פורום לופוס ומחלות אוטואימוניות - עמוד 3

שלום שמואל אכן יש בדיקות היכולות לסייע באפיון מנגנון או הזרוע/הערוצים העיקריים של מערכת החיסון שאינם תקינים והיום יש ידע רב על המנגנונים הלקויים בכל מחלה אימונית ואוטואימוניות - לא רק איזה תאים אלא גם איזה חלבונים ואיזה מסלולים פגועים. אך כמו בכל צבא מאוד מורכב - לרוב כל זרועות המערכת מופעלים (גם חיל האויר וגם חילות היבשה) - אך יש דומיננטים יותר ויש פחות. למשל במחלות בהם יש הרבה נוגדנים עצמיים כמו זאבת - או תסמונת הנוגדנים האנטי פוספוליפידים - מקובל לחשוב שיש תפקיד מרכזי לתאי B (הם אלה מייצרים נוגדנים) ואילו במחלות אחרות למשל כמו סרקואידוסיס - יש תאי T ומקרופגים המשחקים תפקיד יותר מרכזי.

שלום טל מאתגר, ברמה העקרונית - בהחלט ישנם תכשירים ביולוגים היכולים לגרום לירידה בשמיעה , ויש לעיתים אפקטים פרדוקסלים כאשר אותו התכשיר הביולוגי יכול מחד לטפל במחלה ומנגד לגרום לה (למשל רמיקייד יכול לטפל במחלת העור פסוריאסיס , וגם לגרום להופעתה כתופעת לוואי לשימוש בו) אך ברמה האישית - לא ניתן לענות בפורום , זה דורש התאמה בין בדיקות שמיעה טיפולים, מינונים ועוד - ונדרש ביקור מורכב - במרכז שמתמקצע בירידה אוטואימונית בשמיעה.

שלום דוד , אכן קצרה היריעה - אך אנסה בקצרה שני התכשירים בולמים את פעולתו של החלבון (ציטוקין ) IL1 - שהוא חלבון מרכזי בהליכים דלקתיים המתווכים על ידי מסלול אימונולוגי ייחודי ציטוקין זה עולה בכל מחלת חום וגם בהרבה מחלות דלקתיות ("אוטואינפלמטוריות" ולאו דווקא אוטואימוניות - יש הבדל בין שתי קבוצות אלה) מחקרים קלינים בוצעו עבור שני התכשיים לא בהכרח לאותן התוויות, ולכן הרישום בישראל (והכיסוי בסל התרופות) שונה מעט בין התכשירים. כמו כן לא בוצעו מחקרים המשווים בין התכשירים עבור מרבית ההתוויות. עם זאת במצבים רבים הרופא/ה המטפל יציעו את אחד משני התכשירים לאותו המטופל. הבדל נוסף ומשמעותי בין התכשירים הוא כי האחד (קנקינומאב) ניתן אחת לחודש/חודשיים (תלוי בהתוויה) והשניה (קינרת) ניתן מדי יום - גם פרופיל תופעות הלוואי שונה בין התכשירים - ולכן אם מטופל אינו סובל או אינו "מגיב טוב" לאחד ניתן לנסות אחר. החלטה לגבי התכשיר - דורשת דיון שלך עם הרופא/ה שלך על כל ה"בעד" ו"נגד" והחלטה משותפת איזה תכשיר, ובאיזה מינון יתאים לך. בהצלחה.

שלום פרופסור אשמח לתשובה

שלום לך בבדיקות הנ"ל לא צוינות גבולות הנורמה אבל אם הנורמה של CRP (היא 0.5) - מדד מעט מוגבר תומך במעט דלקתיות (גם רמות C3C4 מעט מוגברות תומכות במצב זה ) - מצב זה אינו ספציפי למחלה ויכול להופיע גם בשל עודף משקל, עישון, ומצבים אחרים - מומלץ לפנות לרופא משפחה להשלמת הערכה (במידה והרמה התקינה בקופת החולים בה בוצעה הבדיקה היא 5 - או אז הבדיקה תקינה ואין צורך בבירור נוסף) לגבי הבדיקה "המטרידה" - היא דווקא תקינה לגמרי , בדיקה זו היא אפיון של חלבוני הדם הקשורים למערכת החיסון ומכונים "גלובולינים" והפרופיל תקין - אז אפשר לנשום לרווחה.

