שאלות ותשובות - עמוד 57

CA 15-3 הוא סמן גידולי המופרש אל הדם בחלק מן החולות הסובלות מסרטן השד, המשמש בעיקר למעקב ולהערכת תגובה אחרי טיפול בחולות עם סרטן שד (בעיקר גרורתי), בהן נמצא ערך מוגבר של CA 15-3 עם אבחנת הגידול. זו בדיקה עם רגישות וסגוליות נמוכות לאיתור סרטן שד. כלומר, רק בחלק מן הנשים בהן נמצאים ערכים גבוהים של CA 15-3 מתגלה סרטן שד, ולא בכל הנשים הסובלות מסרטן שד ערכו של הסמן בדם גבוה. הסמן אינו משמש כבדיקת סקר לאיתור סרטן השד. ב-9% בלבד מן הנשים בשלב מוקדם של המחלה (stage I) יש רמת CA 15-3 גבוהה, אך בקרב חולות עם סרטן שד גרורתי, הרמה הגבוהה מופיעה ב-75%. רמה גבוהה של CA 15-3 ניתן למצוא במקרים של סרטן שד גרורתי, וכן בסוגי סרטן נוספים: שחלה, ריאה, ערמונית. סיבות נוספות לעליית CA 15-3 הן מחלות שפירות, כמו הריון והנקה, מחלות שפירות של השד או של השחלות, אנדומטריוזיס, דלקת של האגן, דלקת כבד ועוד. אינני יודעת מדוע נשלחה אצלך בדיקה לרמת CA 15-3 ומה הרקע הרפואי שלך. כאמור, בדיקת CA 15-3 אינה משמשת כבדיקת סקר, שכן אינה יכולה לשלול או לאשר סרטן. באשר לבדיקות של בלוטת התריס: רמת ה- TSH מעט גבוהה, אך רמת ה- Free T4 תקינה. מצב זה נקרא תת-פעילות תת-קלינית של בלוטת התריס. אני מפנה אותך לשאלה שנשאלה בעבר באינפומד על נושא זה: http://www.infomed.co.il/questions/q_081606_6.htm קרא עוד

ראשית מידע חשוב : מפרק הכתף הגלנו-הומראלי gleno-humeral joint הוא המפרק עם הכי הרבה דרגות חופש וטווח התנועה הגדול ביותר בגוף. יתרון חופש התנועה בהכרח מתנגש עם היציבות שלו והוא תלוי במבנים סחוסיים, רצועתיים וגידים לצרכי יציבות סטטית ודינאמית. יש עבודה רבה המוטלת על כתפי השרירים- המייצבים האקטיביים של הכתף. ישנם סוגים שונים של פריקות: 1- מטופלים עם "גמישות מפרקית" בולטת אשר מסוגלים לעשות "קליקים וקנאקים" ולהוציא את מפרקיהם ממקומם ואשר אצלם, על פי רוב, פרט לרפיון של הרצועות והקופסית העוטפת את הפרק, אין ממצאים אנטומים אחרים. 2- מטופלים ללא תופעות של גמישות יתר אשר יום אחד, לאחר נפילה, חבלה או תנועה חזקה, פורקים את הכתף; במקרה האחרון, באחוז גבוה מהמקרים תוך כדי פריקה נתלשת חתיכה מהטבעת הסחוסית שמסביב לראש עצם הזרוע (ה"לברום") ( בהדמיה ניתן לראות את הפגיעה והיא נקראת bunkret lision או hill saks.), ולכן תנועות מסוימות עלולות להביא את הכתף למצב בלתי יציב שוב (הרי חלק מהלברום לא עומד במקום). במרכז הטיפול עומדת הפיזיותרפיה ובה מחזקים את השרירים מסביב לכתף ו"מלמדים" איך להפעיל מחדש את המפרק הפגוע מבלי לפרוק אותו שוב. יש בפיזיותרפיה אפשרות לניסיון שיקום לכתף לא יציבה, עם הצלחות רבות: חיזוק וקואורדינציה, שיפור היכולת בהקשר התפקודי. עם זאת, במקרים בהם חוסר היציבות כ"כ קשה כך שהכתף פורקת בתנועות מינוריות ואף בשינה, לעיתים אין מנוס מלבצע ניתוח בו מייצרים יציבות על ידי העברות גידים, כך שהכתף תהיה תחומה בצורה טובה יותר. חשוב לבדוק את מידת חוסר היציבות ואת מידת היכולת לשלוט ולהפעיל את הכתף, ותרגילים נבנים על סמך הממצאים. לא ברור לי אילו תרגילים את מבצעת כבר הרבה זמן. האם פיזיותרפיסט התאים לך אותם? באם יש שיפור ופחות פריקות עם הזמן והתרגול, ייתכן ותוכלי להימנע מניתוח. אם התופעה לא מושפעת מהתרגול שהותאם ע"י פיזיותרפיסט, את קרובה יותר לניתוח. אין לי יכולת לדעת האם תרגול נכון יפתור את הבעיה באופן מוחלט. פריקות חוזרות גורמות נזק מצטבר ולכן יש לטפל בבעיה אם ע"י טיפול פיזיו או ע"י ניתוח. יש מקום כמובן להתייעצות עם אורתופד המתמחה בשיקום כתף. לסיכום- רק במכון פיזיותרפיה יותאם תרגול נכון לאחר בדיקה. אם הטיפול לא עוזר, ממליץ לגשת לניתוח ולא להמשיך מצב של פריקות חוזרות. רפואה שלמה ירון טילינגר, פיזיותרפיסט מוסמך מכבי שירותי בריאות קרא עוד

