פורום אסטמה - עמוד 86

שלום אמיר בגילך סיבה עיקרית לקוצר נשימה בלילה הוא התקף אסטמה. עדיין יש צורך לקבל יותר פרטים לגבי משך ההתקף, כיצד הוא מוקל, האם יש קוצר נשימה במאמץ? שיעול? או עובר וכמובן איזה בדיקות ביצעת. אם תפקודי הריאות תקינים צריך לבצע מבחני תגר כגון מאמץ ו/או מטכולין. גיהוקים/שיהוקים יכולים לנבוע מ"בליעת אויר" בזמן קוצר הנשימה או מבעיות במערכת העיכול העליונה למשל. כדאי שתבדק ע"י רופא ריאות.

שרון שלום אבחנה של אסטמה בילדים מתחת לגיל 5 קשה מאוד. ישנם זיהומים וירלים הגורמים לדלקות חריפות בסמפונות ודומים בסיפמטומים לאסטמה. במקרים חוזרים יש לחשוד באסטמה, בעיקר אם יש רקע אלרגי להורים. בסטרידור- הצרות של קנה הנשימה גם עקב זיהומים וירלים או חיידקיים נוצר צפצוף בזמן שאיפה ולא נשיפה (שאופייני לאסטמה). בזמן קוצר נשימה רמת החמצן יכולה לרדת. הרופא במד"א ובמיון יודעים לאבחן ולטפל וכדאי להשאיר להשגחה כאשר המצב לא יציב ורמת החמצן יורדת. ד"ר גיא שטויר, רופא ריאות ילדים, יוסיף בקרוב את חוות דעתו. בריאות שלמה.

תודה

משה שלום, תודה על המידע. המחקר מהווה דוגמה טובה לאיך לא עושים מחקר מדעי ולמה לא מקבלים כאלו מחקרים לעיתונים מכובדים. הסיבות הן: 1. מחקר לא מבוקר- אין קבוצה שלא מקבלת את הטיפול. 2. מחקר לא סמוי כפול- הנבדקים והמטפלים/בודקים לא יודעים מי מקבל תרופה ומי תרופת דמה. כך מנטרלים ככל שניתן את האפקט הפסיכולוגי. בלי נטרול שלו התוצאות לא קבילות. 3. קבוצת מחקר קטנה מידי. 4. משך מחקר קצר מאוד מתחת למקובל. 5. לא ברור איזה טיפול קיבלו הנבדקים לפני המחקר ובמהלך המחקר מרפואה קונבנציונלית- משאפים, כדורים וכדומה. 6. שאלון הסימפטומים פשוט מידי ולא מלא. ויש עוד אבל קצרה היריעה. כיום אנחנו לא מקבלים כאלו מחקרים ודורשים הרבה יותר.

בלינק הזה http://www.linshom.org.il/index.php?dir=site&page=content&cs=3015 תלחץ על "לחץ כאן" ויופיע המחקר.

לא מצאתי את מה שרשמת. תשלח לי קישור לעמוד הספציפי

יש בקישור שם מחקר קליני עם טבלאות מענינות

שלום משה, לא ידוע לי על שום טיפול אלטרנטיבי שהוכח כעוזר לאסטמה במסגרת מחקר אובייקטיבי העומד בקריטריונים של מחקר מדעי תקף. ישנם טיפולים שעוזרים באופן סובייקטיבי אך כשבודקים יעילות מול טיפול דמה או כשבודקים קריטריונים אובייקטיבים לא מוצאים כל יעילות (חדר מלח למשל). אין לי כל בעיה אם טיפול מסויים עוזר לאדם ספציפי וזה לא משנה אם הוא באמת עוזר או עוזר "פסיכולוגית" אך לא ניתן להמליץ על עזרה שלא מוכחת אובייקטיבית. הרפואה בשנים האחרונות מחפשת הוכחות לטיפולים הקונבנציונלים (תרופות וכדומה) וכיום אישורים לתרופות או כל טיפול שהוא ניתן רק אם הוכחה יעילות אובייקטיבית.

