שאלות ותשובות - עמוד 107
צרידות יכולה להיגרם מסיבות רבות, ביניהן דלקת במיתרי הקול, שימוש לקוי בקול, עליה של מיצי קיבה (ריפלוקס), בעיה עצבית, ועוד. על מנת לטפל בצרידות חשוב מאוד לאבחן את מקורה, שכן הטיפול חייב להתאים לבעיה הספציפית. חשוב מאוד לאבחן את מקור הבעיה ולטפל, שכן מצבים כרוניים של צרידות עלולים לגרום לבצקת על מיתרי הקול, מה שעשוי בסופו של דבר לגרום לבעיות נשימתיות. אינני יודעת אם עברת אבחון מקיף לפני הפניה לקלינאית תקשורת, ועל כן אני ממליצה לפנות לרופא אף-אוזן-גרון לצורך בדיקה והמשך ייעוץ ובירור. תוכלי להעזר גם במדריך לאבחון עצמי של אינפומד: http://www.infomed.co.il/takeCare/symp54.asp קרא עוד
שאלתי היא לגבי הפטיטיס B: בעלי קיבל את תוצאות בדיקות הדם שלהלן. האם הוא נשא? או היה חולה בעבר? האם יש קשר לכך שקיבל חיסון בעבר? hepatitis A IgG - POSITIVE hepatitis Bs Ag - 250 hepatitis C Ab - 0.11 NEGATIVE hepatitis Bs AB - 0.2 hepatitis A IgM - NEGATIVE CMV IgG - HA BUDSBHO 22 CMV IgM - 8 hepatitis Bc Ab TOT - 11.260 POSITIVE הפטיטיס מסוג A: התשובה מתאימה למצב שבו הגוף מחוסן למחלה, בין בשל חיסון או בעקבות זיהום בעבר. אם היה זיהום בצהבת נגיפית מסוג A, בעלך היה יודע מכך, לכן מדובר כנראה במצב שנוצר בעקבות חיסון. הפטיטיס מסוג B: HBsAg ו- אנטי HBc מעידים על זיהום כרוני בהפטיטיס B. הפטיטיס C: אין זיהום בווירוס. זיהום ב- CMV: נראה כי מדובר בזיהום בהווה בווירוס זה. לסיכום: לבעלך יש כעת זיהום בצהבת נגיפית כרונית מסוג B וזיהום בווירוס CMV. בברכה, ד"ר שירי אורי - אינפומד [22/04/2008] קרא עוד
גמילה מחיתולים היא שלב חשוב בהתבגרות הפעוט. בניגוד לשאר השינויים והמעברים העוברים על הילד, כגון גמילה מיניקה, מעבר למזון מוצק, והליכה לגן, תהליך זה תלוי כולו בפעוט. אתם יכולים רק לעזור לו לעבור אותו, אך התהליך עצמו נמצא באחריותו. עניין זה הופך את הגמילה לאחד התהליכים הקשים בשנים הראשונות של הילד. חשוב מאוד להראות סבלנות רבה בזמן תהליך הגמילה, רצון טוב ותמיכה חיובית. אסור בשום אופן להפחיד את הילד או לאיים אם הוא מפספס מדי פעם, שכן עדיין קשה לו לשלוט על צרכיו. נראה כי הסיבה לחוסר במתן שתן אצל בתך היא פסיכולוגית, ואיננה נובעת מסיבה אורגנית. הבעיה מורכבת ומצריכה סבלנות רבה, ובמידת הצורך, התערבות של רופא הילדים ופסיכולוג ילדים, שידריך אתכם בהתאם. בהצלחה, ד"ר נעמה זנזורי - אינפומד קרא עוד
רפואה אוריקולרית היא רפואה משלימה. ישנם תחומים בהם רפואה זו עוזרת יותר, וישנם תחומים שבהם היא עוזרת פחות. רפואה בכלל, ורפואה משלימה בפרט, אינן נחשבות למדעים מדוייקים. אם אתה מאמין ברפואה משלימה, אתה יכול לנסות אותה. בתור רופאה קונבנציונאלית, אני מציעה לך לשלב בטיפול גם רפואה קונבנציונאלית. בברכה, ד"ר נעמה ורבין - אינפומד קרא עוד
אשמח להבין את התשובה שקיבלתי בבדיקת MRI של הראש: bilateral subcortical non enhancing hyperintense t2 and flair foci are seen. microvascular and demyleative etiologies may be considered. mucosal thickening is seen in the bilateral ethmoidal and maxiliary sinuses. ישנם מוקדים סוב-קורטיקליים אשר טיבם לא ברור. על רקע מיקרווסקולרי (אוטם ישן?) או דמיאלינטיבי. דמיאלינטיבי משמע נגע בו יש פגיעה במיאלין - החומר שעוטף את האקסונים אשר מעבירים מסרים חשמליים במוח. בנוסף, ישנה התעבות מוקוזה (רירית פנים הסינוסים) דו-צדדית בסינוסים האתמואידליים והמקסילריים. סינוסים הם חללים מלאים באוויר בתוך הגולגולת. הממצא יכול להתאים לסינוסיטיס או לצינון קל. בברכה, ד"ר שירי אורי - אינפומד [22/04/2008] קרא עוד
