שאלות ותשובות - עמוד 160

כרוניקת החום הממושך שאתה מתאר, יכולה להתאים למצב רפואי (על אף שלא ברור לי אם כל פעם אתם ממש מודדים חום ואם אכן החום רצוף) שנקרא "חום ממקור לא ידוע" (Fever of Unknown Origin או FUO), שהגדרתו היא חום משך שבועיים ומעלה, ללא מקור ברור בהיסטוריה הרפואית, בבדיקה הגופנית או בבדיקות מעבדה שגרתיות. ישנם גורמים רבים ל-FUO, אך בילדים הסיבות העיקריות הן: זיהומים - חיידקיים: אבצס בשן, אנדוקרדיטיס (דלקת של אחת משכבות הלב) ועוד; ויראליים: EBV (מחלת הנשיקה), CMV; וגם פטריות וטפילים, אך אלה פחות שכיחים. 

הסימפטומים שאת מתארת מתאימים לתסמונת המעי הרגיז, ובהנחה שבדיקת הקולונוסקופיה שביצעת לפני שלוש שנים בוצעה כהלכה, נראה כי אין טעם לבצע שוב את הבדיקה. אך מן הראוי שתפני לרופא המשפחה, שיוכל לשאול שאלות מתאימות לקבלת פרטים נוספים על מצבך, ואולי לבצע בדיקות אחרות, פחות פולשניות, אם ימצא לנכון. אינני מכירה את התרופות עליהן את שואלת, אך אני מפנה אותך לתשובות נוספות באינפומד ובהן המלצות על תרופות והרגלים שיכולים לעזור לך. http://www.infomed.co.il/questions/q_061107_4.asp קרא עוד

הידבקויות ברחם בהחלט עשויות לגרום להפלות חוזרות, מכיוון שבמצב כזה חלל הרחם "סגור", כביכול, ואין מקום להתפתחות הריון. הניתוח להסרת ההידבקויות אינו נחשב לניתוח מסובך, ולרוב מבוצע בשיטה היסטרוסקופית. כמו בכל ניתוח, גם בניתוח כזה עלולים להיות סיבוכים, אם כי אחוזי ההצלחה גבוהים ביותר. לגבי זיהומים, מכיוון שלרוב לא מדובר בניתוח פתוח (כלומר, אין צורך לפתוח את הבטן ולחשוף חלק גדול לאוויר וכתוצאה מכך לזיהומים), אחוזי הזיהומים מזעריים. לגבי הנפיחויות, לא סביר שיש קשר בין השניים. לאחר ניתוח מוצלח כזה, סיכויי הכניסה להריון גבוהים, כמובן בהנחה שאין כל בעיה משנית אחרת. ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד קרא עוד

משמעות התוצאות היא שלא נמצא החיידק הליקובקטר פילורי בבדיקה שערכת. משמעותם של ערכי הייחוס שציינת הם שרק בדיקה שתוצאותיה מעל 5 מצביעה על נוכחות החיידק. במקרה שלך, התוצאות הן מתחת ל-5. שובי לרופא המטפל עם התוצאות, ובמידת הצורך, המשיכי את הבירור. בברכה, ד"ר מיכל רסנר - אינפומד קרא עוד

וריקוצלה עשוי לפגוע באיכות הזרע, וזו אחת הסיבות שבגללן רצוי לנתח, אך אין זו הסיבה היחידה. את תוצאות בדיקת הזרע תוכל לקבל במעבדה בה ביצעת את הבדיקה, אבל החלטה על ניתוח צריכה להתקבל אצל אורולוג. אני מצרפת קישורים לתשובות מתוך האתר שיעזרו לך ללמוד על הסיבות לניתוח ועל האפשרויות הקיימות: http://www.infomed.co.il/questions/q_120507_5.asp קרא עוד

