שאלות ותשובות - עמוד 140

הטיפול המשולש שקיבלת הוא אכן הטיפול המומלץ נגד הליקובקטר פילורי. מבין התרופות שאת נוטלת, סביר להניח שתופעות הלוואי שאת חווה הן כתוצאה מנטילת המטרוג'יל (מטרונידאזול). השימוש במטרוג'יל מלווה לרוב בתחושת יובש בפה, בטעם מתכתי, בבחילות ובתופעות נוספות. התופעות חולפות עם הסתגלות הגוף לתרופה. נסי לאכול מאכלים קרים (בעיקר ארטיק קרח), שעשויים להקל על היובש בפה. אם הקושי בבליעה ממשיך להטריד, פני לרופא להמשך בירור. ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד קרא עוד

טנטון (טיניטוס) הוא רעש מתמיד (צלצול, זמזום, תקתוק) באוזן. הסיבות האפשריות הרבות כוללות שעוות האוזן, נזק לעור התוף, מחלות של האוזן הפנימית (כגון טרשת אוזן ומחלת מנייר), נטילת תרופות מסוימות (כגון אנטיביוטיקות מסוימות או אספירין) ואי-תקינות של עצב השמיעה ותוצאותיו בתוך המוח. תחושת הטיניטוס יכולה להיות באוזן אחת, בשתי האוזניים, ולעיתים ההרגשה היא כי מקור הרעש הוא בתוך הראש או מסביב לו, או שהתחושה היא של רעש חיצוני רחוק. מכיוון שציינת כי הטיניטוס הופיע לאחר עקירת שן, אינני יודעת האם זה כתוצאה מהעקירה עצמה והתגובה המקומית, או כתוצאה מתרופות שנטלת לאחר העקירה, אם בכלל, ואולי התופעה תחלוף לאחר הפסקת הטיפול. הטיפול בטיניטוס תלוי במקור הבעיה, ולא לכל הסיבות יש טיפול. כדי לפענח את תוצאות בדיקת השמיעה אצטרך לקבל פרטים יותר מפורטים, ועדיף שתפני לרופא אף-אוזן-גרון לבדיקה ובירור. ד"ר נעמה זנזורי - אינפומד קרא עוד

למצב של חולשה כללית יש אבחנה מבדלת רחבה. המצבים השכיחים הם תת-פעילות של בלוטת התריס אנמיה אי-ספיקה של בלוטת יותרת הכליה הפרעות אלקטרוליטיות בדיקת ה- TSH שלך תקינה, אולם לא די בה על מנת לקבוע את מצב תפקוד בלוטת התריס. עליך לוודא כי גם רמת התירוקסין (T4) הוא בטווח הנורמה, 5 עד 12 מיקרוגרם לדציליטר. האם ההמוגלובין שלך בגדר הנורמה? ירידה ברמת ההמוגלובין (אנמיה) יכולה להתבטא בחולשה. אי-ספיקת של בלוטת האדרנל מתבטאת בחולשה קיצונית. אני ממליצה לך לעבור בירור בכיוון זה (בדיקת רמת קורטיזול בדם, רמת אלקטרוליטים בדם ומבחן ACTH). חסרים פרטים בסיפור שלך כדי שאפשר יהיה לענות באופן מפורט יותר, למשל: האם אתה סובל מלחצי דם נמוכים? איבוד משקל? היפרפיגמנטציה (כתמים כהים על העור)? רמת ההורמון טסטוסטרון אצלך מעט מעל הערך התקין, אולם לא באופן משמעותי, וודאי שערך זה לא מרמז על המקור לחולשה. אני ממליצה לך להרחיב את פאנל הבדיקות. יש לזכור כי לעיתים, לא ניתן לאבחן את המקור לסימפטומים. מניתי כאן סיבות אפשריות לחולשה. עליך לגשת לרופא המשפחה על מנת לשקול אילו בדיקות כדאי לבצע ומה מתאים לסיפור הקליני שלך. אני מקווה שמקור הסימפטומים שלך יימצא ושתרגיש טוב יותר. בברכה, ד"ר שירי אורי - אינפומד קרא עוד

לא ציינת מה עשית בפיזיותרפיה ולכן אנסה להציע את ההתייחסות שלי בדיקת מנח קרסוליים והתאמת מדרס אם צריך בדיקת אורך שרירים והתאמת תרגול תרגול שיווי משקל ויציבות ברך בעמידה והליכה בדיקה מנואלית של הרקמות הרכות סביב הברך והתאמת טיפול ידני מקומי ואולי גם חשמלי ותרמותרפי בדיקת ההליכה והתאמת תיקון, אם צריך, לאיכות הביצוע לא ברור לי המצב הנוכחי בו יש נפיחות ניכרת סביב הברך. נפיחות רומזת על מצב פעיל של גירוי רקמה. אם יש גירוי - יש מקום לטיפול תרופתי בשילוב עם בדיקת הדמיה המתאימה לרקמה רכה, כמו אולטרסאונד. המיפוי ייתן מידע על הגירוי במבנים הגרמיים בברך אשר יכול להיות מקור הכאב. את נמצאת בתהליך של בירור הבעיה, וזה הדבר הנכון. חזרי עם הממצאים החדשים לאורתופד ולמכון הפיזיותרפיה כדי לברר אם יש מקום לשנות לאורם את הטיפול. רפואה שלמה ירון טילינגר, פיזיותרפיסט מוסמך מכבי שירותי בריאות קרא עוד

