שאלות ותשובות - עמוד 8
התשובה היא לא תמיד. מובן כי כאשר ניתן, מעדיפים להימנע מביצוע ניתוח מעקפים לבבי, אשר כרוך בתחלואה ותמותה רבים יותר, ומטפלים בחסימות עורקיות בעזרת צנתור ותרופות. אמנם במקרים מסוימים אין כלל אינדיקציה לניתוח, אולם במקרים אחרים, התברר במחקרים ארוכי טווח ורבי משתתפים, כי המטופלים מפיקים תועלת מרובה יותר מביצוע ניתוח מעקפים. מטופלים אלו הם למשל חולי סוכרת עם חסימה בשני כלי דם כליליים, מטופלים אצלם ישנה חסימה של שלושה כלי דם כליליים, כל חסימה בעורק הכלילי השמאלי הראשי (left main), חסימה בשלושה כלי דם כליליים או יותר, ועוד.
קרא עודרמת הסוכר התקינה בדם לאדם ללא סוכרת, היא בין 70 ל 120. רמת הסוכר עולה מיד לאחר האכילה וחוזרת לנורמה שעה או שעתיים לאחר האוכל. באדם עם סוכרת הרמה התקינה היא בין 70 ל 150 לפני האוכל. הרמה צריכה להיות קטנה מ 160 שעתיים לאחר האוכל. למידע נוסף- http://www.niddk.nih.gov/health/diabetes/dylb/home.htm http://www.joslin.harvard.edu/education/library/index.shtml [27/04/2003] קרא עוד
סיכויי ההחלמה הם טובים. ברוב המקרים אנשים עם פריצת דיסק מרגישים טוב יותר, תוך ארבעה שבועות לערך. לעתים תהליך ההחלמה ארוך יותר. אם לאחר תקופה של 4 עד 6 שבועות, עדיין מופיעים כאבים או חוסר תחושה, או במידה הסימנים מחמירים, כדאי להתייעץ עם הרופא. לעתים, על מנת להקל על הכאב, יש צורך בניתוח. במקרים בהם נתקלים ב: קושי לגשת לשירותים, ירידה במשקל, כאבים בשעות הלילה, או החמרה של הכאב, או החולשה בעמוד השדרה, יש לדווח על כך לרופא באופן מיידי, משום שתופעות אלו עלולות להיות סימנים לבעיה חמורה יותר.
קרא עוד
כאשר חלק של דיסק לוחץ על עצב, הוא עלול לגרום כאבים בגב וברגליים. מיקום הכאב תלוי במיקום הדיסק המסוים שנפגע. חומרת הכאב תלויה בגודל הפריצה. ברוב המקרים כאשר מתרחשת פריצת דיסק, הכאב מתפשט אל הישבן, יורד אל החלק האחורי של אחת הירכיים ומגיע עד השוק. תופעה זו מכונה סכיאטיקה, משום שהכאב מתפשט לאורך העצב הסכיאטי. חלק מהאנשים מרגישים כאב בשתי הרגליים. אחרים מאבדים את התחושה בכפות הרגליים, או מרגישים עקצוצים בכפות הרגליים. בדרך כלל כאב הנגרם כתוצאה מפריצת דיסק מחמיר בזמן פעילות ונחלש בזמן מנוחה. שיעול, התעטשות, ישיבה, נהיגה והתכופפות קדימה, עלולות לגרום להחמרה בכאב. הכאב מתגבר, משום שתנועות אלו מפעילות לחץ נוסף על העצב. אנשים שפריצת הדיסק גורמת להם כאב, מנסים לעתים קרובות לשנות תנוחה, על מנת להקל על הכאב. אצל חלק מהאנשים התמתחות כלפי מעלה, תוך הרמת הידיים, בזמן ישיבה, מסייעת בהקלה על הכאב. גם העברת המשקל לצד אחד עשויה לעזור.
קרא עוד
ככל שמתבגרים, הדיסקים שנמצאים בין החוליות של עמוד השדרה, הופכים להיות שטוחים יותר – פחות רכים ומרופדים. כאשר דיסק נחלש יתר על המידה, השכבה החיצונית שלו עלולה להיקרע. החלק הפנימי של הדיסק נדחף החוצה דרך הקרע ומפעיל לחץ על העצבים שנמצאים בקרבתו. פריצת דיסק היא תופעה נפוצה ביותר אצל אנשים בשנות ה- 30 וה-40 לחייהם.