ככלל, ככל שעולה גיל האם, עולה גם השכיחות של ההפלות. הסיבות להפלות רבות ומגוונות. כ-70% מההפלות בשליש הראשון להריון, נובעות מבעיות גנטיות, בעיה בכרומוזומים. במקרה כזה ההפלה היא למעשה מנגנון הגנה, שמונע התפתחות של עוברים עם תסמונות קשות שעשויות אפילו לגרום למוות תוך-רחמי או למוות בגיל צעיר ביותר. סיבות נוספות יכולות להיות הורמונליות, גורמים אנטומיים ברחם האישה, בעיות שונות הקשורות לקרישיות יתר ועוד. לרוב מתחילים בבירור לאחר 3-2 הפלות חוזרות. הבירור מתבצע בשלבים, מהקל אל הכבד, כלומר, הגיוני לערוך קודם בדיקות לצורך בירור הפרופיל ההורמונלי, בהמשך ניתן לערוך בדיקות גנטיות, ובמקביל לעמוד על המבנה האנטומי של הרחם. צילום רחם נועד, למעשה, להראות את מבנה הרחם, ולבדוק אם ישנם פתולוגיה או שינוי מבני העלולים להוות מקור להפלות. הבדיקה אמנם פולשנית, אך אינה טראומטית. היא אורכת כ-10 דקות, ונעשית באלחוש מקומי. ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד קרא עוד

ויטמין D חיוני לבניית עצמות ושיניים חזקות. ויטמין D נוצר בגוף על ידי פעולתן של קרני השמש על העור. ברזל הוא מרכיב חיוני בפיגמנט הנושא את החמצן בדם, ההמוגלובין, פיגמנט המאחסן חמצן בשרירים לשימוש בזמן מאמץ, וכן מעורב בקליטת חמצן על ידי התאים ובהפיכת הסוכר בדם לאנרגיה. בשנה הראשונה לחייו, מתפתח התינוק במהירות ומשלש את משקלו. חלב מאם אשר תזונתה מאוזנת מספק את רוב המינרלים והוויטמינים הנחוצים לתינוק המתפתח, חוץ מאשר, אולי, ויטמין D ופלואוריד. אם המים באזור המגורים אינם מכילים פלואור, ההמלצה היא בדרך כלל לתת פלואור במינון של 0.25 מ"ג (2 טיפות) ליום. אם הצריכה של ויטמין D על ידי האם אינה מספיקה, ואם חשיפת התינוק לשמש אינה מספקת (דבר שחשוב מיוחד בתינוקות עם צבע עור כהה), מומלץ לתת תוספת של ויטמין D. הטיפות מכילות גם ויטמין A, החשוב לבניית העצמות המתפתחות בילדים. המינון נע בין 3 ל-15 טיפות ליום, בהתאם למשקל ולמידת הצורך. מאגרי הברזל בתינוק מספיקים לששת החודשים הראשונים לחייו. הברזל בחלב האם נספג היטב אצל התינוק, אולם ההמלצה היא לתת תוספת של ברזל בגיל 4 עד 6 חודשים. תוספת ברזל לתינוקות אפשר למצוא בטיפות (מינון מומלץ: 1 מ"ג לק"ג ליום, עד גיל שנתיים לא יותר מ-15 מ"ג ליום), וכן במוצרי מזון לתינוקות. מכיוון שאינני יודעת את משקל בתך או את רמת הברזל בדמה, אני ממליצה לך לפנות לרופא הילדים להמשך טיפול. יתכן שאינה צריכה תוספת ברזל ושהיא מקבלת כמות מספקת. לעוד מידע: http://www.infomed.co.il/questions/q_012402_4.htm קרא עוד

לפי התמונה שתיארת בשאלתך, אפשר לחשוד כי מדובר באחת משתי התסמונות הבאות: תסמונת הפיברומיאלגיה או תסמונת התשישות הכרונית. תסמונת היא אוסף תסמינים וסימנים המתרחשים יחדיו. סימן הוא מה שמוצא הרופא בבדיקה, תסמין הוא מה שהחולה מדווח עליו לרופא. קשה להבדיל בין שתי התסמונות, מכיוון שיש חפיפה בין שתיהן בחלק מהסימפטומים והסימנים. תוכל למצוא באינפומד מידע על שתי תסמונות אלו. אמליץ לך ללכת להתייעצות עם ראומטולוג, כי יש באפשרותו לאבחן את הבעיה שלך וכן לתת לה טיפול נכון. בהצלחה, ד"ר קרן גלרון - אינפומד קרא עוד

