שאלות ותשובות - עמוד 161

טווח המינון המקובל הוא 10-15 מ"ג ליום, ולכן יש מקום להעלאת המינון. אולם את מדווחת על קשיי שינה, ולכן עדיף שתיוועצי עם הרופא המטפל שלך לפני העלאת המינון. לגבי קשיי השינה - האם בנטילה הממושכת הקודמת היו קשיי שינה? האם הם חלפו עם הזמן? את יכולה ללמוד מניסיונך. בכל מקרה, עם הפסקת נטילת התרופה אמורה להיות ירידה חדה והיעלמות של תופעות הלוואי אם מקורן אכן בתרופה. אם תופעת לוואי זו אינה נסבלת מבחינתך, יש מקום לשקול הפסקה של התרופה. לסיכום, עקב תופעת הלוואי ורצונך להעלות את המינון, אני מציעה שתיגשי לרופא שרשם לך את התרופה לצורך התייעצות. בברכה, ד"ר שירי אורי - אינפומד קרא עוד

האם באזור הנפיחות והאודם יש פצע? האם אתה מתכוון לבטן התחתונה או למעלה איבר המין? דלקת בדרכי המין יכולה להתבטא בכאבים בבטן התחתונה, אך לא מאופיינת בנפיחות או באודם. בדרך כלל היא מלווה בתחושות כגון צריבה או דחיפות ותכיפות במתן שתן, ואת זה אתה שולל. לכן, עצתי לך היא להיוועץ ברופא המשפחה או במומחה למחלות עור ומין, שיוכל להסתכל על האזור, ובעזרת הסיפור, לאבחן במה מדובר. בברכה, ד"ר מיכל רסנר - אינפומד קרא עוד

ניתוח מעקפים משפיע באופן ישיר על התפקוד הגופני. הסיבות העיקריות לירידה באנרגיה ובתפקוד הן ניוון גופני כתוצאה מהאשפוז אנמיה בשל איבוד דם בזמן הניתוח נטילת תרופות מסוימות, כגון חוסמי בטא, המאטות את חילוף החומרים ואת קצב הלב ומשנות לחץ לחץ הדם חיבור המנותח למכונת לב-ריאה גם המצב הנפשי (אצל כ-50% מהמנותחים מתפתחים פחד ודיכאון) משפיע לרעה על התפקוד הגופני. מייד לאחר הניתוח, מומלץ לעשות הליכה ולעלות את הדופק ב- 25 פעימות יותר מהדופק הבסיסי שלך במנוחה. לדוגמה, אם הדופק הבסיסי שלך במנוחה הוא 70 פעימות לדקה, אזי אין חשש לצעוד בדופק 95. מומלץ להגיע ל-30 דקות הליכה תוך 3 שבועות מזמן הניתוח או תוך שבועיים מהיציאה ממרכז החלמה לשיקום הלב. זהו הזמן הסביר לחזרה לעבודה חלקית, לחיי מין, לנהיגה ולחיי חברה. כדי לחזור לתפקוד גופני טוב, כפי שהיית רגיל, עליך להירשם לתוכנית שיקום לב. בתוכנית זו תעבור בדיקת לב במאמץ (ארגומטריה), ופיזיולוג מומחה במאמץ ושיקום לב יתאים לך תוכנית פעילות מדוייקת ומבוקרת בהתאם למצבך. מאחר שבניתוח לא מטפלים בעורקים ורק עוקפים את האיזור החסום, מטרת תוכנית השיקום היא לרפא את העורקים, לשפר את זרימת דם, להפחית את גורמי הסיכון ולהגיע לכושר גופני אופטימלי מבלי לסכן את הלב או לגרום לו נזק. תוכניות שיקום הלב נכללות בסל הבריאות, וכל אדם שעבר התקף לב או ניתוח מעקפים זכאי להשתתף בתוכנית ללא תשלום. תוכניות שיקום לב מתקיימות במספר בתי חולים בארץ, במרכזי שיקום הלב של פרולייף בחולון, רעננה ונתניה, ובמרכז קרדיונגב בבאר שבע. הוכח שתוכנית שיקום הלב מפחיתה באופן משמעותי את הסיכוי להתקף לב או לניתוח מעקפים חוזרים, ומחזירה את הביטחון לעסוק בספורט. בברכה, ד"ר ירון גרשוביץ - פיזיולוג מומחה במאמץ, בשיקום לב ובאימון רפואי לבריאות הלב קרא עוד

Nyctophobia היא פוביה מחושך או מלילה. זוהי אחת הפוביות הספציפיות - חרדה מדבר מסוים. ראה את הערך פוביה, או בעברית "בעת", במילון המונחים של אינפומד. פוביה ספציפית (כגון ניקטופוביה, פוביה מבעלי חיים, פוביה מרעמים או ברקים וכו') היא הפרעת החרדה השכיחה ביותר, ומופיעה מתישהו במהלך חייו של כל אדם רביעי. פוביות ספציפיות שכיחות במיוחד אצל ילדים, וזו בעיה שפעמים רבות חולפת ללא טיפול. פוביה ככלל איננה הפרעה שכרוכה בסיכון כלשהו, לא לאדם עצמו שסובל מהבעיה, ולא לסובבים. אפילו לא מקובל לומר שמישהו "חולה" בפוביה, אלא, שהוא סובל מהפרעה כזו, כי זו לא ממש מחלה, וכאמור, זו בעיה מאד מאד שכיחה. בברכה, ד"ר איילת אביטל-מגן - פסיכיאטרית קרא עוד

