שאלות ותשובות - עמוד 69

סטרידור הינו שיעול נבחני צורם שמקורו מהיצרות דרכי אוויר גדולות. הוא שכיח בילדים. ישנן סיבות רבות ושונות לסטרידור - החל מהיצרות מולדת של דרכי הנשימה בתינוקות , בליעת גוף זר, וכלה במחלות זיהומיות נגיפיות (ויראליות) או חיידקיות. הטיפול הוא בהתאם לסיבה ולחומרת התסמינים. הופעה חדה של סטרידור עם חום וצרידות מחשידה לזיהום חיידקי המצריך טיפול אנטיביוטי מיידי. הופעה איטית יותר ופחות חריפה של שיעול נבחני, ללא מצוקה בולטת של הילד, היא השכיחה יותר, והיא נגרמת עקב זיהום בנגיף בשם פאראינפלואנזה, הגורם לדלקת בדרכי האוויר הגדולות. השיעול נמשך בדרך כלל 4- 3 ימים בלבד וחולף מאליו. הטיפול כולל אינהלציות של בודיקורט ו- ונטולין. הנגיף אכן מדביק, במשך המחלה החריפה, אבל חלק מאלה שיידבקו יפתחו רק צינון ולא סטרידור. אנא קרא על כך גם כאן: http://www.doctors.co.il/m/Doctors/a/Article/xID/3097/xCT/49 קרא עוד

השילוב של אלכוהול ואנטיביוטיקה מסוג צפורל עשוי לגרום לכאבי בטן, בחילות, הקאות, כאבי ראש, סחרחורות, קוצר נשימה, והזעות. לכן עדיף שלא לצרוך אותם יחד. קרא עוד

שם השריר הוא pubococcygeal זהו שריר ברצפת האגן. הוא מחבר בין עצם הפוביס - עצם החיק, לקוקסיקס שהיא עצם הזנב. התרגום לעברית אינו ידוע לנו פרט למונח שרירי רצפת האגן כאמור. קרא עוד

מדובר בנגיף (וירוס) שגורם לדלקת כבד נגיפית מסוג B ובאנגלית נקרא hepatitis B virus. נגיף זה עובר בדם ובנוזלי גוף - מוצרי דם, מגע מיני, דקירה ממחטים מזוהמות. הרבה אנשים שחלו בנגיף לא יודעים או לא זוכרים איך נדבקו בו, ייתכן שזה קרה בילדות, או אפילו בזמן הלידה. צהבת נגיפית מסוג B יכולה לעבור ללא שום סיבוך, אולם במקרים מסוימים היא עשויה לגרום לדלקת כבד כרונית מאוחרת, לשחמת ואי ספיקת כבד או למחלה ממארת של הכבד. קיימים טיפולים לצהבת כרונית שתפקידם לדכא את התפתחות הנגיף. אנא פנו לגסטרואנטרולוג או לרופא פנימאי מומחה בכבד להמשך מעקב וטיפול. קרא עוד

אומנם מחלות פסיכיאטריות נוטות להופיע יותר במשפחות מסוימות, אך אין עדיין בדיקות גנטיות למחלות פסיכיאטריות. ראשית, טרם בודדו הגנים לדיכאון וסכיזופרניה; שנית, לא די בנטיה תורשתית על מנת שתתפתח מחלה פסיכיאטרית, אלא יש גורמים אחרים סביבתיים נוספים התורמים לכך, כך שאפילו אם למישהו יש את אותם גנים להתפתחות המחלה הוא לא בהכרח יפתח אותה, ושלישית, לא ברורות דרכי התורשה של אותן מחלות. קרא עוד

התרופות לטיפול ב- ADD נחלקות לתכשירים המכילים ריטלין ותכשירים שאינם מכילים ריטלין. בקבוצת התכשירים המכילים ריטלין ישנם כמה תכשירים הנבדלים זה מזה בעיקר במשך פעולתם בגוף (ריטלין "רגיל" - 4 שעות, ריטלין SR וריטלין LA - בערך 6-8 שעות, קונצרטה - 12 שעות). בקבוצת התכשירים שאינם מכילים ריטלין נכללים בעיקר כמה נוגדי דיכאון עם פעילות אדרנרגית. הרופא שיכול לתת מרשם לתרופות אלו הוא רק פסיכיאטר או נוירולוג. לאחר קבלת המלצה ממומחה באחד התחומים האלה, רופא המשפחה או רופא הילדים יכול להמשיך לתת מרשמים בהתאם להמלצת המומחה. הגיל הוא פקטור בבחירת התרופה, אך חשוב יותר, את הטיפול יש להתאים לצרכי המטופל. זאת אומרת שיש להתחשב במבנה הגוף שלו, בשעות היממה שבהן הוא זקוק לריכוז מקסימלי, בהרגלי האכילה, בתופעות לוואי אם הופיעו, ביכולת הכלכלית שלו לרכוש את התרופות, ועוד. העובדה כי אתה סובל גם מדיסגרפיה או מדיסלקסיה אינה מהווה שיקול בבחירת הכדור. לרוב נדרש טיפול נוסף, לא תרופתי, אלא בתחום החינוכי, על מנת להתגבר על הליקויים הללו. חלק נכבד מהלוקים ב- ADD סובלים בנוסף גם מליקויי למידה שונים. ד"ר איילת אביטל-מגן - פסיכיאטרית קרא עוד

תרופות ממשפחת מעכבי ACE כמו קונברטין עשויות באופן לא שכיח גם לגרום להופעת פסוריאזיס וגם להחמרה שלה. קרא עוד

בדרך כלל, רגישות ליוד איננה משפיעה על בלוטת התריס. הרגישות, או תגובה אלרגית, מתבטאת רק בריכוז יחסי גבוה של יוד (כגון תרופות או חומרי ניגוד), ולא בריכוזים נמוכים שנמצאים במאכלים למיניהם, שבדרך כלל מספיקים לתפקוד תקין של בלוטת התריס. בכל מקרה, כדאי לבדוק את תפקוד בלוטת התריס כדי לוודא שאת אכן צורכת מספיק יוד דרך האוכל. בהצלחה. ד"ר נעמה זנזורי - אינפומד קרא עוד

התופעה אותה אתה מתאר יכולה להתאים לתופעה הנקראת "הזעת יתר מוקדית". זוהי תופעה הגורמת להזעת יתר באזורים ממוקדים בגוף, כגון כפות הידיים או הרגליים. מידע לגבי תופעה זו תוכל לקרוא בתשובה זו: http://www.infomed.co.il/questions/q_090708_6.asp קרא עוד

מומחה לכירורגיה כללית קרא עוד