שלום לך בבדיקה יש עדות לנוגדן עצמי חיובי מסוג ANA - כפי שתארתי בעבר ממצא זה יכול להופיע גם באנשים בריאים - ולכן כשלעצמו לא מאשש מחלה בהחלט יש מקום לבדיקות נוספות במידה ויש חשד קליני למחלה אוטואימונית, לפיכך נכון להגיע למומחה למחלות אוטואימוניות להערכה - ובמידת הצורך להשלים בדיקות. במידה ואין חשד כזה ניתן להמשיך מעקב אצל רופא המשפחה.

C-REACTIVE PROTEIN 4.16 mg/dL הערות והסבר RHEUMATOID FACTOR < 15.0 האם תוסף תזונה : Solgar‏, קומפלקס MSM גלוקוזאמין, 120 טבליות יכול להועיל?

תודה על התשובה המפורטת, בזכותה התחסנתי בתחילת השבוע, ולא הייתה התלקחות!

שלום לך חיסון שפעת (כזה שניתן בזריקה והוא לא "חי") נמצא בטוח לחולים עם מחלות אוטואימוניות כולל אובאיטיס ופסוריאסיס - אז כעת כשמהחלה יציבה - ההמלצה היא להתחסן. וזאת בפרט במהלך הריון - ההמלצה להתחסן לשפעת בהריון היא המלצה "חזקה" אז השורה התחתונה - אפשר וכדאי להתחסן (חיסוני קורונה הם חיסונים מסוג אחר - ואכן היו מעט התלקחויות אימוניות סביב החיסונים הללו שהם כידוע חיסוני MRNA - ולא דומים לחיסוני שפעת) והאם לקחת סטרואידים - אין הנחיה כזו לחולים שמחלתם יציבה ונכון שטיפול קצר לא יזיק , אבל הוא לא באמת נחוץ. נ.ב. - כל ההמלצות לעיל נכונות גם לחיסון לשעלת - אותו אפילו חשוב יותר לקבל שכן הוא מגן על הילוד/ה ושתהא לידה קלה.

שלום נדי הבדיקה הזו תקינה ( לא תקין זה מעל 11.4) אני מנחשת שהבדיקה הזו בוצעה שלא בזמן התגובה אלא כבדיקת בסיס (בזמן שאת בריאה) , בבסיס - אין בעיה. - אם זה המצב - יתכן שהאימונולוג/ית שמטפלים בך ימליצו על בדיקה חוזרת - בדיקה שכזו מבוצעת בזמן תגובה (אם תתרחש כמובן)

שלום שמעון חלבוני המשלים חיוניים מאוד לתפקוד מערכת החיסון והם סמן חשוב למחלות רבות בעיקר מחלות אוטואימוניות בהן רמת המשלים יורדת = רמתם נמוכה - כלומר המערכת משתמשת בהם וזה מעיד על סוג ההפעלה/תקלה של מערכת החיסון. מנגד רמות משלים יכולות להיות גבוהות (כפי שפרטט בשאלתך) - רמות גבוהות הן לרוב ביטוי למצב דלקתי כללי (כמו רמת CRP) - מצבים דלקתיים יכולים להיות במחלות שונות (למשל מחלות זיהומיות) , אבל גם כביטוי לעודף משקל וגורמים מעוררי דלקת אחרים - אך לרוב אינם מבטאים מחלה אוטואימונית. מה עושים - הכי חשוב זה לבדוק האם בדיקות אלה בוצעו בעבר - ומה היה בעבר, וכמובן האם יש סימנים דלקתיים אחרים - אין לי ספק שהנוירולוג המטפל יוכל לסייע ו/או להתייעץ עם נוירו-אימונולוג.

שלום יעקב קודם כל הבדיקה שלילית - זה טוב - זה אומר שאין לך את הנוגדן האוטואימוני הזה וברמה הטכנית - זו בדיקה שמבוצעת באמצעות מיהול של הדם שלך - במקרה הזה מיהול של 1:160

א.ל. שלום, התסכול שלך ברור ומובן. ליכן פלנופילריס היא מחלה אוטואימונית עקשנית וקשה לטיפול - של זקיק השערה - אשר אכן פוגעת בזקיק באופן משמעותי וגורמת לנשירת השערה - מרבית הטיפולים נועדו לעצור את התקדמות המחלה, והיעילות שלהם מוגבלת - בדיוק כפי שתארת , מחלות אוטואימוניות הן רבות ושונות מאוד זו מזו - גם בתסמינים וגם בתגובה לטיפולים. מה אני מציעה - לפנות לרופא עור המתמחה במחלות של זקיק השערה להערכה חוזרת ורחבה, הן לגבי האופציות הטיפוליות בישראל, והן לגבי אופציות מחקריות בארץ או בעולם. האופציות שרשמת אפשריות, אך חשוב לאחר שלש שנים להעמיד ציפיות ריאליות.