימסטר הראשון, שכן הדבר מונע התפתחות פגמים הקשורים למערכת העצבים. המינון המומלץ הוא 400 מק"ג (0.4 מיליגרם). נסי אולי להחליף את סוג הכדורים. אם התופעה תחזור על עצמה, חדלי מליטול את הכדורים ופני לרופא. ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד קרא עוד

המצב שאת מתארת בהחלט מורכב, ומתסכל. על פי הבדיקות שערכת, על פנ הדברים נראה שהכל כשורה, אבל אי אפשר להתווכח עם תחושת העייפות, חוסר החיוניות והכאבים שאת חשה. קשה לקבוע דיאגנוזה ללא בדיקה מקיפה, אך אני ממליצה לפעול בכמה מישורים: כצעד ראשון, גשי לתזונאי/ת על מנת לבחון את התזונה שלך. אמנם את נוטלת תוספים והבדיקות תקינות, אך לעיתים נטילת תוספים אינה מספיקה, והגוף דורש גם אספקה ממקורות מזון. חשוב להקפיד על שתיה מרובה, וכן על פעילות גופנית מסודרת וקבועה. נסי לקבוע לך סדר יום קבוע פחות או יותר, הכולל מספר שעות שינה זהה בכל יום (שעת שינה, ושעת השכמה, קבועות), והשתדלי להימנע מתנומות צהריים. יש סיכוי קל שאת סובלת מתסמונת התשישות הכרונית, אשר מאובחנת על ידי שלילת כל האפשרויות האחרות. מידע על התסמונת תוכלי למצוא בידיעות שפורסמו בעבר בפורטל שלנו: http://www.infomed.co.il/news/n_120901_1.htm קרא עוד

כאבי ביוץ באים לידי ביטוי בהתכווצויות וכאבי בטן תחתונה, לעיתים רק בצד אחד. גודש בשדיים ייתכן כתוצאה מהשינויים ההורמונלים בתקופה זו. אינני יודעת מה משך המחזור שלך (כלומר, כל כמה זמן מגיע הדימום הווסתי), ואם המחזורים סדירים. אם המחזורים סדירים, אני ממליצה לך להשתמש בערכה ביתית כדי לחזות את מועד הביוץ. מדובר בבדיקת שתן פשוטה, שאת הערכה לעריכתה תוכלי לרכוש בבתי מרקחת או בכל אחת מרשתות הפארם, ללא צורך במרשם רופא. אם המחזורים אינם סדירים, ייתכן גם שאינם ביוציים, ואז יש מקום לבירור הורמונלי, ועליך לפנות לרופא/ת נשים לשם כך. שיהיה בהצלחה! ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד קרא עוד

ואבן שייכת לקבוצת תרופות שנקראת בנזודיאזפינים. תרופות אלו אסורות לשימוש במהלך השליש הראשון של ההריון, מכיוון שהן יכולות לגרום למומים. אם בכל זאת צריך להשתמש בהן, יש להשתמש במינון הנמוך ביותר. אלו תרופות המשתייכות לקטגוריה D. ידעי את הרופא המטפל על השימוש בתרופה, ובצעי בדיקות מקיפות של העובר. בברכה, ד"ר נעמה ורבין - אינפומד קרא עוד

חסר בקרניטין פלמיטואיל-טרנספראז מסוג 2 הוא מחלה אוטוזומלית רצסיבית (כלומר, המופיעה רק כאשר יש שני עותקים של הגן האחראי להופעתה) אשר גורמת לבעיה בפירוק חומצות שומניות בגוף לאנרגיה, במיוחד במצבים של רעב. היא יכולה להתבטא בכאבי שרירים, חולשה כללית, אי ספיקת כליות ואפילו מוות. העובדה שהיא אוטוזומלית רצסיבית דורשת שגם לבעלך יהיה גן אחד פגום כדי שלילדייך תהיה המחלה, והסיכויים לכך הם 25%. ניתן לבדוק את זה במעבדה גנטית. לגבי התקפים, ידוע כי במהלך ההריון כמות ההתקפים עולה, כדאי להיוועץ ברופא גנטיקאי לגבי אפשרויות להקלה במהלך ההריון, שכן לעיתים תזונה מתאימה אינה מספקת. מידע נוסף תמצאי בתשובה הבאה http://www.infomed.co.il/questions/q_010702_1.htm קרא עוד

מומחה לכירורגיה כללית קרא עוד

התסמינים והתחושות שאת מתארת בהחלט עשוייים להיגרם כתוצאה מתזונה לא מאוזנת או צריכת משקאות מוגזים. זו דרכו של הגוף לאותת ולדרוש את הנחוץ לו. בשלב ראשון אני ממליצה לך לנסות להמיר את כל השתיה המוגזת שאת צורכת (או לפחות את מרבית הכמות) בשתיית מים, או לפחות משקאות לא מוגזים. כמו כן, על אף אורח החיים הסטודנטיאלי, נסי להקפיד על תזונה מאוזנת ובריאה יותר. נסי לקחת איתך ליום הלימודים ירקות חתוכים או פירות בנוסף לסנדביצ'ים הרגילים. כמו כן, נסי להקדים ככל האפשר את הארוחה הכבדה, כך שלא תאכלי בסמוך לשעת השינה. את יכולה גם להיוועץ בתזונאי/ת, שיעזרו לך לבנות תפריט בריא ומזין, שיתאים לאורח החיים הספציפי שלך. אני יודעת שאורח החיים בשלב זה עמוס, תובעני ובלתי מסודר, אך נסי "להשחיל" גם קצת פעילות גופנית בכל עת שתוכלי. אם לאחר תקופה מסויימת עדיין לא תרגישי הקלה, פני לרופא להמשך בירור. ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד קרא עוד