שאלות ותשובות - עמוד 9

ארקוקסיה, או בשם הייצור שלה Etoricoxib, שייכת לקבוצת נוגדי דלקת לא סטרואידיים מהדור החדש (מעכבי COX2 סלקטיביים). היא מיועדת לטיפול בדלקת מפרקים שגרונית, דלקת מפרקים ניוונית, ולשיכוך כאבים ותסמיני דלקת. קבוצה זו מתאפיינת בפחות תופעות לוואי במערכת העיכול לעומת התרופות מן הדור הישן. עם זאת, גם בטיפול בארקוקסיה, ישנן תופעות לוואי במערכת העיכול - בחילות, הקאות, שלשולים, צרבת, תיאבון ירוד וגזים. תופעת הלוואי העיקרית של תרופות אלו במערכת העיכול (ושוב, פחות משהיו לתרופות מן הדור הקודם) היא כיבי קיבה ודימום ממערכת העיכול. אם תופעות הלוואי שתיארת נמשכות, פני לרופא המטפל שלך בדבר טיפול חלופי. עוד על ארקוקסיה תוכלי למצוא באינדקס התרופות של אינפומד. קרא עוד

לא ידוע על תופעה כגון רעידות שרירים כתוצאה מארקוקסיה. על התרופה ותופעות הלוואי שלה תוכל לקרוא באינדקס התרופות באתר. לעומת זאת, בחולים המקבלים ריתמקס (בערך ב- 1% מהחולים), דווחו תופעות לוואי של רעד, התכווצויות וחולשת שרירים. קומדין אינה גורמת לרעד שרירים. בברכה, ד"ר שירי אורי - אינפומד קרא עוד

אכן ההמלצה הרשמית היא לקחת את התרופה אומפרדקס (או בשמה הגנרי אומפראזול - Omeprazole) לפני הארוחה, ובעדיפות לפני ארוחת הבוקר. מאחר והרופא שלך המליץ לך אחרת, כדאי שפשוט תשאל אותו מה הסיבה להמלצתו. קרא עוד

הזעות לילה נחשבות לחריגות אם ההזעה מצריכה החלפת בגדים או מצעים, ואם אירועים אלה חוזרים ואינם מקרה חד-פעמי. הזעות מסוג זה יכולות לנבוע מסיבות רבות, החל בבעיות הורמונליות (למשל, פעילות יתר של בלוטת התריס), דרך זיהומים שונים, וכלה במחלות ממאירות. עם זאת, אם אתה בריא ואינך סובל מסימפטומים נוספים כמו חולשה או חום, סביר להניח שזו בהזעה שפירה, שקשורה לסיוטי לילה או לחרדות כלשהן. לרוב, לאחר בירור קצר אצל רופא המשפחה, אפשר להבין מהו מקור הבעיה. גם אם אתה מרגיש בריא לגמרי, אני ממליצה לגשת לרופא המשפחה למען הסר ספק. ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד קרא עוד

ניתן לבדוק רמות אלכוהול בדם על ידי בדיקת דם, או על ידי בדיקת נשיפה. בבדיקת דם ערך הנמוך מ 50mg/dl נחשב קביל. בבדיקת נשיפה, עפ"י החוק, אדם נחשב שיכור אם נמצא אלכוהול בריכוז של יותר מ-240 מיקרוגרם לליטר אוויר שננשף מפיו. מידע נוסף תוכל למצוא כאן: http://www.infomed.co.il/medTest1.asp?tID=125 קרא עוד

טרשת נפוצה היא מחלה כרונית של מערכת העצבים הפוגעת במבוגרים צעירים. נזק שנגרם למעטפת המיאלין המקיפה את העצבים במוח ובחוט השדרה פוגע בתפקודם של עצבים אלה. מהלך המחלה מתאפיין בהתקפים ובהפוגות לסירוגין. התסמינים כוללים הליכה לא יציבה, רעד בתנועות הגפיים, אטקסיה, תנועות לא רצוניות של העין, ריצוד עיניים, הפרעות בדיבור וחולשה. הסיבה אינה ידועה. המחלה מאופיינת בהירדמות וחולשה בגפיים, איבוד ראיה חלקי או מלא, ראייה כפולה או מטושטשת, כאבים ועקצוצים בחלקים שונים בגוף (כולל באזור החזה), איבוד שיווי משקל ורעד, עייפות, סחרחורת. יכולים להופיע סימפטומים נוספים, ולא כל הסימפטומים האופייניים מופיעים בהכרח. בשנת 2005 התפרסם מחקר גדול שהראה כי לעישון יש השפעה על התקדמות מחלת הטרשת הנפוצה ועל החמרה בהתקפים. לצערי, מחקר זה לא כולל מידע על ההשפעות של גמילה מוחלטת ופתאומית מעישון, אך ההמלצה המשתמעת מהמחקר היא להפסיק את העישון. אולי כדאי להתייעץ עם הרופא הנוירולוג המטפל לגבי ההשפעות של העישון. תוכלי לקרוא על המחקר בקישור הבא: http://www.medicalnewstoday.com/articles/23178.php קרא עוד

