שאלות ותשובות - עמוד 74

ברונכוסקופיה היא פעולה בה מחדירים לנתיבי האוויר צינור אופטי ארוך, דק וגמיש דרך הפה או האף. כך ניתן לצפות ישירות במבנה הפנימי של דרכי האוויר, להחדיר תמיסת מלח סטרילית אל תוך דרכי האוויר כדי ליטול דגימת תאים או חיידקים, ואף ליטול דגימה קטנה של רקמה מדפנות דרכי האוויר או הריאות (ביופסיה) לבדיקה פתולוגית או מיקרוביולוגית. משך הבדיקה 40-20 דקות, ולאחר הבדיקה יש להמתין כשעה עד שעתיים עד להתאוששות מוחלטת מחומר ההרגעה. יש לצום 12-6 שעות לפני הבדיקה. הבדיקה אינה נעשית בהרדמה כללית, אלא תחת טשטוש, ולרוב המטופלים כלל לא זוכרים את הבדיקה. לאחר הבדיקה נחוצות כמה שעות כדי להתאושש, כך שאם את מגיעה במכונית, מומלץ להביא מלווה שינהג בדרך חזרה. ייתכן שלפני הבדיקה תצטרכי לעבור בדיקות דם וצילום חזה. עוד מידע תמצאי כאן: http://www.infomed.co.il/medTest1.asp?tID=45 קרא עוד

בדרך כלל עדיף להפסיק נטילה של גלולות למניעת הריון בסוף החבילה, כדי לא לגרום לדימומים באמצע החודש, כמו שקרה אצלך. אך לא גרמת לעצמך שום נזק, והדימום הוא טבעי לחלוטין כאשר מפסיקים את השימוש בגלולות. בברכה, ד"ר נעמה ורבין - אינפומד קרא עוד

התיאור שאת מוסרת מתאים בהחלט לזיהום פטרייתי. באופן עקרוני אין בעיה להשתמש באגיסטן (לאחר קריאה מדוקדקת של העלון המצורף). למרות זאת, אני חושבת שעדיף לגשת לרופא/ת נשים, לצורך בדיקה ואבחנה מדוייקת. כך תקבלי את הטיפול המתאים לך ביותר. בהמשך, אם תמשיכי לסבול מפטריות, תוכלי לרכוש בעצמך את הטיפולים המוצעים למכירה ללא מרשם רופא. אגיסטן נמכר כמשחה למריחה חיצונית, וכן כטבליות להחדרה ואגינלית. ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד קרא עוד

יש אמת בסברה הזאת. כשגדל משקלו של גבר, לעיתים מצטבר שומן באזור שמעל הפין, אשר עלול להסתיר חלק ממנו. מובן שהכל תלוי בכמות המשקל העודף. הרזיה לא באמת מאריכה את איבר המין, אלא רק חושפת מעט יותר ממנו. אורך איבר המין תלוי בגנטיקה ואינו ניתן לשינוי, אלא בניתוח. ד"ר נעמה זנזורי - אינפומד קרא עוד

בבדיקת מיפוי עצמות סורקים את העצמות במצלמת גאמא מיוחדת לאחר הזרקת חומר רדיואקטיבי לתוך הווריד. הממצאים במיפוי העצמות מראים היכן יש איזור של יצירה מוגברת של עצם בעקבות שבר, גידול, שינויים ניוונים וכדומה. בדיקה זו לא מראה מה הסיבה לקליטה המוגברת, ולכן אי אפשר לאבחן את הבעיה אך ורק לפי בדיקה זו. מכיוון שאצלך ישנם מוקדי כאב רבים, והכאבים שאתה חש אינם ספציפיים אלא מפושטים לאורך כל הגוף, נראה שהרופא שלך עדיין לא יודע מהו המקור האנטומי של הבעיות. בעזרת מיפוי עצמות אפשר לזהות את המקור האנטומי לבעיה בסריקה אחת מהירה, עם כמות נמוכה יחסית של קרינה. לאחר מיקום הבעיה ניתן יהיה לבצע בדיקת CT או MRI ממוקדת לאזור עם הקליטה המוגברת. ישנן הרבה מחלות, לאו דווקא ממאירות, היכולות לגרום למה שאתה חש, ביניהן פיברומיאלגיה, דלקת, מחלת מפרקים ניוונית, מחלת מפרקים שגרונית, ועוד. לכן, במקום לדאוג על מה שאתה לא יודע, הייתי ממליץ לך לבצע את הבדיקה על מנת לקבל מידע על הבעיה שמציקה לך. בהצלחה ד"ר עמית גיל - אינפומד קרא עוד