המנופאוזה, גיל המעבר או גיל הפסקת הווסת, הוא למעשה תהליך טבעי ופיזיולוגי, שנובע מהפסקת פעילות השחלות ומשינויים הורמונליים הנלווים לכך. הגיל הממוצע עומד על 51, אך מובן שישנן נשים שעוברות את התופעה מוקדם מכך. עד היום מנסים למצוא את הגורמים המשפיעים על גיל הפסקת הווסת ועדיין אין מספיק מסקנות חד-משמעיות. עם זאת, ישנן מספר עובדות ידועות בנושא: גיל המנופאוזה אינו מושפע מגיל קבלת הווסת, שכן בדורות האחרונים, גיל קבלת הווסת הוקדם משמעותית, אך גיל המנופאוזה הממוצע נותר כמות שהוא. רוב המחקרים מראים שאין כל קשר בין מספר הלידות, או לידות בכלל, לבין גיל המנופאוזה. עישון הוא גורם אנטי אסטרוגני, ועל כן הוכח כגורם למנופאוזה מוקדמת מהרגיל. אצל נשים רזות במיוחד עשויה המנופאוזה להיות מוקדמת. לגורם הגנטי ישנה השפעה מסוימת בקביעת גיל המנופאוזה, אך שוב, אין לגבי כך מסקנות חד-משמעיות. התופעות הנלוות לתקופת המנופאוזה רבות ומגוונות, ונשים שונות חוות את התקופה בצורות שונות לחלוטין. התופעות הנפוצות הן גלי חום, ירידה בחשק המיני, יובש בנרתיק, דיכאון או שינויים אחרים במצב הרוח, ועוד. עם זאת, חשוב מאוד לא להתייחס לתקופה בחרדה ולא לחשוש ממנה לכשתבוא. בימינו מוצעים לא מעט פתרונות, קונבנציונליים ואלטרנטיביים, שבהחלט עשויים להקל על התופעות הללו. ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד קרא עוד

לפי התיאור שלך נשמע כאילו גוף זר (חתיכת חוט, חרק קטן, או גרגר חול) התיישב על שטח הלחמית שלך. אני ממליץ לך ללכת ולהיבדק על ידי רופא עיניים, על מנת שיבדוק ויראה אם באמת מדובר בגוף זר או בבעיה אחרת ויוכל להציע לך טיפול מתאים. בברכה, ד"ר עידו ווליניץ - אינפומד קרא עוד

לא אכנס לסוג ואופי גלי המוח כי אני לא מתמצאת בכך. מה שחשוב בתשובה זה שהתרשים אינו תקין. במהלך הבדיקה הפיקו פעילות אפילפטיפורמית (זאת אומרת אותה פעילות חשמלית שיש במוח בזמן התקף אפילפסיה). המיקום שבו הייתה פעילות לא תקינה הוא כנראה האונה הטמפורלית. בברכה, ד"ר שירי אורי - אינפומד קרא עוד

יש צורך לברר את המקור לתלונה שיכול להגיע ממקומות שונים: הצוואר ממנו יוצאים עצבים לזרועות. בעיה בתנועתיות העצבים כך שהם פחות גמישים מהרצוי. לחץ על עצבים במקומות מועדים לפורענות כשורש כף יד. לדוגמה: http://www.infomed.co.il/questions/q_020606_8.htm קרא עוד

אין שום חוק לגבי מי יכול לבצע בדיקת אק"ג. כל איש צוות רפואי (רופא, אח, טכנאי אקג) שלמד לבצע את הבדיקה יכול לבצע אותה. קרא עוד

אם בעלך עכשיו סובל מהתקפים של היפוגליקמיה בניגוד לעבר, אז יש צורך בהערכה חדשה של הטיפול באינסולין. ייתכן וגורם המשפיע על משק הסוכר בדם השתנה. האם הדיאטה שלו השתנתה? אם הוא צורך פחות פחמימות עליו להפחית את מינון האינסולין. האם הוא החל להשתמש בתרופות שלא השתמש בהן קודם? תרופות מסויימות משפיעות על משק הסוכר וגם על היכולת לחוש מבעוד מועד במצב של היפוגליקמיה. בכל מקרה מומלץ להתייעץ עם רופא מנוסה בטיפול בחולי סוכרת על מנת לשנות את תוכנית הטיפול, וזאת על ידי שינוי מינון או סוג האינסולין כדי למנוע התקפי היפוגליקמיה. קרא עוד