שלבקת חוגרת היא מחלה הנגרמת על ידי נגיף הווריצלה. מדובר באותו הנגיף הגורם אבעבועות רוח בילדים. באנשים שחלו באבעבועות רוח, לאחר ההחלמה נותר הנגיף רדום בתאי העצב באתרים שונים במערכת העצבים המרכזית. מסיבות שונות, הנגיף עשוי לשוב ולהתפרץ שנים מאוחר יותר, אלא שכעת, הודות לזיכרון החיסוני, הוא אינו מתפשט בכל הגוף, אלא מוגבל לעצב יחיד. לאורך העצב מופיעה פריחה שעשויה להיות מגרדת או כואבת. בשלב זה המחלה מידבקת במגע עם הנגעים שעל העור, אולם יכול להידבק רק מי שלא חלה מעולם באבעבועות רוח ולא חוסן נגד המחלה. זה אומר שלמעשה, כמעט רק תינוקות עשויים להידבק. בעלך ובתך אינם בסכנת הידבקות. הטיפול במחלה נועד להגביל את משכה ולהקטין את הסיכוי שיתפתחו סיבוכים. המרכזי בהם הוא כאב עצבי שלעיתים רחוקות עלול להימשך זמן רב. אכן ישנו חיסון נגד וירוס אבעבועות הרוח, הניתן לכל התינוקות במדינת ישראל. החיסון לא נועד למנוע התפרצות של שלבקת חוגרת אלא את מחלת אבעבועות הרוח. אין טעם לחסן אנשים בוגרים, שכן רובם ככולם כבר חלו במחלה, וממילא הם מחוסנים נגדה. הטיפול שקיבלת הוא המומלץ במקרים אלה. כעת לא נותר אלא להתאזר בסבלנות, שכן המחלה חולפת מאליה במוקדם או במאוחר. איחולי בריאות, ד"ר נועה גולדשר מינרבי - אינפומד קרא עוד

CMV ו- EBV שניהם וירוסים שיכולים לגרום למחלה המכונה מחלת הנשיקה. צירפת תוצאות סרולוגיות, אשר מראות לנו את פרופיל הנוגדנים לווירוסים כפונקציה של ציר הזמן. נוגדנים מסוג IGM בדרך כלל מופיעים במחלה החריפה והם עדות למחלה פעילה. נוגדנים מסוג IGG הם עדות לזיהום בעבר. כ-90% מהאוכלוסיה הבוגרת נושאת נוגדני IGG ל-EBV ול- CMV, בשל חשיפות לווירוס בעבר, שלרוב אינה מורגשת קלינית, כך שהתוצאה של ה-CMV שצירפת לא מפתיעה. EBNA גם הוא נוגדן אשר לא מופיע בפאזה החריפה של המחלה, אלא כעבור מספר שבועות, ונשאר גבוה במשך כל החיים, כך שלמעשה, לא מאבחנים בעזרתו זיהום פעיל. לפי התוצאות שצירפת, אין עדות למחלה חריפה או נוכחית בשל EBV או CMV אלא רק לחשיפות בעבר, כמו באחוז גבוה מהאוכלוסיה, כאמור. לכן לא ברור לי על מה התבססה האבחנה. מכל מקום, כאשר יש מחלה חריפה, באחוז מסוים של האנשים, יש הגדלה של הטחול ולעיתים נדירות יש קרע של הטחול, אשר מתבטא בכאבים עזים בבטן ובמותן שמאל המקרינים לכתף השמאלית. למיטב ידיעתי, גם באלה שיש להם טחול גדול, אין המלצה למעקב אחר גודל הטחול, אלא רק למנוחה בחודש הראשון של המחלה. מכל מקום, טחול גדול בנסיבות אלו חוזר לגודלו התקין בדרך כלל בתוך כשלושה שבועות. רפואה שלמה, ד"ר טלי צ'רנוביצקי - אינפומד קרא עוד

מחלת הנשיקה (מונונוקלאוזיס) היא מחלה זיהומית הנגרמת בדרך כלל על ידי נגיף ה- EBV (אפשטיין באר) או נגיף הציטומגלו (CMV). לעיתים נדירות עשויה המחלה להיגרם מנגיף ה- HIV או מטפיל הטוקסופלסמוזיס. כאשר נגרמת המחלה כתוצאה מ- EBV (שהוא הגורם השכיח למחלה) אכן יכולה להיות הדבקה במגע אינטימי כמו חיבוקים ונשיקות. כאשר המחלה נגרמת על ידי נגיף ה- CMV או נגיף ה- HIV, יכולה להיות הדבקה במגעי מין לא מוגנים, ובשימוש במחטים ללא חיטוי. כאשר המחלה נגרמת על ידי נגיף הטוקסופלסמוזיס המחלה אינה מידבקת. [06/06/2002] קרא עוד