ממכתבך נראה שאת נסערת ולחוצה, ואכן מדובר בנושא מתסכל, אך עם זאת חשוב לזכור שנשים רבות מצליחות להרות לאחר טיפולים, ולעיתים אפילו מוקדם מהצפוי. חשוב לשמור על גישה חיובית ואופטימיות לאורך כל הדרך. הכדור שקיבלת, איקאקלומין (קלומיפן ציטראט), מעורר את בלוטת יותרת המוח להפריש FSH, ובכך למעשה גורם לגיוס זקיקים ומשרה ביוץ. הביוץ צפוי להתרחש כ-5 עד 12 ימים לאחר נטילת הכדור האחרון. כ-80% מהנשים אכן מבייצות כתוצאה מנטילת איקאקלומין. תופעות הלוואי של הטיפול הזה הן רגישות וגודש בשדיים, כאבי בטן ובחילות. לרוב מחכים כ-5 מחזורי טיפול לפני שמתקדמים לצעד הבא בטיפולים ההורמונליים. הזריקות מכילות ברובן את ההורמונים FSH ו- LH, יחד או לחוד, במינונים שונים. גם כאן המטרה היא השראת ביוץ. תופעות הלוואי העיקריות שלהן הן סיכון להריון מרובה עוברים וגירוי יתר שחלתי. מכיוון שמדובר בהורמונים, ייתכנו שינויים העשויים לגרום גם לעליה במשקל. לגבי הקשר בין טיפולי פוריות לבין עליה בשכיחות מקרי סרטן השד ורירית הרחם, מבחינה תיאורטית, יתכן בהחלט שיש קשר, מכיוון שהטיפולים האלה חושפים את הרקמות לרמות גבוהות יחסית של אסטרוגנים. אך לאחר מספר מחקרים עדיין ישנם חילוקי דעות בנושא, יתכן שפשוט עקב מחסור בנתונים. בכל אופן, כרגע ההנחה היא שאין קשר בין הטיפולים לבין עליה בשכיחות מקרי סרטן השד, אך ייתכן שיש קשר בין הטיפולים לבין מקרי סרטן רירית הרחם. חשוב לזכור שגם אם נמצא קשר, מדובר בעיקר בנשים שעברו כ-6 מחזורי טיפולים או יותר. אני ממליצה לך כרגע להתמקד בכל שלב, ולא לתת למחשבות המטרידות הללו לערער את בטחונך או להלחיץ אותך. התחילי בנטילת האיקאקלומין, רצוי לבצע גם מעקב זקיקים תוך כדי הטיפול, על מנת להעריך את זמן הביוץ, וכך להגדיל את הסיכויים להיכנס להריון. שיהיה בהצלחה! ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד קרא עוד

מה שאת מתארת נקרא IUGR – Intrauterine Growth Restriction - או במילים פשוטות, עצירת או האטת הגדילה של העובר בתוך הרחם. מקרה כמו שלך, בו רק הבטן קטנה וכל השאר נורמלי, נקרא עצירה לא סימטרית של הגדילה. הסיבה העיקרית לכך היא הזנה לא טובה של העובר, דבר שמעיד על איזושהי בעיה בשליה. אחת הסיבות הנפוצות לכך היא רעלת הריון. האם מדדת לחץ דם לאחרונה? בדרך כלל מה שנהוג לעשות במצב כזה, זה לעקוב אחר גדילת העובר באופן יותר רציף, להיות במנוחה, ובמקרים מסוימים, אם רואים כי העובר במצוקה, מקדימים את הלידה. ברוב המיקרים של IUGR, הילדים נולדים בלא מום או פגיעה וגדלים כילדים נורמליים לחלוטין. אבל חשוב לבצע מעקב רופא, ולכן אני מציעה לך להתחיל במעקב כבר מעכשיו, מפני שמצב כזה נחשב להריון בסיכון. בברכה, ד"ר נעמה ורבין - אינפומד קרא עוד

כאשר ישנו עיוות בכף הרגל, יכולה להיווצר הפרעה ביו-מכאנית של כל היציבה של הגוף, וכתוצאה מכך יכולים להופיע כאבים שונים לאורך השלד. בגלל העיוות המבני נוצר יותר עומס על צד אחד של הגוף או על מפרק מסוים. הכאבים שאתה מרגיש ברגל הם כנראה תוצאה של יציבה לא נכונה שמקורה בכף הרגל. בזמן הליכה אנחנו מפעילים כוח על הקרקע, אשר מפעילה כוח בחזרה, כלפי לגוף. בעזרת שימוש במדרסים ניתן לרתום את הכוח הזה ולשנות את הצורה שבה מגיע החזר האנרגיה מהקרקע, ועל ידי כך להוריד את העומס מהמקום הכואב. לכן אני ממליץ לך בחום לא לחפש טיפול אחר, אלא לנסות את המדרסים ולראות אם אחרי זמן מה משתפר מצבך. בהצלחה ד"ר עמית גיל - אינפומד קרא עוד

בהחלט ייתכן שזה בקע בטבור, אך אי אפשר לאבחן אם אכן מדובר בבקע טבורי או בפתולוגיה אחרת על סמך שאלתך. אם זהו בקע טבורי, הטיפול בו צריך להעשות בהתערבות כירורגית של כירורג כללי. אני מייעץ לבנך לפנות לרופא המשפחה המטפל בקהילה על מנת שיוכל לבצע בדיקה פיזיקלית נאותה, לנסות לאבחן את הבעיה, או לשלוח את בנך לרופא מומחה כגון כירורג כללי. אם הכאבים מתגברים מאוד וניכר שינוי בצבע העור במקום או שישנה עלייה בחום, אני מציע לבנך לפנות למיון הכירורגי הקרוב לביתו בהקדם האפשרי. ד"ר גיל טאובר - אינפומד קרא עוד

נראה שעברת בירור מקיף למדי בעניין כאבי הראש. בדיקת CT היא בדיקה מדוייקת למדי, המצלמת את האיבר מהרבה זוויות, עד שנוצרים "פלחים" של הרקמה הנבדקת. בבדיקת CT של הראש ניתן לשלול פתולוגיות מוחיות או גידולים שונים. בדיקת ה- MRI אמנם נחשבת למדוייקת יותר, אך לא תמיד יש בה צורך. מידע כללי על בדיקות ההדמיה השונות תוכלי למצוא כאן: http://www.infomed.co.il/medTestDir/imagingTests.asp קרא עוד