אתה נוטל ארגינין שהיא חומצת אמינו חשובה לגוף, ואבץ שהוא מינרל חיוני למגוון תפקידים בגוף. תוכל לקרוא על שני חומרים אלה באתר. אין חשש לנטילת חומרים אלה יחד עם ויאגרה. בברכה, ד"ר שירי אורי - אינפומד קרא עוד

ספירת דם היא בדיקת דם פשוטה בה בדקירה אחת נוטלים כמה מיליליטרים של דם. את הדם שולחים למעבדה, אשר באמצעות מכשיר ייחודי מתארת את ספירת התאים בדם. הדם שלנו מורכב מנוזל הפלזמה (55%) ומתאים (45%). ספירת הדם בודקת מהו ריכוז התאים השונים בדם הנבדק: מהו ההמוגלובין, מהו ריכוז תאי הדם האדומים, תאי הדם הלבנים וטסיות הדם. כמו כן, ספירת הדם מספקת מידע נוסף לגבי גודל תאי הדם, ריכוז ההמוגלובין בתאי הדם האדומים, השונות בגודלם. לגבי תאי הדם הלבנים (שסוגיהם רבים) מבצעים בספירת הדם גם דיפרנציאל, בו מקבלים את אחוז התאים הלבנים מכל סוג (נויטרופילים, לימפוציטים, מונוציטים, אאוזינופילים ובזופילים). האחוזים השונים וגם המספר האבסולוטי של כל אחד מהערכים הללו הוא בעל משמעות קלינית. אין צורך בצום טרם ביצוע ספירת דם, משום שלתזונה אין השפעה מיידית על תאי הדם. הדבר היחיד שיכול להשפיע מעט על ריכוז תאי הדם הוא מידת ההידרציה (רמת ההתייבשות) של האדם. אדם מיובש (שלא שתה זמן רב, או הזיע רבות או סבל מחום גבוה) יציג ריכוז קצת יותר גבוה מן הרמה האמיתית שלו של המוגלובין ותאים. ד"ר אמיר בר-שי - אינפומד קרא עוד

יש לגשת לרופא שיניים בכדי שיוכל להחליט על הטיפול המתאים שייקבע על פי מצב השן בפיך וצילום פנורמי או CT, במידת הצורך. בברכה, ד"ר מיכאל אבא - רופא שיניים קרא עוד

רגישות לחומצה פולית היא נדירה מאד, הואיל ומדובר בחומר טבעי הנחוץ לגוף ואותו אנו מקבלים בתזונה הרגילה, לכן סביר להניח שאינך רגישה לחומצה הפולית אלא לתכשיר המכיל חומצה פולית אותו את נוטלת. כדורי חומצה פולית קיימים במינוני 0.4 מ"ג ו-5 מ"ג, ויש חברות שונות המייצרות אותם. אף על פי שבכדור אמורה להיות רק חומצה פולית, למעשה קיימים חומרים אחרים נוספים חסרי השפעה רפואית (חומרים משמרים, חומרים מייצבים וכו'). ככל הנראה את רגישה לאחד ממרכיבים אלה הנמצאים בכדור. נטילת חומצה פולית טרם הכניסה להריון היא חשובה מאד, הואיל והוכח כי היא מורידה משמעותית את ההסתברות לפגיעות במערכת העצבים של העובר המתפתח. אולם תזונה מגוונת המכילה הרבה ירקות, פירות ודגנים מספקת כמות בלתי מבוטלת של הוויטמין. אם את מוצאת קשר ישיר בין נטילת החומצה הפולית להופעת התפרחת העורית, אני ממליץ לנסות תכשיר אחר של חומצה פולית, של חברה אחרת. אם גם לאחר נסיון זה תופיע תפרחת, נסי להעלות את כמות החומצה הפולית בתזונה. ד"ר אמיר בר-שי - אינפומד קרא עוד

קושי בפתיחת הפה ורגישות במפרקי הלסת הם סימפטומים נפוצים לאחר עקירה ואין סיבה לדאגה. יש להימנע מאכילת מאכלים קשים ולהגביל את פתיחת הפה כדי לתת מנוחה למפרקי הלסת. קומפרסים חמים יכולים לעזור. לגבי ההירדמות בלשון, גשי לרופא השיניים שלך ובררי את העניין. פגיעה בעצב הלשון היא סיבוך של עקירת שן בינה, אך יש לברר שאכן בכך מדובר. יש להשלים את נטילת האנטיביוטיקה על פי הוראות הרופא. חג אביב שמח ד"ר מיכאל אבא - רופא שיניים קרא עוד