דנה שלום, אספרט הוא תוסף מזון שמשמש כממתיק מלאכותי במוצרי הדייאט הרבים. הכמות שנמצאת בכדור מזערית ולא גורמת לבעיות פרט לחולים הנדירים במחלת הפנילקטונוריה. לגבי חדר מלח- כפי שרשמתי בתשובה לגל ב 22.10.2010 בעמוד הקודם- אין כל הוכחה שהטיפול יעיל ואין כל הגיון פיזיולוגי ליעילות כלשהי בשהייה ליד המלח. לדעתי חסר תועלת לחלוטין והדווחים האישיים הן תגובת פלצבו (אינבו) - השפעה פסיכולוגית. בהצלחה

שלום, אסטמה היא דלקת בדרכי האויר שגורמת להצרותן באופן חולף לרוב, או בטיפול או באופן עצמאי כאשר במקרים קשים המצב מסכן חיים. במקרים רבים הדלקת על רקע אלרגי אך ישנים גורמים שונים שיכולים להביא להתקף כגון מאמץ, קור, זיהום וירלי, עשן, אויר יבש ועוד. יש חולים שסובלים תקופה מסויימת בחיים ונרפאים ללא חזרת המחלה, יש שסובלים בגלים- בעונות מסויימות או חודשים/שנים מסויימות ויש שסובלים באופן קבוע. לפי מה שאתה מספר נראה שאתה סובל מגלים קצרים של התקפים, אולי בעונות מעבר (תתכן אלרגיה) ושאר הזמן אתה בריא. אפשרות נוספת שאתה סובל מברונכיטיס חריפה מידי פעם. ניתן לעשות מבחן תגר כגון מאמץ או מטכולין ולבדוק אם יש כיום נטייה לאסטמה. בכל מקרה חשוב לטפל בזמן ההתקפים.

שלום ענת, גובה כזה מסוכן גם לאנשים בריאים ועל אחת כמה וכמה לחולי ריאות. חולי ריאות צריכים לעבור הערכה לצורך בחמצן מעל לגובה 2500 מטר (או טיסה שתא הנוסעים מותאם לגובה זה). שלב ראשון הוא לבדוק את ריווי החמצן בדם בבדיקה לא פולשנית (מד אצבע) ואם לא תקין לקחת בדיקת גזים בדם עורקי. ניתן לחשב את הצורך חמצן בגובה זה (2500 מטר) אך החישוב לא מדוייק. במקרים גבוליים מבצעים סימולציה שבה נותנים לנשום אויר עם אחוז חמצן שיש בגובה כזה (17%) ולבדוק האם חסר חמצן בדם. בגובה 5000 מטר אחוז החמצן באויר נמוך בחצי מגובה פני הים ורמת החמצן בדם יורדת במידה משמעותית באדם בריא ויותר בחולה. קיימים גם שינויי לחץ ואם יש נזק לריאה כתוצאה מעישון כגון בועות אויר יתכן נקב ספונטני בריאה שעלול להיות מסוכן. גם לאדם בריא יש צורך בהסתגלות. אין לנחות בגובה מעל 2500 מטר לאדם שלא רגיל לאזור והעלייה צריכה להיות הדרגתית כ 300 מטר ביום ויום מנוחה אחרי כל 1 ק"מ עליה. כלומר עלייה לגובה 5000 מטר צריכה להעשות במשך למעלה מ 10 ימים ורק אם מרגישים טוב. כדורי אורמוקס יכולים להקל על חלק מתופעות הגובה הרב אך במידה מוגבלת וללא קשר למחלת הריאות. כמובן שלפני טיול לגובה רב מחלת הריאות צריכה להיות יציבה ויש להתייעץ עם רופא אך לגובה שאת מתכננת לא הייתי מאשר שהייה לחולה ריאות.

אורי שלום, אני מתאר לעצמי שאתה לומד את הנושא וכמו כל דבר בעיקר בגוף האדם התשובה מורכבת אך אנסה לענות בקצרה. הגירוי לנשימה באופן כללי הוא מהלחץ החלקי של רמת הפחמן הדו חמצני P-CO2 בעורקים שנמצאים ביחס ישר לרמת החומצה - pH (למרות שבמרכז הנשימה במח הקשר פחות הדוק ומדובר יותר ברמת הפחמן הדו חמצני). רמה זו קובעת את הגירוי לנשימה (היזון שלילי-פחות עיכוב של קצב הנשימה). רמת החמצן קובעת את רגישות הקולטנים לשינויים ברמת הפחמן הדו חמצני. ככל שהרמת החמצן נמוכה יותר כך הרגישות של הקולטנים לשינוי ברמת הפחמן הדו חמצני גבוהה יותר, בעיקר במצב חריף. במצבים כרוניים ישנה התרגלות וההשפעה פחותה יותר. ישנם גירוים אחרים כגון קולטנים החשים מתח במערכת הנשימה, השפעות בשינה (ירידת הרגישות) השפעות פסיכולוגיות ועוד. אם הנושא מעניין אותך תוכל לקרוא חומר מקצועי, גרפים מתאימים וכדומה ונראה לי שתוכל למצוא בחיפוש באינטרנט.