באופן אידאלי, רצוי שהחיסון יינתן לפני קיום יחסי מין, אבל ניתן לתת את החיסון גם לנשים שכבר מקיימות יחסי מין. לגבי נשים שכבר חלו במחלה או נדבקו בנגיפי ה- HPV, גם להן עדיין יש סיכוי להנות מההגנה שמספק החיסון, שכן רק מעט נשים נדבקות בכל ארבעת הזנים המרכיבים את החיסון. לקבלת החיסון דרוש מרשם רופא, ולכן אמליץ לך להתייעץ עם אותו הרופא שייתן לך אותו לגבי יעילות החיסון גם לאחר קיום יחסי מין. בהצלחה, ד"ר קרן גלרון - אינפומד קרא עוד
בסך הכל, בדיקת ה- MRI תקינה, לא מצאו ממצא מוקדי שיסביר את הממצאים. קרוב לוודאי שהרחבה קלה של חדרי המוח והמרווח התת-עכבישי אינה משמעותית. תוכלי להבין את משמעותה של אטרופיה מוחית מתוך התשובות הבאות: http://www.infomed.co.il/questions/q_083006_16.htm קרא עוד
כמות הקרינה בבדיקת צפיפות העצם היא קטנה מאוד, פחותה אפילו מאשר בצילום רנטגן רגיל, אולם חשיפה ממושכת (תעסוקתית) בהחלט מצטברת ויכולה להיות מסוכנת. טכנאי רנטגן אינם חשופים לקרינה אם הם שומרים על כללי הזהירות ואינם נמצאים בחדר הצילום או נמצאים מאחורי פרגוד עופרת. לכן סביר להניח שאין כל סכנה בעבודתך אם את נוקטת את אמצעי הזהירות. בנוסף לכך, בהרבה מוסדות רפואיים צוות הנמצא באזור עם קרינה נושא על בגדיו מד קרינה מצטבר אשר נבדק אחת לתקופה, כדי לוודא מהי כמות הקרינה אליה נחשף, אם שמר על כללי הזהירות, אם ציוד ההגנה תקין ואם קיימת סכנה לבריאותו. קרא עוד
הרבה פעמים ישנם חששות לפני הפעם הראשונה. לכן צריך להיות סבלניים, לנסות בזהירות ולאט, ולהשקיע במשחק מקדים. אם צריך, אפשר להשתמש בפעמים הראשונות בחומר סיכה שיעזור בחדירה. אם אחרי נסיונות נוספים עדיין לא מצליחה להיות חדירה, כדאי לפנות לרופא נשים לבדיקה ולהתייעצות. בברכה, ד"ר נעמה ורבין - אינפומד קרא עוד
אתה מתאר בעיה ידועה איתה אנו מתמודדים יום יום בטיפול במטופלינו, והיא תופעות לוואי לתרופות חשובות שעל המטופל ליטול. הדרכים להתמודד עם התופעה הזו הן ניסיון שינוי התרופה או טיפול בתרופה אחרת למניעה או הפחתת תופעות הלוואי. ראשית, לשאלתך, קיימים עוד כדורים הניתנים להגדלה שפירה של הפרוסטטה והם נקראים Omnic. תוכל לנסות אותם. הם נחשבים הכדורים עם תופעות הלוואי הפחותות ביותר מבחינת הורדת לחץ דם. לגבי גרימת אלרגיה, הדבר כמובן אינדיבידואלי. שנית, האם הקשר בין תופעת הנזלת והגודש האפי לבין הטיפול בקאדקס או קסטראל הוכח באופן חד-משמעי? האם בהפסקת נטילת תרופות אלו אין אתה סובל מגודש? האם ביצעת תבחינים אלרגיים שהוכיחו את הרגישות שלך לתרופות אלו? במקרים רבים אנשים 'נושאים' כותרת של אלרגיה אף על פי שהדבר אינו חד-משמעי. שלישית, האם ההפרעות בשינה מהן אתה סובל נובעות מהגודש והנזלת? אם כך, הטיפול האפשרי הוא כנגד הגודש והנזלת ולא בכדורי שינה. אופציה אפשרית היא נטילת תרופות נוגדות אלרגיה על מנת להפחית את הגודש. כפי שציינתי בתחילת תשובתי - טיפול בתרופה נוספת כנגד תופעת הלוואי של התרופה הראשונית - לצערנו, לעיתים זהו הפיתרון היחיד. ד"ר אמיר בר-שי - אינפומד קרא עוד