משאלתך אני מבין כי אין אתה סובל מדלקת בדרכי השתן אלא מדלקת בדרכי המין. הסימפטומים מהם סובלים גברים משני מצבים אלה הם דומים: צריבה, תכיפות ודחיפות במתן שתן. לעיתים כאשר מדובר בדלקת בדרכי המין קיים גם כאב באזור הבטן התחתונה, האשכים ואזור פי הטבעת (אזור בלוטת הערמונית). ההבדל בין שני סוגי הדלקות הוא רב ביותר, החל במיקום הדלקת הזיהומית (האיברים המעורבים שונים), החיידקים המובילים להיווצרות הדלקת, הסיבוכים של כל אחת מהדלקות, הטיפול השונה ומשך הטיפול. דלקת בדרכי השתן אינה שכיחה בגברים צעירים (עד גיל 50), ובמרבית המקרים מערבת את שלפוחית השתן בלבד, אך לעיתים גם את הכליות. המזהמים הינם חיידקי מעיים, והסכנה היא הגעת הזיהום לכליות ופגיעה בתפקודן. הטיפול הוא טיפול אנטיביוטי קצר בן שבוע עד 10 ימים בגברים (בנשים בדלקת לא מסובכת אף 3 ימים מספיקים), והמשך בירור מדוע הגבר סובל מדלקת בדרכי השתן, כלומר חיפוש פגם מבני כזה או אחר (ציסטות, החזר שתן מהשלפוחית לכיוון הכליות וכדומה), הואיל ומדובר בבעיה נדירה. מאידך, דלקת בדרכי המין הרבה יותר שכיחה בגברים צעירים ופעילים מינית. הדלקת יכולה לערב את השופכה, בלוטת הערמונית, צינורות הזרע, בלוטות הזרע והאשכים. כאמור, הסימפטומים דומים לסימפטומים בדלקת בדרכי השתן, כלומר, הגבר סובל בדרך כלל מצריבה, תכיפות ודחיפות במתן שתן וכן מכאב באזור הבטן התחתונה, האשכים ואזור פי הטבעת (אזור בלוטת הערמונית). במקרה שמדובר במחלת מין הגורמת לכך, קיימת גם הפרשה מפתח הפין. החיידקים המובילים לדלקת זו כוללים גם חיידקי מעיים אך גם מזהמים הגורמים למחלות מין, כגון הרפס, זיבה, כלמידיה, עגבת או טריכומוניאזיס. הבעייתיות במחלה זו היא העובדה שלעיתים יש צורך בטיפול ממושך ביותר (לעיתים שבועות רבים עד חודשים) על מנת לסלק לחלוטין את הגורם המזהם. זו הסיבה שאתה מטופל כל כך הרבה זמן באנטיביוטיקה. מאידך, אם אין תגובה לטיפול יש צורך להחליף האנטיביוטיקה כי ייתכן שהמזהמים אינם רגישים לאנטיביוטיקה אותה אתה נוטל. יש חשיבות מירבית למציאת החיידק הגורם, והבנה מהן האנטיביוטיקות העובדות עליו. מציאת החיידק נעשית ע"י תרבית שתן או תרבית מנוזל הזרע, אולם בניגוד לדלקת בדרכי השתן בה קל להצמיח את החיידקים, חיידקים ומזהמים אחרים המובילים לדלקת בדרכי המין מאד קשה לגדל ולהצמיח, ולכן אנו מתחילים טיפול אנטיביוטי אמפירי (ראשוני), בהתאם למידע הקיים בידינו לגבי המזהמים השכיחים באוכלוסיה (שילוב של ציפרו ודוקסילין הוא שילוב אנטיביוטיקות טוב מאד למזהמים משני הסוגים). ישנם שני סיבוכים משמעותיים בדלקות בדרכי המין: האחד הוא פגיעה באיכות נוזל הזרע וביכולת העברתו אל השופכה, כאשר התוצאה יכולה להיות פגיעה בפוריות. הסיבוך השני הוא התפתחות תסמונת כאב אגן כרונית (Chronic Pelvic Pain Syndrome), השכיחה יותר לאחר פרוסטטיטיס (דלקת של הערמונית). זוהי תסמונת המתבטאת בכאבים באזור האגן התחתון, האשכים, פי הטבעת והפין אך ללא עדות לזיהום או דלקת. בנוסף קיימת שכיחות גבוה של סימפטומים במתן שתן (היסוס, צריבה, כאב, זרם חלש). הסימפטומים נוהגים להופיע ולהיעלם לתקופות משתנות. לשאלתך לגבי נטילת אנטיביוטיקה לזמן ממושך, טיפול אנטיביוטי ממושך אכן טומן בחובו תופעות לוואי רבות (תופעות לוואי של התרופה, התפתחות זני חיידקים עמידים, פגיעה בחיידקים "הטובים" היוצרים את הפלורה הטבעית של הריריות בגופנו), אולם בכל מקרה יש לשקול את החסרונות מול היתרונות – חיסול המזהמים המובילים לדלקת בדרכי המין הוא חשוב ונחוץ ביותר בשל הסיבוכים האפשריים, ולכן על אף החסרונות שבטיפול אנטיביוטי ממושך, אנו ממליצים על טיפול זה. ד"ר אמיר בר-שי - אינפומד קרא עוד