שרית שלום, ראשית רפואה שלמה. ישנן גורמים רבים מאוד העלולים להביא למצב של הנשמה. במצב זה ישנם סיבוכים שונים,למשל זיהומים. לפי מה שתארת אין דרך לדעת מה הסיבה שהיא כעת במצב זה. למעשה אין דרך להבין את זה בהתכתבות כיון שיש להתייחס להרבה מאוד בדיקות וגם אז כל אדם מגיב שונה לטיפול. אני מציע שהמשפחה תפנה לרופאים המטפלים ותקבל הסבר מלא על מצבה. כמו כן ניתן להזמין יועץ חיצוני לחוות דעת שנייה בתוך הבית חולים לפי סוג המחלה שממנה היא סובלת או יעוץ לגבי הנשמה מרופא טיפול נמרץ או שיקום נשימתי, הכל לפי מצבה. החלמה מהירה

טלי שלום אם את לא סובלת מהתקפי קוצר נשימה או קושי בנשימה דרך הפה כנראה שאכן הבעיה היא באף. ישנם אנשים שהתגובה האלרגית באף משמעותית מאוד וחוזרת לעיתים קרובות. הטיפול התרופתי לעיתים לא עוזר וצריך לבצע ניתוח חוזר ע"י רופא א.א.ג. זריקות סטרואידים עוזרות אבל בשימוש ממושך ישנן תופעות לוואי משמעותיות. תרסיס סטרואידים עוזר לרוב למקרים קלים יותר וכן תרופות נגד אלרגיה שניתן לשלב. במידה ויש אלרגיה מוכחת לגורם רב עונתי ניתן לבדוק את רמת הנוגדן לאלרגיה- IGE- אם חיובי ישנם דיווחים על תרופה לאלרגיה בזריקה - XOLAIR שיכולה לעזור אך כיום היא בסל התרופות לאסטמה בלבד בקריטריונים המתאימים. התרופה יקרה ויכולה להגיע לאלפי שקלים בחודש. אפשר לנסות לבקש אישור מיוחד מקופ"ח - נסי דרך רופא א.א.ג או אלרגיה. במקביל' אם יש סינוסיטיס חוזרים צריך לבדוק מחלות אוטואימוניות כגון וסקוליטיס - בדיקת דם ל ANCA. בהצלחה

שלום דודו מצויין שאתה פונה לעזרה. עישון מגיל צעיר מסוכן ביותר. הריאות מתפתחות עד גיל 18 בערך והן כמו עץ שממשיך להצמיח ענפים עד סוף גיל ההתבגרות. עישון בגיל כזה פוגם בהתפתחות שלהן בצורה קשה במיוחד כשיש אסטמה שממילא פוגעת בתפקוד הריאות. הנזק של עישון ואסטמה במיוחד בתקופה שהריאות מתפתחות קטלני. קשה מאוד לטפל כעת באסטמה וכמובן שבעתיד, אם תמשיך לעשן, הריאות עלולות לההרס לחלוטין וחייך יקוצרו בשנים רבות. מעבר לכך קיימת סכנה לסרטן הריאות עם השנים ונמצא שמי שהתחיל לעשן בגיל ההתבגרות נמצא בסכנה הכי גדולה. כידוע סרטן הריאות הוא הסרטן הכי קטלני כיום. בגילך הדבר הכי משפיע לגבי הפסקת העישון הוא הרצון שלך. תחליפי ניקוטין ותרופות פחות עוזרים ומומלצים מעל גיל 18. פנה ליועצת בית הספר ולרופא המשפחה לברור אפשרויות של מסגרת תמיכה בהפסקת עישון. בהצלחה, אשמח לשמוע בהמשך כיצד אתה מתמודד עם זה.