ללקיחה ממושכת של סטרואידים תופעות לוואי רבות. הפגיעה העיקרית בעין היא הופעת קטרקט - שאינו אמור לגרום לעיוורון, שכן אפשר לטפל בו בניתוח. תופעת לוואי נוספת היא עליה בלחץ התוך- עיני - שעשוי לגרום לגלאוקומה. התופעה שכיחה יותר בשימוש בטיפות עיניים המכילות סטרואידים, אך היא תוארה גם במקרים נדירים של טיפול פומי. הסיבוך שכיח יותר בחולים עם נטיה לגלאוקומה, כמו נטיה משפחתית להופעת גלאוקומה. סיבוכי עיניים נוספים, אך נדירים מאוד, הם בלט עין, נפיחות של העפעפיים וחולשה של שרירי גלגל העין. תופעת לוואי נוספת ונדירה מאוד נקראת central serous chorioretinopathy הגורמת לבצקת בעין, ועשויה לגרום להיפרדות של הרשתית (retina) מן הדמית (choroid). בזמן טיפול כרוני בסטרואידים - מומלץ לבצע בדיקות תקופתיות אצל רופא עיניים, כדי שיוכל לאבחן בעיות לפני שהן הופכות לסימפטומטיות. קרא עוד

אכן . קנאקים שאינם נובעים מטראומה או כואבים , אינם בעלי חשיבות קלינית. ייתכנו כמה סיבות לרעש, למשל- 1- החלקת גיד השריר האיליוטיביאלי על פני עצם הירך בזמן הכיפוף והיישור של הירך . 2- תנועת מפרק הירך עצמו המפיקה רעש באם רזית במהלך הטיול, ייתכן גם שינוי בתנועה של הרקמות הרכות והפקת רעש בדומה לאפשרות 1. אני מצרף תרגילים שיחזקו את הירך, ניתן לנסות תרגול שלהם . http://www.med.umich.edu/1libr/sma/sma_peronank_art.htm קרא עוד

פוליפים בצוואר הרחם הם ממצא שכיח בנשים בתקופת הפריון. הפוליפ עשוי להיות יחיד, או להופיע בקבוצת פוליפים. הסיבה לכך אינה ידועה. מרבית הפוליפים קטנים בקוטרם מ- 3 ס"מ, ושינוי ממאיר - נדיר. יש להסיר את הפוליפים כאשר הם גורמים לסימפטומים (למשל דימום, או כאב בעת קיום יחסי מין) או כאשר הם גדולים. למרות השכיחות הנמוכה של ממאירות - יש לשלוח את הפוליפ לבדיקה פתולוגית. הגישה הטיפולית במקרה של אבחון של סרטן צוואר הרחם בזמן ההריון תלויה בשלב בו התגלה הגידול ובשלב ההריון. עם אבחון הגידול יש לבצע הערכה מדוקדקת באשר לשלב בו הוא נמצא, הכוללת לעיתים לפרוסקופיה לצורך בדיקת בלוטות הלימפה האגניות. אם הגידול התגלה בשלב מוקדם, אחרי שבוע 20, והאשה מעוניינת לשמור על ההריון - נהוג לחכות עד לשלב שבו ריאותיו של העובר בשלות, ואז ליילד ולטפל בממאירות. כאשר הממאירות מאובחנת בשלב מאוחר יותר, כאשר הגידול הספיק כבר להתפשט - לא מומלץ להמתין עם הטיפול עד לאחר הלידה. במחקר שבו עקבו במשך כמה שנים אחרי 561 נשים, מתוכן 20 בהריון, שאובחנו כסובלות מסרטן מוקדם של צוואר הרחם - לא נמצא כי דחיית הטיפול עד לאחר הלידה שנתה את התוצאות או את תוחלת החיים. תוכלי לקרוא עוד על פוליפים בזמן הריון בלינק הבא: http://www.ispub.com/ostia/index.php.../polyp.xml קרא עוד