קרא עוד
החלופות לניתוח מלעורי לטיפול בפריצת דיסק כוללות טיפול שמרני ומעקב או ניתוחים אחרים. טיפול שמרני ומעקב מוצע לאלו הסובלים מכאבים כרונים עקב פריצת דיסק, אולם אשר לא גורמים לאי נוחות בלתי נסבלת ולא מלווים בסימנים נוירולוגים אחרים המעידים על לחץ לשורשי העצב בחוט השדרה, כגון- אובדן תחושה, נמלול, חולשת שרירים בגפה ועוד. כאשר אין ברירה ופונים לטיפול ניתוחי, יש מספר חלופות קיימות, וביניהן- ניתוח פתוח "קלאסי"- בו מבצעים חתך גדול, של כ-6 ס"מ מעל האזור בעמוד השדרה, ניתוח אנדוסקופי- בו מבצעים חתך קטן, בדומה לניתוח המלעורי, ומחדירים צינור דק וארוך עם סיב אופטי-אנדוסקופ, וכן הניתוח המלעורי המוזכר כאן.
קרא עודחסרים פרטים רבים במידע שמסרת, אז אענה לך רק באופן כללי. ישנם מספר מצבים של ורטיגו. אם מדובר ב- acute vertigo, זאת אומרת סחרחורת המופיעה באופן פתאומי וגם במצב מנוחה, יש לקחת את האגיסרק עד שחולפים הסימפטומים, לרוב במשך שבוע-שבועיים. אם, בנוסף, יש לך טיניטוס (זמזום טורדני באוזן) והתרופה עוזרת לך, קחי אותה כל זמן שהיא מועילה. במצבים של טיניטוס, לפעמים יש לקחת את התרופה במשך כל החיים. אם מדובר בוורטיגו המופיע בשינוי תנוחה בלבד, מצב שנקרא BPPV - קרא עוד
השאלה מאוד כללית. תלוי במינון שנלקח. השילוב עם אוטריוין אינו מדאיג, היות שאוטריוין ניתן כג'ל או תרסיס לאף, ולכן אין חשש מהשפעה מערכתית. הסינופד (pseudoephedrine) יכול לגרום דפיקות לב מואצות, סחרחורת, בלבול, בחילה, הקאה ועוד. אם המינון שנלקח הוא המינון המקובל, אין סיבה לדאוג. התוספת של האוטריוין זניחה. בברכה, ד"ר שירי אורי - אינפומד קרא עוד
לא הצלחתי להבין אם מדובר ב-4 גלולות מכל סוג (כלומר, סה"כ 8) או בסה"כ 4. המינון המומלץ של פאראצטאמול הוא 325-650 מ"ג כל 4-6 שעות או 1000 מ"ג (2 טבליות) 3-4 פעמים ביום. אין לעבור מינון של 4 גר' ליום (8 כדורים). בין תופעות הלוואי (הנדירות) - במינונים גבוהים - פגיעה קשה בכבד, פריחה, הפרעות אלקטרוליטיות, אנמיה, ירידה בספירות הדם, פגיעה כלייתית כאשר מינון יתר נלקח באופן קבוע. במינון המומלץ - אין בעיה להמשיך ליטול את התרופה, ולא צפויות בעיות. באשר לאיבופרופן - הסיפור קצת שונה. האיבופרופן שייך לקבוצת נוגדי הדלקת הלא סטרואידים, קבוצת תרופות עם תופעות לוואי מרובות, ששימוש ממושך בהן אינו מומלץ (אלא אם יש הוריה לכך). המינון המומלץ תלוי באינדיקציה. כאשר התרופה נלקחת בגלל כאבים או חום - ניתן לקחת 200-400 מ"ג כל 4-6 שעות. אם התרופה ניתנת לטיפול במחלות דלקתיות, המינון המומלץ הוא 400-800 מ"ג 3-4 פעמים ביום. תופעות הלוואי המשמעותיות של התרופה הן נזק למערכת העיכול (כאבי בטן, צרבת, בחילה, הקאות ובמקרים קיצוניים - כיב בקיבה ובתריסריון ודימום) ונזק כלייתי. תופעות לוואי אפשריות נוספות (רובן נדירות מאוד) הן בצקות, סחרחורות וכאבי ראש, פריחה וגרד, הפרעה בייצור תאי הדם, צפצופים באוזניים וירידה בשמיעה, עליית לחץ דם, הפרעה בתפקודי כבד ועוד. החולים הנוטים יותר לפגיעה על רקע שימוש בנוגדי דלקת לא סטרואידיים הם קשישים, חולים עם אי ספיקת לב, יתר לחץ דם, התייבשות, תפקוד ירוד של הכליות או הכבד, סיפור של מחלה במערכת העיכול, חולים המטופלים בנוגדי קרישה או בסטרואידים. לא צריך להימנע מנטילת התרופות האלו, שכן מדובר בתרופות טובות, עם יתרונות רבים, אך יש להשתדל לקחת את המינונים היעילים הנמוכים ביותר, ולתקופות קצרות, כדי להימנע מתופעות הלוואי. ד"ר ליה עשת - אינפומד קרא עוד