בדיקת מיפוי לב היא בדיקה שמטרתה לגלות אם ישנן חסימות בכלי הדם הכליליים (העורקים המספקים דם לשריר הלב), ואם כן - מהו מיקומן. במהלך הבדיקה משתמשים בחומרים רדיואקטיביים, לרוב תליום 201 או טכנציום 99M. לחומרים אלו תכונות המאפשרות להם להגיע לאזורים בשריר הלב שמקבלים דם ושיש בהם תאי שריר חיים. במהלך הבדיקה, מצלמת גמא ממוחשבת המסתובבת סביב הנבדק מצלמת את הלב מזוויות שונות. בדיקת המיפוי גורמת למאמץ מכוון של הלב. בעת המאמץ, הלב זקוק לתוספת אספקת דם וכדי לאפשר זרימת דם גדולה יותר, העורקים הכליליים מתרחבים. האזור של שריר הלב המקבל אספקת דם מעורק מוצר סובל במאמץ מאיסכמיה, הפרעה באספקת הדם. יתר אזורי הלב מקבלים את הדם הדרוש להם. ההבדלים הללו באספקת הדם במאמץ לאזורי הלב השונים מתועדים במהלך הבדיקה באמצעות החומרים הרדיואקטיביים. מיפוי לב SPECT עם תליום מתבצע בשני שלבים. השלב הראשון נמשך כשעה, ובו מבוצע מאמץ פיזי, כשהנבדק צועד על מסלול הליכה. בשיא המאמץ מזליפים כמות קטנה של חומר רדיואקטיבי דרך מחט העירוי שביד הנבדק, ומיד אחר כך מצלמים את הלב. השלב השני מתבצע כעבור 3 שעות והוא נמשך כ-30 דקות. בשלב זה מתבצעת סדרה שנייה של צילומי הלב במנוחה. השוואה בין הצילומים שנעשו בשלב הראשון, שלב המאמץ, לבין הצילומים שנעשו בשלב השני, שלב המנוחה, מספקת לרופא מידע על האזור בשריר הלב הסובל מהפרעה באספקת הדם ועל מידת החיות של שריר הלב. למשל, על אזור שבזמן מנוחה זרימת הדם אליו מספיקה אבל שבמאמץ, כאשר דרישת שריר הלב לחמצן עולה, אספקת הדם שלו אינה מספיקה עקב היצרות משמעותית של העורק. אבחנה זו חשובה מאוד: מטופלים הסובלים מתעוקת חזה שמיפוי הלב שלהם מראה איסכמיה, נשלחים לעיתים קרובות לצנתור, ואילו מטופלים עם אוטם קודם, ללא איסכמיה הפיכה, מטופלים בתרופות בלבד. וכעת באופן ספציפי לשאלתך. פגם מילוי קבוע מתאר מצב שבו זרימת הדם אינה תקינה לאזור מסוים של הלב, אך ללא שינוי בין מנוחה למאמץ. זאת אומרת, מדובר באזור אוטם ישן ולא בהפרעה חדשה בזרימת הדם. במקרה כזה אין סיבה לצנתר. פגם מילוי הפיך משמעותו שבזמן מאמץ, כאשר דרישת הלב לחמצן גבוהה, העורק אינו מסוגל "לספק את הסחורה", אבל במנוחה, כשהדרישה לחמצן יורדת, כמות הדם המגיעה דרך אותו עורק מספיקה. במצב זה כדאי לצנתר ולהרחיב את החסימה בעורק. מדובר בעורק מוצר ובעייתי, אבל שקשור במסת שריר חיה של הלב. אינפריורי = תחתון, ספטלי = שמספק את הספטום (מחיצה), לטרלי = צידי. בברכה, ד"ר שירי אורי - אינפומד קרא עוד

אין תרופה ספציפית לכליות פוליציסטיות, אך מובן שאם יש בעיית לחץ דם או זיהום, מטפלים בהם ספציפית. ישנם מחקרים רבים בנושא. הוכח במחקרים על חולדות, כי חלבון סויה ושמן פשתן, כאשר ניטלים מוקדם במהלך המחלה, מעכבים את התקדמותה. התערבות מאוחרת, אף היא מפחיתה נזק באופן מסוים. במחקרים אחרים הראו כי דיאטה דלת חלבון מאטה התקדמות של מחלה כלייתית, ואילו דיאטה עתירת שומן מאיצה אותה. מחקרים אלה נערכו בבעלי חיים, אך אין כיום הוכחה שיש לדיאטה מסוימת יתרון טיפולי בבני אדם. אנשים שיש להם כליות פוליציסטיות ולחץ הדם והתפקוד הכלייתי שלהם תקין צריכים להיות במעקב באמצעות אולטרסאונד ובדיקות דם פעם בשנה. בברכה, ד"ר טלי צ'רנוביצקי - אינפומד קרא עוד