נראה שהכוונה היא לתסמונת סיוגרן או .Sjogren's syndrome מדובר במחלה אוטואימונית דלקתית כרונית, המאופיינת בחדירת תאי דם לבנים לבלוטות הדמעות והרוק. יש קשר בין המחלה הזו למחלות ראומטיות אחרות, כמו למשל זאבת (לופוס) או דלקת מפרקים שגרונית (ראומטית). המחלה אינה תורשתית. התסמינים השכיחים הם יובש בעיניים ובפה. בנוסף, תיתכן מעורבות של מערכות אחרות בגוף, כולל דלקת של תאי הכליה עם הפרעה בתפקוד הכליות והפרעות במערכת הדם. תסמינים של עייפות, כאבי שרירים והפרעות קוגניטיביות שכיחים אף הם. בחשד לסיוגרן יש לבצע בדיקות דם לנוכחות נוגדנים עצמיים בשם - anti Ro ו anti - La . אם הם חיוביים הרי שיש סבירות גבוהה שיש מחלה, אולם האבחנה נקבעת רק על סמך שילוב של תוצאות הבדיקה עם תסמינים קליניים מתאימים. יש לציין שמדובר באבחנה לא פשוטה, המתבצעת בד"כ ע"י רופא פנימאי עם התמחות בראומטולוגיה. הטיפול הוא בדרך כלל סימפטומטי, כלומר, בהתאם לתסמינים המפריעים. היובש בעיניים מטופל בדמעות מלאכותיות, היובש בפה בלגימה תכופה של מים, לעיסת מסטיק, או שימוש בתמיסות שמחליפות את הרוק. טיפול בהפרעות מערכתיות של המחלה כולל תרופות שונות, שברובן מדכאות חיסון. ניתן לנהל אורח חיים נורמלי עם המחלה, כולל הריון. לקריאה נוספת: http://www.ninds.nih.gov/disorders/sjogrens/sjogrens.htm קרא עוד

התרופה מאושרת לשימוש בילדים, והמינון הוא בד"כ 10 - 20 מ"ג ליממה. שימו לב שהתרופה אינה מומלצת לילדים מתחת לגיל 12, אלא בהמלצה רפואית ! בהפרעות אובססיביות ייתכן שיש צורך בהגדלת המינון. עם זאת חשוב לדעת שה FDA האמריקאי פרסם אזהרה בנוגע לשימוש בתרופות נוגדות דיכאון בילדים, ומזהיר שיש צורך במעקב תכוף אחר הילדים מחשש להגברת הפוטנציאל להתאבדות בעקבות השימוש בתרופה. העניין עודנו נחקר. למידע נוסף בנוגע לאזהרה: http://www.fda.gov/cder/drug/antidepressants/AntidepressanstPHA.htm קרא עוד

הביטוי הקליני של פריצות דיסק צוואריות יכול להיות כאבים בצוואר, חולשת שרירים, תחושת זרמים, נימול ואובדן תחושה, ותגובה לא תקינה של הרפלקסים בידיים. קרא עוד

שפעת וכל תהליך זיהומי או דלקתי גורמים להגדלה ולרגישות בבלוטות הלימפה, שנפחן גדל בתגובה לחשיפה לאותו מזהם ויצירת תאי חיסון הנלחמים בו. בלוטות הלימפה של בית השחי נמצאות בשומן התת עורי בבית השחי. ניתן בהחלט למששן בעצמך. האפשרות שמדובר בשריר תפוס פחות סבירה. קרא עוד

ריזאלט או Rizatriptan היא תרופה שניתנת להקלת כאבים מיגרנוטיים חריפים. יעילותה מרשימה אך המחיר יקר. היא אינה מסובסדת ע"י קופת חולים, וצריך בשבילה מרשם רופא. יש כל מיני חברות אינטרנט שמוכרות תרופות בלי מרשם, אך זה לא בהכרח זול יותר. נסה להקיש במנועי חיפוש את שם התרופה כדי להגיע לחברות כאלה. קרא עוד